חנן כהן כתב בבלוגו החדש על הרשימה של עודד שכטר במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". ברשימה זו כותב שכטר על כתביו של מואיז בן הראש, גם לו בלוג (יותר ותיק) ב"רשימות".
שכטר, מצטט במאמר שלו שני פוסטים של תומר ליכטש ודרור גלוברמן שביקרו את בן הראש. שכטר כותב:
אבל דווקא סרסורי התרבות החדשים של תל אביב הגדילו עשות, משכו בעטם ולא רק שקראו בו שמות, אף יגעו יגיעת רוח והטיחו בו מביכורי כישרונם.
כן, סגנונו של שכטר מאוד "צבעוני":
איתרע מזלן והשורות לא נכתבו בזיבורית-מעלייתא שבין בית הבימה והיכל התרבות, ולא קלחו מחבורות הזמר וממקהלות רבבות התרבות של האשכנזי החדש "חוזר ונעור"
טוב, אני אתקן, שכטר הוא חתיכת פלצן.
ולא רק שהוא פלצן, גלוברמן וליכטש צודקים בהחלט כאשר כתבו/רמזו/טענו/גרסו שבן הראש הוא בסך הכל גזען שונא אשכנזים. זה בדיוק מה שהוא. בן הראש יכול להיות אמן נפלא (ויכול להיות שהוא באמת כזה), יכול להיות שהוא כותב יחיד בדורו, זה לא הופך אותו לפחות גזען. אני מדי פעם די נהנה לשמוע את אריאל זילבר. זה לא הופך אותו לפחות גזען.
ברשימה של חנן, מישהו כתב תגובה די מכוערת. חנן ענה: "כואב לי שמישהו מביע כאב ולא מקשיבים לו".
גם זילבר מביע כאב, ומבחינתי, שיכאב עד מחר.
גם כהנא נורא כאב.
כאב, כאשר הוא מגיע מגזען, הוא לא בסיס לסימפטיה.
עדכון: יש לי הרגשה שהפוסט הזה יסבך אותי עם מוסיף.
מעולם/ לא חוויתי/ כאב כה משתק/ מצמית ומערפל/ מעורסל במלים גבוהות/ של אשכנזים/ מניאקים וסמולנים/ כמו אותו כאב/ שתקף אותי אז/ אחרי שאכלתי חמין/ בשבת.
ואולי כל השיח הביקורתי בישראל ראוי לביקורת משל עצמו? או במלים אחרות, האם ניתן לבקר את יצירתו של מואיז בן הראש מבלי לתקוף את האיש עצמו?
אני חושב שזה תלוי ביצירה.
אני חוזר לדוגמת אריאל זילבר. אין חולק שהוא מוזיקאי יוצא דופן ואפשר לנתק את היצירה שלו מדעותיו כפי שניתן היה לנתק בין יצירתו של מאיר אריאל לסלידתו מהומוסקסואלים.
באשר לבן הראש – אין לי מושג. אני לא מכיר את יצירתו. אני מכיר אותו כפי שהוא משתקף מכתיבתו בבלוג – ואת זה אני מבקר.
גם אצל מאיר אריאל (האהוב עליי עד מאוד) הייתה טיפה ליריקה גזענית. עכ"ע שיר כאב.
אבל אני לא חושב שהיא מייצגת את כל יצירתו.
אני לא בטוחה מה העמדה שלי בנושא. אם אני פוסלת יצירה על סמך דיעותיו של היוצר, זו גם סוג של דיעה קדומה, בדיוק כמו גזענות?
תיקון – שגיאת הדפסה, נשמטה לי המלה "לא": אם אני פוסלת יצירה על סמך דיעותיו של היוצר, זו *לא* גם סוג של דיעה קדומה, בדיוק כמו גזענות?
כלל לא ביקשתי לפסול את יצירתו. כמו שכתבתי, יתכן שהוא אמן גדול.
מצד שני:
1. אם דבריו הם דברי גזענות הרי שמדובר באדם בזוי ולכן אני פוסל את אישיותו.
2. אם אומנותו היא אומנות של גזעות, אז האומנות שלו בזויה כמו האישיות שלו ולכן פסולה.
לגבי 1 – אין לי ספק; מדובר בגזען.
לגבי 2 – כאמור, אני לא מכיר.
אני לא חושב שבן הראש הוא גזען. סביר יותר – ואני חושב שהוא גם רומז לזה – שהוא התייאש מהניסיון להעלות את הנושאים שמציקים לו על סדר היום, ולכן נוקט בפרובוקציות קצת קיצוניות. וזה הולך לו, לא?
זה לא משהו שאתה יכול להגיד על כל גזען?
יובל: "אבל אני לא חושב שהיא מייצגת את כל יצירתו. "
אז מה זה אומר שאריאל היה רק "רבע" גזען? שהוא שנא הומואים (בנים) אבל חי בשלום עם לסביות. ואם כבר למה לא לנתק בין אישיותו יוצאת הדופן של בן הראש ויצירתו? למה אם בא לו לירוק על כל מה שאמור היה לשתק אותנו, הוא לא יכול? בגלל שהוא לא בן ליוצאי מזרח אירופה? מדוע … אם אתה יכול להאזין לאריאל בתנאים אלו, אני לא רואה למה קשה "לעשות הנחה" לבן הראש.
אני חייב לומר שאני לא מבין את הפוסט הזה. לא מכיר את בן הראש ולא אוהב שירה במיוחד, אבל הוא לא הישראלי היחיד שהוריו אינם יוצאי מזרח אירופה שעושה לו שם בניכר, או מוצא דרך עקיפה. זה שרבים מהם "מזרחים" זה לא מקרה אני מניח. אני מניח שהביקורת היחידה כלפיו, כמשורר, צריכה להיות ביקורת ספרותית. לא ניתוח האישיות. ואם כן, אז מה?
להעמיד פנים שאנחנו לא חיים במציאות שבה ההבדלים התרבותיים הפכו זה מכבר לגזענות לשמה, זה התממות. הדיאלוג אשכנזי-מזרחי, שמבחינות רבות הוא יותר מונולוג עד כמה שזכור לי, הפך בעשורים האחרונים לדיאלוג גזעני שניזון ברחוב מחומרים שאפשר למצא בכל מקום ברחבי העולם. וזה כמובן לא נשאר ברחוב כפי שהיה ראוי.
לא יודע אם אתה מכיר את הסיפור, אבל הדיון על הערך "מזרחים" בויקיפדיה שמוביל "גלגמש", שלא מהסס לבקר את הכותבים על "אכלו לי שתו לי" – הוא בעיני אחלה מבוא לגזענות שנה א'. למי שלא הספיקו לההצטייד בבית.
אגב, הכותרת "מואיז הקטן" מתחרה בהצלחה רבה בהישג הפיוטי של גלגמש לפניך.
זה בסדר, אתה לא מבין את הפוסט הזה ואני לא מבין את התגובה שלך.
הפוסט נולד כתוצאה מסקירה (?) מאמר (?) כתבה (?) של עודד שכטר שבה הוא יורה אש וגופרית על מי שהתייחס לבן הראש כגזען. הפוסט לכן בא מהמקום שאומר, תשמור את האש והגופרית לל"ג בעומר – בן הראש הוא גזען.
כמובן שיש פערים בחברה הישראלית, כמובן שחלקים בה נגועים בגזענות. אז מה? זה אומר שלבן הראש מותר כי הוא מזרחי? אני סולד מגזענות שבאה מהצד האשכנזי כפי שאני סולד מגזענות מהצד המזרחי. זו כולרה וזה זיפט.
בנוסף, אתה שואל "למה לא לנתק בין אישיותו יוצאת הדופן של בן הראש ויצירתו?" והרי זה בדיוק מה שהצעתי. כתבתי בפירוש שיכול להיות שהוא אמן גדול ויחיד בדורו. הוא עדיין גזען קטן. מאיר אריאל ואריאל זילבר אינם שונים בהקשר הזה מבן הראש.
ואגב, גם אפריים קישון הצליח בניכר יותר מאשר בישראל ואני לא חושב שהוא נולד בעיראק.
לבסוף, אני נורא מתנצל אם "מואיז הקטן" פגע בנפשו של מישהו. מדובר באיש שקוראים לו מואיז והוא קטן קטן.
אני חושב שאני מתחיל לגלות עניין מחודש בשירה…
אם כבר מדברים על כתיבה גזענית, התכוונתי להזכיר את קישון, אבל הנחתי שזה מיותר. וזה גם מדוע הדיון בעבודה ספרותית, אין שום צורך שישען על מבנה האישיות של היוצר. התגובות לפוסט של שכטר רק מדגישות את הקונטקסט של הביקורת המקורית.
אם כך יש לשמוח שהגזענים מצליחים בחו"ל יותר מאשר בישראל, לא?
וחוץ מזה, אני שוב ושוב ושוב מזכיר, כלל לא דנתי בעבודתו הספרותית של האיש כך שאני לא מבין למה אנחנו חוזרים שוב ושוב ושוב לנקודה הזו.
חשבתי שסלאח שבתי עדיין נחשב לסרט הישראלי המצליח ביותר בישראל…
לא הסתבכת. יש לך מזל שאני אוהב אותך, שאני מקבל דעות שונות משלי, ושאין לי מספיק זמן כדי לבדוק מי זה בן הראש ומה הוא כותב.
למה הוא גזען שונא אשכנזים?
"לכן, כשמדברים איתי על קיבוץ גלויות, אני חושב על עירי שמתה, ועל הגלות הגרועה מכולן, על הגלות בתוך מדינת ישראל, בתוך הקונגלומרט הזה של מליוני אנשים שמישהו שם בפולין החליט לכנות העם היהודי. מי זה העם הזה? ולמה אני מרגיש שהגלות שלי נמשכת לעד בתוכו?
אני עדיין מחכה לקיבוץ הגלות הרוחנית שלי" (מתוך: "בגיל 13 נגמרה העיר שלי", מואיז בן הרוש)
הפולנים אתה מבין, הם אשמים בהכל. הם הביאו אותו לכאן וכאן הוא מרגיש בגלות. במרוקו היה טוב, היה נפלא. כאן חרא, כל הפולנים האלה, שלקחו אותו את זהותו וירקו עליה. הפולנים האלה, הציונים השמאלנים הקיצוניים האלה (כך הוא מכנה אותם במקום אחר), הם מקור כל הרע. אם לא היו הם, היה יכול להישאר במרוקו. אחחחח מרוקו.
מתוך: "הציונות" (מואיז בן הרוש)
שואלים אותי
אם אני חש זר
אם אני חש מהגר
אני עונה כן
אבל לא זאת התשובה
הציונות ומדינת ישראל
הן לגביי תאונה מצערת
אני כמו צעיר שמתעתד להיות כדורסלן
ומכונית דורסת אותו
הציונות היא כיסא הגלגלים
החיים היו צריכים להיות אחרת
משום מה הרכבת שינתה כיוון
בתודעה שלי אין צורך בציונות
או במדינת ישראל
ירושלים מספיקה בהחלט
לוסנה וגרנדה, תטואן וטנג'יר
הן ערי המפה בליבי
לפעמים אני רוצה לדמיין
שהתאונה לא קרתה
ונכותי דמיונית היא
אך אני מוצא את עצמי שוב
על כיסא הגלגלים.
ואני אומר, מי שחושב שהציונות היא תאונה מצערת, מוזמן לארוז מזוודה ולחזור לטנג'יר.
בסדר. אבל זו לא גזענות.
אחלה של כותרת דרך אגב. כל הכבוד ותודה.
אני אנסה לפתור את בעיית הרישום לאתר בסופ"ש. תיזה וזה….
האמן לי שיש שם הצהרות רדיקליות מאלו.
פשוט חבל לי על יותר מ-20 שניות שבזבזתי שם עכשיו.
בהזדמנות אני אקרא מה הוא כותב.
אני לא אוהב לחטט בפצעים, אבל צריך להוסיף כאן משהו: הרי בן הראש עושה בחזרה את אותו דבר שהוא מתלונן שעשו לו. אולי בעיניו זה הוגן, בעיני זה כמו הילדים בגן. הוא טוען שהוא מבקש שוויון, אבל בעצם הוא רוצה לנקום. אגב, יש לי הרגשה שהוא לא יכחיש שהוא שונא אשכנזים רק בגלל הגזע; אלא שמותר לו, כי הוא מדוכא. בקיצור, שימשיך לקפוץ כמו גונגה דין.
בקשר לדבר אחד אני בטוח- אין קשר בין זה לענייני גזע.
מקסימום עניין תרבותי.
אני מתייחס לגזען במובן הרחב של המלה. הוא שונא אשכנזים כי הם אשכנזים כמו שהומופוב שונא הומוסקסואלים בגלל שהם הומוסקסואלים. הומופוביה זה סוג של גזענות וכך גם שנאת האשכנזים של בן הראש.
נו, אז מקסימום קסנופוב.
וחוץ מזה הקול שלו זה הקול של החלש. גם מזרחי וגם משורר שלא ממש שומעים עליו. אפילו ברשימות הוא לא הכי פופאלרי. ואפילו שם, בפרטים על עצמו הוא שם ציטוטים של אנשים שאומרים שהוא גרפומן (אבל חביב) שמתגעגע לדברים שלא קיימים היום ושספק שהיו קיימים אי פעם. די נעבעך. לאשכנזים יש את טומי לפיד, את ירון לונדון, ורבים אחרים.
ותסלח לי, אבל הממסד האשכנזי באמת דיכא את המזרחים ואת התרבות שלהם.
שמע, בוא לא ניכנס לויכוח הזה עכשיו.
בגדול אני מסכים איתך ובגדול.
בקטן, לכולם היה פה חרא, אף אחד לא ממש רצה להיות כאן, אפילו לא הפולנים.
כתבתי המשך לתגובה הזו אבל אין לי כוח להתחיל את המהומה מחדש, אז מחקתי.
צודק.
מניסיון, ויכוחים כאלה באינטרנט לא נגמרים וכולם יוצאים עצבנים. חבל.
נדבר על זה פעם בעל-פה.
How, and why, do you disconnect between the artist and what he create?
the reason he is loved abroad is that he is anti-Zionist not because he is such a great poet
בזבוז זמן טוטאלי, ואני מתפלא על חנן כהן שהוא מתעסק בעניינים *לא רלוונטיים* כאלה
פעם ראשונה שאני נתקל בבן-הראש הזה, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה, או שלפחות הפעם הבאה לא תהיה בסמטה צרה ואפלה… האיש מסוכן, גזען, ואם הוא מרגיש מקופח – טוב שכך.
אני לא חושב ששיר כאב הוא שיר גזעני.
הרי בשיר תיאור דמות הערבי ודבריו מפריכים את הפטרונות שהמספר הרגיש. מה שנותר לו זו ההבנה שהאשה שלו היא לא באמת שלו, והתסכול מהבחירה שלה לא צריך לנדוד למחוזות של התנשאות.
בין אם תראו את זה כשיר אישי, ובין אם כאלגוריה למאבק על ארץ ישראל.
אהבתי.
רוטר אתה קיפחת אותי.
היה לי טוב איפה שהייתי, היה לי נפלא.
עד שגררת אותי בכוח למעוז הציונים הפולנים השמאלנים כמוך, ושם גרמת לי להרגיש כגולה במקום העבודה שלי.
עד מתי תימשך ההשפלה הזאת, רוטר, עד מתי.
אחד לשעבר: תאמין לי במקרה שלך, היו צריכים להשאיר אותך בחור שממנו באת
יובל, אני חייב להגיד לך שיש משהו במה שמוסיף אומר.
אני לא "מסכים" עם בן הראש, אבל אני לא מרגיש שאני יכול לשפוט אותו.
אני אומר "מסכים", בין גרשיים, כי בסופו של דבר מדובר בשיר – ואגב, שיר מאד חזק ומאד נוגע. יצירת אומנות צריכה להיות נאמנה לרגש, לא לשכל. היא לא אמורה להיות רציונלית.
כשאתה רב עם חבר ואומר לו "הלוואי שתמות", אתה לא באמת מתכוון שאתה רוצה שהוא ימות. זה הרגש מדבר, לא השכל. אם היו שואלים אותך באותו רגע, ומבקשים שתחשוב לפני שאתה עונה, בטח היית ממתיק את דינו ממוות לבעיטה בביצים.
לכן, למרות שאני רואה את עצמי כציוני – על פי ההגדרה שלי עצמי ל"ציונות" כמובן – ולמרות שאני לא יכול להביע שנאה, או אפילו לחוש שנאה, לאשכנזים, עדיין אני מרגיש שאני יכול להזדהות עם תחושת הכעס הבוערת של בן הראש.
אני מזדהה עם הכעס שלו על זה שהוא מרגיש שקושרים לו את הידיים במדינה הזאת. שיש אנשים שמנצלים אותו – שמן הסתם מנצלים גם אותך ואותי. את זה שהוא מרגיש שאכלו ושתו לו – ואכן אכלו ושתו, וגם היום אוכלים ושותים, לו, ולך ולי למוסיף. אתה פשוט מגיב לזה אחרת, כי אתה לא אמן אלא עיתונאי.
ובן הראש, בתור משורר מוכשר – אולי עם צורך גדול בהכרה שכנראה הוא לא מקבל למרות שמגיע לו – בעצם מדבר גם בשמנו. אולי אם במקום "פולנים" היה משתמש ב"הם" יותר כללי היינו מוצאים את עצמנו משבחים את השיר שלו.
רק כדי שיהיה ברור, אני רוצה לומר שאני לא רק שונא אשכנזים, אני אוהב אותם אהבת נפש, ויותר מזה אני אוהב אותם רק בשל היותם יהודים. אהבה עזה ואמיתית. וזו הסיבה שאני כל כך כואב את המעשים הגזענים שהם עשו כלפי וכלפי חלק ניכר מהעם היהודי שעלה לישראל. במקום לשמוע את הביקורת שלי (ושל המזרחים, ושל המרוקאים בפרט) שבאה מתוך אהבה עמוקה ועתיקת יומין אתם לא מגולים להתעלות מעל משוכה של שני מטר ולהבין שהביקורת הזו באה מאהבה, ובמקום זה, האשכנזים הקטנים מסוגו של יובל (נראה לו, אולי הוא משורר טוב, לא קראתי את יצירותיו, נו באמת) מנהלים כאן ויכוח אם אני גזען או לא.
אם היה לי כסף הייתי תובע אותך על הוצאת דיבה (ואולי אעשה את זה בכל זאת, בתור דוגמא), אבל צריך הרבה כסף כדי להתנהל בבתי המשפט ואין הרבה אימון בחוסר הגזענות של שופטי בתי המשפט האשכנזים שבמדינת ישראך.
תבורכו, אשכנזים יקרים. לכם הכוח ולנו המילים.
לא יודע למה שלחתי כל כך הרבה הודעות, יש לקרוא רק את האחרונה!
מואיז, כנראה שחופש הביטוי הוא דרך חד-סיטרית עבורך. רק לך מותר לקרוא לאשכנזים "גזענים". כנראה שזה בגלל שאתה משורר.
אותי לעומת זאת אתה מכנה (חוץ מאשר בשם "גזען") בשם "אשכנזי קטן" בעוד שכל מי שראה אותי יודע שהמונח "קטן" לא ממש מתאר אותי.
אם אתה כזה בטוח בעצמך, בוא נעלה שנינו על משקל (דיגיטלי, כן?) ונראה מי קטן.
עזוב יובל – הבחור הוא מסכן ומקופח מקצועי. מה הוא יעשה אם הוא לא ישא את דגל הקיפוח?
בנוסף לזה, אם היית מבין משהו בשירה, היית קצת יותר מבין את השיר "ציונות"
דרך אגב, גם אני לא מי יודע קטן, כך שגם על המשקל לא בטוח שהיית מנצח. צריך מסה כדי להתמודד עם האשכנזים. זה לא פשוט.
הטענה שלי שטוחה על פני כל האינטרנט, והיא שלא רק היתה אפליה או גזענות כלפי המזרחים בישראל, אלא שהאפליה הזו בוצעה על ידי אנשים מסויימים. זה לא בא משמים, כפי שמנסים לומר לנו "כן, היתה אפליה בשנות החמישים" וכן הלאה. אלא שזה נעשה על ידי אשכנזים. לא כל האשכנזים, אבל כן אשכנזים, וכן היתה תמיכה של "כל" האשכנזים בדיעבד או למעשה בגזענות הזו. כך יכול היה רופא כמו ד"ר שיבא להביא אותה בהקרנות על ראשיהם של מאה אלף של ילדים מרוקאים, כשצוות גדול של אחיות ואנשי בתי החולים משתפים איתו פעולה, וממשלת ישראל עצמה שיתפה איתם פעולה. זה ההבדל בין דיעה של המרוקאים מסריחים, לבין כוח ומעשה.
עכשיו, עדיף שתתמודד עם זה, בתור אשכנזי גדול, לפני שאני נטפל למאמר של משורר שאתה לא מסוגל להבין, גם אם תלמד עוד מאה שנה.
חג שמח.
אפשר לרכוש את ספריי בקישורים הבאים (המחירים כוללים דמי משלוח)
http://www.bookdepository.com/Tetouan-Trylogy-Mois-Benarroch/9781409208310?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f
http://www.bookdepository.com/Chirim-Poems-hebrew-5-Poetry-Books-Mois-Benarroch/9781409208068?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f
http://www.bookdepository.com/BILINGUAL-POEMS-HEBREW-ENGLISH-Mois-Benarroch/9781409210665?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f
http://www.bookdepository.com/ROADs-CUT-K-TS-Ra-HADEREKH-HEBREW-POEMS-Mois-Benarroch/9781304711335?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f
http://www.bookdepository.com/MISHAM-BATI-POEMS-HEBREW-c-c-2008-Mois-Benarroch/9781409208365?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f
http://www.bookdepository.com/TEACHINGS-BARAKA-Bilingual-Edition-Hebrew-English-Mois-Benarroch/9781447823469?&a_aid=FREESHIPBOOK&a_bid=b7d3496f