לפני הרבה זמן, ממש הרבה זמן, היה ניסוי לטכנולוגיה חדשה: אינטרנט פס-רחב דרך הכבלים. מכיוון שידוע שכל העיתונאים מאפיונרים, הצלחתי להשתחל לניסוי (האמת היא שהניסוי היה בגבעתיים ואני, מה לעשות, גרתי בגבעתיים). אז הכבלים נתנו לי אינטרנט פס-רחב וספקית האינטרנט היתה נטוויז'ן. משום כך, קיבלתי תיבת דואר אלקטרוני אצל נטוויז'ן.
חלפו להם הימים, הניסוי הסתיים והחלטתי שלא להמשיך עם הכבלים אלא דווקא לעבור ל-ADSL. אחרי שבוע בערך סגרו לי את תיבת הדואר האלקטרוני בנטוויז'ן. התקשרתי אליהם בזעקות שבר: "כולם כבר מכירים את התיבה הזו, זו התיבה שלי, תשאירו לי אותה, אל תהיו קמצנים". ומכיוון שנטוויז'ן היו נחמדים (וגם מכיוון שאיימתי עליהם שאפרסם עליהם תחקיר בניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט, CNN וקול קריית טבעון) הם השאירו לי את התיבה.
חולפות להן בערך שש שנים (!). מדי כמה ימים אני בודק את התיבה אליה אני ממשיך לקבל את המובחרים שבסרטי הפורנו וכן את רשימת הדיוור של גדי שמשון עד שאתמול אני מגלה – אין תיבה. לא מקבל את הסיסמה שלי. לא מקבל.
אני מתקשר לנטוויז'ן ומה מסתבר? אני לא קיים. אין לקוח כזה (נכון! אני לא לקוח שלהם!). הם מחפשים לפי שם המשתמש – אין! מחפשים לפי תעודת הזהות שלי – אין!
נבלעתי בחור השחור.
אז אם יום אחד מישהו יפתיע אתכם ויספר לכם פרטים שלא ידעתם שמישהו יודע – שתדעו שזה אני, האיש מהחור השחור.
תגיד תודה שהם לא קברו אותך בתוך עמוד בטון.
אפרופו, אתמול בערב נותקתי מהאינטרנט (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) עד לפני חצי שעה (!!!!!!!!!!!)
תן לי שעה
נטוויז'ן תמיד היו חארות.
מסקנה:
תפתח תיבת אי-מייל רשת (webmail).
כך לא תהיה תלוי בספק האינטרנט, מקום עבודה וכולי.
זה בחינם, יש תיבה גדולה (אצל חלק מהם).
אני ממליץ על יאהו מייל (תיבה של 1 גיגה).