שביתת המורים נכנסת ליומה ה-5,000 ושביתת המרצים באוניברסיטאות ליומה ה-4,950. לא נראה שלמישהו זה מזיז. כלומר זה מזיז, אבל אין כסף. כלומר רן ארז אשם, כלומר יאללה לאף אחד אין בעצם כוח להתעסק עם זה. מכיוון שאין לאף אחד כוח להתעסק עם זה, עסוקים המורים בגימיקים שמטרתם למשוך את תשומת לב התקשורת.
לפני שבועיים שודרה כתבה בחדשות ערוץ 10 על מורים שעלו על הפסל של הרצל שם מול הרצליה פיתוח כדי לזעוק לעוברים וחרשים משהו כמו "אם תרצו אין זו אגדה". הם ירדו משם אחרי שעתיים כי כאמור העוברים הם חרשים (ככה זה כשאתה נוסע במהירות של 90 קמ"ש בכביש תל-אביב חיפה).
לכן עברו המורים לסוג של מחאה מילולית שתופסת ביטוי ממשי. הנה דוגמה.
המורים רחצו בים: "אל תטביעו את החינוך"
תודו שזה גאוני. גם העבירו מסר של טביעה, גם נכנסו למים והתרעננו, גם הזמינו את התקשורת, גם התקשורת דיווחה. מה רע? אבל כאמור, זה היה לפני שבועיים ובינתיים אף אחד לא משליך גלגל הצלה למורים הטובעים. הגיע הזמן לעבור לתוכנית ב':
מורות גלשו בסנפלינג: "אולמרט תולה אותנו"
תודו שזה גאוני. גם העבירו מסר של תלייה, גם גלשו קצת מגשר באיילון, גם הזמינו את התקשורת, גם התקשורת דיווחה. מה רע? הבעיה היא שיש לי הרגשה שלמרות שנהג הקטר שעבר מלמטה (ובטח איחר באיזה חצי שעה) צפר, זה לא מה שיעזור.
לכן הגיע הזמן לעבור לתוכנית ג'.
הבעיה היא שאין תוכנית ג'. אם יש לכם רעיון לתוכנית ג', המורים ישמחו לשמוע. הנה כמה הצעות שלי:
מורות תלו חצילים על העצים: "יולי תמיר חונקת אותנו"
מורות חילקו פסטרמה בצמתים: "רוני בר-און הוא חתיכת נקניק"
מורים הפשילו את מכנסיהם בכיכר רבין: "אולמרט מזיין אותנו בתחת"
אני כזה קופירייטר מבוזבז.
כתיבת תגובה