הולך בדרכו של הדודו

ויקיפדיה מספרת שהאדם הראשון שקיבל את התואר “דוקטור לפילוסופיה” היה ככל הנראה פריזאי, בשנת 1150. החל מהמאה ה-19 השתרש הנוהג להעניק את התואר “דוקטור לפילוסופיה” למי שמסיים את לימודי הדוקטורט שלו במרבית תחומי הלימוד.

אלא שמנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) עולה ש”מאז אמצע שנות ה-90 חלה ירידה עקבית בהרשמה לחוגים למדעי הרוח והחברה. ב-1997 פנו 18.5% מהסטודנטים למדעי הרוח לעומת 9.5% בלבד ב-2007 – נפילה של כמעט 50%”. בארבע השנים האחרונות נרשמה ירידה של 28% במספר הנרשמים ללימודים במדעי הרוח.

מה שמעלה את השאלה, האם יש עוד טעם לתת לבוגרי תואר שלישי תעודה שכותרתה “דוקטור לפילוסופיה” בשעה שכל כך מעט מהם מתעניינים בלימודים הקשורים למדעי הרוח והחברה בכלל, ובפילוסופיה בפרט? האם עבר זמנו של הכבוד המיוחד שמקבלת הפילוסופיה והגיע הזמן שהיא תפנה את מקומה למשהו קצת יותר עדכני?

האם יש תקווה לאלו, כמוני, שמאמינים שבעולם יש יותר מטבלאות אקסל, שורות של רווח והפסד והתנהלות המוכתבת דרך פריזמה כלכלית? האם טיפוסים כמוני, שלא מבינים את הגליק בלימודי “מנהל עסקים”, שלא מסוגלים לראות שום דבר חיובי בכך שבעשור האחרון שולש מספר הסטודנטים בישראל שלומדים להיות עורכי דין, האם דינם להיעלם כדרכו של הדודו?

24 מחשבות על “הולך בדרכו של הדודו

  1. טיפוסים כמוך יש אחת לפחות, שמתחילה עוד שבוע ללמוד ספרות כללית והשוואתית ולשון עברית, ולא שום דבר שיש לו בכותרת “כלכלה” או “הנדסה”. אם אנחנו זן נכחד? לא יודעת. כרגע עושה רושם שכן. אם זה נורא מפריע לי? לא יודעת. כרגע לא ממש.
    הבעיה שלי היא שמי שכבר לומד מדעי הרוח בהרבה מקרים עושה את זה בלית ברירה, כי רק לשם הוא יכול להתקבל בשל דרישות הסף הנמוכות. יש בכך משם חוסר כבוד למרצים ולסטודנטים ששם מתוך בחירה מודעת, כי זה באמת מה שהם הכי רוצים לעשות. עוד בעיה היא היחס המזלזל של אוניברסיטאות ונותני מלגות למדעי הרוח, כ”לא שווים את ההשקעה.”
    זה מפריע לי ממש.

  2. אני איתך – סיימתי תואר שני בפילוסופיה של העידן הדיגיטלי באוניב’ ת”א ובשורה התחתונה נהנתי מהלימודים והם תרמו לי המון בכל מיני תחומים. עצוב שכולם הולכים ללמוד את אותו הדבר (ועוד עו”ד רחמנא לצלן), אבל זה המצב בארץ. מי שהיה חנון בתיכון הולך ללמוד מחשבים ומי שלא הולך למנהע”ס / עו”ד.
    אני מתנחם בכך שבחו”ל המצב שונה במקצת, וכן, זה שאני גר באוסטרליה בהחלט עוזר להרגשה…

  3. רק תיקון לגבי הסטודנטים למשפטים: לימודי משפטים ולימודי עריכת דין הם שונים מאוד אחד מהשני. בעוד שבלימודי המשפטים יש כאלה שמתמקדים בעריכת דין ובסדר דין, יש לא מעט מוסדות (ובצורה מאוד אירונית, הבינתחומי בינהם, בלימודי התואר השני) שמתמקדים דווקא במדע המשפטים ובתחום הרוחני שלו; כלומר, בעוד שחבריי לספסל הלימודים בחרו ללמוד דיני מקרקעין ופירוקי חברותת, אני הלכתי ללמוד קורסים על ניתוח כלכלי של המשפט, נורמות חברתיות וסוגיות מתקדמות במדע המשפטים.

    בעצם, לימודי עריכת הדין לא שונים בהרבה מלימודי הנדסת רכב. לימודי המשפטים הם דיסציפלינה משפטית.

  4. יובל, מה הסטטיסטיקה בעולם?

    כי עם כל הכבוד למל”ג ולעשרות אלפי הסטודנטים בישראל, שבוחרים ללמוד מנהל עסקים, ואז להיות סמנכ”ל באיזו חברה שמוכרת רעיונות עתידניים עם עטיפה ממותגת לא משהו, הם לא מי שבאמת משפיעים על הרעיון שהתואר השלישי, המכובד, זה שאתה עליו עמלת כל כך הרבה זמן לא יהיה תואר בפילוסופיה. וכאשר הם יהיו אלה שמשפיעים, יא ווראדי.

  5. יובל, נראה לי שבפוסט שלך התכוונת לדבר יותר על מדעי הרוח ופחות על מדעי החברה, נכון?
    בתור אחד שמכיר את המצב באוני’ חיפה, אני יודע שממש לא חסרים סטודנטים במדעי החברה. המצב שונה לגמרי בחוגים להסטוריה, פילוסופיה וספרות של הפקולטה למדעי הרוח.

    אם אני לא טועה תחום הלימודים שלך לתואר מתקדם היה תקשורת וגם התחום הזה משוייך למדעי החברה וגם בו יש לא מעט סטודנטים בחוגים הרבים במכללות ובאוניברסיטאות בארץ.

  6. זה משנה – שאלה מעניינת באשר לסטטיסטיקה בעולם. שווה בדיקה.

    שמרלינג – אני חושב שגם חלק ממדעי החברה, שהם לא כלכלה, סובלים מירידה.

  7. דווקא הדברים שמעניינים אותי. נראה לי שפשוט קל יותר למצוא מקצוע כאשר לומדים את המדעים המדוייקים – וזה מה שאנשים הולכים לאוניברסיטה בשבילו.

  8. לא מדויק ירדן- יותר קל למצוא מקצוע רווחי כאשר לומדים מדעים מדויקים, ולמרבה העצב, נראה שזה כל מה שקובע כרגע. השורה התחתונה של כל תגובות המבולבלות/מלזלות/מאוכזבות הרבות שקיבלתי מחברים, קרובים ושאר דורשי שלומי כשהצהרתי מה אני מתכננת ללמוד, למרות שכל מי שמכיר אותי יודע שזה מה שאני אוהבת ומוכשרת בו, תמיד הייתה “אבל מה תעשי עם זה? אין בזה כסף.”
    וזה מה שבאמת הופך אותנו לזן נכחד.

  9. דנדוש,

    מתוך סקרנות אמיתית, איזה עבודה יש למסיימים תואר בספרות כללית והשוואתית ולשון עברית? כמה מרוויחים שם? כמה היצע וביקוש יש לעבודה בתחום?

  10. דנדוש-זה אומר שאת אחת מה-18 שנרשמו השנה בעברית? (-:
    ירדן-האוניברסיטאות הן לא מכונים להכשרה מקוצעית, למרות הרצון העז של חלק מהסטודנטים הישראלים

  11. יכול להיות שהלך הרוח הוא פוט “לך ללמוד תואר ראשון כדי למצוא עבודה” ולא “לך ללמוד תואר ראשון כדי להעשיר את עצמך ואז תתחיל לחפש עבודה.”
    מנסיון של חברים שלי, אני יודע שיותר מדי מקומות עבודה דורשים תואר ראשון בלי שום סיבה ויותר מדי מאלו גם מתקטננים על מה הוא.

    או כמו שצביקה הדר התבדח ב”שמש” פעם: “יודע מה אמר בוגר החוג לפילוסופיה ביום הראשון שלו בעבודה? ‘להגדיל לך בשקל תשעים, אדוני?'”

    אבל אני בכלל לא נחשב. אני עשיתי את התואר הראשון שלי במדעי המחשב בשביל הכיף ולא בגלל מה שהוא יכול להניב לי. כמו שאנשים עושים דוקטורט בפילוסופיה בשביל הנפש, אני לומד מדעי המחשב בשביל הנפש. 🙂

  12. ניר- הכוונה והשאיפה שלי היא לעסוק בעריכה ובאקדמיה, אולי אין בזה המון הצעות, אבל אני מקווה להצליח בכל זאת. לא מרוויחים הרבה, זה בטוח, אבל אני מקווה שאצליח להסתדר. אין לי דרישות מטורפות.

    החגב- זה החוג לספרות עברית . אני בחוג לספרות כללית. הבדל עצום ומהותי.

  13. יניב- קראתי את הכתבה. הכוונה היא לחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית.
    אני בחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית. חוגים שונים, אותה אוניברסיטה.

  14. באירופה משתרש לו לאיטו PhD במחלקות לאמנות באוניברסיטאות (בעיקר כי יש כסף), אולי זה יגיע גם לארץ ואולי זה יתרום לאיזון בהמשך?

  15. דנדוש (9),
    אני עושה תואר במתמטיקה (שימושית! זה שימושי!) וכמעט כל אדם ששומע מה אני לומד שואל אותי מה עושים עם זה. תשובות אפשריות: יודעים מתמטיקה (תשובה שגויה – מאוד מבלבל אנשים), מלמדים (קצת יותר טוב אבל מעקמים את הפרצוף), יש בזה הרבה עבודה בהיי-טק (אנחת רווחה). רוצה לומר, גם בפקולטה למדעים מדויקים צריך לדעת מה לבחור.

  16. האם מי שלומד פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה וכי”וב תורם גם הוא לדילדולה של הרוח? אני מסופק. לטעמי מי שעושה דוקטורט בפיזיקה ראוי בהחלט לתואר ד”ר לפילוסופיה. (וכהערת אגב אני מאוד ממליץ על המחזה קופנהגן, ניתן לראות גרסה מצויינת של המחזה הנ”ל בDVD).
    שאלה מעניינת היא האם מספר הלומדים לדוקטורט במדעי הרוח קטן או שרק האחוז שלהם מכלל הלומדים ירד. אני חושד שכמות הלומדים באוניברסיטאות גדלה עם הגדלת ההיצע ללימודי מקצוע – מנהל עסקים, עריכת דין וכיו”ב וכי רוב אלו שנרשמו לחוגים הללו לא היו מלכתחילה בקבוצה שהתעתדה לעשות דוקטורט בפילוסופיה.

  17. ודווקא אני מוצא עצמי סובל מצדה האחר של אותה המטבע.

    “אז מה אתה עושה?”
    “לומד. דוקטורט”
    “במה?”
    “מדעי המחשב”
    “ואללה, הולך להרוויח הרבה כסף, הא?”

    ולך תסביר לאנשים שאתה עושה את זה מתוך סקרנות, מתוך רצון להרחיב דעת, להבין את העולם, שהשאיפות שלך הן אקדמיות לחלוטין, שהיית בוחר באותו המסלול גם אם ההייטק לא היה קיים. זהו, כעת אתה כבר מוכתם לתמיד.

    קשים הם חייו של הדוקטורנט במדעי המחשב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: