ממשלת ביביהו השניה יוצאת לדרך והשמחה רבה. 30 שרים בממשלה החדשה והיא כל כך גדולה שמזכיר הממשלה המיועד פנה למזכיר הכנסת וביקש להרכיב שולחן נוסף, זה שנבנה עבור ממשלת שרון המנופחת, זה שנתניהו כל כך נהנה לראות בו את סמל "האיש השמן" אשר נושא על גבו את "האיש הרזה". איש עקרונות, בנימין נתניהו. יהיה כיף.
30 שרים זה לא עניין של מה בכך וברשימת השרים אפשר למצוא כמה תפקידים חשובים אשר יהפכו את החיים פה לטובים יותר.
משה בוגי יעלון (ליכוד) יהיה שר לנושאים אסטרטגיים ומשנה לראש הממשלה. אין כמו "נושאים אסטרטגיים". המונח הזה, "נושאים אסטרטגיים", מדויק, חד כתער, ברור ונהיר. ידע משלם המיסים על מה הוא מוציא את כספו. על "נושאים אסטרטגיים", ואלו כידוע רבים וגם הממממ רחבים וגם הממממ חשובים מאוד כי הם המממ אסטרטגיים המממ למשהו.
יולי אדלשטיין (ליכוד) שר ללא תיק ואולי שר הטלקום/מדיה. חשוב מאוד. מה זה אומר, אף אחד לא יודע. אבל זה חשוב. קריטי אפילו.
מיכאל איתן (ליכוד) שר ללא תיק הממונה על שיפור השירות הממשלתי לאזרח. נו, מי יכול לומר מילה רעה על מישהו שהתפקיד שלו הוא לשפר את השירות הממשלתי לאזרח. כל הכבוד. חשוב מאוד. יש צורך בשר, בלשכת שר, מזכירות, נהג, רכב – כל מה שמתלווה לתואר שר בשביל מישהו שלאף אחד, אבל ממש לאף אחד לא יהיה ברור מה הסמכויות שלו (פשוט כי לא יהיו לו).
דן מרידור (ליכוד) השר הממונה על שירותי המודיעין וסגן ראש הממשלה. שירותי המודיעין, הם לא במקרה אחראים על "נושאים אסטרטגיים"? הממממ.
בני בגין (ליכוד) שר בלי תיק. אולי התפקיד החשוב ביותר בממשלה.
יוסי פלד (ליכוד) שר בלי תיק. המממ מה שכתוב למעלה.
אבישי ברוורמן (עבודה) – שר ללא תיק לענייני מיעוטים. בכל ממשלה צריך להיות מישהו שאחראי לאכול כנאפה. כבוד.
גילה גמליאל (ליכוד) סגנית שר במשרד ראש הממשלה. לא רק שהיא סגנית שר, היא סגנית שר במשרד ראש הממשלה. אוחחחח גילה, כמה התגעגענו לאייקיו שלך.
הרשימה נמשכת ונמשכת ומרנינה וקשה שלא להבחין שבין כל האנשים המכובדים, באמת מכובדים ונשואי פנים, שמוכנים למשוך מקופת המדינה מיליוני שקלים שאותם הם יבזבזו על שום דבר, על ממש כלום, על כבוד, על נייר מכתבים שעליו כתוב "לשכת השר", על שורה ברזומה בדרך לעוד תפקיד שבו הם לא יעשו כלום חוץ מהרבה רושם על כמה פעילים דביקים שקיבלו ג'וב במס הכנסה או ברשות הנמלים או באגף הפיקוח במשרד החקלאות, בין כל האנשים החשובים האלו, המנוסים האלו, שרואים בפוליטיקה שליחות, שבאו לשרת את העם והמדינה, שרואים בממלכה לא פחות מאשר הקדושה בהתגלמותה, בין כל אלו – –
לא נמצא אדם אחד שהסכים להיות שר הבריאות.
אם לא היית מתאמץ כל כך לחפש את הרע שבכל דבר, ודאח היית מצליח לקרוא בעיתונים שמשרד הבריאות נשמר לאגודת ישראל
לא נורא
שלמה, אם היית קורא את הקישור היית מצליח להבין שגם יהדות התורה (אגודת ישראל התאחדה עם דגל התורה לפני 20 שנה בערך) לא ממש מתייחסת לתפקיד הזה בכבוד גדול (שני אחרי וועדת הכספים). נראה שאם היו שומרים לה סגנות במשרד ראש הממשלה היא כבר הייתה בקואליציה.
שלמה – מה שרגשות מחושבים אמר.
לא נורא
מצד שני כנראה שדגל התורה כנראה לא מצפה ליותר, גם פעם שעברה שמרו לה תיק מוקצה עד אחרי שתמחל על כבודה, ורק אחרי שהיא החליטה להישאר בחוץ המפלגה המרוסקת שעוד לא ידעה שהיא כזו דחפה את בוז'י מאיגרא רמה לבירא עמיקתא הזה (סליחה, הוא לקח על עצמו את השליחות הזו מרצונו, נכון).
היי, רגשות, בוא נהיה צודקים לאורך כל הדרך: בוז'י הלך למשרד הרווחה (שגם הוא היה אטרקטיבי כמו ברוך מרזל באום אל פחם).
משרד הבריאות, לפי מיטב זכרוני, ניתן לידי יעקב בן יזרי ממפלגת הגמלאים (סליחה – "מפלגת" הגמלאים) החל מכינון ממשלת אולמרט ועד היום.
אני רואה שמשחק הכסאות ממשיך גם כאן בתגובות.
בכל אופן – צודק, רבע מהכנסת הם שרים וזה בהחלט לא מצב הגיוני. צריך להגדיל בדחיפות את כמות הח"כים ל-150 ומעלה.
הספר של ה-rss בפינה במקום הבקבוק שהיה שם זה לכבוד ההשבעה של הממשלה, כן?
יהדות התורה אף פעם לא רצתה במשרת שר בממשלה, גם בתקופה הקודמת של אגודת ישראל, בשל ההסתייגות החלקית מהמדינה הציונית.
משרת סגן השר היא בבחינת ללכם עם ולהרגיש בלי.
זוועה, זוועה. כל השנים אמרנו, אם ביבי ראש ממשלה אני עוזב/ת את הארץ. אולי כדאי שבאמת נממש את האיום. שכולם יעזבו והוא יישאר לבד, עם ה-30 שרים שלו. יהיה שמייח.
כמעט גמרתי. פוסט מעולה.
אני כנראה לא מבין משהו. אביגדור ליברמן הרי היה השר לעניינים אסטרטגיים (או אולי זה היה "האיום האסטרטגי"?) ואחרי שהוא פרש לא מונה לו מחליף. המסקנה שהסקתי מזה היא שנפתרו הבעיות האסטרטגיות של המדינה – לא הצלחתי לחשוב על סיבה אחרת לסגירת המשרד המאוד מאוד חשוב הזה. יותר מכך – הייתי בטוח שליברמן עזב פשוט כי הוא גמר את העבודה. עכשיו פתאום מסתבר שעוד פעם צריך שר לעניינים אסטרטגיים? אולי זה כמו גמילה מעישון?
אביעד, למה רק כמעט?
א., חשבתי שאמרנו את זה לגבי ליברמן, לא ?
יום אחד אבקש לכתוב פוסט אורח על גילה גמליאל.
היה לי הכבוד המפוקפק לבלות במחיצתה במשך יותר משנה ועשרות, אולי מאות שעות עבודה באגודת הסטודנטים באב"ג. זה היה מיקרוקוסמוס של הפוליטיקה הישראלית.
זה באמת מדאיג שהיא הולכת לעבוד במשרד ראש הממשלה.
גלעד – אתה מוזמן.
מבחיל. איך במדינה עם שבעה מיליון בני אדם מצליחה חונטת טימטום שכזו לאייש את כל תפקידי המפתח? לא סבלנו מספיק באירופה?
נורא.
ושר בריאות מה? לא צריך?
בהמשך לokok4-
haven't the jewish people suffered enough?!?
מספיק עם זה כבר!!!
בקשר למיכאל איתן (ליכוד) שר ללא תיק הממונה על שיפור השירות הממשלתי לאזרח.
מתוך הכרות עם האיש ופועלו, אני מניח שהוא יהיה השר הממונה על "ממשל זמין" שהוא כרגע בתוך משרד האוצר.
עד עכשיו הוא עבד מולם/נגדם – כנסת מול ממשלה. עכשיו הוא יהיה הבוס שלהם.
כל זה ספקולציות שלי.
הנה דברים שהוא אמר
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2006-05-31.rtf
זה לא עניין של עכשיו או אחר כך במקרה הזה. אני גם מחזיק מעצמי איש מקצוע, שעוסק בתחום הזה משנת 1995. אני בטוח הפוליטיקאי הראשון, אבל אני גם בין אנשי המקצוע הראשונים שטיפלו בנושא של ממשל זמין. אני טבעתי את המונח "ממשל זמין", תרגמתי אותו מאנגלית, הבאתי אותו והוא התקבל. הוא מופיע בדוח שפרסמתי ב-1996 – "היערכות ישראל לעידן המידע", דוח שריכזתי עם עשרות מומחים. אני מחזיק מעצמי בעל מקצוע.
זה לא מכעיס אותי, כל העניין המקצועי, שיש לי בו חילוקי דעות כאלה ואחרים – מה הממשלה צריכה לעשות, מה גורמים פרטיים צריכים לעשות וכל הדברים האלה. זה לגיטימי. מה מוציא אותי מדעתי? פתאום אני מסתכל ואני אומר: יש לך הזדמנות לראות איך עובדים על הכנסת ועליך – עלי אישית – בהרבה תחומים שאתה בכלל לא מבין בהם. אני מסתכל על התמונה פעם מהצד הזה ופעם מהצד הזה, ופתאום אני רואה: אני מצא במקום שאני יכול להבין את הצד הזה, את הצד של היושב-ראש, את הצד של הייעוץ המשפטי ואת הצד של בועז דולב, מצוין.
ואתם פשוט לא יודעים מה קורה פה. כל האורגניזציות הגדולות, חוק ההסדרים, הממשלה – לשום שר בממשלה אין מושג ירוק במה מדובר. אין לו מושג ירוק במה מדובר. אני מוכן להתערב אתכם: אם שר האוצר יודע מה כתוב פה, ואי פעם הבין בכלל על מה מדובר, אני מתפטר עכשיו מהכנסת והולך לעבודות בהתנדבות לכל מטרה שהוועדה תחליט.
אני לא רוצה לגזול זמן. אני רק רוצה להגיד לכם: כל היחידה הזאת של ממשל זמין מעולם לא הוקמה על-ידי ממשלה. זה דבר שהוקם במחתרת, דרך פקידות שהחליטה. וזה חיובי.
הפרויקט הזה, "כספת", הוא לא משהו שמישהו החליט עליו. הם החליטו ותמרנו. הראיתי להם איך הם תמרנו. הם מניעים את המהלכים האלה, וכולם חותמות גומי – הממשלה, הכנסת, כולם.
יש דברים שהם ככה. מה לעשות, לביורוקרטיה יש הכוח שלה במערכות, גם את זה צריך להבין. אבל אני מסתכל על החוצפה הזאת – להביא זאת בחוק ההסדרים.
אגב, כדי שתדעו במי מדובר: היחידה הזאת ספגה ביקורת קטלנית ממבקר המדינה.
הם, בעוצמתם, דאגו לכך שבאותה שנה הוא יקבל בתגובה ציון לשבח ממשרד האוצר, כאחד האנשים המצטיינים במערכת. העוצמות של הפקידות מול הנבחרים – בפרשה הזאת אני מכיר אותן, כי עמדתי מולם ואתם. בחלק מהדברים גם שיבחתי אותם, כי זאת העשייה, הם הגוף שעוסק בתחום הזה.
איך זה נעשה, אם הם עומדים בדרישות, איפה הבקרות – אין שום בקרות. אני אומר לכם, מזעזע לראות איך הפוליטיקאים, הגופים הנבחרים, הופכים ל"יס מיניסטר", ודברים צומחים מלמטה. הם משתלטים על תחומים שבכלל לא צריכים להיות נחלתה של הממשלה, והכנסת לא מבקרת.
ועכשיו, נניח שאני טועה בכל הדברים שלי – אבל זה בטח לא משהו שאתם תיכנסו אילו כאן ועכשיו. מי מכם יכול להבין. תראו את החוברת, תראו איזה רושם זה עושה, הכול בלוף ורמאות, זה לא שווה את הנייר שזה כתוב עליו. אנחנו לא יכולים להשגיח מכאן?
אז אני אומר: לעולם לא נשגיח. לעולם אי-אפשר שהפורום הזה יוכל להגיע לרמת ההשגחה שאני מכיר, כי במקרה אני בתוך העניין ועוקב אחריו שנים. אז אני לא דורש שהפורום הזה יגיע לזה, ובמקרה הגעתי הנה עכשיו. אבל אני דורש שדבר כזה, המינימום שבמינימום הוא שהוא שלא יעבור בחוק ההסדרים במין חטף. אני מבקש שנקיים על זה דיון. אשמח להשקיע בזה זמן ולהעיר הערות. אני לא דורש שתתעמקו שנים, אבל לפחות נשקיע עשר שעות עבודה. הממשלה לא עושה את זה, זה התפקיד שלנו.
אני לא דורש מהשר הירשזון שישב עכשיו עשר שעות, יעזוב את ענייני המקרו. הוא שר אוצר, שצריך לקרוא המון חומרים והמון דפים, והוא לא יתחיל להתעסק בממשל זמין. בשביל זה יש לו פקידות, והם אומרים את מה שהם אומרים. אבל זה תפקידנו. תפקידנו לא להיות מבקר המדינה, אבל את עשר השעות שצריך להקדיש לזה, נקדיש. זה התפקיד שלנו, לפני שאנחנו חותמים, משנים את פקודת הראיות והכול.
הם מניעים את זה. אין לזה שום קשר לחוק ההסדרים. למען השם. זה פרויקט שרץ שנים. הם מנצלים אותנו, הם לא רוצים שתהיה ביקורת. זה השימוש הפגום ביותר בחוק ההסדרים. זאת ההוכחה החיה לכם שזו רמאות.
וואו חנן, פשוט וואו. היית יכול להיות אחלה שר בכיר לענייני פסיכוזה וחוסר קוהרנטיות.
דרך אגב, איזה באסה להיות בקואליציה הזאתי אם אתה לא שר. כאילו, מה, כמה מעפן אתה יכול להיות שלא קיבלת כלום. מה אתה בעל עקרונות כמו היחימוביץ' הזאתי?
ועוד ההערה, חנן – הירשזון כבר מזמן לא יושב במשרדי האוצר. הוא יושב באולמות בתי המשפט. בר-און (ללא חברון) הוא היה שר האוצר עד עכשיו.
מעניין איך אתה דואג להתעדכן, ומעניין גם איך אתה לא נותן אפילו טיפת קרדיט לאיציק כהן, ולבועז דולב, אבל לא חשוב. העיקר שאתה התחלת. תיהנה.
למה חסר קוהרנטיות? הוא בסך הכל ציטט את מיקי איתן.
עזוב אותך בריאות… ואם היה שר בריאות היה עוזר משהו? קדחת.
מה שבאמת מייאש זאת התופעה הבלתי דמוקרטית של "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".
לראש הממשלה הנבחר ברור שיש כאן תופעה בלתי תקינה בעליל, מבחינה מוסרית ומכל בחינה אחרת, ובכל זאת הוא מרשה לעצמו להציג את ממשלתו. מנהל קמפיין בכיר, ספין דוקטור מדופלם, מרשה לעצמו לאמר משפט כמו "מצעים יש רק בחדר שינה". פוליטיקאים משקרים ביודעין על נושאים מרכזיים ועקרוניים, כאשר התקשורת לא גובה מהם את מינימום המחיר הפוליטי. יש עוד, היריעה קצרה מלהכיל, אבל בתוך כך קל לשכוח כי בסופו של דבר מדובר באנשים, אזרחים שרובם מעוניין בחיים טובים יותר והמושג "סל בריאות" הוא באמת קריטי לאיכות החיים והמוות שלהם בארץ בה הם בחרו לחיות ולשלם מיסים. לא פחות קריטי מ'ביטחון', אותו מולך עם דרישות ותקציב אינסופיים.
בתור צופה מבחוץ, כמי שלא חי בארץ ולא משתתף בתהליך הדמוקרטי כרגע, אני חש שהולכים ומבשילים התנאים למרי אזרחי. לא יכול להיות שלכל כך הרבה אזרחים לא אכפת שמשתינים עליהם בקשת.
גלעד – אופטימיות זה חשוב.
משתינים בקשת, רשת, ובערוץ 10 ושום דבר לא קרה.
השר לשיפור השירות לאזרח (או לפחות משהו מאד דומה) לא היה התפקיד של השר ב- Yes Minister?
אכן חשוב. אני מניח שמקנדה הדברים נראים פחות גרוע ממה שהם באמת.
כאשר לא נראה שום שיפור במתכונת הפוליטית, צריך לאמר את האמת. אני לא בטוח שאופטימיות תעזור למישהו זולת ביבי. ייתכן שהוא בונה על ה"יהיה בסדר" בתור אסטרטגיה.
לגבי משרד הבריאות – למיטב הבנתי הסיבה שאין שר היא כי התפקיד נשמר ליהדות התורה, שכידוע חבריה לא מכהנים כשרים אלא רק כסגני שרים.
יובל, יש לך פוסטים שאני קורא אותם וממש רואה לנגד עיניי אולפן סטייל דה דיילי שואו ואותך בתפקיד ג'ון סטיוארט. מעולם, מעולם לא היה זמן טוב יותר לסאטירה יומית נושכת נגד ממשלה וכנסת שבמלים הכי הכי פשוטות, שמות עלינו, האזרחים הלא-סקטוריאליים, זין.
אז אתם שם בערוץ 10, במקום הזבאלה של השרדות, ושם בערוץ 22 במקום הדרעק הגדול, פשוט תשקיעו בכותבים מוכשרים וחרוצים ותעלו תכנית יומית, חמש עשרה, עשרים דקות כל יום, של סאטירת סטיוארט. ההחזר על ההשקעה מובטח.
בעצם עזבו, על מי אני בונה, הם יותר גרועים מהממשלה ובהם גם לא בחרתי.
עידן – אין מחמאה גדולה מזו 🙂 תודה רבה.
אני עם עידן.
שכחת את איוב קרא שהוא "סגן שר.".. וזהו פשוט סגן שר. הוא סגן שר בלי תיק
מ-צ-ו-י-ן.
מעולה.
בימים של משבר כלכלי אנחנו עולים עם ממשלה בזבזנית שהריח של "סידרתי לחבר שלי" יוצא מכל חור שלה. הרבה אנשים גרועים. הקרקס העצוב הזה שקוראים לו ליברמן, שלא היינו מאמינים למה שהוא ולאן שהוא הגיע לולא היינו רואים את זה במו מסך טלוויזייתנו / יוטובנו. המצב שהיה רע עומד להיות קיצוני.
לארה"ב היה ברור מעל לצילו של כל ספק שהם לא מרוצים מהמצב שהיה לפני שעשו צעד, נהיו מעורבים פוליטית ושינו את התמונה. הם היו צריכים שתי קדנציות של בוש בשביל להצליח לבחור את אובמה.
ואנחנו צריכים את האסון הזה של ביבי בשביל סוף סוף לבחור לנו אובמה משלנו.
(וזה לא שבחירה אחרת של הממשלה היתה יוצאת בהרבה יותר טוב. בדיוק בגלל זה אנחנו צריכים שיפור משמעותי, ולא רק לבני במקום ביבי או להוציא את ליברמן)