הייל וולמארט!

החפרן מקשר לסרטון וידאו שהשאיר אותי פעור פה.

המדובר בסרטון קצר (02:20 דקות), שנראה כמו חלק מסרטון הדרכה שמוצג בפני עובדים חדשים של המגה קונצרן האמריקאי, וולמארט. בשלב זה אין מי שטוען שמדובר בזיוף ולכן אתייחס אליו כאילו מדובר בדבר האמיתי. בסרטון מוצגים ארבעה עובדים של וולמארט אשר מדברים ביניהם: שני אפרו-אמריקאים, לבן ואסייאתית. זו כמובן אינה בחירה מקרית והיא אמורה לשקף את ערכי הפלורליזם של וולמארט. הרטוריקה בסרטון והדרך שבה הוא בוים, מזכירים סרטי תעמולה פאשיסטים.

הנה כמה דוגמאות.

1. ראסל מסביר למה וולמארט מקשיבה לעובדים חדשים (המכונים בעגת החברה [המקובלת גם במקומות עבודה נוספים בארה"ב], associates): כי מיסטר וולטן אמר פעם אחר פעם: תקשיבו לעובדים החדשים. מיסטר וולטן, למי שלא הבין, הוא מייסד וולמארט, האב הרוחני של העובדים והאיש העשיר ביותר בארה"ב בין השנים 1985-1988. הוא נפטר בשנת 1992 אבל רוחו ממשיכה לנשב בקרב העובדים שמצטטים את דבריו החכמים כאילו היה מאו צה טונג.

2. האם ל"ראסל" היה רעיון טוב שההנהלה הקשיבה לו? לא, אבל ל"דונה" היה רעיון כזה! היא חשבה על דרך חדשה לארגן את כל הקבלות בחברה ומאז היא קודמה לדרג של הנהלה. זהו הערך העליון: מריטוקרטיה טהורה – העולם כסולם. אם רק יהיה לך רעיון טוב, ההנהלה תקשיב לך ומיד תתגמל אותך. כל אחד יכול. הנה, דונה הצליחה לצאת מהמחסן.

3. "החברה רוצה להקשיב לעובדים". "החברה" היא אורגניזם אנושי, בעלת תכונות אנושיות דוגמת הקשבה.

בשלב הזה עובר הסרטון מהפך דרמטי. לפתע העובדים אינם מדברים עוד על וולמארט כחברה. תחת זאת מתחיל מסע תעמולה ארסי ושקרי נגד כל התאגדות מקצועית באשר היא. העובדים מחליפים ביניהם חוויות תוך שהם מסבירים מדוע איגוד מקצועי הוא סוג של טפיל על גבו של העובד שלוקח את כספו ללא שום סיבה, שתוקע את העבודה, שגורם לאנשים לאבד את עבודתם, שעסוק במאבקים פוליטיים שבינם ובין טובת העובד והחברה אין דבר, שכרוך בשחיתויות הכוללות בין השאר ביצוע בחירות מזויפות.

אז מה היה לנו: המפלגה טובה, ראשי המפלגה רוצים בטובתך. הם יתגמלו אותך אם תפעל לטובת המפלגה (והנה דוגמה של אחת שתוגמלה). האויב הם היהודים. אין יהודים במפלגה שלנו. היהודים הם מושחתים וכל מטרתם להרע לך ואף לגרום לכך שתאבד את מקום העבודה שלך.

אז מה היה לנו: החברה טובה, ההנהלה רוצה בטובתך, ההנהלה תתגמל אותך אם תפעל לטובת החברה (והנה דוגמה של אחת שתוגמלה). האויב הוא האיגוד המקצועי. אין איגוד מקצועי בחברה שלנו. איגודים מקצועיים הם מושחתים וכל מטרתם להרע לך ואף לגרום לכך שתאבד את מקום העבודה שלך.

מיכאל הרינגטון, כתב בספרו "המהפכה שבאקראי":

הכלכלה הקפיטליסטית הורסת את הציווליזציה ואת האישיות הקפטיליסטית; בתהליך זה מקימים אנשי העסקים חברה קיבוצית כדי להשיג רווחים פרטיים; וכתוצאה מכך הקורפורציה (corporation) ולא המפלגה הקומוניסטית, היא המוסד המערבי העיקרי, ההולך ומתקרב אל הדוגמה הסובייטית.

הרינגטון פרסם את ספרו ב-1965. ארבעים שנה אחרי אפשר להודיע לו: הפאשיזם האיטלקי נוצח, הנאציזם הרצחני הובס, הקומוניזם הסיני נראה כמתפורר, הדוגמה הסובייטית עברה מזמן מן העולם. יחי הפאשיזם הקפיטליסטי.

הייל וולמארט!

38 מחשבות על “הייל וולמארט!

  1. לפי האתר המארח, זה לא נראה כמו זיוף.

    הבעיה היא שהאנשים שהולכים לעבוד בוולמארט הם בדיוק מסוג האנשים שיקחו את הדברים שנאמרים פה at face value ויחשבו שזו תורה מסיני. כנראה שאחרי הסרטון הזה, אם תנסה להקים איגוד של עובדי וולמארט, הם יגידו לך שהם לא רוצים אחד…

  2. לסאות'פארק היה פרק מצוין של ביקורת על וולמארט, הרעיון הוא לא רק הנאמנות של העובדים לחברה, אלא גם הטוטאליות. כיוון שוולמארט מוכרת הכל, העובדים שלה הם גם הלקוחות שלה ומחזירים לה את הכסף שהיא משלמת להם. ככה, בלי משים לב, היא מרוויחה את אותו הכסף כמה פעמים. העובדים בעצם משלמים לעצמם את המשכורת (בעיקר) ונוצרת כלכלה אוטרקית.

  3. אם הסרטון הזה אמיתי, ולא איזה פברוק בהפוך על הפוך – אז מדובר בשטיפת מוח מהנחותות ביותר שראיתי. מלבד התוכן המקושקש, מצהירה בעצם וול-מארט שהיא מעסיקה עובדים לא משכילים, שלא ילעגו על מה שהם רואים. ואם הם כן לועגים, אז הם בזים למקום עבודתם.

    ועוד משהו,
    אני חושב שקראתי את זה ב-No Logo: וול מארט משתייכת לסוג העבודות שעובדים מגדירים כזמניות, אך הן נמשכות שנים. עובד שמתחיל לעבוד בחנות המקומית חושב שזו עוד תחנה בדרך לקריירה המפוארת שהוא יעשה בכלל במקום אחר, אבל תמיד טוב שיש ברזומה שם של תאגיד גדול בו הוא עבד.
    הבעיה מתחילה בשיטת התגמולים הקטנים, כפי שודאי מוכרת לכם מהכוכבים הקטנים שעל דש חולצות עובדי מקדונלדס. העובדים, שחשבו שהם כאן רק כדי להעביר את הזמן, נכנעים לתמריצים הקטנים – "כבר השגתי כוכב שני, לא נשאר עוד חודשיים להיות אחראי משמרת?"
    כך, מתוך תודעה של עובד זמני, העובדים נשארים גם שנתיים-שלוש, מתוך תחושה שאוטוטו זה נגמר. בכזאת סביבת עבודה, הם לא חושבים שהם צריכים להתאגד. הם עוד שנייה עפים משם.

  4. הפרופגנדה נגד האיגודים מספיק גרועה גם מבלי להשוות אותה בדמגוגיה מוגזמת לשואה.
    גם הפוסט הזה הוא סוג של פרופגנדה.
    יש לאיגודים בארצות הברית חסרונות לא מעטים. למרות שהם מגינים על העובדים לפעמים הם גורמים לסחבות מיותרות, לעבודה בלתי מיומנת / רשלנית ואני בטוח שהיה יותר ממקרה אחד של עסק שנסגר בשל איגוד.
    אז וולמרט מראה רק צד אחד. לכן זו תעמולה בזויה. אבל להציג את האיגודים (בארה"ב) כנרדפים גם זו תעמולה לא קטנה.

  5. אני מוכן לדון איתך עד מחר על החסרונות של איגודים מקצועיים (כאילו שאנחנו לא מכירים אותם מישראל), אבל הסרטון הזה הוא תעמולה ארסית, פשיסטית וקיצונית.

    בניגוד אליך, לא השוויתי שום דבר לשואה. השוויתי לרטוריקה שמוכרת לכולנו מסרטונים מאותה התקופה בה מסבירים לצופים שטופי מוח למי צריך להיות נאמן, מדוע צריך להיות נאמן למי שאנחנו נאמנים לו, מיהו האויב ומדוע הוא האויב.

  6. יובל,

    אין לי זמן ברגע זה להרחיב את הדיבור על הנושא, אבל הסירטון הזה אכן מרתק, ולמרות שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותו הנושא מוכר לי כי קראתי על כך גם קודם. הספר "No Logo" (שגם תורגם לעברית ומישהו הזכיר אותו באחת התגובות) הוא ספר מעולה ומומלץ מאוד באופן כללי. אם לא קראת אותו, כדאי לך. הספר מאוד חד צדדי, ולמעשה מטפל בסוגייה צרה מאוד, אך עושה זאת היטב. המשמעות היא שאפשר להשתמש בו כדי להבין מערכת צרה של טיעונים, אבל גם זה חשוב (אני לא מאמין באובייקטיביות או בניסיון להיות כללי, אני מעדיף מיקוד והגינות).

    חשוב לי אבל לציין שני דברים:
    1. בדברים שאתה אומר כאן אין יש חידוש כלשהו מבחינת האמריקנים: הנושא מוכר שם היטב, ויש לגביו דיון ציבורי ער, משני הכיווינים: ראיית העולם של וואלמארט משמעותית, והם עשו גם הרבה דברים טובים. מנגד, הם גרמו נזק בסוגיות אחרות. אין פה שחור ולבן, יש פה דיון עקרוני, הן מבחינת המערכת הכלכלית והן מבחינת המערכת החברתית.

    2. ביחס לישראל, כל מה שהעליתי כאן לא מוכר כאן בכלל, ולכן אני בספק אם אנו יכולים להבין את הסוגיות האלה בלי שנלמד אותן לעומק. זה פשוט לא משהו שבישראל מכירים או מבינים, לא מהצד של וולאמרט (הצד העיסקי) ולא מהצד של העובדים ואיגודי העובדים. אלה עולמות שונים.

  7. אני מוכנה לדון איתך עד מחר על החסרונות של איגודים מקצועיים בתנאי שהחלק השני (ולדעתי הארוך יותר) של השיחה יהיה היתרונות שלהם, או ליתר דיוק, החסרונות של עבודה לא מאוגדת. רוצים דוגמה? משרה מלאה בארצות הברית היא 40 שעות בשבוע. מי שעובד 40 שעות שבועיות ומעלה זכאי ל"הטבות" דוגמת ביטוח בריאות* מה עושה וולמארט**? מעסיקה את רוב עובדיה בחוזה של 38-39 שעות שבועיות ומשלמת להם מדי שבוע על שעות נוספות. התוצאה? אלפי אנשים שמרוויחים שכר מינימום וכל הוצאה בלתי צפויה (ילד עם דלקת גרון, בעיות שיניים, כאבי גב) גוררת אותם עוד קצת לכוון העוני המחפיר. תגידו מה שאתם רוצה על איגודי עובדים, אבל ברור שאם אני כעובדת וולמארט אבוא למעסיק ואדרוש את תיקון החוזה*** המקסימום שאני אקבל זה מכה בגב מהדלת כשיעיפו אותי החוצה אם, לעומת זאת, כל עובדי וולמארט ישבתו במחאה יש להניח שהתוצאה תהיה שונה.

    *עניין פעוט של כמה עשרות עד מאות דולרים בחודש לביטוח הבסיסי ביותר, תלוי במדינה. התפישה שבריאות היא הטבה שמגיעה רק לאדם (או לילדיו של אדם) העובד משרה מלאה היא מחרידה בפני עצמה, אך לא זה העניין כרגע.
    ** ומעסיקים רבים נוספים, אבל וולמארט הם אחד המעסיקים הגדולים בארה"ב ולכן במידה רבה קובעים את נורמות העבודה.
    *** ידוע לכולם, אגב, שההתנהלות של וולמארט בעניין היא לא חוקית.

  8. והלוואי, חתול אדיש, שיכולנו לפטור את העניין בהיותם של האמריקאים הזויים. שוק העבודה בישראל מתקרב לשם בצעדי ענק.

  9. תגובה אוטומטית (לדיון הקלישאי הרגיל) – איזה באסה זה להיות אמריקאי. זו ודאי הסיבה למה כל האמריקאים מהגרים לארצות בהן יש איגודים חזקים ומערכת בריאות ממלכתית, כלומר לקנדה ומקסיקו.

  10. בלונדינית – זה נכון שארה"ב היא מודל להרבה דברים בישראל, אבל עדיין , מבנה השוק\כלכלה\תפיסה הישראלית שונה מאוד מזה האמריקאי (לטוב ולרע – זה ענין של תפיסה) ויש דברים שלא יעבדו בישראל.
    הויכוח של איגודים-תאגידים חשוב , אבל נראה לי שצריך להבין את הקונטקסט.

  11. חתול, בעניין הספציפי הזה כבר עכשיו אפשר לראות בארץ יותר ויותר דוגמאות להתנהלות ולגישה מחשבתית דומה.

    מרק ק. אני לא יודעת למי כוונה תגובתך, אבל אני לא אמרתי שבעסה להיות אמריקאי, אלא שבתומים הספציפיים הללו המצב בארה"ב הוא גרוע ושאנחנו כחברה וכבודדים צריכים לשים לב להשפעות של הדברים שאנחנו מאמצים. ולגבי נהירה המונית מארה"ב לקנדה/מכסיקו? נו, גם להיות ישראלי זה לא גליק היסטרי: מלחמות, צבא, מילואים, שחיתות, מערכת חינוך קורסת ועדיין אני לא רואה הגירה היסטרית למקומות שקטים ובטוחים יותר. מה בדיוק ניסית להוכיח בטענה הזו?

  12. מרק – האם זה בסדר מבחינתך שנאיר נקודה אחת שבה זה לא כזה כיף ענק להיות אמריקאי? או שמא מכיוון שהם לא נוהרים למקסיקו זה אומר שכל מה שמתרחש שם הוא בהכרח מצוין?

    אני מוצא את הדיון כלל לא קלישאי.
    את התגובה שלך מצד שני,

  13. מוסיף,

    קונצרן 'הגלוב' מודה לך על שליחת הפוסט.

    בתלוש המשכורת של החודש הבא תוכל למצא תיגמול בסך חי דראכמות.

    הקונצרן.

    העתק:

    העובד – מוסיף – מסת"ב 556565657657644886575
    מחלקת שכר – אגף עובדים פקטבים – מחלקת זוטרים – גף תגמול

  14. יא אללה, אני נשבע בכל היקר לי, הסרטון הזה הוא מילה למילה נאום של סטאלין שהיום הכתיבו לנו בשיעור היסטוריה.
    האמריקאים האלה, צק צק צק.

  15. שתי הערות:

    1. לגבי הפלוראליזם הוולמארטי – "אנחנו מוכנים לנצל כל אחד לא הבדל דת גזע או מין".

    2. לגבי הפאשיזם והתעמולה האנטי-התאגדותית – רבים מהחסידים משוללי הביקורתיות של הקפיטליזם האמריקאי, שרואים את עצמם משום מה גם כחסידי "השוק החופשי" מתעלמים מכך שהכלכלה הקפיטליסטית, במיוחד האמריקאית, אינה חופשית כי אם מנוהלת על-ידי תאגידי בעלי עוצמה (כמעט) בלתי מוגבלת, ששולטים גם בחייהם האישיים של מי שמקבלים מהם משכורות.

    תמיד מרגיז לשמוע "תומכים בשוק החופשי" שמגינים בגופם על גוף נצלני ומשעבד כמו וולמארט. בקפיטליזם תאגידי אין הרבה חופש.

  16. יובל, וולמרט והחברות שבהן היא שולטת היא המעסיק הגדול ביותר בעולם. מעבר לזה שהיא הרשת הגדולה ביותר בארצות הברית היא גם המעסיק הגדול ביותר במקסיקו, אחד המעסיקים הגדולים ביותר בקנדה ואחת מהרשתות הגדולות ביותר בבריטניה. אם באמת היחס לעובדים של הרשת כל כך גרוע וכל הזמן נמצא על הגבול של הפרת החוק, איך כל כך הרבה אנשים מסכימים לעבוד שם?

    העובדה שחברות מפטרות עובדים לפני שמגיעה להם קביעות ותנאים סוציאליים ומשתדלות שלא יהיה קיים ועד עובדים עצמאי אצלן, נכונה מן הסתם לרוב החברות בעולם, אבל אם הסרטון היה על סופרמרקט צרפתי, כמה הערות היו כותבים פה על התאגידים הצרפתיים המרושעים וכמה קשה להיות צרפתי והרשע שבקפיטליזם הצרפתי? וכל זה על בסיס דברים שלא קשורים כלל לסרט?

    וכן, התגובה שלי היתה אוטומטית ולכן די בהכרח קלישאית.

  17. מרק, אל תתרגש מהתגובות, הן מהמוצדקות!
    עדיף כמובן עולם ללא וולמארט –
    ואז, כל העובדים המנוצלים של וולמארט בכל העיירות שכוחות האל ובערים הגדולות,
    יוכלו לעבוד ב… אמממ… כלומר לנצל את שנות ההשכלה שלהם ל… בעצם… כלומר…
    כאילו, הם יכולו להשתמש במיומנויות שלהם ל… כלומר, את הניסיון שלהם ל…
    לעמוד בתור לתלושי מזון!

  18. מרק, אני יודעת שמהמקום שרובנו נמצאים בו זו מחשבה מאוד לא אינסטנקטיבית, אבל יש אנשים שלא בוחרים את מקום העבודה שלהם. הם לא מנהלים מו"מ על תנאים ולא מתעניינים בשאלה האם העבודה מעניינת אותם או האם היא תסייע להם ללמוד דברים חדשים, הם פשוט צריכים כסף לשכ"ד ולאוכל. הם נטולי השכלה, נטולי כישורים ולפעמים יש להם ילדים או בני משפחה אחרים לטפל בהם, סביר להניח שהמקום הרחוק ביותר אליו הגיעו בחייהם היא המדינה השכנה, הם לא מכירים אישית אף אחד שלמד באוניברסיטה או שיצא מארצות הברית והאמת העצובה היא שהם אפילו לא חושבים שהחיים שלהם יכולים להראות אחרת.

  19. יובל, מאחר שאני חוסם פלאש אני משתדל לא להתיחס לסרטון עצמו אלא רק לתגובות. אני מקבל את זה שהסרטון מיצג נאמנה סוג של התנהגות שיכול לקרות בארצות הברית הרבה יותר מבמקומות אחרים. אבל לפי התיאור קשה לי להאמין שהסרטון מדבר על כמה עובדי וולמרט מסכנים שזה היה הכיוון של הדיון בתגובות. יש לי הרגשה שאם הסרטון היה צרפתי היחס בין התגובות המתיחסות לסרטון עצמו לבין הקלישאות הרגילות על האמריקאים הרשעים והמסכנים היה שונה.

    בלונדינית, והקנדים והבריטים הם גם כן סוג של זומבים שלא יודעים מה הם רוצים? ובכלל ישראלי שטס 50 דקות לקפריסין מרחיב אופקים אבל אמריקאי שיקח לו 50 דקות לטוס בין פילדלפיה לפיטסבורג בפנסילבניה, הוא קרתני כי הוא לא יצא מתחומי המדינה (אני מניח שלזה התכוונת) סליחה אבל פחחחחחח.

  20. מרק, באמת שאין לי כח לריב, אבל אולי תצא מהטייס האוטומטי וממש תקרא את מה שאני כותבת לפני שאתה מגיב? אני כתבתי על אנשים שעובדים בתנאים קשים עד לא חוקיים כי אין להם ברירה אחרת, זומבים? קרתנים? באמאשלך, תניח לי.

  21. מרק – אתה באמת חושב שהעובדים בוולמרט עושים זאת מרצונם החופשי? אתה לא חושב שהעובדה שוולמארט היא המעסיק הגדול יותר בסביבה שלהם, העובדה שהם עניים ולא משכילים הם הגורמים שהשפיעו יותר על הליכתם מרצון למחנה העבודה הזה?

  22. האמת שמה שאותי מזעזע זה שהיו"ר חושב ש associates זה עובד חדש. ובונה קו חדש של מחשבה על בסיס הטעות הלז. אין ספק שלאמרקאים קשת מדהימה של שמות מכובסים לאנשי שרות לקוחות. הכי טוב (בעיני) זה עובדי שרות לקוחות של comcast שנקראים כאן לא פחות מ account executive. (פשוט רצו קידום לעומת ה account directors של AT&T).

  23. בלי לחוות דעה על הסרט (שלא טרחתי לראות) או על רשת וולמרט (שאני לא מכיר) או על יתרונותיהם וחסרונותיהם של איגודים מקצועיים (יש מגבלת תווים), אני רואה כאן סתירה מסויימת:

    מצד אחד, בתגובה 26 יובל טוען שיש לעובדים בוולמרט אפשרויות נוספות פרט לעבודה בוולמרט או אבטלה. אני מניח שהכוונה למקומות עבודה טובים יותר, אחרת מה הועילו חכמים וכו'? מה שמעלה את השאלה מדוע הם בוחרים דווקא באפשרות הגרועה. שטיפת מוח בסגנון פשיסטי, אולי?

    אבל מצד שני, הבלונדינית בתגובה 29 ומוסיף בתגובה 30 טוענים שלעובדי וולמרט אין אפשרויות תעסוקה טובות יותר ולכן הם נאלצים לעבוד בתנאים אותם וולמרט מכתיבה.

    לפחות אחת משתי האפשרויות חייבת להיות שגויה. לא יתכן שיש להם מקומות עבודה טובים יותר ואין מקומות עבודה טובים יותר בו זמנית.

  24. אמיר – אתה מפרש את תגובתי (26) באופן שלא כיוונתי אליו.
    לא טענתי שיש לעובדים בוולמארט אפשרויות נוספות פרט לעבודה בוולמארט או אבטלה. התכוונתי לכך שוולמארט יכולה לנהוג אחרת. האפשרויות הן לא: או שאתנהג כמו וולמארט או שלא אהיה קיים. יש אפשרות שלישית: אתנהג (אני כחברה) אחרת.

  25. מה שיובל אמר. בנוסף העובדה שבמקומות הרלוונטיים וולמארט היא המעסיק הגדול ביותר, או אחד הגדולים, אומרת שהיא זו שבמידה רבה קובעת את הטון בשוק התעסוקה ומובילה להרעת התנאים גם בעסקים שלפני כן סיפקו לעובדיהם תנאים פחות או יותר הוגנים.

  26. יוסי, צר לי, אבל המספר שנתת הוא לא קטן, לא גדול, לא בינוני ולא שום דבר אחר. הוא פשוט מספר חסר משמעות. 900,000 מתוך כמה? כמה זה יחסית למדינות מערביות? כמה מתוך המהגרים הללו הם אזרחים ותיקים וכמה מהגרים ממדינות אחרות שעזבו בשנתיים הראשונות לאחר הגעתם?

    נתונים קצת יותר משמעותיים אפשר למצוא כאן וגם כאן.

    אחרי כל זה אני חייבת לומר שהטיעון בדבר הגירה הוא לחלוטין לא רלוונטי לדיון הזה.לכל בר דעת ברור שמצבו של עובד בתת תנאים בוולמארט טוב בעשרות אלפי מונים ממצבו של דארפורי בסודאן או במצרים או של קובני שמנסה לשוט על צמיג לפלורידה או של אישה בבילורוס. יותר מזה, מכל מני סיבות רוב הסיכויים שהגירה למדינה אחרת (או אפילו מעבר בתוך ארצות הברית) רק תדרדר את מצבו הכלכלי והחברתי של עובד ממוצע בוולמארט. אז מה??? המטרה שלי בתגובה לגבי הגירה מישראל הייתה לטעון שעד לרמה מסויימת של פגיעה בחיי היומיום העובדה שאין הגירה מאסיבית לא קשורה, במידה רבה, למצב הסוציואקונומי או לאיכות החיים ולכן הטיעון של מרק, לפיו העובדה שאין הגירה מאסיווית מארה"ב למדינות כמו קנדה הוא טיעון ריק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: