ולחדשות בהרחבה: הנה פרסומת

ז’אנר חדש שוטף את מהדורות החדשות בישראל: סיקור פרסומות. אם לא מספיק שהפרסומות בערוצי 2 ו-10 מציקות כל 15 דקות, מוצאים בחברות החדשות של שני הערוצים המסחריים זמן, מקום ומשאבים לסקר את הדרך שבה עושים את אותן הפרסומות ממש.

כך בחדשות ערוץ 2 מצאו זמן לסקר את הקרחת של נינט בפרסומת לפלאפון, כי זה נורא חשוב ואתמול הם הקדישו אייטם לאופן השתתפותו הדיגיטלי של אריק איינשטיין בפרסומת לאורנג’. חדשות ערוץ 10 התקנאו ושידרו הערב פרסומת אייטם על פרסומת של בזק שכינסה את נבחרת הכדורסל של מכבי תל-אביב של שנת 77′ (עדיין אין קישור. זה מין הסתם יופיע מתישהו כאן).

לא צריך להתחסד; פרסומות הן חלק מההווי התרבותי של המדינה החלולה הזו ואין סיבה שלא להתייחס אליהן כמו אל כל אירוע תרבותי. אלא שמה שבדרך כלל הופיע במגזינים היומיים בעיתונות המודפסת (כמו הבוקר במוסף “24 שעות” שמתייחס לפרסומת עם אריק איינשטיין) משתלט על מהדורת החדשות המרכזיות שמיד לאחריהן מוצגת הפרסומת שרגע לפניהן הופיעה כאייטם בחדשות שדיווח על האופן שבו נעשתה הפרסומת שתוצג מיד לאחר שהחדשות יסתיימו.

16 מחשבות על “ולחדשות בהרחבה: הנה פרסומת

  1. אני חייב להגיד שגם לא מובן לי כל מושג ה”חסות” בערוצים המסחריים. ניחא בערוץ 1, שבו אין חסות לכל תוכנית, אבל בערוץ 2 ו-10?
    ככה יוצא סנדביץ’ של חסויות-פרומואים-פרסומות-פרומואים-חסויות. היתה סיבה שהכריחו את ערוץ 2 בזמנו ואחר כך גם את ערוץ 10 לשים אות מיוחד של מעבר מ- ולפרסומות ולשנות אפילו את הלוגו שלהם במהלך המקבצים.

    נמאס מפרסומות! אני רוצה TiVo!

  2. אני לא מצליח להזכר בפעם האחרונה שראיתי טלוויזיה, כל מה שאני מעוניין בו זמין דרך האינטרנט.

  3. עוד תופעה דומה היא הפרומואים שנכנסים לתוך החדשות. למשל חלקים מכתבות שיופיעו בהמשך הערב או השבוע בתוכנית תחקירים שנכנסים גם כאיטמים בחדשות. לדוגמא היום בערוץ 2 היה חלק מכתבה שתשודר באולפן שישי.

  4. זה רק אני, יובל, או שהפכת פסימי במיוחד בזמן האחרון? 🙂
    בסך הכל מדברים על הסלבז בפרסומות, הדגש הוא על המסחור של האמנים כביכול (אני רואה את זה כפרנסה מכובדת) ולא על המפרסם.

    גם הטור שלך היום (ה’) בידיעות היה די פסימי. התבטאת ככה בעבר על תעשית ההי טק מול הכלכלה, אבל לדעתי לפחות, אתה מגזים קצת. שכחת כמובן לומר על מיבו, כמו על הרבה סטארט-אפים קטנים שנמכרים לענקי תקשורת אמריקאים, שהיעד הוא “לתפוס” אותו לפני שענק אחר יספיק מתוך חשד ש”אולי זה הגימיק הבא”.
    אחרי שגוגל תפסו להם כל מיני חברות קטנות שעשו להן (אני חושב שגוגל ארת’ הוא דוגמה) דברים ממש טובים לטווח הארוך, מיקרוסופט ויאהו לא לוקחות סיכון ומנסות להתחקות אחרי הפיצ’ר המגניב הבא.
    אגב, מיבו הוא שירות ממש חביב ברעיון, ואם יזכה להביא הרבה טראפיק לאתר – מה טוב.

    אתר FLIX הוא מגרסת כסף של תפוז, וזאת למרות שיש לו מודל עסקי, פרסומות וכדומה. ובכל זאת, תפוז ממשיכה להחזיק בו כי (לדעתי) הוא גימיק, והוא מספק טראפיק גם לתפוז, או לפחות לרשת האתרים שלה.

  5. זה הרי מתוכנן מראש, הפרסומאים של פלאפון, למשל, ידעו שבהזמנה של צוות צילום לסט הם יקבלו זמן מסך בכמות ואיכות שלו היו צריכים לשלם עליו, זה היה יוצא סכום גבוה בהרבה ממה שהם שילמו לנינט.
    זו בסה”כ הכל עוד חולייה בשרשרת. הקודמת היתה “תוכניות תעודה” (סוגה עילית) על צילומי הקטלוג של “פוקס” איפושהו. הבאה תהיה בטח משהו בסגנון ” תוכנית מיוחדת: עיונים במשנתה של ג. יפית ” או משהו כזה.
    הפתרון, כפי שצויין לעיל, הוא ערוץ ביט

  6. אני עם בטטה ואמיר
    וגם: להפסיק לקרוא עיתונים (לפחות בגירסה המודפסת – זה הורג עצים ומלא בפרסומות מעצבנות. כמו העמוד הראשון של הארץ, עם פרסומת שמתחפשת לחדשות / חדשות שמתחפשות לפרסומת).

  7. אחרי כמעט שנה בלי טלוויזיה בהחלט עדיף יותר להיות שפוי וכו’. טוב. לא עד כדי כך שפוי אבל לפחות בעל בקרת תוכן.
    ביום רביעי היה גם בחדשות ערוץ עשר “כתבה” על הפרסומת הכתומה (שהייה בחדר כושר וכו’, חדשות בלי ווליום – המציאות משתפרת כשמחליטים על התיאור שלה) ובקדימון של מה יהיה לנו אחרי הפרסומות היה איזכור לפרסומת. בזמן הפירסומות היתה את הפרסומת ובסוף גם את ה”כתבה”.

    כי כולנו, כן כולנו. כולנו צרכנים ושולחי מסרונים בפוטנציה טובעים בתוך אוקיינוס של תוכן שיווקי.

  8. פינגבק: שווה קריאה ~
  9. כאשר אריק איינשטיין מקליט פרסומת זה ניוז אמיתי ששווה אייטם. על נינט – אולי, לדעתי לא, אבל אפשר להתווכח על זה.

    חדשות אמורות לספק את המענה לכל הצופים. מה לעשות, יש כאלו שמתעניינים במפולת השווקים, בדולר, אחרים במה אולמרט עשה היום, יש גם כאלו שמתעניינים בפלילים – עושה להם את זה…

    ויש גם כאלו שמתעניינים בנינט. נכון שעבורם יש מהדורות חדשות יחודיות ואפילו ערוצים יחודיים, אבל נדמה לי שגם מהדורת החדשות הפותחת של כל ערוץ רוצה להתחשב גם בהם.

  10. חלק מהסיבה לסיקור המאסיבי הזה הוא כי תעשיית הפרסום בישראל, וולגארית ככל שתהיה, מפותחת ועשירה הרבה יותר מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. למרבה הזוועה היא גם מספקת יותר דילמות מוסריות, משיגה יותר “טאלנטים” ונוכחת בחיינו הרבה יותר מכל חלק אחר של התרבות הישראלית (בכמות ההפקות ובחשיפה אליהן). כשמהדורה מחפשת כתבת אסקפיזם לסיום – כתבה על פרסומות זאת האופציה הנוצצת ביותר, הוליווד לבנטינית. בנוסף, אלה כתבות קלות יותר להפקה מכתבות על חלקים אחרים בתרבות: לוקיישן וחצי, שעתיים בשטח ויאללה לעריכה.

  11. I believed the Internet will raised the standards of the troditional, established media.

    Sad indeed, as I read the media map in Israel through Yuval’s eyes.

    (Pardon the English)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: