למה הישראלים לא מסיימים שומדבר?

לדבר עם נהגי מוניות בארה"ב זו חוויה אנתרופולוגית לא פחות מלדבר עם נהגי מוניות בישראל. יצא ונפלתי על נהג מונית לא ישראלי, לא יהודי, אך שיש לו דירה באשקלון (!) אותה הוא קנה בשביל הפנסיה שלו. השקעה נבונה. הדייר שלו ביקש ממנו להתפנות ממנה כאשר החלה המלחמה בעזה והוא לא עשה לו בעיות, כך הוא אומר, למרות שאף טיל, למזלו, לא פגע בהשקעה שלו.

נסענו כל הדרך מנמל התעופה למלון כשאנחנו מקשיבים לנאום אובמה ברדיו. הנהג היה עצבני. לא רק על אובמה שמנסה להתפייס עם המוסלמים ("שיפסיקו להרוג האחד את השני ואז שידברו איתנו", הסביר לי) אלא גם על הישראלים. הוא לא מבין מה נסגר איתנו: "אתם פותחים במלחמה עם עזה ומפסיקים? מה הפסקתם, מה? הייתם צריכים להיכנס בהם עד שהחמאס יפול! למה הישראלים אף פעם לא מסיימים שומדבר?", הוא שאל.

אחר כך הסביר לי שאין שום סיבה להחזיר את רמת הגולן לסורים, שפצצת אטום היא בסך הכל עוד פצצה ואם צריך, אפשר להשתמש גם בה כדי לסיים מלחמות.

נהג חביב.

תגובות

7 תגובות על “למה הישראלים לא מסיימים שומדבר?”

  1. קונה דירה באשקלון בשביל הפנסיה?.. עוד לא הבנתי את הלוגיקה מאחורי העניין.

  2. דופק באנגים ביום חול

    600 דולר שכירות חודשית ממוצעת לדירת 4 חדרים

  3. לא נשמע לי יותר מידי שונה מנהג ישראלי.

  4. נהג כלבבי 🙂

  5. האמתי, האמירה שפצצה אטומית היא רק עוד פצצה, ממש אמירה חכמה.

  6. "פצצת אטום היא בסך הכל עוד פצצה"?

    אני רוצה להזכיר לכולם שקרינה מפיצוץ אטומי, אפילו קטן כמו זה שהיה בהירושימה או האסון בצ'רנוביל, מגיעה למרחק עצום ופוגעת ברקמות חיות ברדיוס אדיר. עכשיו תיקחו את הנתון הזה ותכפילו אותו בכמה סדרי גודל, כי הפצצות הגרעיניות הקטנות ביותר היום הן פצצות חזקות פי כמה וכמה מאותן פצצות שהוטלו ביפן.

    המסקנה היא שאם אנחנו נקלעים לעימות עם אירן, אני מעדיף שמדינת ישראל תטיל פצצה גרעינית על ת"א. אני רוצה למות בשבריר שנייה של הפיצוץ, ולא לגסוס במשך חודשים מהקרינה כמו המסכנים בטהרן (ובעמאן, ובריאד, ובבגדד, ובקהיר, ובדמשק, ובביירות…)

  7. הקשר בין הנפולת הגרעינית לבין עוצמת הפצצה קלוש, ופצצות "קטנות" כמו אלו שהוטלו ביפן מלוכלכות הרבה יותר מפצצות מודרניות חזקות פי 3000. אני בספק אם מי מבין אלו המוטרדים מהתגרענות אירנית ינשום לרווחה גם לו יתברר שהפצצות האירניות איכשהו נקיות לחלוטין.

    הבעיה הפוטנציאלית אינה מוות לא פוטוגני, אלא ההשלכות של הכנסת אופציה להשמדה טוטאלית, מיידית ובלתי נמנעת של היריב, אופציה שלא ממש נמצאת בעימות קונבנציונאלי. ההשלכות האלה, בגדול, הן שינוי מוחלט של כללי המשחק (מבחינת אסטרטגיה צבאית, וגם דיפלומטית). מה שכמובן משאיר את המשפט "פצצה גרעינית היא בסך הכל עוד פצצה" מטופש באותה מידה, אבל מסיבות אחרות.

    (צ'רנוביל זו אופרה לגמרי אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן