מראיין את עצמו

באפריל השנה הפננו את תשומת לב הקוראים לטקסט יוצא דופן של גלי וינרב מ"גלובס" שראיינה קרדיולוג אירופאי ושנפח הטקסט שהוקדש לשאלות שלה היה כפול ומשולש מנפח התשובות. במעריב התקנאו.

מוסף החג של "מעריב" חמק ממני כל החג ורק לפני כמה שעות איתרתי אותו בתחתית הר העיתונים. המוסף מקדיש שתי כפולות (עמודים 4,5,6 ו-7) לראיון חג מיוחד וחגיגי עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. רגע, האם אולמרט לא ביטל את כל הראיונות בכל העיתונים לקראת החג? אכן ביטל. אז? אז בן כספית מ"מעריב" נכנס לבעיה. מן הסתם הוא הבטיח לעורך המוסף שהוא מארגן לו את הכפולה הכפולה הרגילה. כאשר אולמרט ביטל, הפכו ארבעה עמודים בטוחים לארבעה עמודים לבנים. מה עושים? כספית פתר את הבעיה בצורה מעוררת השתאות.

הוא ראיין את עצמו.

בפתח הראיון מסביר כספית ש:

הראיון שיובא להלן הוא פיקטיבי. דמיוני לחלוטין. מעולם לא נערך. השאלות אותנטיות. התשובות לא. את התשובות נתתי בעצמי, על אחריותי. אין להן שום ערך, למעט העובדה שהשתדלתי לענות את מה שראש הממשלה היה עונה באמת. לא מה שהיה מנסח לצורך ראיון פומבי. מה שהוא חושב באמת לא היה מתראיין בחדר סגור, עונה לשאלותיה של עליזה… האזהרה "בעירבון מוגבל" מתנוססת מעל הטקסט שלפניכם, אבל יש לי הרגשה שהוא יותר אותנטי ומשקף מהדקלומים המנוסחים מראש של מה שראי ממשלה מקריאים בפני הציבור בדרך כלל ערב החג. וגם זה משהו.

שתיקה.

באמת שקשה להתמודד עם טקסט שכזה. כספית אומר: אולמרט לא ענה על שאלותיי, אבל אני יודע מה הוא היה משיב אם היה מדובר בשיחה פרטית. איך? "על סמך ידע מצטבר של אמירותיו בפורומים סגורים ומחשבותיו הפרטיות" (לא שברור לי כיצד כספית חודר ל"מחשבותיו הפרטיות", אבל נניח).

כל עיתונאי ותיק לומד להכיר את מושאי הסיקור שלו באופן אינטימי. כספית אינו שונה בכך מרן רזניק שמכסה במשך שנים את מערכת הבריאות או מצפריר רינת שמכסה במשך שנים את נושא איכות הסביבה (שניהם מ"הארץ") או מכל עיתונאי אחר שמכסה במשך שנים תחום כלשהו. אבל מעולם מעולם, לא נתקלתי בעיתונאי שמראיין את עצמו ומסביר מדוע הראיון הבידיוני שלו טוב יותר מהמקור. בעצם כספית מסביר שכל השנים כשהוא ראיין את ראשי הממשלה לקראת החג, הוא היה שותף לקנוניית ייבוש מוח. כעת, כאשר הוא השתחרר ממנה, הוא יכול לומר מה ראש הממשלה באמת רוצה לומר.

הסאב-טקסט של כספית הוא שהוא אינו זקוק עוד לראש הממשלה. היוצרות התהפכו. מעבר לעובדה שזה מסר פנטסטי, זהו מסר מסוכן. הוא מציג את בכיר הפוליטיקאים, את ראש המדינה, כסמרטוט מדקלם שאין בו עוד צורך ושניתן לפרוש ראיון פיקטיבי איתו על פני ארבעה עמודים. כאשר זה מגיע מעמודי הסאטירה אפשר להבין את זה. כאשר זה מגיע מהפרשן המדיני הבכיר של עיתון יומי, זה מטריד.

לגופו של עניין, אם אלו התשובות שאולמרט עונה בחדרי חדרים, אזי הפער בין הסמרטוט המדקלם לאולמרט האותנטי קטן מאוד (ולכן או שכספית לא באמת מכיר את אולמרט האותנטי או שאולמרט מדקלם גם כשהוא אותנטי). כספית הבטיח ראיון בו אולמרט משיב שאלות לעליזה. הנה שאלה ותשובה לדוגמה:

מה החלק של מה שקרה או לא קרה בסוריה בהחלטתך לבטל את הריאיון?
"אין לי כוונה לענות על זה. המסקנות על אחריותך"

אם אני עליזה, אהוד מקבל ממני סטירה.

21 מחשבות על “מראיין את עצמו

  1. הסאב-טקסט של כספית הוא שהוא אינו זקוק עוד לראש הממשלה. היוצרות התהפכו. מעבר לעובדה שזה מסר פנטסטי, זהו מסר מסוכן. הוא מציג את בכיר הפוליטיקאים, את ראש המדינה, כסמרטוט מדקלם שאין בו עוד צורך ושניתן לפרוש ראיון פיקטיבי איתו על פני ארבעה עמודים.

    זה לא משנה. ככה הוא נתפס בקרב רוב המדינה, עם הסאטירה או בלי.
    אז כן, כספית הכניס לו קטנה, אולי בגלל הביטול של הראיון המסורתי, אולי בגלל שלכספית גם נמאס ממכבסת המילים, ואולי כדי להראות שהוא סולד מההתעלמות המופגנת של אולמרט מקולות העולים מקרב העם.

    לפי דעתי, הגיע הזמן שנראה קצת יותר עיתונות נשכנית. אם היא מתבטאת בסאטירה, אז שיהיה סאטירה.

    אגב, ארבעה עמודים זה לא. אולי שניים. כל השאר זה תמונות ענק של אולמרט.

  2. מוסיפיניו – אין צורך בזה. זה מיותר.
    עומר – זה נקרא 4 עמודים כי הכתבה פרושה על פני 4 עמודים. זה שבחלקם יש תמונות לא משנה את ההחלטה המערכתית להעניק לה שתי כפולות.
    ולא היתה לי בעיה אם זו היתה סאטירה. הבעיה היא שזו לא סאטירה. זו כתבה רצינית ביותר.

  3. אין לי שום ויכוח עם זה. בברוטו זה 4 עמודים. אתה פשוט התרעמת על זה שיש 4 עמודים של ראיון וזה בתכל'ס רק בערך 2. 🙂

    איך אתה בטוח שזו לא סאטירה?

  4. אני כבר מזמן חושב שבן כספית הוא חרטטן ממדרגה ראשונה. שלא לדבר על זה שהוא תמך בפומבי בקדימה, מה שמעיד משהו על עולמו הערכי (ואף מילה עכשיו על מפלגת העבודה, כן?).

  5. אגב, המשחק החדש שהוספתם עם החשבון – זה מעולה, אני יכול להמשיך עם זה עוד ועוד. יותר טוב מכל הקוויזים ששלחו אותי בזמן האחרון.

  6. באמת שעם כל הכבוד, אופיו של כספית מעניין לי את הישבן.

    מה שכן בטוח זה שלאולמרט לא יהיה אכפת מהכתבה הזו, בין אם היא סאטירה ובין אם לא.

    שאלה לקהל – האם ניתן ליישם את מערכת ההגנה שיש לאולמרט גם עבור תושבי שדרות? אולי להתעלם מהקסאמים פשוט יפסיק אותם כמו שההתעלמות של אולמרט מהביקורת שמוטחת בו תפסיק אותה (או לפחות תחליש אותה מאוד)?

  7. אין עליו על בן כספית. פשוט עיתונאי ענק, דגול

    אני חושב שלקראת יום כיפור כל כותבי הגלוב צריכים לקחת דוגמא ולראיין את היו"ר מבלי לראיין אותו.

  8. אני חושב שהמנוע הזה של השאלות הפשוטות בחשבון פשוט לא עובד טוב. הוא לא קולט טוב את המספרים. כל פעם צריך לעשות רפרש כדי לקבל שאלה אחרת.

  9. Amir – זה הפלאגין המגויר של התוסף. אם הוא ימשיך לעשות בעיות נחליף למקורי ונראה מה קורה איתו. יכול להיות שזה מחלות ילדות. ננסה עוד קצת.

  10. אני באמת לא יודע עד כמה זו יוזמה של כספית ועד כמה זה הלחץ מהעורכים שצריכים לסגור מוסף. לזכותו יאמר שהוא משתדל לנקוט בכל הדיסקליימרים האפשריים. ועדיין, אם אני הוא, אני נמנע מטקסט כזה. למרות הפיתוי.

  11. יובל, אני משוכנה שכל החג ב.כ. הלך עם חיוך רחב על הפנים הוא לקך את זה כבדיחה בינו לבין עצמו. לא אתפלא אם הוא בדרך החוצה ממעריב וזה אחד מהשיאים שרצה לשבור.

    מוסיף, בוודאי שכל הקטע הזה הוא בלי לראיין את היו"ר.

    יובל – התהליך הוא כזה – אני עונה על הטקסט, כותב את התשובה, לוחץ – להגיב ואז מקבל את השאלה "כולה שאלה בחשבון". מעתיק את הטקסט, עושה רפרש, מרביץ תפילה קצרה בלב.

    מה שכן, יש בזה גם יתרונות – לעבור פעם נוספת על התגובה, לבדוק שלא נפלו בה שגיאות כתיב (-:

    אולי אפשר לעשות את זה גם על אימיילים חשובים
    חה

  12. הראיון שלא היה עם אולמרט הוא עדיין הטקסט המעניין ביותר שפורסם בכל מוספי החג. לתשומת לב הגולשות דליה איציק (מוסף הארץ), רותם סלע וההיא מני"לי, נו, זאת בשחור לבן.

  13. מה שכן, יש בזה גם יתרונות – לעבור פעם נוספת על התגובה, לבדוק שלא נפלו בה שגיאות כתיב (-:

    והתגובה שלך עדיין כוללת אמוטיקון ו"חה". מוזר.

  14. אולי אפשר להשתמש בפלגאין המגויר בתור מערכת הגנה על שדרות? קסאם שלא יודע חשבון לא יעבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: