מחאה מילולית

שביתת המורים נכנסת ליומה ה-5,000 ושביתת המרצים באוניברסיטאות ליומה ה-4,950. לא נראה שלמישהו זה מזיז. כלומר זה מזיז, אבל אין כסף. כלומר רן ארז אשם, כלומר יאללה לאף אחד אין בעצם כוח להתעסק עם זה. מכיוון שאין לאף אחד כוח להתעסק עם זה, עסוקים המורים בגימיקים שמטרתם למשוך את תשומת לב התקשורת.

לפני שבועיים שודרה כתבה בחדשות ערוץ 10 על מורים שעלו על הפסל של הרצל שם מול הרצליה פיתוח כדי לזעוק לעוברים וחרשים משהו כמו “אם תרצו אין זו אגדה”. הם ירדו משם אחרי שעתיים כי כאמור העוברים הם חרשים (ככה זה כשאתה נוסע במהירות של 90 קמ”ש בכביש תל-אביב חיפה).

לכן עברו המורים לסוג של מחאה מילולית שתופסת ביטוי ממשי. הנה דוגמה.

המורים רחצו בים: “אל תטביעו את החינוך”

תודו שזה גאוני. גם העבירו מסר של טביעה, גם נכנסו למים והתרעננו, גם הזמינו את התקשורת, גם התקשורת דיווחה. מה רע? אבל כאמור, זה היה לפני שבועיים ובינתיים אף אחד לא משליך גלגל הצלה למורים הטובעים. הגיע הזמן לעבור לתוכנית ב’:

מורות גלשו בסנפלינג: “אולמרט תולה אותנו”

תודו שזה גאוני. גם העבירו מסר של תלייה, גם גלשו קצת מגשר באיילון, גם הזמינו את התקשורת, גם התקשורת דיווחה. מה רע? הבעיה היא שיש לי הרגשה שלמרות שנהג הקטר שעבר מלמטה (ובטח איחר באיזה חצי שעה) צפר, זה לא מה שיעזור.

לכן הגיע הזמן לעבור לתוכנית ג’.

הבעיה היא שאין תוכנית ג’. אם יש לכם רעיון לתוכנית ג’, המורים ישמחו לשמוע. הנה כמה הצעות שלי:

מורות תלו חצילים על העצים: “יולי תמיר חונקת אותנו”
מורות חילקו פסטרמה בצמתים: “רוני בר-און הוא חתיכת נקניק”
מורים הפשילו את מכנסיהם בכיכר רבין: “אולמרט מזיין אותנו בתחת”

אני כזה קופירייטר מבוזבז.

27 מחשבות על “מחאה מילולית

  1. אפשר לתת את הדוגמא של רועי?

    מורות חושפות ****ם *******ם, וצועקות “אולמרט, **** עד כמה **** החינוך *****”

  2. מעניין שאיכשהו התוספת לתקציב הבטחון היא אכסיומה, אבל תוספת בתקציב החינוך היא (עם כל החשיבות שאנחנו כחברה וכמשרד האוצר מעניקים לחינוך, למעמד המורה ולשקר כלשהו*) פשוט בלתי אפשרית.

    מעניין גם שלראש הממשלה ולמשרד האוצר אין כסף לדאוג להווה ולעתיד שלנו יש להם כסף להחזיק חמישה שרים מיותרים* ששכר היסוד שלהם עולה לנו 1,944,660 ש”ח בשנה. רק הכום שמופיע בתחתית התלוש. בלי מכוניות, אבטחה, תוספות, והטבות ואפילו בלי לספור את עלות אחזקת המשרדים והצוותים. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על סגני שרים.

    מאיפה שר האוצר רוני בר און יביא את הכסף? אולי כדאי לו להזכר בציטוט שלו עצמו: “זו הקופה הלאומית של כולנו”.

    *שניים בלי תיק, אחד שר הגמלאים, אחד שר האסטרטגיה ואחד שר במשכר האוצר, כי שר אוצר אחד זה לא מספיק.

  3. נו, בלונדינית, ברור שיש כסף, רק שאת וואינט עורכים עגלי עיתונות שלא יודעים לתת תמונה מלאה (וגורמים לך לעסוק בכסף הקטן – שהוצאתו מקוממת לכשעצמה – אך הוא לא מסוגל לפתור את בעיות מערכת החינוך). הנה דוגמא לכמה כסף שיש, מלווה בתחינה מהמורים לעשות בדיוק את מה שהם עושים היום.

    אינשאללה המורים לא יעצרו עד לניצחון משמעותי, גם אם זה ייקח שנה.

  4. זה משנה- FU.

    הרמה שלי קצת יותר גבוהה מבדיחות פיפי קקה וציצים. יש הבדל בין להיות וולגארי, ללהיות מטומטם. אתה נתת דוגמא של מטומטמם.

  5. זה יישמע תמים, אבל אני מאמין שאם יבואו מספיק לעצרת ביום שבת אז זה יזיז. הבעיה בישראל היא שאנשים לא יוצאים לרחובות, ואז יודעים להסביר שלצאת לרחובות לא עוזר כלום.
    150, 200, 250 אלף (למה לא?) איש בכיכר רבין יכולים להזיז להרבה אנשים.
    אבל אם אפילו אחרי המלחמה לא הגיעו הרבה להפגנות, בשביל החינוך קשה להאמין שיבואו.

  6. מורים עשו באנג’י – אולמרט מותח את המדינה והחבל עומד להיקרע
    מורות שטו באבובים – מערכת הציבור היא צמיג מנופח ובכל רגע אפשר לפוצץ אותו.
    מורים עישנו סמים – מערכת החינוך מדרדרת את הילדים לסמים (הם היו חושבים על משהו יותר שנון אבל הם היו מסטולים)

  7. אין לי ספק שהרעיון שלי לתוכנית ג’ במאבק תביא לקץ השביתה:

    “אולמרט עושה לנו בית ספר….”

  8. צנזרו אותי אם זה לא בסדר ללנקק מפה – הוספתי פוסט על ההנחה שקיבל לכאורה נוחי דנקנר על רכישת סלקום. על פי דיווח בגלובס מאותה תקופה, אותם 1.6 מיליארד שקל שרוני בראון כה מצטמרר לחלק, הם בדיוק סכום ההנחה שזכה לה דנקנר מרשות המסים ברכישת מכונת הדפסת הכסף שנקראת סלקום. יען כי מנהיגינו מקבלים באמצעות תורמיהם-חבריהם יחס חם בתקשורת הקפיטליסטית הקיצונית, נראה להם שנהיינו עד כדי כך טומטומים שלא נבחין.

    מורות קוראות בלוגים – “מי חינך את העיתונאים?!”

  9. הידעתם?
    ישנן מדינות בארה”ב שצופות את העתיד ובונות תאי כלא לנוער על פי מספר הילדים שאינם יודעים קרוא וכתוב בכיתה ג’.

    לפני כמה שנים ראיתי כרזה בראש השנה:
    “שנה תובה. השנה תהיה טובה אם החינוך יהיה טוב”.

    וכמובן אין מתאימה יותר מהבדיחה על משלחת משרד רוה”מ שביקרה בכמה מוסדות השכלה גבוהה וכשראשי המוסדות, כל אחד בתורו, ביקשו כסף הם נענו בשלילה. כשאותה משלחת ביקרה בכלא והמנהל ביקש כסף, רוה”מ נענה ברצון. חברי המשלחת הנדהמים שאלו את ראש הממשלה הנכבד “הכיצד?” והוא אמר “נו, לאוניברסיטה כבר לא נגיע”
    (אחחח כמה זה רלוונטי היום…)

  10. אתמול הייתי בהפגנת הסטודנטים מול משרד החינוך (שהייתה עסק מביש, מכל מיני סיבות, בעיקר כשהתחילו לזרוק עגבניות – ואפילו לא מהזן הרקוב, המתפצלח!). על כל פנים, שתי מורות “ממובילות המאבק” נשאו דברים. נניח לעילגות ולחוסר הרהיטות; אם הן היו אשפיות במילים, הן היו מאיר שלו ולא נציגות גאות של מערכת החינוך. אבל כאשר גיליתי שהקיצוץ בתקציב החינוך הביא להשמטת האות ה (“כל אציבור יירתם למאבק אחשוב אזה, אמונים יבואו לאפגנה בכיכר, אתם אסטודנטים מבינים את אחשיבות של אאשכלה”) הרגשתי צורך עז לנער את הצמד בציצת ראשן ולזעוק

    “רפורמה! עכשיו!”

    ואענה למלעיזים עתידיים: כן, אני מבינה עד כמה “אחינוך אוא אעתיד של אמדינה”. כן, אני יודעת שהמורים עובדים בעבודה קשה, כפוית טובה, בתנאים לא קלים ובשכר נמוך. בשנה שעברה עבדתי, לא כמורה, בבית ספר יסודי בשכונה אמידה מאוד בשרון. הרעות החולות אליהן נחשפתי – האלימות, הבורות, השעות המבוזבזות, שיטות הלימוד הגרועות – ודאי מוכפלות פי כמה וכמה בבתי ספר אחרים, בהם אין הורים דעתנים אשר מממנים מחצית משעות הלימוד כתל”ן (תכנית לימודים נוספת) ומנהלת ששולטת בצוות ההוראה ביד רמה.

    אבל האם הפתרון הוא לשפוך עוד ועוד תקציבים, בלי שום ניסיון לשינוי אמיתי? האם העלאת השכר לבדה היא שתמשוך להוראה סטודנטים איכותיים, לא כאלה ש”לא כל כך אוהבים אנגלית” (כדברי חברתי נ’, שלומדת לתעודת הוראה, שהסבירה מדוע לא יכלה להציג שיר באנגלית באחת מסדנאות ההוראה; ואנחנו מדברים על שיר של מטאליקה, לא על אמילי דיקנסון)?

    לא נראה לי.

    אבל לפחות זכיתי בחולצה חדשה לחדר כושר בהפגנה אתמול (סליחה, באפגנה).

  11. דיסקליימר: המורים מרוויחים מעט כסף, המדינה מבזבזת הרבה כסף ויש עודף גביית מיסים בשיעור של מיליארדי שקלים בשנה.
    אחרי שאמרתי את זה, אומר גם את זה:
    המורים מבקשים כסף שלא מגיע להם.
    כלומר, מגיע להם יותר כסף, אין ספק, אבל הם רוצים אותו ללא נכונות מצדם להוסיף שעות עבודה ולכן הוא לא מגיע להם. להיות מורה זו עבודה קשה. גם להיות אחות בבית חולים זו עבודה קשה. גם להיות פקידת קבלה זו עבודה קשה. כולנו עובדים קשה. ההבדל הוא שרובנו עובדים במשרה מלאה ומורים עובדים בהיקף משרה שקרוב יותר לרבע או שליש.
    הנה תקציר החשבון: חודשיים בשנה חופש גדול, שלושה שבועות בפסח, שבוע סוכות, שבוע חנוכה ועוד כל מיני חופשים של יומיים-שלושה בחגים אחרים מביאים אותנו לסיכום חופשים שנתי של קרוב לארבעה חודשים. אה, וגם יש שנה חופש על כל שש שנים של עבודה*, כך שבחישוב זריז זה מוסיף עוד חודשיים חופש לכל שנה. הגענו כבר לחצי שנה עבודה. אז למה אמרתי רבע או שליש? כי היקף המשרה של מורה (זוטר) בתיכון הוא כ-30 שעות בשבוע, והמספר הזה יורד עם הוותק, ואם המורה היא אם ועוד כל מיני דברים כאלה.
    בשביל רבע משרה לקבל 4000 שקל? זה לא רע בכלל. ממש הייטק.

    *זה אמור להיות בשביל השתלמות מקצועית, אבל חלק לא קטן מהמורים מנצלים את השנה בשביל השתלמות מקצועית בחוג מקרמה או משהו כזה.

  12. גרטרוד. ברור שהפתרון הוא לא רק העלאת השכר ודרישות המורים אינן מסתכמות בזה ואפילו אינן מתמקדות בה. המורים דורשים הוספת כיתות וחללים לעבודה יחידנית, הקטנת מספר התלמידים בכתה, השתלמויות מקצועיות וכיו”ב. המורים הטובים, תאמינו או לא, הם הראשונים שנפגעים מהעילגים וחסרי הברירה שבוחרים להיות קולגות שלהם ולכן דורשים הצבת סטדנרטים גבוהים יותר לקבלת רישיון הוראה. נכון, הם דורשים גם העלאת שכר והם צודקים.

  13. ירון (הלא מקורי): נו, נו. כרגיל הדמגוגיה במיטבה. עמדת פעם מול כיתה ולימדת? זה קשה ושוחק. מלבד זה, מי אמר לך שזה כל מה שהם עובדים? שכחת בדיקת עבודות? הכנת שיעורים? ישיבות? הורים נודניקים שמתקשרים בערב?

  14. ירון, חוץ מזה שאתה טועה בדבר שעות ואופן העבודה כרגע אתה טועה גם בדבר דרישות המורים. המורים מעוניינים “להגדיל”* את מס השעות השבועיות שלהם מ24 ל40 שעות שבועיות (5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום).

    המורים מסרבים ובצדק ללמד פרונטילית 40 שעות בשבוע. הם צודקים כי מלבד העובדה שזה בלתי אפשרי פיזית (תנסו פעם לדבר מול 10 קולגות שלכם 8 שעות רצופות בעמידה, אח”כ נחזור לדבר על המורים) זה יגדיל את שבוע העבודה האמיתי שלהם ל140 שעות לפחות.

    המורים דורשים ובצדק שישיבות צוות, שעות הכנת שעורים, שעות כתיבת ובדיקת מבחנים, שעות עבודה יחידנית עם תלמידים מתקשים/נעדרים/מתקדמים וכיו”ב יספרו כשעות עבודה. זה חלק מהעבודה שלהם, לא?

    *להגדיל במרכאות, כי כמעט כל המורים עושים את השעות הללו בכל קרה, פשוט אף אחד לא חושב שאלה שעות שצריך לספור אותן.

  15. אני חושב שהבחורה בת ה-25 שמנהלת את הסניף של בורגר-ראנץ’ שאני קונה בו הייתה רוצה להודות למדינת ישראל על נפלאות מערכת החינוך שלה. מקרוב. עם מחבט בייסבול.

  16. למדינת ישראל יש תקציב חינוך מאוד גדול.
    רובו הולך על בירוקרטיה ועל פקידים במסדרונות. מיעוטו מגיע לתלמידים.

  17. נתראה בהפגנה מחר.

    בינתיים רן ארז עושה בית ספר לשרת החינוך, למשרד האוצר ולראש הממשלה. יש פה מצב למהפיכה חינוכית אמיתית ואני איתו וכמובן שגם עם הציבור המורים.

  18. אני לא מבין מה אתה כל כך מתרשם מרן ארז.
    הוא עושה לי רושם של אחד שהתאהב בפוזה של עצמו.
    המאבק של המורים מוצדק ונכון אבל אני רחוק מלהתרשם ממי שעומד בראשם. הוא לא עושה בית ספר לאף אחד, הוא פשוט בריון.

  19. ועוד הערה לירון – הפטנט הנהדר הנקרא שנת שבתון מוכל על מרבית העובדים במשק בעמצעות מתנת המס הנקראת “קרן השתלמות”. ההבדל הוא שהמורים אינם יכולים בד”כ למשוך את הכסף ולעבוד, אלא מחויבים לצאת להשתלמות. שאר העובדים הנהנים מההטבה פשוט מושכים XXXXX ש”ח פטורים ממס. בהרבה מקומות עבודה הם יכולים לצאת גם לחל”ת אם בא להם. המורים חייבים לצאת לשנת ההשתלמות ושכרם נמוך משמעותית באותה שנה. רבים מאוד אכן משתלמים באותה תקופה.

  20. יובל – אני באמת לא מבין למה אתה חושב שרן ארז הוא בריון. וגם אם כן, מה רע בזה? הוא נאבק בפאקינג משרד האוצר של פאקינג מדינת ישראל, צריך להיות תותח בשביל לעשות את זה.

    אני חושב שהמכתב הפומבי המבוהל של אולמרט למורים הדגים עד כמה רן ארז עושה בית ספר למי ששכחו כבר שצריך בתי ספר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: