פה היה פעם פוסט מעניין.
בשל איום בתביעת זכויות יוצרים הוא הוסר.
כבוד לחוקי זכויות היוצרים.
תגובות
14 תגובות על “זרק אותה כדבר פיגול”
-
זה פח"ח ולא שמתי לב? 🙂
-
נראה שכותב הידיעה קרא גם הוא את הפוסט של שליו בן ארי והתרשם!
-
אדגר (2): לול! זה משו-משו המקפים האלו!
-
מה זה אומר? מכונית מיוחדת? זה כמו צ'יטי-צ'יטי-בנג-בנג?
-
טלפון 550 ! וזאת לא קידומת.
-
טוב, עם הפקקים בכניסה לעיר צריך לצאת בשלוש וחצי כדי להגיע בשמונה.
-
אני בטוח שבעיתונות החרדית אפשר למצוא סיפורים על רב שהגיע למסיבת בר מצווה וגילה שלממתקים אין הכשר של חצרו של הרב פופטיץ, והטיל בשאט נפש את הקערה לקרקע וכן הלאה.
-
נראה אתכם מוצאים עכשיו מונית שירות לירושלים בשלוש וחצי
-
לצאת מתל אביב ב-3:30 בשביל להגיע בשמונה בבוקר! כנראה שהמכוניות של אז נסעו באותה מהירות של הרכבת כיום.
-
מעורר תהייה – איזה רוחב פס היה להם אז?
-
תגיד, גם אתה לא יודע להבחין בין "מין" ל"מן"?
-
רגע רגע רגע, על מי הם מנסים לעבוד? מונית שירות שמוצגת בתור מונית special?
-
בזמן שקרני השמש הראשונות הפציעו מבין העבים ששטו מעל הר הזיתים וכמה מהן נצנצו מכיפת הסלע הזהובה, הגיעה לירושלים מונית ריקה וממנה יצא גדעון לוי:
http://192.118.73.5/hasite/spages/1131385.html -
כאילו, זרקת את כל הממתקים על הריצפה, ביאסת את הילד ואת כל החברים שלו. שברת את הקערות ולימדת את בעלי הבית לקח שלא ישכח.
אבל לצאת בלי אמירת שלום.
באמת.
כתיבת תגובה