חברי הפלרמנט היו נרעשים. הם שמעו שהתכנים שאליהם נחשפים הילדים נותנים להם רעיונות למעשי פשע ולהתנהגות מינית לא נורמטיבית. הוקמה ועדה. מומחים הגיעו להעיד וחברי הפרלמנט קראו לצנזר את התועבה.
אין המדובר בתיאור של מה שהתרחש בכנסת של שנת 2008 אלא מה שקרה בקונגרס האמריקאי בשנות ה-40' וה-50' של המאה שעברה. אז נזעק המחוקק מפני התכנים המזוויעים אליהם נחשף הנוער ב… חוברות הקומיקס. בשל הזעקה של קבוצות דתיות וחברי פרלמנט אולטרה-שמרניים, הועבר קוד אתי שחייב את כל החברות שהפיקו חוברות קומיקס ובו נכתב, בין השאר, כי על כותבי הקומיקס ייאסר להשתמש בשפה גסה ו/או לעשות צחוק מדת וגירושין.
אירוע אחר, שדומה יותר להצעת חוק הצנזורה שעברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, התרחש לפני 101 שנה, בשנת 1907 בעיר שיקגו. תקנה שהתקבלה בעיר הסמיכה את מפקד המשטרה המקומי לצנזר סרטי קולנוע. מפקד המשטרה היה צופה בסרטים ומחליט אילו סצנות לחתוך ובמידת הצורך היה אוסר על הקרנתו של הסרט כליל. שר התקשורת של מדינת ישראל, אריאל אטיאס, מתקנא במפקד המשטרה משיקגו. גם הוא רוצה בסמכות לתקן תקנות, לקבוע קריטריונים ולכפות את סט הערכים הפרטי שלו על 4 מיליון גולשי האינטרנט בישראל. הוא רוצה לשמור עליהם. ישמור האל משומר שכזה.
אבל הבעיה עם הצעת החוק היא לא הכפייה הדתית הברוטאלית שהיא מגלמת ולא הפוליטיקה הקטנה שמובילה ליברלים כמו נאדיה חילו, ציפי לבני ומאיר שטרית להצביע בעד הצעה שמכניסה את ישראל לרשימת המדינות המצנזרות את האינטרנט בהן סוריה, אירן, תימן וערב הסעודית.
הבעיה היא, כפי שציינה בצדק האגודה לזכויות האזרח, שחברי הכנסת שהצביעו בעד ההצעה אינם מבינים שהם הסמיכו את אטיאס להקים מנגנון צנזורה, מבלי שהם אפילו ידעו מה יהיה טיבו של אותו מנגנון, מה התועלת שניתן יהיה להפיק ממנו, ומה המחיר שהחברה הישראלית תשלם במונחים של חופש ביטוי, חופש מידע, הזכות לפרטיות ועוד.
יש לומר באופן ברור: מנגנוני הסינון המרכזיים שאמורים לחסום אתרים על פי קריטריונים הזויים אותם יקבע שר התקשורת, מבוססים על טכנולוגיה שאינה קיימת. אני לא מחדש בכך דבר; המומחים שדיברו עם חברי הכנסת והעידו בפניהם הסבירו שאין בנמצא טכנולוגיה שתעשה עבודה יעילה ומשום כך יסוננו אינספור אתרים שלא עשו שום רע.
אבל עזבו את המומחים. לפני שבוע דיבר יו"ר ומייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, בפני סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד. גייטס מבין משהו בטכנולוגיה. הוא הסביר שהוא לא מבין את כל הממשלות שרוצות לצנזר את האינטרנט. "אי אפשר לשלוט ברשת", אמר – וזה לא שהוא לא ניסה.
למרות שהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת מסמלת יום עלוב במיוחד בתולדות הפרלמנט הישראלי ולמרות שיש לקוות שלקראת הקריאות השניה והשלישית נבחרי הציבור שנשלחו אליו בשם הדמוקרטיה, יתעשתו, אני קורא את מה שביל אמר וקצת נרגע; לא חדל אישים כמו אטיאס ישלוט באינטרנט.
כתיבת תגובה