90% מקיימים יחסי מין במקום העבודה

גיל קול, מערוץ הקריירה בלמהנט, פרסם היום סקר יוצא דופן של "חברת ועדים" ממנו עולה כי נרשמה "עלייה חדה במכורים לעבודה בישראל":

10% מכלל העובדים השכירים במשק "מכורים לעבודה" (וורקוהוליסטים), ולא ייצאו השנה לחופשה.. אותם 10% גם נשארים לעבוד שעה, שעתיים או יותר מממוצע השעות של שאר העובדים בארגון… נתון זה מצביע על גידול של 40% במספר הוורקוהוליסטים בישראל לעומת נתוני סקר השנה שעברה… במשרד האוצר 0% מהעובדים מכורים לעבודה.

תשמעו, מה אומר, מ-ר-ת-ק! עלייה במכורים לעבודה! מה זה עלייה – זינוק! זינוק של 40%. זה מרתק. זה ממש ממש מרתק. קול מסביר איך בוצע הסקר:

מנכ"ל חברת ועדים, יעקב אלוש, אמר שהסקר נערך בקרב חתך מייצג של 360 ראשי ועדי עובדים אשר נשאלו לגבי אחוז המכורים לעבודה מתוך עובדי הארגון. לדבריו, הם הסתמכו על הכרתם את העובדים וידע אישי.

חזור שנית?

הסקר נערך בקרב חתך מייצג של 360 ראשי ועדי עובדים אשר נשאלו לגבי אחוז המכורים לעבודה מתוך עובדי הארגון. לדבריו, הם הסתמכו על הכרתם את העובדים וידע אישי.

מה מה??

מדוע לא להסתמך על דיווח שעות שהוא כיום חובה, שואל קול ומקבל תשובה מיעקב אלוש: "הקשר הוא עם ועדי העובדים ולא מחלקות משאבי האנוש. הן לא יהיו מוכנות לשתף פעולה עמנו – הוועדים כן". אה הא. ולמה שראשי ועדי העובדים ידעו עד כמה העובדים מכורים לעבודה ועד איזו שעה הם נשארים לעבוד? "הם יודעים מה עושים העובדים שלהם – ואם לא, אז הם לא ענו", מסביר אלוש. הם יודעים מה כל עובד עושה, מקשה קול: "כן – מי שידע ענה, מי שלא לא".

באופן מפתיע הסתבר שבמשרד האוצר 0% מהעובדים מכורים לעבודה. איזו היצטרפות מקרים.

גיל, גיל בוא שניה, בחייייאת גיל.

אתה יודע שאתם מפרסם סקר שהוא בדיחה. מה זה בדיחה, בדיחת העשור. זה לא סקר, זה חרטא. למעשה המילה "חרטא" קטנה על הסקר הזה. למעשה, אם אני אקרא לסקר הזה בשם "חרטא" הוא יסמיק מהמחמאה. אחר כך הוא יזמין אותי לסרט. אחר כך הוא ינסה להכניס אותי למיטה.

אם אתה מסביר לקורא עד כמה הסקר הזה הוא בדיחה אז למה אתה מפרסם אותו, למה? למה אתה מפרסם משהו שהוא לחלוטין בושה וחרפה וכלימה, למה? מה הרוויח הקורא שלך חוץ מטקסט שיהפוך לקאלט? אתה חושב שהוצאת את אלוש טמבל? טעות, חביבי. הבדיחה היא על חשבונך.

ולחדשות נוספות: סקר שבוצע בקרב אנשים שמכירים אנשים שטוענים שיש לאותם אנשים חברים שהם שכנים של שומרים ששומרים על בניינים שבהם יש עובדים שיש להם מכרים שמועסקים כעובדי קבלן במשרה חלקית בחברות הייטק מצא: 90% מהעובדים מקיימים יחסי מין במקום העבודה.

21 מחשבות על “90% מקיימים יחסי מין במקום העבודה

  1. נניח ואתה עובד קבלן במשרה חלקית בהייטק,
    אז ככל הנראה אתה מתכנת שעובד מהבית.

    אזי הנתון "90% מהעובדים מקיימים יחסי מין במקום העבודה"
    לא נשמע כל כך מפתיע!

  2. לא מן הנמנע ש90% מה-90% מקיימים יחסי מין עם עצמם.
    מה שמזכיר לי שפעם חבר דוקטורנט שלי הודיע לי שהדירה החדשה שלו תהיה מקום למפגשים אינטלקטואליים ויחסי מין ואז אמרתי לו: "מובן. זיוני שכל."

  3. "אותם 10% גם נשארים לעבוד שעה, שעתיים או יותר מממוצע השעות של שאר העובדים בארגון" זה לא סטטיסטיקה, זה מתמטיקה.

  4. קצת מתמטיקה:
    אם וורקוהוליסטים (זה מאנגלית כלשהי?!) הם כאלה שעובדים יותר מממוצע השעות, אז זה אומר ש-90% עובדים כמו הממוצע או פחות. לא מפתיע מאחר שכמה אנשים בכל זאת חייבים להיות מעל הממוצע – זה ממוצע! טוב, חוץ מבמשרד האוצר, שם 0% עובדים מעל הממוצע – כלומר כולם עובדים בדיוק אותה כמו שעות! כנראה מתשע עד חמש…

  5. בקרב האנשים העובדים מהבית – 100 אחוז וורקוהליסטים ו95 אחוז מקיימים יחסי מין במקום העבודה
    אותו הדבר אצל המובטלים.

  6. הסקר מעלה נתון מפתיע, בו 110% מראשי הועד במקומות העבודה השונים טוענים כי הם יודעים* כל עובד ועובדת.

    *יודעים, נו, אתם יודעים

  7. כמה צחקתי, אלוהים.
    כשראיתי שיש דבר כזה שמכונה "ערוץ הקריירה ב – ynet " .

    אח"כ קראתי את שאר הפוסט.

  8. האם אי החריגה מממוצע השעות במשרד האוצר לא סותרת את הקלישאה הותיקה על האורות במשרד, שנשארים דלוקים עד שעה מאוחרת, כאות מקדים ל"גזרות הכלכליות"?

  9. ובכלל ההגדרה פה של וורקוהוליק היא שגויה..
    וורקוהוליק הוא אדם שמכור לעבודה. זה מתבטא בהרבה יותר דברים, לא רק להשאר יותר שעות.
    גם מי שצריך את הכסף נשאר יותר שעות. לא כי הוא מכור לעבודה…

  10. למעשה בהתאם לעובדה שאני עובד מהבית … אצלי ׳במפעל׳ ראש הועד (אשתי, שהיא גם מנהל אגף הרכב) מדווח על 100% מהעובדים כמקיימים יחסי מין בעבודה. ראש העד טוען על מידע זה מידיעה אישית …

  11. משיחות מסדרון אקראיות שניהלתי/צוטטתי-להן-ללא-רשות-עד-שנתפסתי-ואיימו-לדווח-עליי לאחרונה עולה ש-90% מציבור הסטודנטים בתקופת בחינות מפתחים התמכרות קשה למיץ גויאבה. לא זה הלבן מסיני, אלא זה הורוד של פריגת.

  12. אם עיתונים המתיימרים להיות קצת יותר מכובדים מלמהנט, כמו הטוש והעיתון הוורוד, לא מתביישים לפרסם סקרים חודשיים על התעוררות שוק ההי-טק בהסתמך על ספירת אינצ'ים במודעות דרושים, למה שסיינטיפיק טמקא לא יפרסם סקר (מה סקר? מחקר!) בהסתמך על שאלון (עומק!) של ועדי עובדים?

  13. זה היה ללא ספק אחד הפוסטים המעולים שקראתי אי פעם.
    הקטע שמתחיל ב-"גיל, גיל בוא שניה…" הוא אגדי בשנינותו.
    נהדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: