מיקי: העכבר הבריון

אורי קליין מפרסם השבוע ב”מוסף הארץ” סקירה מצוינת על קורותיו של מיקי מאוס, שחוגג בימים אלו יומולדת 80. בין השאר מזכיר קליין את הסרטון המפורסם של דיסני, Steamaboat Willie, שהיה הסרטון השלישי בו הופיע מיקי מאוס ונחשב לשלאגר הראשון של דיסני, בין השאר בשל השימוש המבריק ופורץ הדרך בקול.

[youtube]http://il.youtube.com/watch?v=AEEaT_UQnVM[/youtube]

אני מכיר היטב את הסיפור של מיקי ואני מקדיש לו לא מעט זמן בשיעור השני של הקורס שאני מעביר באוניברסיטה. קליין עושה הנחה לדיסני. הוא כותב כי “הסרט הזה נוצר בהשראה של הקומדיה של באסטר קיטון, Steamboat Bill Jr”. האמת היא, כפי שלורנס לסיג מציג בצורה כה מבריקה בספרו Free Culture, מעט שונה. דיסני “שאל” שלא לומר “גנב” שלא לומר עשה מעשה אותו ניתן היום לכנות בשם “פיראטי”, כאשר השתמש בדמותו של באסטר קיטון. אפילו בשנות ה-20 חוקי זכויות היוצרים לא עמדו לצידו של דיסני ובאקלים של היום, אם האולפנים של קיטון היו תובעים את דיסני, הם היו מנקנקים אותו.

אבל את דיסני לא תבעו ובמהלך השנים, מציין לסיג, עשה דיסני קריירה משימוש ביצירותיהם של אחרים כדי לבנות את האימפריה שלו. גם זה בסדר.

על פי חוק זכויות היוצרים שהיה נהוג בתקופה בה דיסני פעל, דמותו של מיקי היתה אמורה להגיע למרחב הציבורי בשנת 1982. המשמעות היא שכל אחד, בין אם קשור לדיסני ובין אם לא, בין אם קיבל אישור ובין אם לא, יכול היה להשתמש בדמותו של מיקי. אבל לא. מאז 1962 האריכו את זמן ההגנה לה נהנות יצירות כמו זו של מיקי 11 פעמים ברציפות. מילא. ב-1976 נקבע כי מיקי יגיע אל המרחב הציבורי ויצא משליטתה של דיסני בשנת 2003. אבל בשנת 1998 נמתח זמן ההגנה פעם נוספת ל-95 שנים מהרגע שבו נוצר, כלומר רק בשנת 2023 נוכל כולנו להשתמש בדמותו של מיקי מבלי שדיסני תתבע לנו את הצורה.

דיסני הפעילה הרבה מאוד משאבים והשפעה כדי לתמוך בתיקון לחוק זכויות היוצרים שמתח את זמן ההגנה שניתן ליצירות של האימפריה. מדוע? מגזין “פורבס” העריך לפני כמה שנים שמיקי לבדו הכניס לקופתה של דיסני כ-5.8 מיליארד דולר והיד עוד נטויה.

קליין מסכם וכותב:

יותר מכל מייצג מיקי מאוס את הקפיטליזם שברא אותו, ובתוכו את האיזון העדין שמתקיים בעסקי השעשועים האמריקאים בין מסחר לאמנות. מיקי מייצג את חוסנה של השיטה הזאת ואת יכולת ההישרדות שלה.

הוא שוכח לכתוב שמיקי מייצג גם את כל מה שרקוב בשיטה, את כל מה שקלוקל בה, את הדרך בה השתלטה בריונות תאגידית-עסקית על אמנות ויצירתיות חופשית ופתוחה.

17 מחשבות על “מיקי: העכבר הבריון

  1. כן ולא.
    לכל מדינה יש את חוקי זכויות היוצרים שלה. לישראל יש חוק משלה (שבמקור הוא חוק טורקי). העניין הוא שיש הסכמי סחר בינלאומיים, יש נציגויות מקומיות, יש אינספור דרכים באמצעותם דיסני יכולה להגיע אליך. כן, גם אם אתה גר בפתח-תקווה.

  2. ככזכור, דיסני לקחה את דודו גבע למשפט על קומיקס שהתשמש (בצורה חופשית למדי) בדמות של דונלד דק – וניצחה.

  3. התעללות בחיות-LOL. מצד שני עם כל הביקורת על דיסני צריך לזכור שהאנימציה של האולפנים האלו היא כמעט מנת האומנות הויזאלית היחידה שילדים מקבלים היום. בכלל, הסרטים שלו היו דרך מוצלחת מאוד “לדחוף” אומנות גבוהה לקהל האמריקאי בלי שהוא יבין את זה. ראיתי כתבה על זה לפני כמה שבועות, ומסתבר שהיו עליו גם השפעות קלאסיות(בסרטים כמו “פנטזיה” ו”סינדרלה”), ושאין שום סיבה לזלזל בערך האומנותי של היצירות של דיסני.
    ובכלל, יש משהו אצל קליין באמריקה שלא קשור לקפטיליזם לעומת תרבות הנגד? אם באגס באני הוא אנטי ממסדי ומיקי מאוס הוא הקפטיליזם, אז מה הלוני טונס-התנועה נגד המלחמה בוייטנאם? נראה לי שקליין משעמם אפילו את עצמו.

  4. נראה לי שיש לי איזשהו סוג של דיסקלציה. רק אחרי שקראתי את הפוסט הבנתי שלא מדובר בעכבר בהריון.

  5. קיימת שגיאת חישוב בפוסט…
    “אבל בשנת 1998 נמתח זמן ההגנה פעם נוספת ל-95 שנים מהרגע שבו נוצר, כלומר רק בשנת 2023 נוכל כולנו להשתמש בדמותו של מיקי מבלי שדיסני תתבע לנו את הצורה”

  6. נציג הפריפריה, דמותו של מיקי מאוס “נולדה” ב1928. בשנת 2023 יעברו 95 שנים מיום הוולדה והשימוש בדמות אמור לעבור לרשות הציבור (זה בתנאי שאף אחד לא יחליט להאריך שוב את זמן ההגנה על זכויות היוצרים, כמובן)

  7. עד כמה שזכור לי גופתו של וולט דיסני הוקפאה בחנקן נוזלי. תמיד קיימת האפשרות שיעירו אותו לחיים, ואז הוא יוכל לטעון שבהיותו חי זכויות היוצרים שלו עדיין תקפות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: