אל: אלוהים
הנדון: חיוך
אלוהים יקר,
אתה, שאחראי על כל מה שיש פה מסביב, כולל ש"ס, אתה שבמו עשר אצבעותיך המטאפוריות בנית את כל מה שאנחנו רואים פה מסביב, איך אתה מסביר שכאשר תינוק יוצא אל העולם לוקח לו כמעט חודשיים לחייך? כאילו, מה הקטע? אתה מנסה אותנו, זה העניין? אתה מנסה לראות אם אנחנו נסבול את מכונת הקקי הצורחת גם מבלי שהיא מחזירה אלינו חיוך? הרי שנינו יודעים שזה לא עובד. שנינו יודעים שאת משה זרקו לתיבה ואת התיבה השליכו לנילוס לא בגלל פחד מהמצרים אלא בגלל שהיתה לו התקפת גזים שבגללה יוכבד חשבה שעוד רגע היא משתגעת. על מי אתה עובד, הא?
לא יותר פשוט שתודה שיש לך פאק בייצור, שלא חשבת על זה או שהוצאת את הקטע של החיוך לאיזה אווטסורסינג בדלהי ודפקו אותך? נראה לי יותר מכובד להודות בעניין מאשר לספר כל מיני סיפורי מעשיות.
מחכה לתשובתך המהירה.
בכבוד רב (נניח)
יו"ר.
***
אל: צ'ארלס דארווין
הנדון: חיוך
צ'ארלס יקר,
אתה, שאמור להסביר איך כל בעלי החיים התפתחו מאיזה חיידק אומלל, אתה שהבהרת שתכונות שמסייעות לשרידות המין מועברות מדור לדור בעוד שאחרות נעלמות, איך אתה מסביר את העובדה שהאבולוציה לא דאגה שתינוקות – איך שהם יוצאים – ידעו לחייך? הרי אחרי ההתרגשות של השבוע-שבועיים הראשונים, דבר ראשון שבא לך לעשות זה לחפש מסקנטייפ ממש חזק בשביל היצור הצורח שאפילו לא מחייך אליך כשאתה עושה לו מוצי-פוצי. אם היה שכל באבולוציה פקקטה שלך, התינוקות היו יודעים לרקוד פולקה איך שהם יוצאים ובטח ובטח היו יודעים לחייך להורים שלהם שלא ישנים בלילה פלוס מחליפים להם חיתולים פלוס שרים להם שירים אוויליים.
לא יותר פשוט שתודה שיש לך פאק בתיאוריה, שהיא לא מסוגלת להסביר הכל, שיש בה חורים כמו רשת דייגים? נראה לי יותר מכובד להודות בעניין מאשר לספר כל מיני סיפורי מעשיות.
מחכה לתשובתך הזריזה.
בכבוד רב (יאללה יאללה)
יו"ר.
עדכון:
שעה 20:20, דפיקה בדלת. בפתח חסיד ברסלב, מגיש חוברת ששמה "חשב רגע".
"שלום, אתה מעוניין לעשות צדקה?"
"לא תודה, אבל אני אקח את החוברת".
פותח את החוברת בעמוד כה:
זו התשובה שלך? תהיה שמח? פפפףףף.
לא פלא שאני אתאיסט.
צ'ארלס, אני עדיין מחכה לשמוע ממך.
כתיבת תגובה