הישרדות יפנית (וגם ילד אורז)

הפטיש של היו”ר לעם היפני הוא כבר מזמן סוד גלוי ולכן בכל פעם שצץ משהו ברשת בנוגע ליפנים, האימייל הסגול עם הנקודות הצהובות מופצץ בקישורים. השניים האחרונים שנשלחו אל היו”ר – שאותם הוא לא הכיר קודם – שעשעו אותו במיוחד.

את הראשון שלח אופיר ולמרות שמדובר בסרטון מעט ותיק, עדיין שווה להתוודע אליו (ובייחוד לקריינות שמלווה אותו). הוא מציג משימות יפניות מעט משונות (אחרי הכל – יפנים) שסופן, למרבה הצער, ידוע מראש. ואני אומר, הנה הישרדות כמו שצריך!!

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=dpGw45FyvaU[/youtube]

את השני שלחה דרדרפת (שכולם מוזמנים להתרגל – היא בעצם דולי). המדובר בקישור לאיתמר, מהבלוג WOO, שמציג את החלופה היפנית לתינוק. החלופה הזו מורכבת הממממ, ובכן, משק אורז. קורע.

היפנים האלו, לא ברצינות. באמת! נו באמת ברצינות. אני לא צוחק! זה אמיתי! לא מאמינים? איזה אינטרס יש לי לעבוד עליכם? הגיע הזמן שתתחילו לתת בי אמון. הם ממש לא שפויים. זו לא בדיחה.

8 מחשבות על “הישרדות יפנית (וגם ילד אורז)

  1. אח, מת על היפנים האלה… ואיזה כיף זה דיבוב אמריקאי לסדרות האלה – זה עושה את הכל כל כך הרבה יותר Campy 🙂

    ולמי שלא מכיר את הדיבוב האמריקאי הטוב ביותר שנעשה לסדרה אי פעם – שילך לראות את Iron Chef. אח, הימים הטובים של Chairman Kaga…

  2. אחד העם 18- יש משהו שאמר הוגה הדעות ג. סיינפלד שמסביר למה הומצאה הקסדה (וגם למה זה מטופש שיהיה חוק שיכריח אותך לחבוש אותה):

    There are many things you can point to as proof that the human is not smart. But my personal favorite would have to be that we needed to invent the helmet. What was happening, apparently, was that we were involved in a lot of activities that were cracking our heads. We chose not to avoid doing those activities but, instead, to come up with some sort of device to help us enjoy our head-cracking lifestyles. And even that didn’t work because not enough people were wearing them so we had to come up with the helmet law. Which is even stupider, the idea behind the helmet law being to preserve a brain whose judgment is so poor, it does not even try to avoid the cracking of the head it’s in

  3. למען האמת לא מדובר בתחליף תינוק. נהפוך הוא.
    מדובר בחברת אורז יפנית שמציעה להורים המצפים ללידה להפקיד בידיהם רשימת קרובים וחברים, לאחר הלידה שולחים ההורים המאושרים לחנות את תמונת התינוק ואת פרטיו (שם, תאריך לידה, משקל..) כך שכל רשימת הנמענים תקבל את ההודעה על הלידה בדמות שק אורז במשקלו המדוייק של הרך הנולד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: