מישהו ב"אסם" צריך לבדוק מה נסגר עם האנשים שעובדים במחלקה שאחראית על הכיתוב שמופיע על האריזות שלהם. הנה לדוגמה מה שנכתב על אריזה של Perfecto קנלוני:
200 גרם עלי תרד צעירים, מנוקים? הממממ מנוקים?!?
זה מילא. בצד השני של אותה אריזה ממש מופיעה תעלומה:
במשך כל יום כיפור ניסיתי לפענח את התעלומה: מהי כמות מספקת, וכמות מספקת של מה, יש להקפיד בשעה שמכסים את הקנלוני. המסקנה שהגעתי אליה היא שארבע שנדיבריליון אבטיחים או לחילופין שתי שמיכות פוך, הן כמות מספקת לכיסוי הקנלוני.
אם למישהו יש רעיון טוב יותר אשמח לשמוע מכיוון שאני מקפיד. מאוד מקפיד.
עם כמות מספקת של כשר פרווה. מה לא הבנת?
חחחחחחחחחחחחחח, גדול!!
הם השמיטו את המילה "מים", LOL!!!
ממש קיימת את 'ועיניתם נפשותיכם' ביום כיפור, אה? :]
ניימן – נראה לי שלקרוא עטיפות של אריזות פסטה עונה להגדרה הזו.
אם מותר לשאול שאלה אחרת במקום לענות על זו שלך, הייתי רוצה לתהות בנוגע לתיאורית קונספירציה שעולה מהתמונה.
מה בין זארה, יצרנית הפסטה (מאכל דיאטטי להפליא, בעיקר כשמדובר בקנלוני מלא כל טוב) ובין זארה חנות הבגדים בה גם אנורקטיות מגלות שהן לא צריכות מידה small אלא משהו גדול יותר? האם ישנה גם זארה, יצרנית דיאטות חרטא למיניהן?
רון, השם ירחם. לא מבשלים קנלוני במים!!!!!!!!!!!
ציפי פרימו מחולון יודעת להכין קנלוני (ככה לפחות מספרים). אפשר לשאול אותה
אני עדיין לא נרגעתי מהחשש הישן. מזל.
התעלומה האמיתית צריכה להיות, "מי בכלל קונה פסטה אוסם?"
ואותי דווקא מטריד שהמילה perfecto היא רק כאילו באיטלקית – המילה האיטלקית למושלם היא perfetto.
אני עם 9. המשפט המלא הוא "להקפיד על כיסוי הקנלוני עם כמות מספקת של פסטה מתוצרת בריטה".
ברילה, סליחה.
זה מזכיר לי שפעם קניתי ביסלי שהיה רשום עליו:
"מומלץ להשתמש לפני תאריך הייצור"
כמות מספקת של רוטב, כמובן.
מה קרה ליכולת הבנת-הנקרא שלכם?
אני נורא אהבתי בזמנו את הקטשופ של אוסם עם התמונה של העגבניות שבמשך הרבה שנים היה כתוב בצד התמונה "הצעת הגשה".
אני לא מבינה למה בכלל אתה מרשה לעצמך לאכול פסטות, כאשר אתה נמצא בדיאטה מתמדת.
פסטה זה משמין!
משהו רציני:
עודד שחר דיבר בתוכנית של קרנויבך (המלכה) על העובדה שעושים לנו קמפיין לקנות כחול לבן אבל הרבה מאוד מהחברות הישראליות מייצרות את המותגים עם השם הישראלי ("פרפקטו" למשל…) בחו"ל. צרכנים רבים מעדיפים את המותג של אוסם על האיטלקי ברילה משיקולי פטריוטיות והגנה על העובדים הישראלים, בפועל הם משמנים את כיסי בעלי אוסם (במקום עלית שמייבאת כמדומני את ברילה).
עודד הציע לבנות אתר שלוקח דוגמה מיוזמה אמריקאית (שכחתי את השם) וממפה את היצרנים הישראליים באמת, לא אלה שעונים לקריטריונים (ההולכים ונהיים סלחניים) של של משרד התמת החלש.
אני חשבתי על משהו יותר נושך – בלוג בו הגולשים שולחים למערכת צילומי עטיפות של מוצרי "ישראבלוף" כמו הקנלוני שלמעלה.
אם מישהו מוכן להרים בלוג כזה – דברו איתי.
asher.itay בגימייל
היה רשום במפורש מה אמור לכסות את הקנלוני: פרווה.
ואם כבר מדברים על הקמפיין הזה – שמתי לב למשהו:
הוא משכנע אותך לא לקנות כתום (אורנג')
לא לקנות סגול (סלקום)
לקנות רק כחול (פאלאפון).
מעניין איך הם קימבנו את זה?
מצטערת לחרב את השמחה, אבל מנוקים זה תקני.
מה שנקי הוא נקי מעצמו, ומה שניקו אותו הוא מנוקה. את עלי התרד צריך לנקות באופן אקטיבי מחול, מזיקים וכו', ולא לסמוך על זה שהם נולדו נקיים.
ל-omeran, "הצעת הגשה" זה מין כסת"ח, שיש על המון עטיפות של מוצרים (גם על צ'יריוס שעל העטיפה יש שפריץ של חלב וצ'יריוסים מקפצים). הסיבה היא שאם אתה לא כותב, מותר לכל מיני מתחכמים לתבוע אותך על זה שקנית מוצר עם תמונה של עגבניות/חלב משפריץ/ערגלייה ולידה קוביית שוקולד ואור מכיוונים שונים, ולא היה שם מה שמצויר על העטיפה.
מה שמזכיר לי שאני צריכה לתבוע את פרי גליל שקניתי קופסת שימורים של תירס ולא היה שם קלח עם עלים.
מה שמזכיר לי – כיתוב על אריזה של משהו שאני אפילו כבר לא זוכר מה זה היה –
"התמונה להמחשת הריח".
נראה לי שהם בנו על קונים עם סינסתזיה.
זה מה שקורה כשמעסיקים שם עולים חדשים…
אבל לא שמת לב!
"עלי תרד צעירים, מנוקים"…..
ואז יורדים שורה וכתוב- "וחתוכים גס או קפואים". (!!!)