כידוע לחלק מקוראי הגלוב, שבתי לאחרונה מטיול בנורבגיה. אני כבר מפרסם תיעוד מדויק של הטיול, דקה אחר דקה, במקום אחר, אז אומר רק כמה דברים כלליים, שכולם כבר יודעים, אבל אני רק עכשיו גיליתי, כי זו היתה הטיסה הראשונה שלי לחו"ל.
1. עסקים כרגיל: לעזאזל, החיים הטובים הם במחלקת עסקים. כן, זה עולה המון כסף. אבל מה היא תוספת של 400 דולר לעומת הדייל שמחלק גביעי גלידה של בן אנד ג'ריס (אני קיבלתי Cherry Garcia)? וזה עוד בטיסה הקצרה (אוסלו – אמסטרדם). יש אנשים שאומרים: נסבול בטיסה במחלקת תיירים, ונהנה בטיול. זו טעות. עקיפת התור בנתב"ג לבדה שווה את הכסף.
2. שמש בוגדנית: החורף מתקרב והשמש בנורבגיה נמוכה. זה גורם לתחושה מוזרה של בוקר כל היום. אני זוכר מקרה בו נסענו ליד נקודת חניה באחד מהכבישים הצדדיים, וראינו משפחה שעצרה שם וישבה לאכול על שולחן הפיקניק. אני חשבתי – "הנה הם עוצרים לארוחת בוקר", אבל השעה היתה 15:30. הדבר הזה משבש את כל מחזור העייפות-עירנות של היום.
3. מדד יוקר המחיה: נורבגיה היא מפיקת הנפט השלישית בגודלה בעולם. כתוצאה מזה, הם עשירים בטירוף (תוצר לנפש הגבוה בעולם) והמחירים שם בשמיים; והם אפילו לא חברים באיחוד האירופי. רואים בעיקר מכוניות חדשות בכבישים – גרמניות (פולקווסגן, אודי, מרצדס, ב.מ.וו, אופל) וכמובן וולבו; 80% מהן סטיישן. ארוחות במסעדות יקרות כמו יהלומים. במקדונלדס תשלמו בערך 60 שקל לארוחה. עם זאת, הקפיטליזם דווקא לא משתולל שם: המדינה דואגת למתן את מחזור הפריחה/דעיכה של מחיר הנפט, שומרת על הבדל סביר בין שכר המינימום ושכר הבכירים, ומטפחת בעקביות תעשיה ומקורות הכנסה שאינם קשורים לנפט. ככה עושים את זה.
4. רואה שחורות: זה תמיד משעשע שבמדינה בה כולם בלונדינים, הנשים צובעות את השיער לחום. זה גם הצבע הנפוץ במודעות פרסום עם דוגמניות.
5. אבי, העורקים: בארוחת הבוקר מגישים שלושה סוגי ביצים, חמאה, ארבעה סוגי נקניק ופסטרמה ורדרדה, נקניקיות קטנות חמות או בייקון, שני סוגי לחם, לחמניות, 5-6 סוגי קרקרים שוודיים, דגים מלוחים וריבות. אה, כן, ויש גם קערית קטנה עם חתיכות עגבניה ופרוסות מלפפון, שכנראה עולה יותר משאר הדברים במזנון. לא ברור איך האנשים האלה שורדים בלי התקף לב בגיל 40 – עד שרואים כמה אנשים רוכבים על אופניים לעבודה, כמה אנשים יוצאים סתם לטיולים רגליים בהרים, ולכמה אנשים יש מנשא למגלשי סקי על האוטו.
6. העבודה היא חיינו: איך נראה יום עבודה במדינה עשירה ולא ממש קפיטליסטית? החנויות נפתחות בתשע או עשר, ונסגרות בסביבות חמש. אפילו סופרמרקטים. הסניפים הענקיים בערים הגדולות פתוחים יותר שעות. שמונה וחצי בבוקר – אפילו באוסלו – ואין פקקים. שמעתי צפירת מכונית אחת בכל הזמן שלי שם. אנשים לא נוסעים מהר, לא חותכים בכביש, נותנים להולכי רגל לחצות. לי זה נראה כמו אזור הדמדומים.
7. עכשיו משנפטרנו מהעניינים הטכניים: נורבגיה היא מדינה כל כך יפה, עד שחושיך מתעמעמים. בכל מקום שמסתכלים יש ירוק, והר עם קצת שלג, ומפל מים, ואגם או פיורד או נהר או ים. הכבישים צרים והיער מתחיל סנטימטר אחרי השוליים. הבתים מעץ, כל אחד בצבע אחר. והפיורדים האלה – אתה שט בתוך הערוץ הירוק שלפני חצי שעה השקפת עליו מגובה 200 מטר, ופתאום פוגעת בך ההבנה שיכול להיות שזה המקום הכי יפה בעולם. אבל למחרת אתה מטפס על הר לכיוון הקרחון ושוב חושב את אותו דבר. שאלה יהיו הצרות שלי.
כתיבת תגובה