מזה חודש אני לא קונה עיתונים. משום מה דווקא בסוף שבוע הזה החלטתי לקנות בכל זאת את "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". עיינתי במוסף "תרבות" של "מעריב" וגיליתי שמנחם בן עדיין ממשיך להקיא את מיצי הקיבה שלו על הנייר. זה למשל מה שהיה לו לומר על העונש של חנן גולדבלט:
חנן גולדבלט הורשע באונס ונדון לשבע שנות מאסר, ובעיני, זה בלתי נסבל לחלוטין. לא משום שלא צריך להיות עונש על אונס, אלא שצריך להבדיל בין אונס לא אלים, שאפשר להגדירו גם כפיתוי נואל, לבין אונס אלים. רק אלימות (כולל כמובן מגע אסור עם קטינים) מצדיקה מאסר. כל השאר טעון טיפול בשיטות אחרות לגמרי. להכניס שחקן מקסים כמו גולדבלט לכלוב למשך שבע שנים הוא מעשה בלתי אנושי, בלתי סביר, מגעיל ונורא.
אני יודע, לא קל לקרוא את ערימת הצואה הזו, אבל בואו ננסה להמשיך:
למה אי-אפשר היה להסתפק למשל בקנס הרבה יותר כבד מן ה-25 אלף שקל לכל מתלוננת? שזה סכום עלוב ומטומטם ביחס לחומרת המאסר. למה אי-אפשר היה לקבוע שכל מתלוננת תקבל למשל רבע מיליון, בתשלומים שימשכו עד סוף חייו, אם צריך? אני בטוח שהמתלוננות עצמן היו מעדיפות כסף על כליאה. ומה פירוש הצהרתו האטומה וערלת הלב של בית המשפט כי "למעשיו של גולדבלט בתחום התרבות בארץ אין שום משמעות בקביעת גזר הדין"? אין משמעות?! אז למה כן יש משמעות? לגלימות השחורות והמרושעות שלכם? ללשון המשפטית המשמימה והמוגבלת שלכם?
בן חובב עבריינים מורשעים. לפני שנה וחצי הוא כתב בחמלה אירוטית על נעמי בלומנטל:
הקריירה נהרסה לאישה הסימפתית הזאת, בעל מת בייסורים, הנהג שלה בגד בה באופן הכי מחפיר, והכל בגלל איזושהי הלנה של כמה חברי מרכז מהפריפרייה באיזשהו מלון ברמת גן. אבל בניצוח היועץ המשפטי לממשלה, אף אחד לא ויתר לה בכלום בשום רגע. עד שבעלה מת. ומשהו זז בלבבות. אבל לא בלבבות של הקטגורים הקטנים והרעים מ"מבט לחדשות".
את שאר טוריו הוא מקדיש בין השאר לעומק המחשוף של אשרת קוטלר, הוא מגדיר את אחת התוכניות ההיסטריות ששודרו באחרונה בטלוויזיה כ"תוכנית החשובה ביותר בעולם", מכנה את דרווין בשם "האליל השוטה של דת האבולוציה", ומציע להדיח מתמודד מ"כוכב נולד" כי הוא שמן מדי.
אני מסוגל להבין את השיקולים האדיטוריאלים שמובילים את עורכי "מעריב" לתת למנחם בן פתחון פה. יש משהו פורנוגרפי באלימות המטומטמת שבה הוא מתבטא, בדעותיו החשוכות, הבזויות והמביכות ועדיין, אני מתקשה להבין כיצד לא נמצא האיש ב"במעריב" שלא רק יחטוף בחילה מהכתיבה המתועבת של האיש הזה (לא ברור לי איך אפשר שלא), אלא שגם יראה לו בנימוס את הדרך למגרש החניה.
כתיבת תגובה