מרקסיזם בהיכל

לקרוא ראיון כל כך מרקסיסטי ב"הארץ" זה באמת חילול הקודש.

הראיון של שטרסלר עם יחימוביץ' מעניין בעיקר כיוון שהוא חושף את השקפת העולם הכלכלית של יחימוביץ וזו השקפת עולם מרקסיסטית מתחילתה ועד סופה. עם ההכרזה שלה שאנשים נולדים לתוך "קסטות" ושמוביליות היא פיקציה ועד חוסר הרצון שלה להתנגד להטבה המופרכת שמקבלים עובדי חברת חשמל.

יחימוביץ עשתה לרבים חשק להצביע למפלגת העבודה אבל בהתחשב בהכרזה שלה לפיה עמדותיו של פרץ הם עמדותיה שלה, כדאי לקרוא את הראיון היטב כדי לדעת מה הם עמדותיו של פרץ ובעבור מה מצביעים מצביעי "העבודה".

4 מחשבות על “מרקסיזם בהיכל

  1. מדהים. אפשר לשים את האצבע על הנקודה שבה הלהט הסוציאליסטי שלה מתחיל להשמע כמו מרקסיזם סהרורי, שלא יכול אלא להשמע מסוכן. וזה מה שחבל. היא כנראה מבינה בפוליטיקה, אבל לעמוד על הפודיום המרקסיסטי ולטעון שלבני אדם אין חופש בחירה משום שהם נולדים לתוך קסטות, זה נשמע כמו התסריט למטריקס 4 יותר מאשר מצע בחירות.

    התפישה הוולגריות הזו – כמו גם האמונה המצחיקה ש"חלוקה שווה של ההון", כאילו מדובר באיזו פעולה שפשוט צריך לבצע: כן, בואו נחלק את ההון. אבל שווה בשווה, אה?> – איפה הייתי, אה – עצם פסילת התרומות כ"מירוק המצפון של בעלי ההון" והמלחמה לשכר מינימום של 4,500 שקל, חה! תחיי את מ-4,500 שקל, יא חבּיבּיתי. ארבע וחצי ג'ובות? היא מדברת על חלוקה שווה של ההון, אבל כל השיטות שלה הן שיטות של שימור החלוקה הקיימת, של שימור האינטרסים הפוליטיים והכלכליים.

    עצוב לראות את מישהו שמחבקת את הסוציאליזם כמו שמחבקים כלב, אבל לא סתם כלב, אלא כלב שגדל איתנו, שש, שבע, שמונה, עשר שנים, והכלב הזה ואנחנו הם אחד, והיא מחבקת את הכלב בכל הכוח, ומגינה עליו, ומתפארת בו, אבל מה שבאמת עובר לה בראש זה "אחח. איזו פרווה נעימה".

  2. In the past I witnessed how she , while covering a story, refuse to air facts that did not matched her agenda. She was willing to destroy ones reputation and career , without justification. Since then I'm very suspicious regarding the things that she are saying.

  3. אז היא אמרה.
    הדימוי של תומר אכן מצוין אבל הוא טועה בנקודה אחת – היא לא מבינה בפוליטיקה, היחימוביץ'. יש לה השקפות עולם הרמטיות שנראו כאילו נלקחו ממדפים בסופר, סגורים בקופסאות שימורים. שונות אגב, אם היא תנסה לערבב מרכיבים לא ייצא משהו טעים במיוחד. קחו לדוגמה את ה"פמיניזם" של ואת חנפנותה לחרדים – הראשון בא ממדף הפמיניזם הבנאלי למדי השני ממדף הכבוד ל"אחר". כולה סיסמאות.
    מזל שבניגוד למה שיובל כותב, זה ששלי אומרת שפרץ חושב בדיוק כמוה לא אומר שהוא באמת חושב כמוה. אם כבר אז ההפך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: