19 מחשבות על “Diggdot.us

  1. אני חייב לומר לך, וכתבתי את זה במספר מקומות בעבר, כל ה-RSS הזה פשוט לא משכנע אותי. ניסיתי כמה פעמים להשתמש בו – ויוק. לא מבין מה הגליק הגדול ולא חושב שזו טכנולוגיה משכנעת במיוחד

  2. חוויית השימוש ב-RSS תלויה כמעט לגמרי בתוכנה שבה אתה משתמש.
    חוץ מ-Feedreader הנוחה מאוד לא הצלחתי להסתדר עם אף תוכנה.
    רובן יוצרות בלגאן מול העיניים, והרי את זה ה-RSS אמור לפתור לי.

  3. הבעיה שלי היא עם הקונספט. אני מכור לעיצוב. אני רוצה לדעת מה גודל הכותרת, האם יש תמונה, איך נראה הטקסט, האם יש כותרות ביניים. ה-RSS “מפשיט” הכל ונותן לי ערימה של טקסט סטנדרטי שאני לא יכול להתרשם ממנו על כלום. זה כמו לחזור לעולם הטלגרף. והרי באנו משם, אז למה לחזור?

  4. אח יובל, בליבך אתה עדיין איש של פרינט. תודה שבלילה בלילה אתה מתכרבל לך עם גיליון מהוה של הניו יורק טיימס, רק בשביל המרקם והריח.

    טוב על מי אני עובד, אני בדיוק כמוך בקטע של הרסס. פשוט לא הצלחתי להתרגל אליו.

  5. כמובן שאני איש של פרינט. מעולם לא הסתרתי ולכן אני לא צריך להתכרבל “בלילה בלילה” עם גליון מהוה של הני”ט. אני עושה את זה בגאווה ובגאון (טוב, לא עם הני”ט, עם עיתונים אחרים. טוב לא רק עם עיתונים).
    אבל אני לא חושב שזה המקור לחוסר האהבה שלי ל-RSS. אני פשוט חושב שזו טכנולוגיה מייבשת. היא מייבשת לי הטקסט ואני לא מבין מי רוצה לקרוא ככה.

  6. כן, אתה איש של פרינט אבל אתה משיב לתגובות של קוראים/כותבים בבלוגים (מתלהבים אמיתיים היו יכולים להכניס כאן את הפאתוס המהפכני הדרוש)

  7. ואם כבר, מה הקשר לפרינט? אני אוהב לכתוב דפי HTML, לעצב אותם עם CSS, וחשוב לי לראות את העיצוב של כל אתר. לעניין זה, אגב, del.icio.us הוא מקרה טוב של מינימליזם קיצוני ממש. אפילו צבעים יש שם במשורה. ועדיין – השימושיות שלו מעולה, ואין כמוהו ללמוד על מה חם בבועה (כרגע זה, כמובן, ajax).

  8. אני לא אומר שאי אפשר לאהוב את השניים גם יחד, אבל אני טוען שאתה בדור הביניים שחי בשני המדיומים. כמה כותבים מהדור הישן כותבים גם בלוגים, או עונים לתגובות כשהכתבות שלהם מתפרסמות באתרי אינטרנט?

    ולמקרה שזה משתמע מדברי, אני לא חוזה שהעיתונות על צורותיה תינגף בפני צבאות העיתונאים העצמאיים שיצאו לשטח בוערים בלהט האמת ובידיהם לא יותר מלפטופ, wifi ובלוג.

    עם כל הכבוד, הם צריכים להתפרנס ואם יהפכו את זה למקצוע, הם יהפכו פחות לבלוגרים ויותר לעיתונאים. היתרון הוא בחבר’ה כמו זה שאיוורר את הטוסיק של סוני והכין אותו לחבטות נמרצות. הם הרי יודעים יותר טוב מרוב מהעיתונאים שכותבים בנושאים כאלה.

    כהרגלי סטיתי אז אני אפסיק לפני שאני אשכח לגמרי מה רציתי לומר (בינינו זה כבר קרה)

  9. רסס היא טכנולוגיה “מאפשרת”. לטעמי אין כאן שאלה של לאהוב או לא לאהוב אותה, אפשר להשתמש בה או לא להשתמש בה. כשלעצמה היא בסך הכל דרך להפצת תוכן. האמת שאני עוד מחכה למפתח-התותח-עם-ימבה-זמן-פנוי שיטרח ויכתוב איזה מרסס בעברית ציונית עם הכיווניות המתאימה. כל התוכנות בשוק היום מתאימות רק לאמריקקית. אנטישמים.

  10. דווקא הפידים של דרור גלוברמן http://www.notes.co.il/globerman/12220.asp הם בכיווניות נכונה. תשאלו אותו איך הוא עושה את זה

    אגב, רוב האתרים בארץ מחביאים את הפידים שלהם עמוק בארון כי הם גילו שהגולשים דווקא כן מעוניינים לקרוא חדשות נטולות פרסומות ובולשיט.

    ואגב, יש משהו בטענה שרסס הוא עניין לגיקים, כי גיקים הם בד”כ שונאי עיצוב, צבעים וקשקושים (טוב, אולי חוץ מהגיקים של אפל, אבל כמה כאלה כבר יש ?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: