האח הגדול והתנשאות

בעקבות חילופי דברים מעניינים בטוויטר, אני מבקש להעלות שאלה לדיון:

האם מי שמכריז ש”האח הגדול” משעמם אותו, האם מי שמכריז שיש דברים חשובים יותר בעולם (ואפילו בטלוויזיה) מאשר הדחה של מתמודדת עם פה של ג’ורה מסריחה, האם מי שחושב שלאמצעי התקשורת יש דברים חשובים יותר לסקר אותם מאשר לעקוב ולדווח אחר המתרחש בתוך כתלי הבית הכי מג’ויף במזרח התיכון – הוא מתנשא?

כי אם התשובה היא חיובית הרי שאני מסיק מכך שתי מסקנות:
1. אני מתנשא ולא ידעתי.
2. אי אפשר להעביר ביקורת כלשהי על “האח הגדול” וצופיו מבלי שתחשב סנוב. כלומר, מפיקי התוכנית הצליחו להחדיר לראשם של אנשים את הטענה שמי שלא צופה ב”אח הגדול”, מי שהעיסוק ב”אח הגדול” מגעיל אותו ומעייף אותו, הוא מתנשא, סנוב וסתם קפוץ תחת. אם זה אכן מה שקרה, הרי שזו הצלחה שיווקית מהמדרגה הראשונה ודוגמה מבריקה לעוצמתה של תעמולה טלוויזיונית, תעמולה שהופכת מאות אלפי אנשים לראשי כרוב.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=FzEPqFixR_g[/youtube]

Print Friendly, PDF & Email

52 מחשבות על “האח הגדול והתנשאות

  1. יותר מורכב מזה. כל התייחסות לתוכנית – וזה כולל התייחסות שלילית והתייחסות לחוסר-ההתייחסות – משרתת את הפקת “האח הגדול” ואת נראטיב התוכנית-של-המדינה. כך נגרר אל הדיון הציבורי גם מי שאינו צופה בה ואינו מעוניין לצפות בה או אפילו לדבר עליה. קל ליפול בפח הגדול הזה.
    הפתרון: מי שחושב ש”האח הגדול” משעממת, לא חשובה ולא ראויה לדיון – צריך פשוט להתעלם ולא לדבר עליה כלל. וגם לא על זה שהוא לא מדבר עליה.

  2. ובהמשך לדברי קודמי:
    עם מי אתה מסתובב בטוויטר על גדות הירקון? אולי הגיע הזמן לסנן חברים.

  3. מילכוד 22 YTB, כי אני למשל חושבת שהתופעה ראויה לגינוי לדיון, וגם לא כל כך אכפת לי להיחשב סנובית או מתנשאת, אפילו קפוצת תחת לא מזיז לי. הבעייה היא שבאמת לא בא לי לתרום להפקת התוכנית שהצליחה – באופן מבריק, אני מודה – להפוך כל אפשרות של דיון לכלי תעמולה שמסתיים אחרי דקה ב”מתנשאים, נמאסתם!” בלי שיתפתח באמת בדל של דיון.

  4. לא דיון ולא נעליים. התוכנית הזאת, כלי תקשורת שמסקרים אותה כאילו היא חדשות עם כתבות לא חתומות, וכל הדברים הנלווים לא ראויים לדיון כלל. מי שמחפש מהתוכנית הזאת משמעויות על תקשורת, טלוויזיה או כל דבר אחר מבזבז את זמנו.

  5. כן, אני מתנשאת. לא בגלל שהם צופים באח הגדול, אלא צופים ששולטים היטב בכל מה שקורה בתכנית הזאת אבל אין להם שמץ מושג בקשר לחוק המאגר הביומטרי (למשל, לפחות עד לפני שבוע)
    ואני מדברת על אנשים לא פחות ממה שמכונה מעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה, לא תינוקות ולא קשישים. פשוט אין שום הצדקה לחוסר האיזון הזה.
    אה כן, נורא עסוקים בגלל עבודה ילדים (אבל איכשהו ימצאו שלוש שעות שבועיות לצפות בתכנית, לקרוא עליה באינטרנט ולדבר עליה)

  6. אני מסכים באופן עקרוני עם YTB אבל רוצה לחדד יותר. היחס שלי אל התוכנית צריך, הוא כמו שאני מתייחס לעוד תופעות בזויות אחרות כמו ערסים המנסים לקבל תשומת לב ולהפחיד את הקהל. קבוצה של אנשים תאבי פרסום המוכנים להשפיל את עצמם עבור כך באמת מרויחים אם מדברים ומפרסמים אותם ולכן התגובה הנכונה היחדיה לדעתי היא בוז והתעלמות.

  7. אני חושב שמי שצופה בתוכנית, מתרעם על כמה שהרמה נמוכה ושזה זבל טלויזיוני ושמי שצופה בה הוא אוויל אבל ממשיך לצפות בה למרות שהוא לא מבקר טלויזיה וזו העבודה שלו, הוא אולי לא סנוב, אבל כן צבוע.

    שמעתי על ההדחה. אני שמח בשביל מי שצופה בתוכנית. אני לא צופה בה ולא רק בגלל הבוז שאני רוחש לפורמט, אלא יותר בגלל שזה פשוט לא מעניין אותי.

  8. מתי המילה “מתנשא” הפכה שלילית כל כך? אני מתנשא, ושכולם יקפצו. לא רואה את התוכנית, לא קורא ביקורות עליה, לא משתתף בדיונים עליה. עצוב שבחברת ההיטק שבה אני עובד, רוב האנשים כן דברים על זה. מה לעשות, זה רק סימפטום.

  9. בואו נזיז רגע את הדיון מהתכנית עצמה לתופעה.
    חתול יקר (וגם מומי) משחק של מכבי כזו או אחרת באירופה זה כן חדשות?
    קסטה – רבים ממקרי שאינם תינוקות או קשישים והסוציואקונומיקה שלהם בסדר גמור מקדישים שלוש שעות שבועיות או יותר לכדורגל/סל/טניס או כל אופיום אחר להמונים.
    החשיבות של הבידור בחיינו כבר מזמן חרגה לתוך מחוזות כמו הזהות העצמית, השייכות והפטריוטיות (תנסה לדבר בגנות מכבי ת”א בימי הפלייאופ של גביע אירופה – זה נחשב לאנטי ציונות). ההבדל הוא שבעיני הבידור של התוכניות המכונות משום מה ראליטי) משעמם ורדוד בהרבה מ22 בחורים צעירים שרצים בעקבות כדור – אבל זה אני.

  10. קראתי שוב את הפוסט וכנראה שהבנתי לא נכון, אז אמנם התגובה הקודמת שלי מייצגת את הדעה שלי, היא לא רלוונטית מי יודע מה.

    להגיד על מישהו שלא צופה בתוכנית או מבקר אותה שהוא “מתנשא” מקביל ללהגיד למישהו שהוא “חופר”: זה אולי נכון בפעמים מעטות מאוד, אבל רוב הזמן זה כדי לתקוף מישהו שאומר דברים שלא נוח לך לשמוע ולהסיט את מוקד הדיון בקלות.

  11. אז ככה:
    1. האח הגדול הוא הדוגמא הכי מופלאה להיעלמות המוחלטת של גבולות בין בידור וחדשות. הניסוי שאני עושה (מזה שתי עונות) הוא כזה – האם אצליח להשתתף בשיחת “הברזייה” על “האח הגדול” מבלי לצפות ולו גם בפריים אחד של הדבר הזה. כמו שאמרו קודמיי – אין לי שום דבר נגד זה, זה פשוט שיש לי תכניות יותר טובות לראות. התוצאה – אפשר ואפשר.
    2. אני חושב שזה בעיקר עצוב לראות מה קורה לערוץ 2 וערוץ 10 במקרה הזה שהם (כמו שקורה תדיר בארגונים גדולים) נכנסו למן “גרופ-ת’ינק” של – זה מרכז היקום, כל מי שלא רואה עושה דווקא. קצת כמו התיאוריה הפסיכואנליטית – אם הטיפול עובד, היא נכונה ואם הטיפול לא עובד – זה גם חלק מהתיאוריה ונקרא “התנגדות”. העולם המעגלי לחלוטין שבו חיים האנשים האלה (סאם אף מיי בסט פריינדס) די מעציב.
    3. בהתחשב בג’ונגל הכללי שרץ פה מסביב – להיות “מתנשא” זה מה שבאירופה היו מגדירים “אזרח נורמטיבי”. ואישית – עדיף להסתובב עם תחת קפוץ ולא לשחרר כל מה שבא, לא?

  12. אז אני מתנשא גאה.

    (האמת שלפני שבוע ראיתי, לראשונה בחיי, בערך 15 דק’ מהאח הגדול ופשוט נחרדתי. זה היה נורא מכל בחינה שהיא [הקטע שהמפגרת בהריון קיפצה ושרה איזה שיר פוסט הפגנת קינאה ושאיזה עו”ד שהעליב איזה חרש טירחן על כמה שהוא לא התכוון, הזחיחות של טל והיומרנות המתאמצת של השני]. חשבתי לכתוב על זה פוסט מתנשא אבל אז הבנתי שא- זה לא מעניין כי כל מי שנגעל מהאח הגדול כבר עשה את זה בעונות קודמות, זה רק אני שהתעוררתי עכשיו, וב- כל התייחסות לאח הגדול תורמת לו. )
    הנה התייחסתי. תודה שנתת לי לפרוק.

  13. אני מוצאת את מקהלת ה”גמני מתנשא גאה” שמסתובבת פה, מיותרת לא פחות מהתוכנית עצמה.

    גילוי נאות: לא ראיתי דקת “אח גדול” מעודי.

  14. לא חושבת שזו התנשאות. גם אני לא רואה את זה, אבל אני לא מרגישה בוז לחברים שלי שכן רואים (ויש לי כאלה).
    בשבת ישבתי אצל הוריה של חברה וברקע היה את ערוץ 20. ניסיתי, באמת שניסית, אני רוצה לפעמים להיות מסוגלת להשתתף בשיחות של כולם בנושא, אבל וואלה, זה פשוט משעמם אותי. רצח.
    בעונה הראשונה הצלחתי להיות מעודכנת לחלוטין מבלי לראות אפילו דקה של התוכנית ובזמנו באמת בזתי למי שרואה את זה. היום אני פשוט אדישה לחלוטין לנושא [אמרה זו שטרחה להגיב לפוסט בנושא “האח הגדול”].

  15. כמי שהיה חלק מהדיון בטוויטר ונחשף לחלקים אחרים שלו (אבל לא יודע אם לכולם): אני חושב שאתה חוטא לאמת. אף אחד לא האשים אותך בהתנשאות.
    אתה התפלצת מכך שאייטם אחד בעמוד הבית של גלובס מוקדש למה שקרה אתמול ב”האח הגדול”. אביעד ואני, כל אחד מסיבותיו, חשבנו שאין פסול בעובדה הזו. זה לא אומר שאנחנו חושבים שאסור לזלזל ב”האח הגדול”.
    אני למשל חושב שמה שנעשה אתמול על-ידי ההפקה של התכנית ראוי גם ראוי להתייחסות שרובה צריכה להיות ביקורת קטלנית ונוקבת אם לא על עצם הפורמט (זה עניין לדיון אחר) אלא על מה שהם בחרו לעשות איתו הפעם.

  16. רק בדיעבד אני רואה שהפתיחה של ראש כרוב היתה העתקה של קטעי האנימציה המופלאים של מונטי פייתון. איזה קטע. ובכלל, פעם היו משקיעים בקטעי פתיחה של תכניות. ובמוזיקה. העיבוד בהחלט נאמן לתקופתו ונעים לאוזן. היום הכל בררה. (דרך אגב, מה זה האח הגדול הזה שאתם מדברים עליו?).

  17. כפי שציינו יפה כמה מקודמי, זה מוזר להגיב בנושא האח הגדול כאשר אתה לא צופה באח הגדול.

    מה שבעייתי בתוכניות כמו האח הגדול או השרדות הן הגלישה שלהן למקומות אחרים. אני לא מדבר על שיחות ברזייה (אני מתכנת, שיחות הברזייה שלנו הן אחרות לגמרי). אלא הגלישה למהדורת החדשות למשל, או לתוכניות אחרות בטלוויזיה, רדיו וגם לעיתונות – אפילו לגלובס.

    ונניח זוג נורמטיבי, כמוני וכמו אשתי, שלא מעוניינים להחשף לטראש הזה (לאו דווקא האח הגדול אלא הכל). אז אנחנו מתחילים להקטין את החשיפה שלנו. מפסיקים לראות את ערוצי הבראודקאסט, מפסיקים לשמוע ערוצי אקטואליה ברדיו ולא קוראים עיתונים גם אם מקבלים אותם בחינם בתחנת הדלק כי ממילא הרוב שם זבל צהוב. ואם הסביבה החברתית/משפחתית דומה לך אז אחרי כמה שנים אתה מגלה שאתה בסוג של גטו או גלות פנימית. אני חי בארץ, אבל קורא יותר עיתונות וספרות זרה מעיתונות וספרות מקומית, שומע הרבה יותר רדיו מחו”ל מאשר רדיו מקומי ורואה רק תוכניות טלוויזיה זרות. עם הטכנולוגיה של היום קל להיות מנותק מהסביבה האופליינית שלך. ואני יודע שיש רבים כמוני.

    אז יכול להיות שאני מגזים, וקפוץ תחת וגם מתנשא ומתאשכנז ולא יודע מה. אבל זה מה שאני מרגיש.

  18. ההצלחה של יח”צני התוכנית לנתב את הדיון ברמתה לשאלת התנשאותו של המתדיין היא לא בזכות כשרונם. לדעתי הם פשוט רוכבים על גל גדול ועכור של אנטי-אינטלקטואליזם ששותף את המערב בעשורים האחרונים. יש לו הרבה סיבות היסטוריות, מהשמחה שבהמהפכה הדמוקרטית ועד ליאוש מהמהפכה המדעית, אבל ברור שהוא הביא לידי מצב שפשוט אסור בתכלית האיסור להתיימר לדעת או להבין משהו שזולתך איננו מבין. דבר כזה הוא החטא הגדול ביותר. לכן כמובן גם אסור לשפוט או להעביר ביקורת (כי מי אתה שיודע יותר טוב? אתה סתם “שיפוטי”!) ואין טעם לנתח דברים מבחינה אנליטית (כי ממילא השכל לא יכול להבין כלום, וצריך להרגיש את זה. אתה סתם “שכלתני”!), וכאמור כל יומרה לדרג תופעות תרבותיות מוצגת כהתנשאות.

    בלי כל קשר אתמול ראיתי את הרבע שעה הראשונה של האח, ואחרי שהרגשתי שנכנסתי לפה של חודדה מספיק כדי להרגיש איך זה בפנים, כיביתי. לעניות דעתי: בזבוז זמן. אבל הי, מה אני יודע.

  19. יש כאן פשוט נסיון של אנשים להצדיק בחירה שהם עושים, במקרה הזה לצפות ב”אח הגדול”, וכשמישהו מעיר להם על זה משהו הם לא מסוגלים לספוג את הביקורת ובוחר להאשים את הצד המבקר בהתנשאות.

    זה לא קורה רק בגבולות האח הגדול או הטלוויזיה בכלל, אלא כמעט בכל תחום אחר בחיים. סטודנט למדעי המחשב צוחק עליי כי בחרתי ללמוד קולנוע, תחום בלי עתיד (נניח)? יותר קל לקרוא לו מתנשא מלהתחיל להסביר לעצמו, ולעצמי – מה הביא אותי לבחירה שלי.

    אני חושב שמותר לאנשים לראות האח הגדול. מותר להם גם לדבר על זה. לשם העניין, אפילו אני מצאתי את עצמי בוהה אתמול בפרק ובהדחה המדוברת, מבלי להצליח להעביר ערוץ, ממש כאילו נקלעתי לזירת תאונת רכבת. בשגרה, אגב, גם אם אני נופל על פרק אקראי של “האח הגדול” בזיפזופ תמים אני מעביר תוך חצי דקה, כי זה משעמם אותי מאוד. אתמול זה לא שעמם אותי. קורה.

    הזליגה של תכני הטלוויזיה לתקשורת, לעומת זאת, היא כבר מוגזמת. זכורה לי תוכנית של לונדון וקירשנבאום בה הם הביאו מומחה לתורת המשחקים שיסביר להם על “הישרדות”, כשהעונה הראשונה של התוכנית הזו שודרה בערוץ 10. אבא שלי התעצבן שהערוץ דוחף לו את הישרדות גם לתוכניות האקטואליה, ועוד ללונדון וקירשנבאום no less, שסביר להניח שצופיה הם לא ממש קהל היעד של הריאליטי המצוי.

    אבל נו, שגם לערוצים אלה יהיה לבריאות. ערוץ 10 גרמו לכך, בהבאת מומחה אחד לתורת ההישרדות, שהפסקנו מסורת ארוכה של צפייה יומית בלונדון וקירשנבאום. אם הייתי קורה את גלובס, אני מניח שהייתי מאבד כל כבוד בסיסי כלפי העיתון הזה אחרי כותרת ראשית כל כך מטופשת.

    בעיה שלהם. לפחות בינתיים, כל עוד יש פה ושם אלטרנטיבות קצת יותר שפויות. ברגע שגם הם יפלו בקסם הזכיניות זו כבר תהפוך לבעיה שלנו.

  20. מוזר, היתה לי גם בדיוק את אותה שיחה בעבודה, וחבר התעקש שיש בתוכנית יותר חשיבות מהטראש הנראה לעין – להימנע מחודידה משמעותה להתעלם מחלקים גדולים של החברה הישראלית בימינו, לטענתו.

    חברה אחרת אמרה שהיא תראה את זה רק כדי שלא תרגיש בחוץ בשיחות – אבל 30+ שנות אסטרונאוטיות וידאו שזה המצב הטבעי שלי אז… למי אכפת

    ובכן, אני לא סובל את התוכנית, לא ניסיתי ולו לשנייה לאהוב אותה ואני מודה שבקטע הזה הזה אני מתנשא.

    אבל קצת אינטרוספקציה מגלה שוואלה גם לי יש את הטראש המפגר שאני אוהב החל במת לחיות, וכלה call of duty, באטלפילד, medal of honor – לא בדיוק העילית האינטליגנטית של המשחקים – (ולמען הסר ספק בהחלט יש משחקים שמהווים יצירות מופת לדעתי)

  21. מסתבר שפורמט התכנית הזאת גורם לתגובות דומות בכל מקום בעולם.

    מדובר באינדיקציה מצויינת למצבה של הטלוויזיה המסחרית וההסתגלות שעברה כדי להמשיך להיות רלוונטית בעולם המקוון, עם הפרעת הקשב של שנות האלפיים. אני, כמו רן ועומר, בוחר שלא להשתתף במשחק הזה כלל. מותר להפסיק לצפות במכשיר החד כיווני והפרימיטיבי הזה שמבזה את צופיו בחלקים גדלים והולכים מזמן השידור הכללי.

    כל זה לא מפחית מעצמת הפלטפורמה של האח הגדול, הארכיטיפ של תרבות הריאליטי – התקפה על כל החושים, בכל ערוצי התקשורת, מ-ס.מ.ס ועד לאחרון העיתונים ואתרי החדשות, גם אלו שמחזיקים עצמם רציניים ומכוונים לקהל מיושב בדעתו.

    למעט צפייה רנדומלית לחלוטין שקשורה למקום ולזמן שבו הייתה טלוויזיה פתוחה בערוץ, לא צפיתי במכוון מעולם באח הגדול, וגם לא בכוכב נולד, לא בארץ ולא במקום מגוריי הנוכחי. בזמני הפנוי תמיד העדפתי לקרוא ספר או להאזין למוסיקה או פודקאסט אהוב או שיחה אמיתית עם אדם אמיתי.

    זה לא הופך אותי לאליטיסט, אולי רק שייך לדור אחר, שאני מאמין בכנות שהוא אינו הולך ונעלם. תגובת הנגד של צעירים ממני למתקפה החושית הזאת עוד בוא תבוא, רק שהיא לא תזיז לתאגידי המדיה שמשחקים במגרש של המספרים הגדולים באמת, מסת הצעירים שלא באמת מבינים כרגע במה מאכילים אותם.

  22. סנוב כאן וד”א, לא מאות אלפים סנובים.
    כמה עשרות אלפים. וגם מתוכם אפשר לברור את אלה שמעוצבנים על כל הנושא אבל אחרי הדחה הלכו לבדוק את מי הדיחו, ומתוכם אפשר גם לברור את אלה שאכפת להם שיש שם ערביה קוקסינל וחירש.

  23. ואף אחד לא מתייחס ללינק? אחלה לינק, גם אם נוסטלגי משהו, הייתי מעדיפה כבר לראות ראש כרוב. אני לא מתנשאת, האח הגדול פשוט לא מעניין אותי בגרוש. אולי בעוד כמה עשורים, כשיכתבו על הפנומנה הסוציו-פסיכולוגית של ה “ריאליטי שואו” (כבר עכשיו הייתי מסייגת כמה מציאות יש שם באמת) ועל סוף הטלויזיה כמו שהכרנו עד היום.

    בנוסף נדמה לי, שאת הבאזזז ההיסטרי הזה, יש רק בישראל.

  24. כל כך הרבה אנשים מגיבים אם צריך או לא להתייחס לנושא הזה. הייתי אומר שההפקה השיגה את שלה.

    תעשו כמוני, תברחו לארה”ב, אל תעשו מנוי לכבלים, ותראו טלביזיה מסוננת רק דרך הולו או נטפליקס. אגב, אני מאד ממליץ על העונות הראשונות של MI-5 הבריטית – באמת טלביזיה משובחת, וגם די אותנטית, אפילו ה- MI-5 האמיתיים נלחצו שמגלים יותר מדי שיטות שלהם.

  25. גם משחק של מכבי לא צריך לזכות להתייחסות מיוחדת, אלא אם כן יש פינת ספורט במהדורת החדשות. טלוויזיה שמסקרת את מה שקורה בטלוויזיה, זה כמו שהכותרת הראשית של ידיעות אחרונות תהיה על איך הדפיסו את העיתון היום.

  26. יש גם אנשים שאין להם טלוויזיה בבית,
    הם גם מתנשאים גם קפוצי תחת וגם?
    אני צריך לדעת כדי להדפיס על חולצה ולסחוט קצת דרכמות מהמתחרים.

  27. יובל ידידי הטוב,

    אל תדאג. אתה לא מתנשא ולא סנוב. יש עוד המון אנשים נורמליים (כולל כאלו שעוסקים בתקשורת) שלא צופים ב”אח הגדול” ורואים בתכנית הזו ובתכניות הדומות לה בזבוז זמן אחד גדול. זה לא אנחנו הלא-נורמליים. מי שמוחו ההזוי (והייתי אפילו מעז לומר – מוחו המרושע) החליט לעשות כסף מטפשותם של אנשים – הוא הלא-נורמלי.

    חבל לבזבז עוד מילה על ה- crap הטלוויזיוני הזה. הגיע הזמן לעזור לישראלים לחזור לשפיות.

    שלך

    בידידות רבה,

    שמוליק

  28. ריאליטי כפורנוגרפיה במסווה:
    התוודות: אני צפיתי בעונה הראשונה של הישרדות וגם בפרקים נכבדים מ”האח הגדול VIP”. במשך אותו זמן גם אני נורא התעצבנתי כאשר אנשים אמרו לי (לרוב בטון שאני פירשתי כמתנשא) “איך אתה רואה את השטויות האלה?”, “לי יש דברים טובים יותר לעשות עם זמני” או “זה משעמם אותי” – ובכל זאת כל אותו זמן הרגשתי בתוך תוכי רגשות אשם שלא ידעתי לבטא אותם ולא הבנתי את הסיבה להם.
    בשלב כלשהו הרגשות האלה התעצמו לרמה כזאת שהרגשתי שצפיה בהפקות המתוחכמות והמשומנות היטב הללו זה סוג של אונס אינטלקטואלי. הגעתי להבנה שהשעות שבהם צפיתי בג’אנק פוד הטלויזיוני הזה באמת הזיקו לי ואת הזמן שאבד לא אוכל להחזיר.
    התובנה העיקרית שלי מהחוויה היא זו:
    התוכניות האלו הן פורנוגרפיה במסווה. אני נגד צפייה בהן לא כי הן משעממות, אלא כי הן פונות ליצרים הכי נמוכים שלנו. תחשבו על זה – הייתם מוכנים לצפות בשעות של פורנוגרפיה בפריים טיים שלכם ולחשוף את ילדכם לתוכן מסוג זה?
    באמירות על כך שהתכניות האלו משעממות ישנה מידת התנשאות והתחסדות. האם גם פורנוגרפיה משעממת אותכם? אני סבור שלא, ובכל זאת לא תרצו לצפות בזה שעות על גבי שעות או לראות את זה משודר בטלויזיה.
    מאז הגמילה שלי יש לי תחושת היטהרות עילאית בכל פעם שאני נקלע לשיחה על אחת מתכניות הזבל האלה ואין לי שמץ מי אמר למי מה ולמה ועל מי לעזאזל מדובר

  29. אני לומד מהעיתונים, שמסקרים את התוכנית ללא שום קנה מידה, שבשיאה מגיע הצפייה לסביבות 30%.
    כלומר, הרוב הגדול אינו צופה בתוכנית.

  30. נראה לי שכדאי להסביר שכל הדיון הזה התפתח מסיטואציה אחרת לגמרי. נטען שהיו”ר מתנשא לכאורה עלי כי באחד הציוצים שלו אמר שיש דברים יותר חשובים בחיים ושאכבה את הטלוויזיה. מה שהיו”ר לא ידע (ובצדק מבחינתו) זה שאני מעביר את רוב שעות היממה בשבוע האחרון בבית החולים העמק שם אמי מאושפזת (בפעם העשירית השנה מיינד יו). ולכן לצופה מהצד שכן מודע למצבי, הציוץ היה צורם ונראה שהיו”ר מתנשא. זה לגבי המקור של הדיון.

    לגבי המשך הדיון, ובכן, אם כל האנשים שסולדים מהאח הגדול ומצהירים שהם לא צופים בתוכנית היו מצביעים מרצ וממחזרים בקבוקים ונייר – ישראל הייתה נראית אחרת.

    אין כל בעיה לסלוד מהאח הגדול. לי אישית יש בעיה קלה עם אלה שמבטלים את האחר בגלל שהוא צופה באח הגדול. אתם יודעים, אפשר גם לצפות באח הגדול וגם לקרוא את נוטות החסד. אף אחד לא צריך להתנצל על מה שהוא אוהב כל עוד זה לא פוגע בקולקטיב. זה אמור להיות העקרון המנחה.

  31. טוב. אין מנוס. החודדה שבי רוצה לפרוץ.

    כמו שכבר כתבתי בטוויטים שלי במהלך הדיון היום בבוקר – מה שהציק לי הוא הערה אישית מאד שכוונה לבן אדם ספציפי מאד. מין סוג של נזיפה חינוכית שכזו. ובהתחשב בעובדה (שלא היתה ידועה לך) שאותו אדם ספציפי נמצא כרגע בסיטואציה לא משמחת במיוחד, הנזיפה נראתה לי טיפה – “חינוכית” מדי.

    לגבי השימוש במילה המפורשת “מתנשא”. ובכן. חזרתי בי מהשימוש במילה הספציפית הזאת, טוויט וחצי אחר כך.

    אני מרגישה לא נעים שסופה של הערה קטנה שהתפרצה לי, אבוי, ממעמקי החודדה הפולניה שבי, הפכה פתאום לדיון שממנו משתמע שאני חושבת שכל מי שמעביר ביקורת על אח הגדול הוא מתנשא. אין לי שום מושג איך זה הגיע לשם. וחבל לי שזאת השורה התחתונה.

  32. אני מסכים עם תמר, אי שם למעלה. ההכרזה של ‘מתנשא גאה’ מתכתבת עם ההכרזה של ביבי נתניהו על ‘אספסוף גאה’. היא מורידה את הדיון לרמה של ‘הכל עובר עליך וקקה בידך’, ולא ממש עונה על השאלה מה כל כך נורא ב’אח הגדול’.
    בתור אחד שגר באמריקה, נחסכה ממני החוויה למזלי (למרות שיצא לי לראות כמה פרקים מהעונה הקודמת, ולא הבנתי על מה הרעש). אני מוסיף את הסכמתי לכל אלו שמפנים את האצבע לכיון יח”צ – יש כאן תרגיל שיווקי מבריק שנתן לאלו שצופים בתכנית נשק נגד המלעיזים – בעולם פוסט מודרני (שרוב המבקרים בוודאי מכירים), למי יש זכות להגיד מה נכון ומה לא?
    ההזניה של הטלוויזיה בפרט והמדיה בכלל לא מתחילה באח הגדול, ובוודאי לא עוצרת בו. מספיק לראות כתבות שיווקיות בערוץ שתיים או לקרוא את מאמרי המשנה באתר ‘הארץ’ כדי לראות. וזה בסדר להרגיש שכולם שהרוב רדודים חוץ ממך. להגיד להם את זה, לעומת זאת, לא מקדם את הדיון לשום מקום.

  33. mio – 11

    ממש לא אמרתי שמעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה (ומי שאינו קשיש או תינוק) לא צריך אופיום להמונים.
    למעשה בכלל לא אמרתי שום דבר נגד אופיום להמונים.

    אמרתי שאין להם הצדקה לא להיות מעודכנים בחוק המאגר הביומטרי (כדוגמא)
    כלומר זו אוכלוסיה לא אינפנטילית, לא חולה, לא ענייה, לא חסרת השכלה – אין לה תירוצים לא להיות קצת מעודכנת בדברים הרי גורל (שלא לומר השכלה כללית) בנוסף לאח הגדול.

  34. מנטפקת גם ב-32: שקר גס! יש תקלוט של רדיו הר הצופים בסירא, וללא ספק יש גם משהו בבאס, וגם גוועאלד מופיעים! לא ברור מה מסיבות בטחוניות חשבו לעצמם בהתעלמות מכל אלו.

  35. הדבר הכי טוב באחי הגדול זה שאין בו פירסומות ואני מאחל בגלל זה שהוא ימשך לעולמים, שתהיה פינה אחת בטלויזיה שאפשר לשים ברקע ולשמוע קולות של בני אדם אמיתיים, ולא את הקולות המזויפים האלה של המפרסמים השקרנים

  36. @רועי ב-28: אני כזאת סנובית שאפילו את זה לא ידעתי. כל מה שאני יודעת על האח הגדול בעונה הזאת בא מהפוסט הזה, או מטוויטר, או מפייסבוק.

    @דנדוש: נראה לי שמסיבות זה שירות שבו המארגנים שולחים פיד של האירועים בעצמם, לא?

    @מיצידי: חשבת פעם לסגור את הטלויזיה ולשמוע קולות של בני אדם אמיתיים סביבך? או לחילופין לראות סדרות או שידורי טלויזיה דרך האינטרנט? גם שם אין פרסומות.

  37. רוצה להוסיף לדיון על האח הגדול, דיון נלווה על אירועי תרבות מרהיבים נוספים, שמרב שהם כבר קונסנזוס לא מדברים עד כמה הם מזעזעים, הייתי אומרת על סף המפחידים, פוגמים בטעם הטוב ועוד ועוד.

    כן, כן, אני מדברת על אירועי חנוכה למינהם. כאמא לבת חמש, אני מנסה מאד לשמור על הבת שלי מחשיפה לפסטיגל. ואני חייבת להודות שאני שואלת את עצמי אולי אני טועה, אולי היא מפסידה, אולי זה מתנשא.
    אבל כשאני חושבת על זה דקה ואפילו לא יותר מזה, המסקנה שלי שגם לילדים מגיעה איכות. ובנקודה התחתונה אני חושבת שהמח הצעיר של הילדים שחשוף לתכנים כמו הפסטיגל, שזה אומר יעל בר זוהר בלבוש מינימלי צורחת דברים לא ברורים על הבמה ומלא בלונים ושקשוקה, מובילה אחר כך לאסקלציה ברמת הריגושים ולאח הגדול, ולכו תדעו מה יבוא כשהם יהיו גדולים.

  38. אביעד,

    אם כל האנשים שסולדים מהאח הגדול ומצהירים שהם לא צופים בתוכנית היו מצביעים מרצ וממחזרים בקבוקים ונייר – ישראל הייתה נראית אחרת.

    עכשיו קפץ לי פיוז.

    הרי ברור שמרצ היא אובייקטיבית המפלגה שאנשים טובים יותר צריכים להצביע לה, לעומת דברים סובייקטיביים כמו מיחזור בקבוקים ונייר. אני, כמישהו שלא מצביע למרצ, חייב להשתפר ולהפוך למצביע מרצ כדי להיות בנאדם טוב יותר. תודה על ההטפה הפוליטית ה(לא כל כך)מוסווית.
    אולי מדובר פה על התנשאות, אבל בתגובות לפוסט הזה, זה הדבר הכי מתנשא שקראתי.

    (ובלי קשר, המון בריאות לאמא שלך)

  39. אחח ראש כרוב. איזה פתיח.
    בכל פעם שאני רואה משהו מתוכניות הטלוויזיה שהיינו צופים בהן אי שם כילדים בשנות השבעים (ואם גדלתם בשנות השמונים, בחיי שאני מצטער בשבילכם, שנות התשעים – עזבו חבל על הזמן) משהו מתגעגע אצלי לתמימות, לפיאות הלחיים, למכנסיים המתרחבים לשיער הארוך ולרוח השובבה ששררה אז על חבורה של בני עשרים שלושים שנתנו להם לשחק בצעצוע החדש שנקרא טלוויזיה לפני שהכל נהיה מסחרה של מסעודות, כסף והפח הגדול.

  40. לטעמי הדבר היחיד שכדאי לומר על האח הגדול הוא שזה משעמם. כל דבר אחר הוא השקעת זמן על משהו שלא שווה אותו. הביקורת עליו פשוט מכריחה אותי להשקיע עוד זמן בשיעמומון הזה.

  41. כל כך נכון – מזדהה לגמרי !
    אבל זה נראה לי די אבוד – מיתגו את התכנית מצוין כדי להגדיל את הרייטינג,
    בכל שיחת סלון/ מסדרון/ עובדים זה עולה

    כל כך ניסיתי להסתכל על השטות הזו…. אבל למה??????

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: