מהו סרט יום כיפור שלכם?

קטגוריות: ,

אני חושב שלרבים יש אחד יש כזה, אני מתכוון לאלו שרואים סרטי וידאו-DVD ביום כיפור ולא משחקים אותה יהודים אדוקים שנועלים נעליים מבד וצמים בכוונה גדולה רק כדי שבשאר ימות השנה יוכלו לאכול סטייק בשר לבן עם גבינה צהובה בשעה שהם דוהרים בשבת במכונית שלהם כדי לברוח מהמשטרה אחרי ששדדו את המעסיק שלהם שהוכנס לכלא בעקבות עדות שקר שהעידו נגדו בבית משפט כדי להסתיר את העובדה שרצחו את הפילגש שלהם.

במשך שנים סרט יום כיפור שלי היה מורכב מטרילוגיה: טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" כמובן, ואני מדבר על הטרילוגיה המקורית לא על ההמשך המעפאן. אלו היו הימים שבהם היינו מכניסים לוידאו בכוונה מלאה את שלושת הסרטים (שנרכשו בחו"ל, ללא תרגום) וצופים בהם כל הלילה. אלא שמאז קצת התבגרתי (קצת) ומעבר לזה שידרו את הטרילוגיה טריליון פעם בכבלים-לווין מה שהפך את הצפייה בה לקצת פחות מרגשת.

בעבר ביקשתי המלצות לסרטים ביום כיפור (מעניין לחזור אל הפוסט הזה ולקרוא את התגובות) אבל השנה אני מחפש משהו קצת אחר. אני מחפש רעיונות חדשים למסורת חדשה של סרט-יום-כיפור. משום כך, אשמח אם תספרו מהו הסרט שאליו תמיד תשמחו לחזור ושבו תמיד תשמחו לצפות ביום הכי שקט בשנה, בהנחה שאין לכם ילדים שנכנסים כל רבע שעה הביתה עם ערימת חברים צמאים/רעבים/פצועים מנפילות מהאופניים.

ולא, סרטים צרפתיים עדיין לא נחשבים.

תגובות

79 תגובות על “מהו סרט יום כיפור שלכם?”

  1. 1. טרילוגיית המחזות התבאיים של ה-BBC.
    2. הפקת החיפוש אחר קרלה, עם אלק גינס.

  2. הסמויה – כל העונות, ובעצם לא רק ביום כיפור.

  3. Kill Bill (שניהם ברצף, כמובן)

  4. I second Kill Bill (שניהם ברצף)
    וסרטי מונטי פייטון : The life of Brian , The Holy grail , And now for something completely different

    ברמת הסדרות – Black Adder 🙂

  5. אחד העם 18

    הנסיכה הקסומה, וסרט הפנטזיה המענג של הזמן האחרון: אבק כוכבים. דה נירו משחק קפטן קשוח של ספינת לוכדי רעמים, שהוא הומו בארון. ענק

    אגב הנסיכה, מצאתי את הספר שמתגלה כמשעשע לא פחות מהסרט.

  6. יכה אותי הברק אם הייתי מעזה להתוודות על כך שלא תחת כינוי:
    אבל – כל סרטי הקוצי מוצי של יו גרנט:
    יומנה של בריז'יט ג'ונס, נוטינג היל, מלים ולחן ולמרחיקי הלכת – גם 4 חתונות ולוויה.
    אמנם בסופו של יום כיפור קיים חשש סביר שאתחיל למצמץ ולפלבל כמוהו (שמתם לב איזה פועל נפלא הוא "לפלבל"? חבל שלא עושים בו שימוש ראוי יותר) – אבל ההנאה והתרחבות הלב שווים הכל

  7. ממתיק יומי

    אני לא במנהג של לראות סרטים ביום כיפור (פשוט אף פעם לא יוצא).

    אבל יום כיפור תמיד מזכיר לי את זמר הג'ז (1980) עם ניל דיאמונד. אולי אפילו פעם ראיתי אותו ביום כיפור (או יום לפני).

    "Love on the rocks
    Ain't no surprise
    Pour me a drink
    And I'll tell you some lies
    Got nothing to lose
    So you just sing the blues all the time"

  8. מצטער להיות כל כך קלישאי, אבל כן, הנסיכה הקסומה.
    זה באמת סרט שאפשר לחזור לראות. ולחזור ולראות.
    ולחזור ולראות.
    כל הזמן.

  9. טרילוגיית 'בחזרה לעתיד' כמובן.

  10. קזנובה של ראסל דייביס*

    *Russell T. Davies

  11. לטובת קוראינו הצמים בחג בכוונה קטנה מאוד ולא אוכלים סטייק בשר לבן עם גבנ"צ אף פעם, יש מצב לשחזר גם המלצות הספרים המשובחות משנה שעברה?

  12. אני צם ביום כיפור ולא כדי 'לשחק אותה יהודי אדוק שנועל נעליים מבד וצם בכוונה גדולה רק כדי שבשאר ימות השנה' וכיוב'. חבל על הציניות, יובל.

    אין לי סרט יום כיפור אבל אני יכול להמליץ על Tokyo! (כולל את סימן הקריאה) שראיתי לאחרונה והוא שלושה סיפורים הזויים בעיר הזויה עוד יותר. השאיר אותי עם WTF גדול מרוח על הפנים. 🙂

  13. מרתון breaking bad.

  14. רשימת הסרטים שלי ליום כיפור:

    Year One
    Shrink
    Dark City
    ועוד כמה סרטי אנימציה שאני מאד אוהבת

    מעבר לזה הספר הגדול בכל הזמנים "מרד הנפילים" של איין ראנד (באנגלית: Atlas Shrugged). ממליצה לקרוא באנגלית (התרגום בעברית ממש גרוע).

  15. עומר (13): אתה באמת רוצה לפתוח את זה? למה אתה צם ביום כיפור? פגשתי אותך ואתה לא נראה לי אדם שומר מצוות. אז למה אתה צם? בגלל הדיאטה או בגלל המסורת?

  16. הסופרנוס. אי אפשר הכל, אז עונה 3 ו-4

  17. יש לי כמה סדרות שמתאימות למרתון:
    1. The Wire – סדרת הטלויזיה הטובה ביותר בכל הזמנים
    2. Firefly – שנקטעה באיבה
    3. Coupling

  18. שר הטבעות, כל השלושה, גרסת הבמאי (בערך 11.5 שעות אאל"ט).

    מעבר לתענוג של הסרט המדהים הזה, גרסת הבמאי מוסיפה כל מני פרטים קטנים שמאירים באור נוסף את העולם שטולקין יצר. היות וכולם ראו את הגרסה הרגילה (ואם לא, עדיף לראות אותה קודם) זה גם מוסיף עניין ומשאיר את הצופה יחסית מרותק למסך (בכל זאת כמעט יום שלם של סרט).

  19. יובל, אל תקשיב לו (13):

    חבל על הציניות, יובל.

    תמשיך…

  20. סרטים שאני שב וחוזר אליהם (חוץ מהנסיכה הקסומה המובן מאליו):

    ממנטו
    מועדון קרב
    לבירינת
    מועדון ארוחת הבוקר (וגם פריס ביולר, אם כבר אנחנו מבקרים אצל יוז ז"ל)
    חנות קטנה ומטריפה

    בפינת ההתוודות המביכה: הסיפור שאינו נגמר.

    אני מניח שגם שר הטבעות שווים כמה צפיות נוספות, והאביר האפל, אבל טרם הזדמן לי לצפות בהם שלא על מסך הקולנוע, אז אני לא יכול להעיד.

  21. או, או! ותקלה מופלאה, ובחזרה לעתיד (כנ"ל), וגרמלינס 2!

  22. סרטים של מרצ'נט ואייבורי.
    לא כ"כ משנה איזה – הם ארוכים (3 שעות ומעלה כל אחד) ופשוט אדירים!
    שניים כאלה מסדרים את הלילה, שלושה גם את היום שלמחרת

    המלצות – זכרונות אהבה מפירנצה, זכרונות מאחוזת האוורד, בשארית היום.

  23. הנסיכה הקסומה
    בחזרה לעתיד (X3)
    שר הטבעות (X3, עדיף הגרסה הארוכה)
    טרמינטור (X2 השלישי ככה, את הרביעי לא ראיתי)
    איניאנה ג'ונס (X3 ואל תגידו לי שיש גם רביעי. זה כמו מי שאומר שיש המשכים למטריקס)

    כנראה שאני חזק על המשכים…

  24. http://www.youtube.com/watch?v=l1v8e3RaaMQ

    i find them funny and fun to watch… sure makes me laugh alot ,which is exactly what's needed in kipur

  25. הבאטמנים החדשים
    המתמידים יכולים גם לראות את הראשון והשני המקוריים

  26. יאמי מאמי

    IN TO THE WILED
    תתחיל להוריד עכשיו.
    בלי שום קשר.

    אם תתראה ותתאכזב, אני מוכן לתת לך אחריות.

  27. יאמי (28): ראיתי.

    נראה שיש כאן רוב לשר הטבעות ואינדיאנה ג'ונס כטרילוגיות שצריכות להחליף את מלחמת הכוכבים.

  28. לא, יובל. באמת שלא בא לי לפתוח את זה וחבל שאתה כל כך שש-אלי-קרב, אפילו שכמו שאמרת אנחנו לא מכירים מאתמול.

  29. עומר, אני לא שש-אלי-קרב אבל אם יש משהו שעושה לי פריחה זה חילונים שחושבים שיום כיפור זה פורים ולכן והם מתחפשים לשומרי מצוות.
    מי שמוצא לנכון לחיות באורח חיים דתי – אהלן וסהלן. אני לא מבין אותו אבל אני מכבד את זכותו לחיות את חייו כמו שהוא מבין אותם.
    מי שחי כל השנה כחילוני אבל פעם בשנה מרגיש צורך לצום, ובכן אומר זאת כך: אם אלוהים קיים (הוא לא, אבל נניח זאת לרגע לצורך הדיון) לאנשים האלו הוא יפנה מקום מיוחד בתור הארוך בדרך לגיהנום, כך שבעצם, אני מנסה לשמור עליך!

    אבל היי, זו רק דעתי והיא לא שווה יותר מדעתך.

  30. אחד העם 18

    ובכן, במבט חטוף נראה כי יש כאן רוב בולט לסרטי מד"ב/פנטזיה. ייפפייי
    (וואי וואי, אני כזה נרד שאפילו המשקפיים שלי מרובעים…)

  31. ברצוני רק להצביע על הכשל הלוגי "כל הדעות שוות" – לא כל הדעות שוות, כי הדעה שאומרת שכל הדעות שוות היא גם דעה.

  32. י (33) – לא כתבתי שכל הדעות שוות (ולכן אין כשל לוגי בדבריי). כתבתי שהדעה שלי לא שווה יותר מדעתו של עומר וזאת אני קובע מכיוון שאני מכיר את עומר ומחזיק מאוד מדעותיו.

    אני סוציאליסט אבל לא צריך להגזים, כן?

  33. אני מת על אתאיסטים כמותך (34) שמשוכנעים שהם יודעים איך צריך להאמין.

  34. ממתיק יומי

    אבי (26): אותי דווקא באופן די מפתיע הקטע מאאאד הפחיד. סגרתי את הלשונית עם הווידאו בערך 40 שניות אחרי ההתחלה. נראה לי שהבעיה היתה בעיקר בפס הקול ובעובדה שאני כאן לבד, בחושך, ויש מאחורי איש עם כובע וחולצה עם פסי

  35. יובל, אתה מחלק את העולם לשלושה חלקים בדבריך: חילונים, חילונים שמתחפשים לדתיים ביום כיפור כדי לכסת"ח ודתיים. על קשת הצבעים בין שחור ללבן יש הרבה יותר מגוון אחד של אפור בכל נושא בשגרת היומיום. גם אני שם, איפושהוא בין אפור כזה לאחר, בדיוק כמו שאתה על על אפור משלך.

    אני צם ביום כיפור כמו שאני מקיים הרבה מנהגים יהודיים אחרים ואני לא פוסל לא אותך (שמחליט להתייחס ליום הזה כיום חופש ותו לא) ולא את האורתודוכסים (שמסובבים מעל הראש שלהם תרנגולות), למרות שאני לא מסכים אתכם*. לא קל לי להבין, אבל אני משתדל, ובעיקר לא מזלזל בהחלטות שקיבלתם ובמשבצת שבה שמתם את עצמכם.

    עובדה שאפילו נתתי המלצה לסרט, לא? 🙂

    * מניח שלא הרבה פעמים כוללים אותך ואת עובדיה יוסף באותה קטגוריה. 😉

  36. יאמי מאמי

    א.
    טוב, אז ליום כיפור אין לי המלצה מקורית מעבר למה שכבר רשמתי.
    יחד עם זאת אני נהנתי מהסרט "RUN LOLA RUN", לא מתאים ליום כיפור מכיון שכיף לצפות בו עם ווליום סביר+

    ניתן להורדה בביטרנט הקרוב לביתך.

    אבל אם אתה מעריך סיפור טוב, אז כל אחד מאלה לא מאכזב אותי:
    קללת אבן העקרב הירוקה,העוקץ,אחי איפה אתה וסנאצ'.

    ב.
    "נראה שיש כאן רוב לשר הטבעות ואינדיאנה ג'ונס כטרילוגיות שצריכות להחליף את מלחמת הכוכבים." אם ככה נראה, אז מה.

    נגיד ובחרת מה שאני המלצתי, ולא נהנת. תוכל לקטול את כל התגובות העתידיות שלי במשך שנה שלמה, עד יום כיפור הבא.

    לעומת זאת, נניח ובחרת סרט מהרוב ולא נהנת, לא תוכל לצאת נגד תומכי הרוב. מכיון שהדבר יגרור כפועל יוצא הגירה שלילית מהבלוג שלך לבלוגים מתחרים, ועד יום כיפור הבא תמצא את עצמך עם חולק תא כלא עם מר שעשוע. (בק קאונטריג של כניסות לגלוב)

  37. אני אשמח אם כמה מכם יצפו בסרטים שלי.

    שלכם סילביה סנט.

  38. גלנדון – ואנחנו מתים עליך.

    סילביה – ראינו חלק והם הממממ קצת חוזרים על עצמם.

  39. יום כיפור הוא יום לסרטים אווירה איטיים שאין סבלנות לראות בשום הזדמנות אחרת. תחת הקטגוריה הזאת נופלים רוב סרטי הספגטי עם קלינט איסטווד כאשר "הטוב הרע והמכוער" הוא כמובן בראשם.

    אפשרות טובה אחרת היא שלישיית הסנדק שטרם ראיתי וחיכה להזדמנות המופלאה הזו.

  40. עובר אורח

    איכס. מה זה הסרטים האלה? מה זאת המרובעות הזאת? מה השמרנות? למה פה כולם חנונים?

  41. יובל? חוזרים על עצמם?
    ממש לא חושבת ככה.

    אבל בא ואתן לך רעיון לפוסט חדש.
    אולי תעשה פוסט על תסריט לסרט חדש שלי?
    נראה למי מהכותבים יהיה התסריט הכי טוב לסרט החדש שלי.
    שונה, מצחיק, סקסי, חרמני, כדי שיהיה לך דברים חדשים לראות ולהנות,
    ולא להגיד שאני חוזרת על עצמי.

    תרים את הכפפה.

    שלך סילביה סנט.

  42. ושוב עם שני שליש מהפוסט שלך אני מסכימה והשליש הנוסף מעצבן אותי ברמות – למה חילוני יכול להיות רק פושע וצבוע אם הוא מחליט לצום בכיפור?
    אתה לא משתתף בסדר פסח כלשהו? אז מה, זה אמור להקנות לך נקודות בגן עדן או whatever? אפשר סתם לשמור כיפור מטעמי מסורת, כי אתה רוצה לכבד (או חלילה להתחבר) למורשת אבותיך, או בא לך לעשות חשבון נפש בצורה מסורתית ולא כי אתה חתיכת פרימיטיב שמאמין שככה הוא דופק כרטיס לטובת גן עדן.
    החילוניות הפנאטית שחושבת שדתי צריך להיות צדיק בצדיקים ולקיים תרי"ג מצוות או שיוריד את הכיפה ושאין שום דבר באמצע, לא יותר "רציונלית" מזו של החרדי הפנאט.
    אפשר למלא צרכים רוחניים (למי שיש לו כאלו, או שגם בזה אתה מזלזל?) גם בפניה למקורות.
    והנה שאלה כנה בשבילך אם כי תיאורטית, כי אני יודעת שיש לך רק בנות:
    לו היה לך בן, היית מל אותו?

  43. מ. התוהה (44): הייתי מל אותו מסיבות חברתיות (לא שלי, שלו). אין שום סיבה שהילד שלי, שגילו שבוע, יסבול במשך שארית חייו מההחלטות האישיות שלי (זו הסיבה שאני חושב שמי שקורא לילד שלו בשמות הזויים, רק בגלל שזה מגניב אותו, דן אותו לחיים של לעג והוא פושע).

    לעומת זאת, בכל הנוגע אליי, אני מקבל החלטות שקשורות בי ורק בי וזו הסיבה שהייתי הילד היחיד בכיתה שלא עשה בר-מצווה. אין כאן קשר לרציונאליות ובכלל רציונאליות פאנטית היא לא פחות פנאטית מדת פשוט מכיוון שפאנטיות היא פנאטיות.

    אפשר למלא צרכים רוחנים גם בפניה למקורות אבל לדעתי מי שמתייחס לדת כאל מזנון בופה אותו הוא טעם פעם בשנה, ורק פעם בשנה, הוא צבוע. מי שמרגיש שעליו לעשות חשבון נפש, יכול לבחור גם את ט' בסיוון, ד' באלול או ג' בחשוון. מי שעושה את זה ביום כיפור ועוד מרגיש שעליו לצום, ובכן, הוא כבשה, קונפרמיסט ("יאללה, כולם צמים אז גם אני"). שלא תהיה טעות, אני אוהב כבשים (כשהן על האש, כן?). זה סתם משעמם ומשמים ויש בזה מין העדריות שנגועה בצביעות.

    זה בעיקר מזכיר לי את כל העבריינים שמגיעים לבית משפט ודבר ראשון שמים על הראש כיפה. פתאום הם גילו את אלוהים. כתבתי על כך בטוויטר לא מזמן:
    כיפל"ש: הזמן שעובר מרגע מעצר העבריין ועד שהוא מניח כיפה על ראשו כשהוא מגיע לדיון הארכת מעצר. נמדד בכיפהלטרים לשניה.

    אני יודע שהעמדה שאני מבטא היא עמדה קיצונית ועמדות קיצוניות יש בהן משהו לא גמיש מבחינה רעיונית אבל ככל שהפכתי בסוגיה, דנתי בה ודיברתי אודותיה עם חברים (אלו שעדיין מוכנים לדבר איתי), לא מצאתי, בינתיים, סיבה לסגת ממנה.

  44. בכל שנה טרילוגיה אחרת
    והשנה – "האיש ללא שם" של סרג'יו לאונה עם הגראנד פינאלה – הטוב הרע והמכוער.

    חג שמח

  45. מעניין,
    אז היית מקבל החלטה בלתי הפיכה על גוף הילד שלך, בלי לשאול אותו, מתוך הנחה שלא בדקת אותה מעולם (וגם אין לך איך) שהוא יסבול סבל חברתי.
    ולכן –
    א. תגרום לו כאב שיש סיכוי שאם הכל בסדר (כמה אירוני) -יהיה בין הגדולים ביותר שהוא יסבול במהלך חייו
    ב. תחשוף אותו להליך כירורגי מיותר שעלול להסתבך ולפגוע באיבר המין שלו לצמיתות ברמה כזו או אחרת (חלק גדול מהפגיעות נחשפות רק בבגרות, אבל גם ככה זה 1 ל-50 של סיבוכים שמגיעים לרופא/בי"ח)
    ג. תכרות חלק מאיבר המין שלו שאחראי באופן משמעותי על ההנאה המינית (50-85% מהעצבים באזור) – כן גם אני יודעת שגם גברים נימולים נהנים מסקס, אבל אין לך אפשרות להשוות ואתה לא באמת יכול לדעת מה הפסדת מבחינת רגישות.
    ובקיצור, תבצע טקס פרימיטיבי, מכאיב, בלתי הפיך בגוף הרך של תינוקך בלי לשאול אותו, מטעמי דת שאתה מזלזל בה מכל וכל וזו לא צביעות?

    אז לא לעשות משהו דתי כי הוא צבוע כשזו לא בעיה ואין לזה שום מחיר חברתי, וואו, זה דורש המון אומץ. כאילו, ויתרת על הבר מצווה שלך (עם דגש על ה-שלך)! אני בטוחה שזה כאב כמו חיתוך בזין בלי הרדמה לפחות.
    לרדת על הצבועים החילונים שצמים ביום כיפור – סבבה. אבל לעמוד נגד מנהג הרבה יותר פוגע, מזיק ומסוכן, שגם בא על חשבון גוף שהוא לא שלך, אלא רק באחריותך ואין לו כל הצדקה מלבד דתית ושכולם עושים את זה – זה לא בא בחשבון ואתה קורה לאחרים צבועים.

    מישהו הרי הפסיק את מילת הנשים מתישהו (הליך דומה להפליא למילת בנים, מטעמים דומים להפליא ולא שונה במהותו בכלל בניגוד לטענות היהודיות). אבל כנראה שהוא לא אהב את הבנות שלו ולא היה אכפת לו שיצחקו עליהן, אולי הוא אפילו נתן להן שם מוזר.

  46. אוף קורה=קורא.

  47. אם כבר איש ללא שם, אני מעדיף את "עיר ושמה גיהנום" שביים איסטווד בעצמו.

  48. ובקיצור, תבצע טקס פרימיטיבי, מכאיב, בלתי הפיך בגוף הרך של תינוקך בלי לשאול אותו, מטעמי דת שאתה מזלזל בה מכל וכל וזו לא צביעות?

    תראי לי בבקשה היכן כתבתי שאבצע את הטקסט הפרימיטיבי הזה מטעמי דת.
    אין לי בעיה להתמודד עם שאלות קשות. אין לי שום חשק להתמודד עם אנשים שלא קוראים את מה שאני כותב או שמסלפים את מה שאני כותב.
    שיהיה לך צום קל וגמר חביתה טובה.

  49. לדעתי לחתוך את הגוף של הילד שלך מטעמים חברתיים זה הרבה יותר גרוע מאשר אם היתה סיבה רוחנית או אמונית מאחורי זה.
    ומה שהתכוונתי הוא שהמקור של הטקס הוא דתי וכל החילונים שעושים אותו טוענים שזה מטעמים חברתיים ולא דתיים חלילה.
    ותסביר לי מה לא כבשתי ועדרי בלעשות מעשה כזה כשאתה בטוח לא מאמין שהוא מסמל כריתת ברית עם ה'? הרי זו הנחה לא מבוססת, שאתה מאמין בה בלי שום הוכחות (כמו כל אמונה דתית למעשה) שאם לא תעשה את זה תדון את הילד שלך ללעג. אז איפה ההתמודדות שלך עם השאלות הקשות בדיוק?
    (דווקא קראתי מה שכתבת, אבל אולי אתה לא אוהב כשקוראים לך צבוע, מה שאפשר להבין)

  50. לא יכולתי לנסח את דעותיו של יובל בצורה יותר טובה.

    בנוגע לברית מילה, כיום ישנם מוהלים כירורגים בעלי הסמכה ברפואה שמוהלים תינוקות עם הרדמה מלאה ללא שום כאב. כמובן בהסכמה הלכתית (לא שזה היה כזה משנה לי אם איזשהו רב קוקוריקו היה מאשר זאת או לא).

  51. מעניין, אני בחיי דווקא נתקלתי במונח "פצע" שזה הדבר שנשאר אחרי שפוגעים ברקמה של עור ושרירים.
    גם נתקלתי באנשים שהורידו וחתכו להם דברים כאלו ואחרים בהרדמה מלאה והם דווקא חשו כאב כשההרדמה עברה. אבל אני בטוחה שאצל תינוקות זה אחרת לגמרי.

    אני משוכנעת גם שהיית שמח לחתוך חלק מהזין שלך בהרדמה מלאה ושאחרי זה לא היה לך שום כאב.
    בייחוד אם החלק שנשאר היה מונח בשלב הזה של החיים בחיתול וסופג הפרשות צורבות כאלו ואחרות.

    מסיפורים שאני שמעתי מפי אנשים שעשו ברית מבחירה בגיל מבוגר הם דווקא הרגישו יופי-יופי את החיתוך אחרי שעברה ההרדמה.

  52. אותי מעניינים שני דברים. יש לך בעיה שיובל מחליט בשם הבן שלו (שאין לו) אבל לך אין בעיה לבצע את אותה החלטה רק הפוכה. זה מעניין בהתחשב בכך שאין לך בעיה לקרוא לאנשים צבועים. הדבר השני שמעניין אותי הוא רמת הידענות שאת מפגינה כלפי הכאב של התינוק. איך בדיוק את יודעת? את שאלת אותו? את משווה בין מבוגרים ובין תינוקות? גוף של תינוק מחלים בערך פי מיליון וחצי מהר יותר מגוף של מבוגר.
    בקיצור את מפזרת פה אינסוף קביעות שלא מבוססות על כלום חוץ מאשר על ההיסטריה הפרטית שלך ותוקפת בחמת זעם כל עמדה אחרת. אולי תתהי במקום אחר?

  53. הכל התחיל כשיובל קורא לחילונים שצמים ביום כיפור צבועים ומניח שהם מנסים לנקות את עצמם מהחטאים והפשעים שלהם במהלך כל השנה ולקבל נקודות זכות בכרטיס דמיוני של עליה לשמים. אז היות והוא התבטא בכזו נחישות וזלזול כלפי הצביעות שלהם, עניינה אותי העמדה שלו לגבי קיום או אי קיום של מנהג שהוא קצת פחות מובן מאליו.
    רמת הידענות כלפי כאב של תינוק? אני משערת שאני יכולה לדוג את המחקר הרפואי שמדבר על זה שתינוקות פי מליון יותר רגישים לכאב וגרויים בכלל ממבוגרים – (אם כי נכון שהם מחלימים מהר יותר, זה עדין לא אומר כלום על רמת הכאב שלהם) – ואם זה נורא חשוב לך אעשה את זה – אבל בתכל'ס כל מי שהחזיק בידים שלו תינוק בן יומו לא צריך להשתמש בכלום חוץ מהשכל הישר שלו כדי להבין שמדובר בוריאציה האנושית הכי פגיעה שאפשר לדמיין.
    לא יודעת לאילו אינסוף קביעות הסטריות אתה בדיוק מתכוון אבל גם לא הבנתי שכל התגובות בגלוב אמורות לייצג בדיוק אותה עמדה בשינויי ניסוח, שאתה שולח אותי לתהות במקום אחר?

  54. ארי גולד

    ליובל,
    אני מוכן לזרום עם חלוקתך הדיכוטומית והדוחה, יש לציין,
    של האנשים לדתיים ולא-דתיים (שהרי אתה פוסל את "המתחפשים").
    אז איפה אתה שם את עצמך בדיוק על הסקאלה?
    חילוני?
    מעבר לעניין המילה, שיהיה או לא יהיה רלוונטי עבורך,
    האם מעולם לא אמרת "שנה טובה"? "חג שמח"? מעולם לא השתתפת בסדר פסח? אין לי מושג האם התחתנת ואם כן – האם היה זה טקס אורתודוקסי, אבל תן לי לנחש שנכחת בטקסים שנוהלו ע"י רב.
    מדוע מצאת לנכון לפלוש בכוחניות ולשקץ את האנשים על העדפותיהם הדתיות? האם היית מעז ליצור קביעה בינארית שכזו על העדפותיהם המיניות?

  55. וואו, שלוש התגובות האחרונות פה ממש מגעילות אותי. הפכנו משיחה של אנשים בוגרים להמון שמלהג תקיפות אישיות.

    יובל, שתהיה שנה טובה ומופחתת עצבים וגמר חתימה טובה.

  56. יואב איתמר

    יש הבדל בין צביעות ובין כבוד לחברה שבה אתה חי.
    אני בז לאנשים שחושבים שיום כיפור וצום – ואיך זה שחלק גדול מהצמים מבלים את היום במיטה ולא בבית הכנסת? – מכפרים על כל החטאים שלך כמו אותו זמר חוזר בתשובה שצעק בכנס של רופאים בו השתתפתי שאם יצומו ביום כיפור כל חטאותיהם יכופרו.
    בלי להיכנס לויכוח על יתרונותיה הרפואיים של ברית המילה ובלי להאכיל את הטרולית – ניתן למצוא הצדקות לברית המילה שאינם דתיים, כמו העובדה שמבנה אבר המין הלא נימול רגיש יותר למחלות.

  57. עומר – שנה טובה ומצוינת.

  58. יובל, לדעתי אתה מחפש תירוצים להתחמק מתשובה אמיתית. לא נורא, לפעמים לאדם קשה להסביר את עצמו בעיני עצמו, או להודות בטעות.

    אני, אם יהיה לי בן, לא מתכוון למול אותו, מהסיבות שהזכירה התוהה, ואני לא חושב שסבל חברתי יכול להצדיק הטלת מום בבני. אני גם לא חושב שזה כזה סבל חברתי, בסך הכל.

  59. ל-58 – יואב איתמר
    צריך הרבה מעוף בשביל לבוז ולכבד באותה נשימה.
    למה לצום ביום כיפור, גם אם זו המצווה היחידה שאתה מקיים, הוא לא מתן כבוד, למשל למסורת שלך, ואתה בז לזה? אולי גם לזה אפשר למצוא הצדקה רפואית אם נורא מתאמצים.
    לעומת זה, לחתוך גוף של תינוק חסר ישע זה מתן כבוד לחברה וגם צריך למצוא לו הצדקות רפואיות אם אין אחרות? נראה לי שאם היית נותן כבוד אמיתי למקום בו אתה חי, אולי גם לא היית בז למי שצם.

    מה שיצאתי נגדו הוא האמונה הצדקנית החילונית שדתיות או יהדות יכולה לבוא רק בצורה אחת ואין בה גווני ביניים. זו פנאטיות לא הגיונית וצרת אופקים באותה מידה. אם כי הייתי צריכה להתנסח בצורה פחות אגרסיבית, לא מתאים הטון הזה, בייחוד לא בערב יום כיפור…

    היות ומשום מה רוב האנשים, דתיים (שזה ברור) וחילוניים (שזה תמוה), קשורים להפליא דווקא למצווה הזו (או שאולי פשוט יותר קל לשאת כאב של מישהו אחר, מאשר נגיד, לצום במו גופך) אז רציתי לתהות עליה והנה מסתבר שלא אתה ולא יובל, לא יכולים לתת סיבה אחת הגיונית למה, גם אם אתם לא מקיימים אף מצווה אחרת, דווקא את זו אתם כן מתעקשים או תתעקשו לבחור מהבופה היהודי. כנראה שזה ענין של אמונה.

    ובקשר להצדקות רפואיות – מילה לא פותרת שום בעיה רפואית שסבון, קונדום ומים זורמים לא יכולים לפתור.

  60. צחי – אני כל כך מודה לך על ההתחשבות בי. אתה באמת איש נפלא. ביום שבו אאלץ להסביר את עצמי לטיפוסים כמוך, באמת אהיה בבעיה. את התשובה שלי נתתי. העובדה שהיא לא מוצאת חן בעיניך ובעייני התוהה, ובכן, אני אכול אכזבה אבל אשתדל להתמודד איתה. אולי אשית על עצמי תענית כלשהי.

    ולגבייך, התוהה, אני לא בז לאנשים צמים. אני בז לאנשים שמגלים את היהדות ביום כיפור, מתמלאים כוונה גדולה וכבוד למסורת רק כדי לעבור על כל מצווה שכתובה ושלא כתובה ביום שאחרי. אני הסברתי לך מדוע הייתי מל את הבן שלי ואת עדיין מתעקשת שזה משהו שאני בוחר מהבופה היהודי. העובדה שאת מתקשה בהבנת הנקרא מעלה את השאלה האם יש טעם בכלל לנהל איתך דיון. אני לא בוחר את המילה מהבופה היהודי אני בוחר את המילה מהבופה החברתי שבתוכו הבן שלי יצטרך להסתדר. זה לא עניין של אמונה ולא עניין של מצווה. אני לא כורת ברית עם אף אחד וזה לא סמל לכלום חוץ מלחברה המפגרת שבתוכה אנחנו חיים. וכן, גם הבן שלי יצטרך לחיות בחברה המפגרת הזו ואין סיבה שאצהיר הצהרות על חשבונו. את ההצהרות אני מצהיר על חשבוני. עובדה, אני צריך להתמודד עם ההתלהמות המטופשת שלך.

    מצד שני, אולי לא.
    גמר חביצה טובה, כבר אמרתי לך?

  61. גירית אותי עם הבופה. לדעתי אתה סתם מסתבך בקלישאות, שמתבססות על כך שביחס לאמונה אתה רק צופה מהצד. השכן שלי, למשל, תוקע בשופר ללא הפסקה מאז ראש השנה. אפשר להגיד שהוא מאמין נלהב וניג'ס נוראי. אבל יש הרבה מאמינים שקטים יותר, וחילונים לחלוטין, שמאמצים מספר מצוות שקרובות לליבם. לא נראה לי שאדם שאינו מאמין בכל ימות השנה, יצום לפתע. אם כבר, מה שמוזר לי זה למה לבחור דווקא בעינוי נפש מתסכל כמו צום. אני אדם מאמין, אבל ממש לא מתחבר לעינוי נפש. אני מחבב אותה יותר מדי, והרי בלי לצום, יומכיפור הוא כיף.
    אגב סרט, "פאט סיטי" של ג'ון יוסטון ומרתון "זהות בדויה"
    גמר חבילה הגיעה

  62. יואב איתמר

    צר לי. מצד אחד אולי לא הייתי צריך לומר את הדברים היום, אבל צום בלי הבנה שכלית וחשבון נפש, מזכיר לי את גרואצ'ו מרקס שאמר באחד מסרטיהם של האחים שהוא היה צריך לבחור בין המכונית לנהג שלו ובחר בנהג.
    לא אמרתי שאני בז לכל מי שצמים, אמרתי שאני בז לאלה שאינם תוהים או מתלבטים או מקיימים חשבון נפש אלא מתייחסים לזה כספורט או מעבירים את הזמן בקריאת עיתונים או בצפייה בסרטים, אבל לצום – צמים.
    האם זה עושה אותם יהודים יותר טובים ממני או ממך?

  63. אני אכן חתיכת טיפוס. כה משמח שאתה מכיר אותי כל כך טוב.

  64. 1:0 לצחי 🙂

  65. צחי – בערך כמו שאתה מכיר אותי.

  66. ממתיק יומי

    בושו והכלמו כולכם.

    ובכן, בעת קריאתי את התגובות שמעלי, לא הייתי יכול שלא לשים לב שאם מדלגים כל 17 אותיות, החל מסוף המילה השניה בתגובה השלישית, ניתן להבין שכולכם בלי יוצא מן הכלל בזים לנו וחושבים שאנחנו צבועים. אנו – המקיימים מצוות לא תחייה מכשפה.

    נכון, מה שבאמת היה כתוב זה שבסך הכל קיימים בקרבנו כמה צבועים שאינם מחיים מכשפות רק כשנוח להם לעשות זאת (בשאר הזמן הם – שומו שמיים – מחיים מכשפות!) אבל יש לי רגשות נחיתות על כך שאני לא מחייה מכשפות ולכן אני אפגע בשם כולנו.

    כדי להכניס מעט דמגוגיה לשיחה, תנו לי לשאול אתכם שאלה תאורטית. זה לא משנה מה השאלה בעצם. מדובר בפתיון שכל מטרתו למשוך אש. הצלחתי? יופי. לא הצלחתי? אנסה שנית.

    עוד מעט דמגוגיה: מעט אנלוגיה שקרית; עוד קצת עיוות של הטענות שמנגד; ועוד קצת. זהו.

    בברכת ציד מכשפות קל (למי מכם שבצד שלנו).

  67. אחד העם 18

    הכי אהבתי, (אוקי, אהבתי זה ממש לא המילה הנכונה – אולי הכי פחות נגעלתי) זו העובדה שהמתנגדת לברית המילה היא – ובכן – אישה!! והגברים דווקא תומכים בזה… מרתק, לא?

  68. יובל, אני מבינה את התפיסה שלך, אבל היא רציונלית מדי. בחברה הישראלית של היום, הרב-תרבותית בעל-כורחה, אין רק חילוניים ודתיים. יש בה הרבה גווני ביניים של מסורתיות. אחת המשמעויות של המסורתיות היא התנהגות "בלתי הגיונית" לכאורה: נוסעים בשבת אבל לא מעשנים בשבת, צמים בכיפור אבל לא מבקרים בבית הכנסת באופן מסודר. יש וריאציות רבות ושונות למסורתיות הזו, שהחוקר דוד אוחנה מתאר ומנתח אותה באופן מאיר עיניים במאמריו. ממנו למדתי להסכין אתה ולכבד אותה, למרות שהייתה זרה לי ולעתים אפילו מקוממת ומרגיזה.

  69. לעינת – הגיוונים הללו יש להם שורשים במנהגי עדות, דת העממית, ובגלל שלבים מסוימים של היתקעות בדרך החזרה בשאלה שזה אומר נניח: אני אוכל טרף, נוסע בשבת, לא הולך לבית הכנסת, אבל אם לא אצום ביום כיפור יכול עליי דין כרת. אין לי דרך להמחיש כמה הפנקסנות הזו עם אלוהים מצחיקה. אני כופר בך אבל מאמין בך.

  70. אתה מבלבל בין אמונה באלוהים לבין קיום מצוות הלכתיות. אין קשר הכרחי בין השניים

  71. גלנדון אתה ללא ספק בחור משעשע 🙂
    אתה מבלבל בין אמונה באלוהים לבין קיום מצוות הלכתיות. אין קשר הכרחי בין השניים זה משפט שצריך לעשות ממנו סטיקר. אני משתוקקת לשמוע את הלוגיקה שלו. באמת. בלי טיפת ציניות.

  72. שמחה רבא

    יובל, קח את מרדף חצות המיתולוגי ותירגע מהקשקשת ברשת…. (בהנחה שסיימת כבר לצפות בחנות קטנה ומטריפה עם הגדולה)

  73. יואב איתמר

    תראה גלנדון, יכול להיות שאתה צודק, אחרי הכל היה זה ליבוביץ שאמר שחשוב לקיים מצוות גם בלי אמונה באלוהים (שזה משפט מצחיק לכתוב באמצע יום כיפור, בדיון בין שני חילונים).

  74. זה לא שאין לי מה לומר על צום, ברית מילה וכדומה. יש לי. אבל לא בא לי. ההתלהמות מסביב הוציאה לי את החשק לדיון שדווקא יכול להיות מעניין. אני פה בשביל הסרטים:
    שר הטבעות הגרסה המורחבת. זה קרוב לארבע עשרה שעות (כולל כמעט חצי שעה קרדיטים בסוף ובלי הפסקות לפיפי) ואין יום אחר בשנה שמסוגל לבלוע את הטרילוגיה הזו ברצף.
    וחוץ מזה – הנסיכה הקסומה, האחים בלוז, בלייד ראנר (גרסת הבמאי – בטח גרסת הבמאי) וההפרעה הנפשית הפרטית שלי – שיער.

  75. מה נסגר עם הויכוחים פה? חשבתי שמדברים על סרטים.
    בכל מקרה, הנה כמה פתיתים:
    "אני קלאודיוס" – צפייה בכל 13 הפרקים מחייבת מרתון של יום וחצי, אבל שווה ביותר, ולו רק כדי לראות את ג'ון הארט משחק את קליגולה.
    "שרלוק הולמס" (עם ג'רמי ברט ) – הקאנון הטלויזיוני הבלתי מעורער בתחום.
    http://www.imdb.com/title/tt0086661/
    "העולם הערב" – מתוך האוסף הפרטי שלא תמצאו באף מקום.

  76. אפשר לקבל איזה לינק ל"אני קלאודיוס"
    עם כתוביות בעברית בבקשה (אני לא שולט מספיק טוב באנגלית ולטינית)

  77. דיון מעניין, ולהלן תרומתי לדיון:

    רוב המגיבים (וגם יובל, נראה לי) מציבים את כל הישראלים על סקלה אחת, שבקצה האחד שלה הדתיים, ובקצה השני החילונים, וכל אחד ממוקם על הסקלה לפי כמה הוא מדקדק במצוות.

    אני חושב שזו ראיה לא נכונה של המציאות. הדתיים מקיימים מצוות (ולא חשוב כרגע אם זה בגלל שהם מאמינים באלוהים, או בגלל סיבות אחרות). נשים אותם בצד.

    לגבינו החילונים, מה שאנחנו עושים או לא עושים הוא עניין תרבותי ולא דתי.

    אני לא חוגג את פסח מסיבות דתיות, אני חוגג את פסח כי הוא חלק מהתרבות שלי.

    אני מציין, בדרך כלל, את כניסת השבת באיזשהו טקס של קבלת שבת. הטקס שלי ככל הנראה שונה מהטקס שלך, אם כי סביר שכולנו מדליקים נרות בטקס הזה, ובטח יש עוד כמה מרכיבים משותפים, וזה לא במקרה, כי כולנו בני אותה תרבות (אני די בטוח לגבי ה"כולנו" כי זה נכתב בעברית. טוב, נוציא מכלל זה ערבים, שרובם יודעים לקרוא עברית).

    אני שובר את הכוס בחתונה שלי (כן, גם אם היא חתונה ריבונית).

    כל אלה רק דוגמאות מעטות וכל אחד יכול להשלים משל עצמו. העניין הוא שכולם דברים שאני בתור אדם ריבוני (שפירושו חילוני שלא מקבל סמכות של רב אלא הוא ריבון לעצמו) עושה כי הם חלק מהתרבות הישראלית-יהודית שלי. אין הכרח שכולנו נעשה אותו דבר (כי אנו החילונים איננו כבולים לדת שקובעת לנו מה לעשות ואיך בדיוק לעשות את זה), רק שבדיעבד המכנה המשותף שלנו די רחב, ובסך הכל, אם תחשבו על זה, די ברור שהוא יהיה רחב – אנחנו חיים באותה ארץ, דוברים את אותה שפה, ויש לנו אינטראקציה שוטפת זה עם זה. מכאן ברור גם שהמכנה המשותף שלנו היום שונה במקצת מזה שהיה לפני מאה שנה, וגם מזה שיהיה בעוד עשרים שנה במדינת ישראל, וכו' וכו'.

    לגבי ברית המילה – אכן, החלטה קשה. לי, למזלי, יש רק בנות. בשל "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" וגם מסיבות אחרות, הייתי מהסס מאוד מלקבוע באופן נחרץ שעמדה מסוימת צודקת או טועה. לא לכל שאלה יש תשובה אחת אמיתית ונכונה וכל האחרות טועות או צבועות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן