בבוקר קראתי ידיעה מעניינת של פז וייסמן בטוש. לידיעה אין כבר זכר אבל בגוגל חדשות יודעים לתת את התקציר של הידיעה שכבר אינה קיימת.
כל מי שקצת יודע איך Street View עובד מבין שמדובר בשטויות אבל בכל זאת, הצהובון הבריטי "סאן" מדווח ואם הצהובון הבריטי "סאן" מדווח, איזו סיבה בעולם תמנע מאיתנו, כלומר מהטוש, כלומר מוייסמן, לדווח על מה שהצהובון הבריטי "סאן" מדווח?
אלא שאז הסתבר שאיזשהו בלוגר הודה שהוא מתח את הסאן. אחרי הכל, היום ה-1 באפריל. אופס. זה אומר שהבלוגר גם מתח את הטוש, כלומר את וייסמן, לא? אל דאגה, מדובר באינטרנט כאן. באותה הכתובת שהובילה לסיפור ההוא, זה שמוצג כרגע רק בגוגל ניוז, מופיע כעת סיפור אחר לגמרי:
מעבר לעובדה שלוייסמן אין את ההומור העצמי המינימלי להודות שגם עליו הצליחו לעבוד, הסיפור שמופיע עכשיו בכלל הזוי כי הוא עוסק במתיחות של גוגל לכבוד ה-1 באפריל בעוד שזו בכלל לא מתיחה של גוגל אלא מתיחה של בלוגר שמתח את הסאן, כלומר את הטוש, כלומר את פז וייסמן.
וייסמן פותח את הטקסט שלו ב"זה קורה פעם בשנה" ואני מקווה בשבילו שהוא צודק.
ואם בזה לא די, ר"ש הפנה את תשומת ליבי לפוסט הזה של רויטל סלומון שמפקפק בטענה של הבלוגר שהוא זה שעבד על הסאן. האאא, האינטרנט הזה. תענוג. באמת.
כתיבת תגובה