זוכרים את הפוסט הזה שנכתב לפני כמעט 4 שנים?
הוא עורר דיון נרחב ואני נוהג להשתמש בטענות שמוצגות בו פעמים רבים כאשר אני מדבר על ההטייה של הטכנולוגיה, על הדרך שבה היא משפיעה עלינו מבלי שאנחנו שמים לב. אני טוען באופן ברור: פאוורפוינט עושה אותך מטומטם.
כעת מסתבר, שהצבא האמריקאי מסכים איתי (או שאני מסכים איתו).
כל כך מסכימה!
מצגות פשוט לא מתאימות לבני אדם ויחד עם זאת אין שום סיכוי שהן יעלמו מהעולם בעתיד הנראה לעין. התופעה הזו תמיד מזכירה לי את פס הייצור של צ'רלי צ'פלין.
זה פשוט כל כך אופייני לתרבות הפאנץ' ליין של התעשייה – לקחת חומר איכותי ועמוק ולנסות לדחוף אותו לשורה אחת רדודה ומגוחכת מצד אחד, מן הצד השני כשמישהו רוצה להרשים את הבוסים שלו הוא כותב מצגות להרצאות בנות שעה על נושא שניתן להסבירו בשתי מילים, וכולם משתפים עם זה פעולה, בוהים בייאוש במסך ובשעמום מנידים ראש.
בואו נעמיד דברים על דיוקם
שימוש נרחב ואוטומטי בטמפלטים של פאוארפוינט עושים אותך מטומטם.
בפועל הרבה מדי אנשים כותבים מייליםֿ/מסמכים, מוסיפים בולטים וקוראים לזה מצגת.
לגבי הגנרל האמור – שום כלי בעולם לא היה עוזר למי שחושב שאיור שכזה משרת איזושהי מטרה. לא פאוארפוינט, לא keynote, לא פוטושופ ולא צייר של חלונות.
כלום.
ממליץ בחום להיחשף לספרים ואתרים כמו slideology ו-presentation zen כדי לנסות ולראות כיצד אפשר לעשות דברים קצת אחרת.
פאוורפוינט לא הופך אותך למטומטם יותר משכלי לכתיבת בלוגים, אתרי אינטרנט או גליון אלקטרוני מנחית לך את ה IQ. האם המדיום של מצגת מטמטם? אם כן, אז זה מה שצריך לאמר, ואשמת פוווארפוינט היא, בהיותו דווקא מוצלח, בהפצה רחבה, קומודיטיזציה, של האמצעי הזה.
אבל נראה לי מוזר שתימצות של מידע/רעיונות למצגת כאמצעי תומך בהרצאה אכן מטמטם. ייתכן ושימוש במצגת ללא ההצגה הוא בעייתי, באשר מצגת ללא המציג היא חלקית.
לתמצות, ואיתו להפשטה (גם פשוט וגם מפשיט), יש ערך מוסף. את זה יודע כמו דובר/מורה/מרצה. המחיר, שהוא הרווח, הינו כמובן הסתרה של פרטי אינפורמציה מסויימים (לעיתים מכונננים, לעיתים משיקים).
בסמינר שלקחתי השנה, במסגרת המחלקה למדעי המדינה בעברית, העביר המרצה סדרת הרצאות על הצגה גרפית של מידע. אחרי שלוש-ארבע הרצאות כאלה אתה לא רוצה להתקרב לפאוור פוינט יותר בחיים.
אגב, הוא המליץ על האתר והמאמרים של אדוארד טאפטי (www.edwardtufte.com), שעשה מלכלוך על פאוור פוינט קריירה שניה.
מומלץ לראות את ההרצאה הזו כדי להבין מה זה הצגת נתונים אמיתית.
גדול
מעניין לראות את המקומות בהם הטכנולוגיה קופאת על שמריה.
מצגות שנעשות היום נראות בדיוק כמו אחיותיהן משנת 95. כנראה שרוב האנשים (בעיקר בתעשיית הבולשיט של קורפורייט אמריקה) מעוניינים לשמר את המצב בו אפשר לצור ללא מאמץ תוכן משעמם וחסר משמעות, "כמו שכולם עושים וכמו שהבוס אוהב".
ותיקון לתרגום הקלוקל של הטוש: גנרל מק'קריסטל אמר את הדברים על שקופית ספציפית במצגת:
When we understand that slide, we’ll have won the war
אפשר לראות את השקופית הספציפית כאן:
http://www.nytimes.com/2010/04/27/world/27powerpoint.html?hp
קשה לי להסכים עם אנשי צבא, בטח שהם אנשי צבא בכירים, מין הרגל שכזה, אבל אני חושב שלא נכון לפסול את כל עולם הפאואר פוינט, בטח לא בעקבות הטענה שהם לא מצליחים להבין את המצגת. פאואר פוינט זה כלי, תלוי מה עושים איתו. והנה עוד שאלה: אם הם היו מצליחים להבין את המצגת, הם היו מנצחים במלחמה ? כי אם כן, אני מכיר כמה מתנדבים שהיו שמחים להסביר אותה.
אני חושב שזו דוגמה מאוד טובה לאיך הטוש מתרגם מאמרים מהנ"י טיימס ושוכח להוסיף גם את הפאנץ' (הסלייד המדובר).
איפי – אחלה לינק, אבל נראה לי שהוא גם השתמש בפאוורפוינט בשקפים הראשונים…
לא נראה לי שפאוורפוינט היא הבעיה, אלא חלק נרחב מהאנשים שמשתמשים בו, שחושבים שאם יש תוכנה עם מלאן אופציות (נוחה או גרועה, לא משנה) – אפשר להפסיק להפעיל את מה שנמצא בין האזניים.
חוצמזה יש כמה אלטרנטיבות מעניינות כמו: http://www.prezi.com
כתיבת תגובה