אתמול ראיתי סרט, שלא אנקוב בשמו (כיוון שאם אעשה זאת אהרוס אותו עבור אלו שלא ראו אותו) שבסופו נחרב העולם. הוא נחרב בעקבות התפרצות אדירה של קרני שמש ששולחת גל חום אדיר לכדור הארץ ופשוט שורפת אותו.
אני לא יודע אם הדבר הזה אפשרי מבחינה מדעית, אחרי הכל אנחנו מסתובבים סביב השמש כבר לא מעט זמן ועד עכשיו היא לא שרפה אותנו אפילו לא פעם אחת, ובכל זאת הסרט עושה עבודה לא רעה בלהציג מה קורה כאשר העולם נשרף. ממש נשרף. אף אחד לא שורד.
זה לא האיום היחיד על כדור הארץ. החלל הוא מקום אלים למדי. שביטים מסתובבים בחלל ומדי פעם פוגעים בשכנים שלנו, כדור הארץ עצמו הופך לפעמים לסביבה לא יציבה ששולחת גלי ענק לעבר החופים, הרי געש מתפרצים ומסוגלים לחסום את קרני השמש למשך מאות בשנים, שלא לדבר על היכולת שלנו להשמיד את עצמנו באמצעות מלחמה גרעינית. באופן כללי עצם הקיום האנושי הוא עניין שתלוי על בלימה.
החלק המבהיל בסיפור הזה הוא שלא נראה שיש מה לעשות. אי אפשר למנוע או לחזות רעידות אדמה, אי אפשר למנוע מהשמש להתפרץ, אנחנו עדיין לא יודעים להסיט שביט ממסלולו במידה והוא נמצא על מסלול התנגשות בנו ומלחמה גרעינית כוללת היא בסופו של יום עניין שנמצא בידיהם הלא-ממש-יציבות של כמה מנהיגים חולי נפש.
אין כאן תובנה גדולה, אבל יש תובנה קטנה: אנחנו יצורים חסרי אונים בצורה די מבהילה. אנחנו מלאים בחשיבות עצמית אבל אין לנו שום יכולת אמיתית להגן על עצם קיומה הציווליזציה האנושית.
כן, זה פוסט די מדכא, אני מודה.
וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לשלוח אנרגיות חיוביות ליקום ולקוות שהוא ישלח בחזרה
העובדה ששביטים מתהלכים להם בחלל ומרביצים לשכנים שלנו ושהשמש שורפת אותנו רק כי במקרה הסתכלנו עליה לא נכון או אמרנו "דיר בלאק על העור" גורמת לי לרצות לשלוח מכתב נזעם לשר לביטחון פנים.
המסקנה היא להפסיק לראות סרטים.
אי אפשר לדבר עם אלי ישי?
What movie are you talking about? I'd be happy to knowing.
thanks.
קייזר סוזה (5),
כשהייתי בתיכון והייתי משמעותית פחות נחמד מכפי שאני היום, עשיתי בדיוק את זה (טוב, בערך. אני צעקתי "וורבל קינט" ולא "קווין ספייסי", אבל מה כבר ההבדל?) לאנשים שעמדו בתור לקופות קולנוע תל-אביב, שבו הוקרן "החשוד המיידי". יש לי קצת נקיפות מצפון על זה. מצטער.
ואו. כנראה היה סרט ממש טוב!
כמו בהרבה נושאים, מונטי פייתון עושים את זה הכי טוב:
http://www.youtube.com/watch?v=buqtdpuZxvk
אמנם לא מדובר בדיוק על הרס של האנושות, אבל נראה לי שזה עדיין תופס כאן
לא שזה קשור אבל בהעדר יש שגיאת כתיב. blog זה זכר ולכן:
ceci n'est pas un blog ולא כפי שכתוב.
בגלל זה מפסיקים לשים את כל הביצים בסל אחד ויוצאים להתיישב בכוכבים אחרים.
או שקראתי יותר מדי אסימוב לאחרונה.
בשביל זה שלחתי לכם את אורן זריף לא?
ניקולס קייג' לא מחייך שם אפילו פעם אחת
תודה יו"ר. זה בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו. באמת תודה.
בגדול, אין לשמש כוונה להתפרץ עלינו ללא התראה מוקדמת, אלא אם כן תקרה לה קטסטרופה לא צפויה (משהו בסגנון כוכב אחר שיתנגש בה). בעוד משהו כמו 5 מיליארד שנים השמש תכלה את שארית הדלק הגרעיני שלה במכה אחת, ואז תתרחב פי 250 מגודלה הנוכחי, תבלע את כדור הארץ (וגם נוגה ומרקורי כמובן), ואז תתכווץ ותהיה ננס לבן, כוכב שבת מת ומאוד צפוף.
אבל אחלה פוסט… ממש טוטאל פרספקטיב וורטקס (-;
אני לא מבין מה אתה מתלונן. אז פעם במאה מליון שנה מטאור מכלה את רוב (אפילו לא "כל") החיים על פני כדור הארץ, אלו עדיין תנאים מאוד טובים, ונראה שצֶדֶק וחבריו עושים עבודה לא רעה בכלל בלהסיט מאיתנו את כל המטאורים האלה.
מה גם שיש סברה שגם התרכובות האורגניות הראשונות ("זרעי החיים") הגיעו מאיזה מטאור.
נו, אז? צריך להסתכל על הדברים החיוביים. אם העולם לא ייחרב, לא ינכו לבניזרי שליש על התנהגות טובה. לא נשלם יותר מיסים ולא נתמודד עם מדוזות בים.
אפשר לעשות תחרות בנושא הדבר הכי טוב שיקרה אם העולם ייחרב.
אין איזה גורו בעניין שיכול לפתור את הבעיה?
מומי, ראה תגובה מס' 11.
בקרוב אורן זריף ידרוש $753,224,543 (בדיוק!) על שעזר להסיט את כוכב אוריון ממסלול התנגשות ודאי עם כדור הארץ.
גלעד, יש לך מושג כמה טונות של אנרגיה צריך בשביל לעשות דבר כזה?
אני לא מבין מה מרגש אותך בזה. הרי ללא קשר לגורלה של האנושות, על כל אחד מאתנו יכול ליפול פסנתר, התקף לב, נהג שיכור או מחבל. בדיוק כמו נמלים שהולכות להן בשופי עד שמישהו דורך עליהן בטעות. ובכל מקרה כולם מתים בסוף, אז מה ההבדל אם בגיל 34 ממטאור קטלני שמשמיד את כל האנושות, או בגיל 94 מנפילה במקלחת? אין לזה משמעות בכל מקרה, כי לחיים אין משמעות. פשוט חיים כי חיים.
הוראות מדוייקות לסוף העולם:
http://www.collegehumor.com/video:1917897
אני עם עומר (11): הגיע הזמן שהאנושות, אם חפצת חיים היא, תשאיר לרגע את המלחמות בצד, תתאחד, ותזיז את התחת של חלק מחבריה לאיזה כוכב לכת אחר.
הבעיה היא שבכדי לקדם טכנולוגיות בצורה מהותית צריכים מלחמה מהותית (ע"ע מלחמת העולם השניה בה הומצאו הרבה מהדברים שאנחנו משתמשים בהם היום כמו מטוס סילון למשל, והמלחמה הקרה שהיתה הקטליזטור העיקרי למירוץ החלל), ואם תהיה עוד אחת כזו רוב הסיכויים שהאנושות תשמיד את עצמה. מעין מלכוד 22 שכזה.
יש להתעודד, הרי אנחנו בסך הכול צעירים. נכון, שלאחרונה היינו מעורבים בקטטות אלימות (לפני 70 שנה הקשה שבהן), ונכון שפיתחו אי אילו מחלות כרוניות והתמכרויות, אבל בסך הכול ב-150000 שנותינו לא היינו בסכנה של ממש ודווקא גדלנו לא רע.
זה לא מדכא, זה דווקא מאוד משחרר.
ברגע שקולטים את חוסר האונים, את האפסות, אפשר להניח לחשיבות העצמית, לרוץ קצת פחות מהר במירוץ העכברים, וללכת לים. למשל.
מאיר הכוכב: בוודאי. למר זריף יש מפתח המרה – Joule/$ ועל פיו הוא מחשב את הסכום אותו הוא מחייב את לקוחותיו, למעט במקרים בהם השאלת האנרגיה נעשית לקבוצות ספורט ישראליות, אז הוא מחייב בשקלים בשער המרה נוח במיוחד. בקישור יש טעות כמובן, טון אינו יחידת אנרגיה כלל, אבל זאת הטעות היחידה בטקסט. נשאלת השאלה מהיכן הוא שואב את האנרגיה הזאת?
(אילו ידעתי, הייתי איש עשיר, או הבודהא מאוריון)
גלעד, מחברת החשמל, כמובן!
נחומי, ניקולס קייג' לא מחייך בשום מקום אפילו פעם אחת.