לפני כעשרה ימים פרסמתי כאן טקסט אורח של אתי שכתבה על הסימביוזה המוזרה בין הדה-מרקר ל"מסודרים". הטקסט הזה היווה עבורי נקודת פתיחה לטקסט שכתבתי ב"העין השביעית" והתפרסם אתמול בערב.
אתמול שמתי לב שבטוש עלה אייטם וידאו נוסף שבו איתן אבריאל מראיין את "תומר לוי". אבריאל משחק עם "תומר לוי" משחק השקעות שבמסגרתו "תומר לוי" צריך להמליץ על מניה אחת ובית השקעות על מניה אחרת (ולאחר מכן רואים מי בחר נכון יותר). בית ההשקעות המליץ על מניית בנק פועלים. אבריאל הסביר מדוע בית ההשקעות המליץ על המניה בשעה ש"תומר לוי", כלומר השחקן אסי כהן, חייך בביטול. כאשר הוא נשאל מה ההמלצה שלו ענה:
קודם כל, לא בנק הפועלים. דבר ראשון. זה מי שעושה את זה, זורק ת'כסף, לדעתי.
נשאלת השאלה מי חושב שמי שמשקיע במניית בנק פועלים זורק ת'כסף? האם זה אסי כהן השחקן? תומר לוי הדמות? הדה-מרקר מקבוצת "הארץ", שמנהלת בשבועות האחרונים מאבק איתנים בבנק הפועלים על רקע הדרישה של הנגיד לפטר את יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר (שבינתיים הודח), ואולי זה בכלל מו"ל העיתון, עמוס שוקן, שנכנס לקרב הזה באופן אישי? אולי מדובר בכותבים של תסריט הסצינה הזו שבמקריות צרופה בחרו את בנק הפועלים ובאותה המידה יכלו לבחור את בנק לאומי? אולי מדובר בתסריטאים שבחרו את בנק פועלים בכוונה תחילה, כדי לקרוץ לגולשים/צופים שמכירים את סיפור הרקע בין בנק פועלים לטוש?
קשה לדעת. קשה לדעת מי יורד בקטע הזה על בנק פועלים מכיוון שהגבולות הטשטשו. לא ברור מיהו איתן אבריאל (שחקן? עורך דה-מרקר?) מיהו אסי כהן (שחקן? משקיע במניות הבנק? כותב הטקסט?), מי עומד מאחורי הטקסט, מה היו המניעים שלו אם בכלל היו לו מניעים. הגבולות בין מציאות לדמיון הטשטשו וכולם שמחים לרקוד על הגבול האפור שנמתח ביניהם. זה כיף להיות על הגבול האפור. אפשר לעשות מה שרוצים, כמו למשל להכניס קטנה לבנק פועלים אבל זה בכלל לא אתה; זה אסי כהן. כלומר תומר לוי. כלומר התסריטאים. או משו כזה.
כתיבת תגובה