שיעור בביקורת

זה שג’ון סטיוארט הוא המלך, זה ממש לא חדש. אבל הפעם הוא התעלה על עצמו. ממש התעלה על עצמו. אם מישהו רוצה לראות איך עושים ביקורת תקשורת המתמקדת בתקשורת הכלכלית (במקרה הזה אמריקאית), ובייחוד זו המשודרת, הוא לא יכול להרשות לעצמו להחמיץ את הקטע הבא. לא, ברצינות; זה קטע חובה.

תענוג. וגם עצוב.

ואז בא זה:

כן, זהו “גורו ההשקעות”, ג’ים קריימר.

20 מחשבות על “שיעור בביקורת

  1. מר יו”ר – אתה עלית פה על אהבת חיי. ג’ון סטיוארט כה מבריק ונעזוב את החנדלך שהוא עושה לבנות, הוא פשוט אדיר.

  2. זה לא רק ההומור המשובח. מדובר בתחקיר איכותי והרבה השקעה.
    הלוואי שלנו היתה תוכנית סאטירה שהיתה מנסה באמת להשתמש ב”עובדות” ולא רק לרכוב על גביהן של תחושות בטן ולחפש את הפאנץ’ שיהפוך למטבע לשון.
    כמעט בכל קטע של סטיוארט שאני רואה אני מרגיש לשבחור יש גם אג’נדה ברורה ובעיקר תחושת שליחות למה שהוא עושה. העובדה שיש מאחוריו כנראה גם צוות מעולה הופכת את זה להרבה יותר מהומור.
    אז נכון, קשה לעשות תוכנית כזו בלי ליפול ל”קלישאות הומור” פה ושם או להגיד בדיחה סרת טעם לגמרי, אבל במדד ה”סאטירה אמיתית – בולשיט מתחסד” סטיוארט לוקח בגדול.

  3. והנה התגובה של הדיילי שואו בזמן אמת לנפילת בר סטרנס, בכיכובו של ג’ורג’ בוש, האיש שעשה את התוכנית, ועם קטע ארוך יותר, ועד כמה שקשה להאמין מטורף יותר, של קרמר.

  4. אני צופה בסטיוארט באופן קבוע. תוכנית מעולה. לא כל פרק הוא הסטריה כזו, אבל כשהוא טוב – הוא אדיר.
    לסטיוארט יש אג’נדה שמאלית מובהקת, דווקא העובדה שהוא לא מנסה להסתיר אותה אבל בו בזמן מבקר את שני הצדדים של המפה הפוליטית במידה שווה והוגנת מחזקת לדעתי את התוכנית.

  5. מדהים באיכותו הנוקבת ואשריי האמריקנים שיש להם כזו תוכנית וכזה מגיש.
    תודה שהבאת את זה.

  6. מצטרפת למחמיאים. קטע מעולה. אני צריכה להתחיל לעקוב אחרי סטיוארט ביותר אדיקות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: