גלעד שליט ברשת: קמפיין במקום דיון

שלשום פרסמתי כאן פוסט שהתרכז בטקסט מסוים, דוחה במיוחד, שפורסם בנענע10. גיא, שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות טקסט, בסיס לכתבה שהיתה אמורה להתפרסם באחד העיתונים אך בסופו של דבר, ולמרבה הצער, לא פורסמה. לשמחתי, הטקסט מתפרסם כאן, כמעט במלואו.

למרות שמדובר בטקסט ארוך יחסית, המתאים יותר לפורמט של עיתון מאשר לפוסט בגלוב, אני מציע לכם להשקיע בו כמה דקות. במהלכו נחשפת קבוצה של ישראלים שנמאס לה מהציניות של משרדי הפרסום והאינטראקטיב שרוכבים על הגב של גלעד שליט בדרך לעוד קופון (גם אם הוא לא מתבטא באופן מיידי וישיר בכסף) ומרדידות הדיון הציבורי לה אחראית גם התקשורת.

הנה הטקסט:

***

בחודשים האחרונים האינטרנט הישראלי מוצף באפליקציות ווב 2.0 שנועדו לגרום להעלאת המודעות לנושאים שונים שנמצאים על סדר היום הציבורי. בין היתר ניתן לציין את אפליקציית QassamCount של היזמים דן פגין ואריק פרימוביץ; את הרעיון להחליף את תמונתו של גלעד שליט עם הכיתוב “גם אני מחכה לגלעד” בפייסבוק, מסנג’ר ושירותי ווב אחרים ביוזמת חברת “ארק אינטראקטיב”. אפילו אתר מיוחד הוקם לטובת הנושא; את היוזמה של חברת “אידיאולוג’יק” לצבוע אתרי אינטרנט בולטים בצבע אדום מהבהב ל-20 שניות ואת ההחלטה של 100  אתרי אינטרנט להפסיק בחודש יולי 2007 את כל פעילותם למשך חמש דקות, כחלק מקמפיין אשר נועד לציון של יום השנה לחטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב. את הקמפיין יזם ערן גפן, מנכ”ל חברת R&Y אינטראקטיב.

אחת היוזמות למען גלעד שליט ברשת שמתקיימת בימים אלו באתר נענע10, שפתח מדור מיוחד עבור גלעד שליט שמרכז ידיעות בנושא ומאפשר לגולשים לכתוב לגלעד. חלק מהגולשים אהדו את היוזמות. אחרים מבקרים אותן וטוענים שהן תרגיל ציני שלא משרת את המטרה אלא כל תכליתו לקדם את משרד הפרסום ואתרי האינטרנט שעומדים מאחוריהן. לפני כמה ימים עלה לאוויר אתר האינטרנט Net Fart (נפיחת רשת) של חברת סטארט-אפ מדיה אינטראקטיבית המתמחה ברשתות חברתיות. Net Fart  מציעה מערכת חינמית לגניבת זהויות גולשים בשם Phishy CMS.

אם בשלב זה אתם כבר מרימים גבה, הצדק עמכם. מערכת לגניבת זהויות גולשים? לא בדיוק. בתיאור המוצר (להורדה לחצו כאן) Net Fart מסבירה כי” Phishy CMS הוא מוצר חינמי מבוסס קוד פתוח המאפשר לך, הפישר הממוצע (באנגלית זה נשמע הרבה יותר משעשע, the average phisher) ליישם בקלות פיצ’רים (Killer Features) לפישינג טוב יותר, בעיקר גניבת שמות משתמש וסיסמאות. הקמע של מוצר Net Fart הוא דג בצבעי דגל מדינת ניגריה. יש באתר של החברה אפילו מדור למשרות דרושים. אחת הדרישות מסגן נשיא לכספים ש- Net Fart כביכול מחפשת היא הבנה חזקה של קוד הפשע של ניגריה (לצד תואר MBA). מיקום המשרות הן בלאגוס, ניגריה.

תחת מדור הודעות לעיתונות פרסמה Net Fart  את ההודעה על השקת האתר הראשון שמבוסס על מערכת לגניבת זהויות שפיתחה – שכותרתו “גלעד בינתיים חי“. זהו בעצם קמפיין לגניבת פרטי גולשים למען החזרת גלעד שליט. באתר מצוין כי גלעד בשבי כבר למעלה מאלף ימים. “רוצים לעזור לנו? תנו לנו את פרטי המשתמש שלכם בטוויטר ואנחנו נפרסם אותם לכולם כדי להראות כמה איכפת לכם מחברים שלכם וכמה אתם מזבלים להם את האינטרנט”, מציין האתר של Net Fart. וכמובן ישנם שדות להזנת שם המשתמש והסיסמה לטוויטר.

הבלוגר ארז וולף היה הראשון שחשף את חברת הסטארט-אפ החדשה Net Fart והמוצר שפיתחה. הוא כתב כי מדובר למעשה באחד מאתרי בדיחות הרשת הכי מושקעים שנעשו כאן. “המטרה של היוצרים היא כנראה אמירה על השימוש הציני בפלטפורמות חברתיות לכדי הפיכת הדיון הציבורי סביב גלעד שליט לסיסמאות שיווקיות שאין בהן כלום… לי אין קשר למערכת ולאתר ואינני בין היוצרים שלהם , אך אני מניח שמי שיטען שיש כאן ציניות וחוסר רגישות שחצו את גבול הטעם הטוב יהיה בדעה אחת עם יוצרי האתר שמציבים מראה אל מול אותן אפליקציות אינטראקטיב וטוענים כלפיהן בדיוק את אותו דבר”, כתב וולף.

אז מי עומד מאחורי היוזמה? בסיוע של וולף יצרתי קשר עם אנשי Net Fart והעברתי להם כמה שאלות באמצעות הדואר האלקטרוני. הם מסרבים להיחשף אבל יש להם הרבה מה לומר על הדרך שבה לא מעט אפליקציות ווב 2.0 וקמפיינים שיווקיים, שאמורים לגייס גולשים לטובת נושאים ראויים שעל סדר יום הציבורי, ממונפים על ידי בעלי אינטרס.

“אנחנו קבוצה קטנה של אנשים, כולם מתחום הווב או פינות אחרות של תעשיית ההיי-טק, גיל ממוצע בערך שלושים”, הם כותבים לנו. “אנחנו בוחרים להישאר אנונימיים בשלב הזה וזאת מכיוון שיש המשך לעלילה והאלמוניות מסייעת לנו להוציא את כל זאת אל הפועל. הניחוש המלומד של ארז וולף היה בעיקרו מדויק ואנחנו שמחים על כך שהראשון שראה לנכון לכתוב על המיזם ידע לראותו באור הנכון. איננו מזלזלים חלילה בחשיבות המאמצים לשחרורו של גלעד שליט (וכולנו נשמח לראות את חזרתו אל גבולותינו כתחליף ראוי למתנת יום הולדת לשנה או שנתיים הקרובות), אבל אין זה אומר שאנחנו מקבלים את המטא-קמפיין לשחרורו כלגיטימי באותה המידה”.

“ניסינו להמחיש באמצעות האתר עד כמה הוא מגוחך הנסיון של גופים מסחריים לרכב על כל גל של אירועים טרגיים אלה ואחרים תוך נסיון להרוויח יחסי ציבור, אהדה, פרסי קקטוס הזהב או סימון וי על שורת הפרו-בונו בפורטפוליו של חברת פרסום. אנחנו בדעה שמעבר לכל, ההיקף הדיספרופורציונלי של הסיקור והחשיפה העלה משמעותית את המחיר שהחברה הישראלית תצטרך לשלם הן על גלעד שליט והן על כל חטוף עתידי, ושלו יכול היה החמאס לממן קמפיין שכזה בעצמו היה עושה זאת בשמחה.”

“התקשורת שבעבר ידעה להצניע את חשיבותם לעם ישראל של חטופיו, וזאת בכדי לא לחזק את ידיהם של אויבינוֿ, גם היא אינה חפה מפשע שכן מאז המסחור של הטלוויזיה ודעיכת הסטנדרטים של התקשורת המודפסת התפתחה בתקשורת מידה של עיוורון כלפי התמונה הגדולה ואתם עצמכם, אנשי התקשורת, שמחים להוות חלק מאותו המפעל הפופוליסטי”.

“מה אנחנו רוצים לומר? ראשית, הקמפיין למען החזרת גלעד שליט עבר את נקודת הרוויה מזמן. בלי להכנס לשאלת מה המשמעות של המושג ‘בכל מחיר’, ניתן לומר כי הקמפיין עשה את שלו וכל אדם בר דעת בישראל כבר התקבע בדעתו, כלומר, לא נותרו עוד אדישים שאליהם יש לפנות. כבר מזה כמה חודשים שעיקר (אך בוודאי שלא כל) הקמפיין הפך במה לחברות פרסום להתחרות על כתר ‘החברה שהכי למען גלעד’ (בעולם מתוקן זו כבר היתה קטגוריה בקקטוס). מה כל כך רע באפליקציות ווב שמגייסות גולשים? ובכן, מה טוב בהן, מה תרומתן? האם הוספת אפליקציה מהווה מעשה מהותי או שמא נותנת לאדם להרגיש כי יצא ידי חובה באמצעות השקעת כמות האנרגיה המינימלית?”.

האם היו תגובות נאצה או תגובות אחרות? בכל זאת הקמתם אתר אינטרנט שכותרתו “גלעד שליט בינתיים חי”
“מכיוון והשקנו את האתר לפני מעט יותר מיום טרם התקבלו יותר מדי תגובות לכאן או לכאן. מאלו שהיו בסוד העניינים התגובות כמובן היו חיוביות אך אין זה בהכרח מדד למשהו. אנחנו צופים תגובות נאצה ומברכים עליהן שכן הן יאפשרו דיון בגובה פני השטח על הסוגיה. יש לציין שאכן אתה צודק, לכתוב ‘גלעד בינתיים חי’ לא היה מעשה קל. חרף מה שמשתמע מקריאה פשטנית של האתר אנחנו אכן דואגים כמו כל עם ישראל לגורלו של גלעד שליט. הבעיה שלנו היא עם המיתוג של קמפיין גלעד שליט שבעינינו הוא ציני ומונע אינטרסים”.

ציני באיזה מובן ומאילו אינטרסים? איזו אלטרנטיבה אתם מציעים: שלא יהיו קמפיינים שיווקיים כלל ברשת עבור הגולשים? מה כן הייתם רוצים לראות?
“ציני מכיוון שהחברות פרסום בכלל והאינטראקטיב בפרט גוזרות על זה קופון תדמיתי ומידיעתנו את הנפשות הפועלות זה במכוון. ישנם כמה שמות שאפשר היה לנקוב אך מן הראוי שאנשים יגיעו למסקנותיהם שלהם לבדם במקום שנכפה את דעתנו עליהם. אנחנו לא מבינים איך ביקורת על קמפיין פופוליסטי מתפרשת כביקורת על קמפיינים שיווקיים בכלל. גלעד שליט הוא בן אדם, לא מותג של דגני בוקר. מה כן היינו רוצים לראות? דיון מפרה, עיסוק פומבי בצדדים הפחות נעימים של סוגיית גלעד שליט, הצגת עמדות שקולות ובלתי-ריאקציונריות, שיקול דעת מערכתי בתקשורת, עשיה תועלתנית (במקום עשיה עצלה דוגמת הוספת אפליקציה או עדכונים בטוויטר) ואחרון חביב להאיר את עיני הציבור לכך שתעשיית הפרסום פועלת ממניעים כמו כל תעשייה אחרת ושעדיף לא לקחת את ‘עשייתם בקהילה’ בעודף רצינות”.

ינון לנדברג, מנכ”ל חברת הפרסום “אידאלוג’יק”, דוחה את הביקורת: “כל חשיפה היא חשיפה טובה בתנאי שאין פגיעה בגוף שעוזרים לו”.

ובכל זאת, להוסיף את השם שלך לאפליקציית או להחליף תמונה בפרופיל ברשת חברתית זו באמת פעולה שתורמת למאבק להחזרת גלעד שליט?
“כל תרומה כזו היא קצת יותר ממינימלית ממה שאותו אדם השקיע עד היום. כל דבר שגורם למודעות או מוביל להנעה לפעולה – הוא משובח. מטרתנו היא להעלות את המודעות לצרכים של גופים או אנשים או ארגונים. לגבי החשיפה שנוצרת מקמפיינים באינטרנט למען גלעד שליט, לדעתי רוב החשיפה הגיעה דווקא מהעיתונות ולא מהאינטרנט. הלוואי שכל אחד במדינה היה תורם באופן מינימלי בתחום שהוא מבין”.

חזי משיטה, ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט, אומר שהמאבק של משפחת שליט הוא מאבק לחיים ולא קמפיין שיווקי. “במאבק לחיים משתמשים בכלים שונים. אתה רוצה – תקרא לזה קמפיין. המטרה היא לגייס את הציבור על ידי רתימת התקשורת ובסופו של דבר לרתום את מקבלי ההחלטות לעניין. תאמין לי שאם המשפחה לא היתה עושה דבר אז לא היו נעשים מעשים. אני חושב שהגופים המסחריים, משרדי הפרסום ומשרדי יחסי ציבור פועלים בשקט ובצנעה. וכמובן הכל מאושר על ידי המשפחה. לומר שבגלל שפנינו לתקשורת זה העלה את המחיר שמדינת ישראל צריכה לשלם זה מגוחך במקרה הטוב. במשך 1,000 ימים לא היתה עשייה. אז פתאום בשבועיים שהמשפחה מנסה לומר את דבר ולפעול אומרים שהיא מזיקה למשא ומתן?”

אתה מאמין שנוצר בתקשורת, באינטרנט או בכל מקום אחר שיח אמיתי על שחרור גלעד שליט?
“הגיוס הרחב של התקשורת והציבור למאבק בהחלט מאיץ את התהליכים ובעצם הוביל לדיון אמיתי בנושא. נחשפה רשימת האסירים וכך הציבור נחשף יותר יותר. לא מדובר במניפולציה. המשפחה מוכנה שיחזירו אסיר אחד תמורת גלעד שליט, או בכל דרך אחרת אבל זה לקרה. אי אפשר לצאת למאבק מבלי ליידע את התושב שגר באילת או ברמת הגולן  על מה יצאנו למאבק. הלוואי ולא היינו נדרשים למאבק האחרון. המשפחה עלתה בעל כורחה לירושלים ובעל כורחה יצאה לציבור ונחשפה עם חטיפת הבן”.

14 מחשבות על “גלעד שליט ברשת: קמפיין במקום דיון

  1. תוך כדי שאני קורא את זה גדי סוקניק מציע לי להוריד לפלאפון (ללא תשלום!) את “שעון גלעד”, שסופר את השניות בשבי… יש לי בחילה.

  2. אני מסכים מאוד עם הביקורת- או עם חלקה- היות ושני נושאים נכרכו יחדיו- הציניות של משרדי הפרסום וכדומה עם הטענה המגוכחת, המקרטיסטית והמזעזעת לפיה יש להגביל את חופש הביטוי בנושא שחרור שליט (וכנראה שגם בתחומים דומים נוספים).

  3. “קוד הפשע של ניגריה”? זה Nigerian Criminal Code – החוק הפלילי; אבל לא נורא.

    בכל מקרה, היוזמה של קוד פתוח היא תמיד ברוכה, ואני חושב שזו בדיחת רשת אחת שעשויה ללכת לפנתאון בסופו של דבר.

  4. גם לדעתי זאת בדיחת רשת שהולכת לפנתאון.
    אני גם לא חושב שחזי משיטה קשור לדיון הזה.
    השאלה היא יותר – לאיזה סוג של קמפיינים ותרומה קהילתית הרשת הולכת, ולא אם יחזירו את גלעד שליט או לא..

  5. אחרים מבקרים אותן וטוענים שהן תרגיל ציני שלא משרת את המטרה אלא כל תכליתו לקדם את משרד הפרסום ואתרי האינטרנט שעומדים מאחוריהן.

    אני ודן לא שמנו קישורים לאף אתר שלנו או פרסומות אחרות באפליקציה של הקאסםקאונט. יותר מזה – מעבר להודעות על פגיעות קסאמים/טילים, לא העברנו אף פעם שום הודעה אחרת (גם לא כל מיני הודעות של משרד החוץ או גורמים דומים). המטרה שלנו היתה לעזור לעורר דיון על מצב האוכלוסיה האזרחית בדרום הארץ, שכן הרגשנו שהמצב שלהם לא זכה למספיק חשיפה והכרה במדיה בחו”ל. ממיילים שקיבלנו בעקבות פעילות הקסאםקאונט, ראינו שהדבר גם נכון. הרבה אנשים שפנו אלינו ציינו שאו שהם לא הכירו את נושא הקסאמים לפני, או שהסובבים אותם לא הכירו והקסאםקאונט נתן להם כלים בשביל להסביר את זה לאחרים.

    ניסינו להמחיש באמצעות האתר עד כמה הוא מגוחך הנסיון של גופים מסחריים לרכב על כל גל של אירועים טרגיים אלה ואחרים תוך נסיון להרוויח יחסי ציבור, אהדה, פרסי קקטוס הזהב או סימון וי על שורת הפרו-בונו בפורטפוליו של חברת פרסום.

    הפעילות של הקסאם קאונט היתה ללא שום שיוך לעיסוקים האחרים שלי או של דן וכל הפעילות מומנה מכספנו הפרטי ועל חשבון זמננו הפרטי. אנחנו לא מתמודדים עם האפליקציה על שום פרס עגבניית הזהב או בייגל הכסף. עשינו את זה למטרה שהצהרנו ובלי מניעים נסתרים.

    אפשר להיות ציניים ולחפש מניעים נסתרים בכל דבר ואפשר גם לקבל את הדברים כמו שהם. חבל גם שאנשים שטוענים שרוצים לעורר דיון מתחבאים מאחורי מסכה.
    ואגב – כמו שהם טוענים שאנחנו רוכבים על גל מסוים בשביל להרוויח יחסי ציבור, מה אפשר להגיד עליהם? האם הם לא עושים את אותו הדבר רק בזווית שונה?

  6. אריק,

    אתה לוקח את הביקורת באופן אישי מדי, הפרודיה היא על מגמה, לא על קמפיין ספציפי. באשר לטענתך השניה – איך אנחנו יכולים להרוויח יחסי ציבור ממשהו בעודנו מתחבאים מאחורי מסכה?

    (אגב: אף אחד מאיתנו לא נמצא בתחום שבו יח”צ חיובי או שלילי הוא פונקציה בכלל)

    באיחולי הצלחה בדרכך,

    צוות נטפארט

  7. אולי הביקורת היא על מגמה, אבל מה שאני הבנתי מהפוסט הוא שיש כאן רמיזה שאני ודן עשינו את הפרויקט לטובת רווח אישי ושלפעילות שלנו לא היתה משמעות מעבר לרעש. היה לי חשוב להבהיר את דעתי בנושא.

    ולטענתי השנייה – הרושם שקיבלתי מהפוסט הוא שלא תשארו אנונימיים לעד. ואין דבר כזה תחום שבו יח”צ הם לא פונקציה 🙂

    אני חושב שהטענה שהעלתם היא במקום, אבל אני לא מסכים עם הדרך.

  8. קסאם קאונט תרמה המון להסברה, לא הרגשתי שום נסיון לרתום אותה למטרות מסחריות ולא הבחנתי בשום דבר מלבד הודעות שיגור שנשלח ע”י האפליקציה, מצד שני מצאתי את עצמי מספר פעמים מסביר לחו”לניקים בפייסבוק שלי מזה קסאם, זה לא היה קורה ללא קסאם קאונט. אני מאחל לכל יוזמה מסוג זה אימפקט מרשים כמו שקסאם קאונט השיגה.

  9. מי שאשמה פה לדעתי זו הבלוגוספירה שלא מעוררת דיון אמיתי ונוקב במקום התקשורת. במקום להביא פרשנים עם ידע, בוחרים הבלוגרים לקשקש וללהג על דעותיהם האישיות. אחרי זה מתפלאים שכל הדיון מתמצה לאפליקציות כאלו ואחרות. את התקשורת כבר אין מה להאשים, כיוון שמי שלא שם לב, מאז קריסת מעריב כבר אין פה תקשורת. יש פה עיתון אחד ועוד כמה חינמונים (או ברמת חינמונים). יש פה ערוץ טלוויזיה אחד והרדיו הוא לא רלוונטי במרבית המקרים. לכן במקום להתלונן ולהתעסק בבדיחות רשת יקומו הבלוגרים ויניפו את נס הדיון האמיתי והנוקב בשאלות הקשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: