אי אפשר לשלוט ברשת

חברי הפלרמנט היו נרעשים. הם שמעו שהתכנים שאליהם נחשפים הילדים נותנים להם רעיונות למעשי פשע ולהתנהגות מינית לא נורמטיבית. הוקמה ועדה. מומחים הגיעו להעיד וחברי הפרלמנט קראו לצנזר את התועבה.

אין המדובר בתיאור של מה שהתרחש בכנסת של שנת 2008 אלא מה שקרה בקונגרס האמריקאי בשנות ה-40′ וה-50′ של המאה שעברה. אז נזעק המחוקק מפני התכנים המזוויעים אליהם נחשף הנוער ב… חוברות הקומיקס. בשל הזעקה של קבוצות דתיות וחברי פרלמנט אולטרה-שמרניים, הועבר קוד אתי שחייב את כל החברות שהפיקו חוברות קומיקס ובו נכתב, בין השאר, כי על כותבי הקומיקס ייאסר להשתמש בשפה גסה ו/או לעשות צחוק מדת וגירושין.

אירוע אחר, שדומה יותר להצעת חוק הצנזורה שעברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, התרחש לפני 101 שנה, בשנת 1907 בעיר שיקגו. תקנה שהתקבלה בעיר הסמיכה את מפקד המשטרה המקומי לצנזר סרטי קולנוע. מפקד המשטרה היה צופה בסרטים ומחליט אילו סצנות לחתוך ובמידת הצורך היה אוסר על הקרנתו של הסרט כליל. שר התקשורת של מדינת ישראל, אריאל אטיאס, מתקנא במפקד המשטרה משיקגו. גם הוא רוצה בסמכות לתקן תקנות, לקבוע קריטריונים ולכפות את סט הערכים הפרטי שלו על 4 מיליון גולשי האינטרנט בישראל. הוא רוצה לשמור עליהם. ישמור האל משומר שכזה.

אבל הבעיה עם הצעת החוק היא לא הכפייה הדתית הברוטאלית שהיא מגלמת ולא הפוליטיקה הקטנה שמובילה ליברלים כמו נאדיה חילו, ציפי לבני ומאיר שטרית להצביע בעד הצעה שמכניסה את ישראל לרשימת המדינות המצנזרות את האינטרנט בהן סוריה, אירן, תימן וערב הסעודית.

הבעיה היא, כפי שציינה בצדק האגודה לזכויות האזרח, שחברי הכנסת שהצביעו בעד ההצעה אינם מבינים שהם הסמיכו את אטיאס להקים מנגנון צנזורה, מבלי שהם אפילו ידעו מה יהיה טיבו של אותו מנגנון, מה התועלת שניתן יהיה להפיק ממנו, ומה המחיר שהחברה הישראלית תשלם במונחים של חופש ביטוי, חופש מידע, הזכות לפרטיות ועוד.

יש לומר באופן ברור: מנגנוני הסינון המרכזיים שאמורים לחסום אתרים על פי קריטריונים הזויים אותם יקבע שר התקשורת, מבוססים על טכנולוגיה שאינה קיימת. אני לא מחדש בכך דבר; המומחים שדיברו עם חברי הכנסת והעידו בפניהם הסבירו שאין בנמצא טכנולוגיה שתעשה עבודה יעילה ומשום כך יסוננו אינספור אתרים שלא עשו שום רע.

אבל עזבו את המומחים. לפני שבוע דיבר יו”ר ומייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, בפני סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד. גייטס מבין משהו בטכנולוגיה. הוא הסביר שהוא לא מבין את כל הממשלות שרוצות לצנזר את האינטרנט. “אי אפשר לשלוט ברשת”, אמר – וזה לא שהוא לא ניסה.

למרות שהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת מסמלת יום עלוב במיוחד בתולדות הפרלמנט הישראלי ולמרות שיש לקוות שלקראת הקריאות השניה והשלישית נבחרי הציבור שנשלחו אליו בשם הדמוקרטיה, יתעשתו, אני קורא את מה שביל אמר וקצת נרגע; לא חדל אישים כמו אטיאס ישלוט באינטרנט.

26 מחשבות על “אי אפשר לשלוט ברשת

  1. איזה חוק נפסד, איזו בושה
    וחבל דווקא הלך לוכל כך טוב , לאריאל, עם חברות הסלולר
    בכל מקרה, יש לחפש בגוגל
    related:www.anonymizer.com
    לבחור אחד מהלינקים (רצוי אחד שתומך בHTTPS) ולגלוש לאן שרוצים

  2. אני חושב שהרעש מהחוק הוא מוגזם. למעשה כל מנוי אינטרנט הוא בוגר, כי אחרת אין לו כרטיס אשראי. ככזה הוא יבחר לקבל אינטרנט לא מסונן, כיוון שהחוק דורש מהספקיות לשאול כל מנוי ומנוי קיים.
    לדעתי החוק הזה ימות מיתת נשיקה כמו הסינון בסלולרי. אני מהמר שלמעלה מ-80% מהגולשים יבחרו לא לסנן, מה שישאיר אולי רק מוסדות חינוכיים, ספריות ציבוריות וכיו”ב כמקומות עם סינון. מקומות שגם ככה יש בהם סינון כבר היום.

  3. יובל, אני יודע שאני בדעת מיעוט כאן, אבל לשם ההגינות והשקיפות אני חושב שראוי לציין משהו. אם אתה לא מעוניין להיות מגמתי בדיוק כמו החרדים (ד”א, הגרסה העברית של ההצגה טובה יותר ומומלצת בחום) חשוב לדייק.

    בסוריה, אירן, תימן וערב הסעודית קיימת צנזורה ברמה החמורה ביותר, המצנזרת בנוסף לפורנוגרפיה תכנים פוליטיים ודתיים, ולאזרחים לא ניתנת האפשרות לבחור בחיבור לאינטרנט שאינו מצונזר.

    יהיה הוגן להחליף את: “… הצעה שמכניסה את ישראל לרשימת המדינות המצנזרות את האינטרנט בהן סוריה, אירן, תימן וערב הסעודית” ב:”… הצעה שמכניסה את ישראל לרשימת המדינות המצנזרות את האינטרנט בהן אוסטרליה, קנדה, דנמרק, איטליה, נורווגיה, שוודיה, והממלכה המאוחדת

  4. שמעון, אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו כל כל רגילים לצרוך את המידע שלנו דרך הרשת, שאנחנו חושבים שמי שמגיב ברשת משקף את כלל המשתמשים או אפילו את כלל הציבור. אני מכירה לא מעט אנשים שאם ישאלו אותם “אתם רוצים גישה לאתרי פורנוגרפיה והימורים?” הם יגידו “לא”. היי, אפילו אני לא רוצה גישה לאתרי פורנוגרפיה והימורים! זה לא אומר שאני רוצה שמישהו אחר יחליט בעניין הזה.

    וחוצמזה, הבעיה בחוק היא לא רק התוצאה שלו, אלא גם העובדה שהמחוקקים שלנו (שלנו! אלו שאמורים לייצג אותנו! אלו שאנחנו בחרנו והסמכנו להגביל אותנו!) מאפשרים להצעה כזו להתקיים ולהלקח ברצינות. לא רוצה לחיות במדינה כזו. זה מפחיד אותי.

  5. ניר: הבעיה היא שהחוק הזה נותן, לפי ניסוחו הנוכחי, את כח הצינזור לשר התקשורת. היום הוא אומר שמדובר רק באתרים פורנוגרפיים או אלימים, אבל מחר הוא יכול להחליט על אלף ואחת קריטריונים נוספים לחסימה – והחוק (כאמור, לפי ניסוחו הנוכחי) יאפשר לו להכניס גם אותם ל”רשימה השחורה”. נכון – זה לא מתחיל כצנזורה כללית, אבל זה פותח שער מעורר דאגה לעתיד מצונזר.

    ובכלל, הנה גילוי. אני לא כל כך גולש באתרי פורנו. גם תכנים אלימים לא מאכלסים לי את הדפדפן על בסיס קבוע, אם בכלל. רוב השימוש שלי באינטרנט בחודשים האחרונים הוא מקצועי, עם גיחות קבועות לפורומים חביבים (לא לא, לא כל פורנו. על מוזיקה, על טלוויזיה וכו’) ואתרים ספציפיים שנעים לי לגלוש בהם.
    למרות זאת – אני לא רוצה שהממשלה, או שר התקשורת, יחליטו לי לאן מותר ולאן אסור לי לגלוש. למעשה, ברגע שהחוק הזה יעבור, אני אתקשר לספקית האינטרנט שלי ואדרוש להכלל מחוץ ללקוחות המסוננים של החברה. כאמור – לא כי אני רוצה לגלוש באתרים מסוננים, פשוט כי אני רוצה לגלוש לאן שאני רוצה (וגם אין לי ילדים בבית לשמור עליהם, ככה שבכלל אין מה לדאוג).
    השאלה הנשאלת היא מה תהיה המשמעות ארוכת הטווח ששמי יהיה מתועד ברשימה של לקוחות שלכאורה ביקשו דווקא לגלוש לאתרי פורנו ואלימות, והאם זה יוכל לשמש נגדי בעתיד. בקצב בו המדינה שלנו מתקדמת – אני לא אופתע אם אמצא את עצמי מתחרט על ההחלטה הזאת מהר מאוד.

  6. אני מציע שבכל פעם שמראים בטלוויזיה ציצים, תחת או את אהרל’ה (השם ירחם) המסך יוחשך. אם תרצו תוכלו לצלצל לרשות השניה ולבקש לאפשר לכם לראות את הנ”ל.
    החשש שלי הוא שאריאל אטיאס, כמו כל הדוסים, חושב שהוא יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי.

    עצבים.

  7. ניר, אם חשוב לדייק, תדייק.

    הייתי בכל אחת מהמדינות שמנית, וגלשתי בכולם באינטרנט. לא זכור לי שהזדהיתי זיהוי ביומטרי ובפרט לא נמנע ממני כניסה לאף אתר, כולל אתרים שעונים לפירוט הנ”ל. אני מבקש שלשם הדיוק תסביר מהו המנגנון באנגליה, קנדה, אוסטרליה ואחרים שמונע מגולש אנונימי להכנס לאתר סקס או אלימות.

    אגב, לדעתי הדבר הטוב בחוק הזה הוא שדווקא בגלל שהוא קיצוני הוא לא ישים באמת. דווקא חוק מתון יותר (כמו הגרסה הקודמת שדיברה על התקנת תוכנת סינון תכנים לכל גולש שלא ביקש אחרת) הוא ישים טכנית ולכן מסוכן הרבה יותר.

  8. ניר, הטענה שלך לא מחזיקה מים. בכל המדינות שציינת הצנזורה היא על אתרי פורנוגרפיית ילדים, ובמקרה אחד – דנמרק – גם על אתר שיתוף הקבצים Pirate Bay. זה לא קרוב למה שעבר כאן.

  9. אכן יוסי, אין שום טעם לקרוא את הדפים שמפנים אותך אליהם. במקרה באיטליה מצנזרים אתרי הימורים.

    ואז מה אם הצנזורה בדנמרק היא רק על תוכן פדופילי? האם זה לא בדיוק הטיעון של “למען ילדינו” שלכאורה האנשים שמתנגדים ל892 לא מקבלים אותו?

  10. ר”ש, אני לא מבין. מה שאני מסיק מהאמירה שלך הוא שאתה רואה הגיון בצנזור אתרים הדנים בסמים, אתרים של החמאס, אתרי הימורים שאינם בשליטת המונופול הממשלתי, אתרי רכבים שלא מאושרים ליבוא לארץ, סרטים בהם מציגים תחבורה ציבורית בשבת… והרשימה של הדברים הלא חוקיים היא עוד הרבה יותר ארוכה מזה. אני מבין נכון?

    השאלה היא רצינית לחלוטין ולא התחכמות צינית.

  11. בנוסף היה הגיון בהשוואה לדנמרק אם 892 אכן היה מצנזר את הרשת כמו שהחוק הדני עושה, כאשר למעשה 892 לא מצנזר שום דבר, אלא “רק” גורם להכנת רשימה של אנשים הצורכים תוכן פורנוגרפי.

  12. אבירם,

    בוא וננסה לדייק. אני רק אנסה כי לצערי, בניגוד אליך, לא יצא לי לגלוש באינטרנט מהמדינות הללו (פרט לאוסטרליה ואז לא היה לי זמן לפורנוגרפיה כי הייתי עסוק בלשלוח תמונות למשפחה).

    בנוסח החוק העדכני לא מופיעה המילה “ביומטרי” אפילו פעם אחת. מאיפה הבאת את רעיון הזיהוי הביומטרי? יכול להיות שאתה מתבלבל עם נוסח ישן של החוק?

    באוסטרליה (בבקשה תיכנס לקישור, זה מרגיש לי טיפשי להעתיק + לתרגם קטעים) הופעל (ממש השבוע) לפחות בספקית אחת מנגנון המחליף עמוד מבוקש בהודעה “Due to new Australian Laws this website cannot be viewed from your ip” ולאחר זמן מה מתבצעת הפניה לגוגל (מה שמעלה את השאלה – למה דווקא גוגל?)

    באנגליה (כנ”ל) נעשה שימוש במנגנון Cleansfeed.

    אני בטוח שאם אמשיך אמצא פירוט על רמת הסינון ודרך הסינון בכל אחת מהדוגמאות שהבאתי. אני גם בטוח שאפוטר לכן אשאיר לך את עבודת המחק הנ”ל. אם לדעתך יש טעות בוויקיפדיה אני בטוח שרבים ישמחו אם תמצא אותה ותעדכן את הערכים בהתאם.

    שים לב שבחלק מהמדינות הצינזור הוא חובה (אזרח לא יכול לקבל אינטרנט שאינו מצונזר) בזמן שבחלק אחר הוא אופציונלי (כמו החוק המוצע).

    נקודה נוספת למחשבה: האם עולה בדעתך שבעצם גלשת דרך אינטרנט מצונזר חלקית, אך מהיותך בגיר הוא לא היה מצונזר עבורך וכלל לא שמת לב?

  13. ארז,

    אז בעצם אינך נגד הרעיון שמאחורי החוק. אולי אפילו, רחמנא ליצלן, אתה חשוב שיש מקום לסינון אתרים בשם הגנה על ילדינו התמימים. אם אני מבין נכון עיקר חששך הוא מצינזור יתר, הפחד הוא מכך שאין הגבלות על הצנזור.

    אם כך לדעתי במקום לנסות להפיל את החוק, יש לנסות לשייף אותו, לתקן אותו ולהפוך אותו לבעל פוטנציאל נזק קטן ככל האפשר. יהונתן כתב שהוא יורה לעצמו ברגל, אני דווקא חושב שהוא עושה לכולנו שירות נפלא.

    והנה הגילוי שלי: אני כן צופה בפורנוגרפיה, לפחות אחת לשבוע. לרוב זה לצורך מחקר על היחס בארה”ב בין גברים אפרו-אמריקאים לשליחות פיצה ממוצא אירופאי, אך לפעמים גם לצרכים אחרים. בתכנים אלימים אני לא צופה באופן קבוע, אך כבר קרה שקיבלתי אימייל עם קישור לסרטון אלים זה או אחר. בדיוק כמוך אני גם מתכוון לבקש לקבל אינטרנט לא מסונן עם צאת החוק. לגבי הרשימה, לדעתי האישית בין 30% ל-70% מאזרחי ישראל יבקשו אינטרנט לא מסונן ולכן הופעה ברשימה (כל זמן שאינך חרדי, אני מניח) לא תהווה איום.

  14. יוסי,

    מה שמרק ק. אמר.

    מרק ק. (וגם קצת ר”ש),
    תודה שאמרת ליוסי. בנוגע לתגובתו של ר”ש אני חושב שאני מבין אותו. מבחינת החוק צפיה בתוכן פדופילי היא אסורה ולכן מצונזרת. צפיה בפעילות טרור \ בדרכי שימוש בסמים \ בהימורים אינה עבירה על החוק (עדיין, מי יודע לאן נגיע) בניגוד להשתתפות בפעילויות כאלו שהיא כן. אני חושב שר”ש טוען שזה כביכול לגיטימי לצנזר אתרי פדופיליה כי עצם הצפיה בהם היא עבירה, בניגוד לצנזור פורנוגרפיה שהיא אינה עבירה.

    וכאן נשאלת שאלה טובה (עורכי דין, אני אשמח לתשובה) – ידוע כי להשכיר לקטין סרט פורנוגרפי (כמו גם להגיש לו אלכוהול וכו’) היא עבירה, אך האם קטין שמצא סרט פורנוגרפי מונח בצד וצופה בו עובר על החוק? אם התשובה לשאלה היא כן (משמע: לפי חוק אסור לקטינים לצפות בפורנוגרפיה) אזי ראוי לסנן אתרים פורנוגרפים מפני קטינים, בדיוק כמו שראוי לצנזר אתרי פדופילים מפני כולם.

  15. העלמה עפרונית,

    הממ.. מעניין. נניח והגעתי בתחפושת לפיצוציה וביקשתי לקנות אלכוהול, אם המוכר לא ידרוש ממני הוכחה שאיני קטין וימכור לי סתם כך אז הוא עובר על החוק. באותו אופן, אם אבוא להשכיר סרט פורנוגרפי בתחפושת חייב העובד לבקש ממני זיהוי לגבי גילי. בעצם, אם יש לי חיבור לאינטרנט והספקית לא ווידאה שאיני קטין, האין היא עוברת על החוק בכך שהיא מספקת לי פורנוגרפיה?

  16. ניר, אל תתמם. ספקית האינטרנט מספקת לך גישה לאינטרנט ולא את האינטרנט כולה. כל משתמש בוחר באילו אתרים לגלוש והספקית לא צריכה לבדוק מי המשתמש ובמה הוא צופה. אין כאן שום דמיון לשאילת סרט או מכירת אלכוהול שנעשים באופן ספציפי כלפי מוצר כלשהו.

  17. ניר, הספקית מספקת חיבור אינטרנט לאדם שמשלם להם על החיבור, לרוב להורים של הילד, אם הילד ראה משהו שפגע בו זה באחריות ההורים.

  18. אני מבין את העצבים על החוק הזה, אבל האמת היא שאחרי שהקשבתי היטב לכל הראיונות בנושא הגעתי למסקנה שאין סיבה לדאוג.

    החוק בנוסח הנוכחי שלו פשוט לא ניתן ליישום, ולכן לא משנה מה יצביעו חברי הכנסת, בפועל דבר לא ישתנה

  19. יונתן השני – אותי מטרידה עצם העובדה שחוק כזה יהיה בספר החוקים הישראלי, ומכל כך הרבה סיבות. החל מהפגיעה בעקרון שלטון החוק, בחוסר הרצינות של הח”כים ובחוסר האכפתיות מהציבור אותו הם אמורים לייצג וכלה במדרון החלקלק שהחוק הזה הוא רק חלק ממנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: