אחת המילים השנואות עליי ביותר היא "טרנד". גם "הייפ" מזדחלת לא הרבה מאחוריה, אבל "טרנד", יחד עם מגיפת ה"בואו נמצא משהו, לא משנה מה, שהוא מספיק איזוטרי אך לא יותר מדי ונכנה אותו טרנד וגם נכתוב עליו איזו כתבה מלהיטת רגשות וכשכל תוכניות הבוקר יארחו את מיטב המומחים לענייני הטרנד בהתהוות, נעניק לנו איזה פוליצר מטעם עצמנו ונזדרז לעשות פולו-אפ". having said that, לא יכולתי להתעלם מהידיעה ברויטרס בנוגע לטרנד הביריונות הסלולרית שהולך חזק ביפן.
מסתבר שהיפנים האלה (נו, באמת!) כל כך מתקדמים, עד שהם אפילו לא טורחים לאיים על מישהו באופן אישי. המומחים (לכל טרנד יש מומחה) מסבירים שהביריונות הסלולרית היא אמנם עולמית, אבל נפוצה בעיקר ביפן בגלל הפחד של היפנים מעימות חזיתי. כמובן שמדובר בעניין רציני. המאוימים הם צעירים שלא מעוניינים שהמאיימים יממשו את ההבטחות לפרסם תמונות של אברי גוף בדיוור ישיר לאומה היפנית, או הפצת עלבונות וקללות באתרי אינטרנט נבחרים, וכבר דווח על יפני שהתאבד בגלל איומי-סלולר שהתממשו.
מה שבולט בידיעה היא האשמת הטכנולוגיה באלימות; סוג של נוסטלגיית "איפה הימים הטובים, בהם היית צריך לבוא, ללכלך את הבגדים ולעייף את האגרופים, במקום לשלוח מייל לטלפון הסלולרי עם "חכה חכה מה אני אפרסם עליך במייספייס"", כשהבעיה האמיתית היא (ואושר גדול שמי מהדוברים טרח לומר זאת, בסופה של הידיעה) הביריונים עצמם, ולא הטכנולוגיה באמצעותה הם מאיימים. אחרי הכל, אני לא משוכנעת שקבלת מייל נאצה מפחידה יותר מהתקלות חזיתית בכמה מכותביו, אבל נראה לי שקצת יותר מסובך למשטרה להניח את ידיה על הנוקטים באיומים (או לבית הספר להודות בצורך בפנייה למשטרה) מאשר פנייה להורים להשגיח על הילדים ולהוריד איזו תוכנה-חוסמת-מיילים-זדוניים.
אבל זה טרנד! כי סתם מכות ואיומים בבית הספר זה לא מספיק "חדשות".
ובהקשר זה.
אני לא לגמרי בטוח.
בהקבלה, הרבה מאד אנשים מתאבדים בצבא. גם בגלל שזו סביבה מלחיצה מאד, אבל לא פחות מכך משום שהיא מספקת לך טכנולוגית התאבדות נוחה ואפילו מאמנת אותך בשימוש בה.
סביר להניח שאנשים בעלי דחפים בריוניים, שלא באים לידי ביטוי בגלל מחשש לעימות פומבי, מוצאים פורקן תחת המחסה של האנונימיות של טכנולוגיית הסלולר והרשת. כלומר, הטכנולוגיה לא הופכת אנשים מן הישוב לבריונים, אבל היא מקלה על בריונים להפטר מעכבות. וזו בעיה.
ולפני שיאשימו אותי בתמיכה בחזרה לימים הטובים ההם של יונות דואר ואיתותי עשן, אציין שיש לי בעיה עם המס המוסכם בשתיקה על כולנו – כ-500 הרוגים מדי שנה, תמורת הקלות ניכרות בשינוע – ואני עדיין לא מתרפק על ימי הדיליג'נסים.
גם "תופעה" זה לא משהו. במיוחד "תופעה:".
גם טרנד השימוש ב"תופעה" הוא תופעה מעצבנת בטרנדיותה.
אהה, הדליג'נסים. היה לי אחד ב-86. 12 כוחות סוס, בלי חלונות ומיזוג, אבל ידע להתפרע.
גורו- ענק. באמת.
והפאם אחוקים ואחוקיות שלי יש לי מתכון החולבלוע וקורעים למתכון סלט צנון עסלי בסיגנון כורדי אוטנטי
לוקחים
400 גרם צנון פרוס לפרוסות דקות החושרמוטה יענו אחרי דיאטה
בצל בינוני פרוס לפרוסות דקות
3 כאפות שמן זית ממכולת של רחמים
מיץ מחצי לימון ואת החצי השני סמים בתה
מלך
פלפל שחור
ביצה שלוקה יענו אחרי שלוק
כפית כמון
בפיילה סמים את הצנון והבצל
עוסים עירבוב בכלי ניפרד את חומרי הטעם יוצקים על פאיילת הסלט אחרי זותי מגרדים את הביצה יענו של התרנגולת אבל אם יש קצת זמן אפשר גם לעסות גירבוץ בייצתי עצמי במגרדת דקה וומוסיפים לסלט ומערבבים טוב טוב החושרמוטה ערס
טוב אני הולח לחפס את אישתי כפרה עליה שלא תעסה עלי עוד פאם תרגיל של כאבי רוש למה היא הפטיחה לי היום דוגי סטייל
תגובה לקטע
======
מי שבאמת מאמין ש"הבעיה האמיתית היא הביריונים עצמם, ולא הטכנולוגיה באמצעותה הם מאיימים" חייב לתמוך בתיקון השני לחוקת ארצות הברית, כמו גם בכל מה שקשור לזכותם של בני אדם יחידים להחזיק נשק.
אסף – אווו, דמגוגיה אלרט. היחס של תועלת\נזק של הצפת הרחוב בכלי נשק שונה מאוד מהיחס תועלת\נזק של הצפת הרחובות בטלפונים סלולריים.