מנכ"ל בנק פועלים, צבי זיו, התפטר בצהריים מתפקידו. סיפור זה פתח את מהדורת חדשות ערוץ 10 ובצדק. בנק הפועלים הוא הבנק הגדול במדינה (או לפחות היה) וכאשר מנכ"ל מתפטר בשל חילוקי דעות עם יו"ר הדירקטוריון, יש כאן סיפור מעניין. לא שהסיפור הזה סופר בכתבה של כתבת הכלכלה של ערוץ 10, נועה קולפ, אבל מילא.
מה שהפעים את קולפ היתה העובדה שבשעה שזיו התפטר, בעלת השליטה בבנק, המיליארדרית שרי אריסון, היתה עסוקה ב"יום הכי חשוב לה בשנה (!) יום המעשים הטובים". לכן, ככל הנראה, היא גם נתנה סינק קצר בו אריסון קוראת לכל אחד לעשות מעשה טוב על פי יכולתו. מקסים. אחרי ששילמה את ליטרת הבשר לאריסון, מגיע שלב הליקוק העמוק. בשלב הזה, מקדימה קולפ ומבשרת ובקול דרמטי כי "אריסון כן סיפקה היום התייחסות נדירה למצב הכלכלי הקשה" (העלגות במקור).
נו, בשלב הזה אני זעקתי: "שקט בבית!!"; הכנסתי את הילדים לפריזר, סגרתי עם סלוטייפ את הפה של האישה, ניתקתי טלפונים, סגרתי את התריסים וחיכיתי לשמוע את ההתייחסות הנדירה של שרי אריסון למצב הכלכלי הקשה. כרגיל במקרים אלו, צריך לראות כדי להאמין:
כאשר מדברים על ההתבטלות של כתבי הכלכלה מול איילי ההון שמוכנים לומר חצי משפט בנאלי, שאין בנאלי ממנו, ובכל זאת זוכים להקדמה פומפוזית ולכבוד מלכים, מדברים בדיוק על זה.
אם קולפ היתה ישרה עם עצמה ועם הצופים שלה היא היתה אומרת "שרי אריסון לא הסכימה לומר שום דבר חדש, מקורי או בעל משמעות כלשהי באשר למצב הכלכלי הקשה" – ואז לתת את קטע הווידאו של אריסון. אז, ורק ואז, היתה ההתייחסות של אריסון זוכה למסגור ההגון, הישר והאמיתי מצד מערכת החדשות של ערוץ 10. במקום זה, זכו הצופים, באייטם הפותח של המהדורה, למקלחת של התחנפות דביקה שכל תפקידה לזכות בכמה נקודות זכות לקראת הפעם הבאה שקולפ תרצה להוציא מאריסון עוד משפט חלול וחסר משמעות.
גם אדגר מספק התייחסות נדירה למצב הכלכלי הקשה: אוי.
נו, יובל, מה אתה כזה תמים, ברור שהתגובה הייתה ארוכה בהרבה ונערכה מתוך שיקולי עריכה מורכבים שמעבר להבנתנו כבני אדם פשוטים משהו. למעשה התגובה המלאה הייתה: מצב כלכלי קשה? לא יודעת, באמת נהיה קצת לחוץ. הינה, רציתי לקנות איזה אי ליד אוסטרליה, שיהיה לילדים איפה לנפוש, אתה יודע, בחופשה מהלימודים שלא ישתעממו. בקיצור, בגלל המצב, איך נאמר, הלא כזה פשוט, הפלוס בבנק קצת הצטמק. אז מה שעשיתי זה להציע את היאכטה הזקנה למכירה, נו אתם יודעים מכיר מציאה, 100 מיליון ירוקים. בקטנה. החבר'ה מהאמירויות יקפצו על זה כאילו זו קבוצת כדורגל ממוצעת. אז כמו שאני תמיד אומרת, הכל גלים, יש עליות, יש ירידות, ולא צריך להתרגש. זה כמו על היאכטה."
עכשיו אתה מבין? נו, באמת יו"ר, אתה חייב להבין שיש דברים שאתה כאדם שאינו עיתונאי מקצועי, לא יכול בחיים להבין.
איך אמר פעם קורט וונגוט: אנשים נדפקים. ככה זה.
תולעת לול! גדול!
לול לתועלת.
מצטרפת להתייחסות הנדירה למצב הכלכלי: בלעעעעעעעעעעעעעעחס.
יש לי פלאשבק משיעור הפיסיקה ההוא בתיכון, על טבעם של גלים. הארה של ממש.
יש משמעות לדברים של שלי אריסון. יש לה אינטרס להרגיע, במיוחד כשמנהל בבנק פורש, כדי שהציבור לא ילחץ ולא יהיו שמועות על מצב קשה של הבנק בעקבות המצב הכלכלי. לדעתי זו אמירה מחושבת ולא אמירה סתמית, ובעצם- סוג של פרסומת, והכתבת נתנה לה לפרסם את עצמה על חשבון הבית.
לי יש התייחסות נדירה לכדור אור שתקוע לה בבטן. אפשר?
לכי על זה.
פחחח
ד"ר דרור, או שעולה או שיורד! ככה עושים כסף. צריך להמשיך בשיטה הזאת עד שנגיע לכסף של שרי אריסון.
ודרך אגב, גם אני חושב שהכל מתוכנן על ידי שרי אריסון וצוותה. הרי היא ידעה על ההתפטרות ויכלה להיות במקום אחר, אבל היא בוחרת לשדר עסקים כרגיל. מצד שני, אם אני בעל מניות בבנק אני מרגיש שבעלת השליטה קצת יותר מדי בעסקים כרגיל ואולי היא צריכה להיות גם במקומות אחרים.
אני מוכן להיות ב"למטה" של אריסון ולא להתרגש
התגובה הקודמת מתייחסת לדבריה של אריסון ולא לגופה (פתאום הבנתי איך האמירה יכולה להתפרש על ידי חשיבה כחולה)
אור ברקת, אין מצב שמישהו יכול לקשר את אריסון למחשבות כחולות. האישה הזו יכולה לגרום לאינואיט (אסקימו) שעומד עירום שעה באגם קפוא לתוספת shrinkage.
לגבי הכתבה וההארה הגדולה של אריסון, אם זהו מצבה של העיתונות בימינו, אל יתפלאו העיתונאים שעובדים בעיתונים אם מקור פרנסתם חוסל.
באנגלוגיה לדבריה:
מה שהיא אמרה נכון: הכלכלה היא סוג של גל פעם למעלה פעם למטה.
ההבדל הוא שאם אתה על יאכטה אז זה לא נעים אבל סביל, אבל אם אתה על חסקה (או אפילו שוחה) אתה בבעייה אמיתית.
שכחת שאריסון גם מאד אוהבת לקדם נשים במגוון החברות בשליטתה.
לכן, במקומה של קולפ, גם אני לא הייתי מתעסק איתה: מי יודע, אולי פעם הן תתפוסנה ביחד גלים?
אולי זה בגלל השקפתי האישית, ואולי בגלל טון הדיבור המשועמם-תמידית של קולפ, אבל אתמול בערב נשמע לי כאילו היא מלגלגלת על אריסון. את "התייחסות נדירה" פירשתי כתגובה צינית לבירבורים הסתומים של הגברת, שמהם ודאי זכינו לשמוע רק חלק קטן, וכנראה [אני מקווה בשבילה] לא את הענייני ביותר.
יובל דרור צריך להתבייש בעצמו. "שמתי סרט הדבקה על הפה של האישה". פחח, שוביניסט מגעיל. כנראה שלהיות מומחה לטכנולוגיה לאו דווקא הופך אותך לנאור.
לי בלטה במיוחד העובדה (כתבה בישראל היום+תמונה) שבמסגרת יום מעשים טובים שלה היא בחרה לקטוף תפוזים בקיבוץ בהתנדבות.
מצד אחד – כבוד לעבודה יצרנית אמיתית כמו פעם
מצד שני – למה קטיף תפוזים זו התנדבות?
בעולם שהייתי רוצה קוטפי התפוזים היו מרוויחים הרבה יותר מסוחרי החלומות בבורסה
אחחח חנה'לה. לא תזהי הומור גם אם הוא ינשוך אותך בפמיניזם.
עוד כתבלבה של תקשורת שחושבת על היום שבו תוכל למנף את הדביקות המתחנפת שלה. או אז תוכל לצלצל לאריסון ולהציע את עצמה בתור אשת יחסי הציבור שלה.
מביש.
אני דורשת את תגובתו של הי"ד.
תגובה רשמית נדרשת גם על עניין ההתעללות בילדים המרומזת במשפט "הכנסתי את הילדים לפריזר"? או שזה בסדר איתך?
שלא לדבר על ההתקוממות הגלוייה נגד בזק ("ניתקתי טלפונים")
ולא ידעתי שיובל הוא מומחה לטכנולוגיה. מעניין מהי הגדרתה של חנה ל'נאור'?