ערפל

ערפל היא בעיניי אחת התופעות האקלימיות היותר מרתקות. יש משהו רגוע בערפל, משהו שמחייב אותך להאט גם אם אתה לא ממש רוצה. בויקיפדיה מסבירים שככל שאחוזי הלחות באוויר גבוהים יותר כך פיזור הקרניים גדל והיכולת לראות נפגעת. "כאשר הלחות מגיעה ל-100%, חלקיקי המים באוויר מתרבים וגדלים. כשגודל החלקיקים מגיעה למאית המילימטר והצפיפות מגיעה למאות חלקיקים בסנטימטר נוצר ענן הוא הערפל".

מצד שני יש בערפל משהו מבהיל. הוא מבהיל במיוחד כאשר אתה מגיע לאזור שאתה לא מכיר אך לעתים הוא מבהיל לא פחות כאשר אתה נמצא באזור שאתה מכיר. אתה יודע שכאן אמור להיות עמוד, כאשר אמורה להיות פנייה, כאן אמור להיות עץ, והם אינם; מוסתרים על ידי מיליוני חלקיקי מים בגודל של מאית המילימטר.

הדרך להתמודד עם ערפל היא לעצור בצד ולהמתין. בסוף הוא מתפזר. אני שונא להמתין.

17 מחשבות על “ערפל

  1. דיימונד, תבורך. לא ראיתי את בקליפ הזה אף פעם והוא פשוט מעולה. מהמבט על פני האנשים נראה שבעיניהם זה הזוי. היום, אחרי שהבילויים נכנסו למיינסטרים של האלטרנצ'יבה, ואחרי שכבר חווינו ועברנו את הטרנד הצועני, נראה שאין דבר טבעי מביצוע יידישקייט של מכשפות. בדיעבד, מובן לנו מה הם ניסו לעשות. מצחיק שהם הצליחו להיות אאוטסיידרים אפילו בין האאוטסיידרים.

  2. פינגבק: סוף העולם ~

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: