ביום שלישי שעבר פרסמתי פוסט אשר עסק, בין השאר, במחקר אמריקאי אשר בדק את "מידת השמאלנות" במחלקות שונות באוניברסיטאות בקליפורניה ובין השאר מצא שהמחלקות לסוציולוגיה הן השמאלניות מכולן. ב"מוספשבת" של "מעריב", בו לבן דרור ימיני יש טור קבוע, נכתב כמה ימים אחר כך:
מחקר שנעשה בארה"ב חושף נתונים שמצביעים, כביכול, על כך שהטיה פוליטית קיימת בכל אוניברסיטה. בחוגים מסוימים, על כל מרצה עם נטייה רפובליקנית יש חמישה, עשרה או עשרים – עם נטייה דמוקרטית (שמאלנית במושגים של ישראל). אלא שההבדל אדיר. הדמוקרטים הם כחצי מהאוכלוסייה. הפוסט-ציונים, אצלנו, הם אחוזים בודדים.
(זה ממשיך הלאה, מי שמעוניין לקרוא, מוזמן).
יומיים אחרי פרסום הפוסט ההוא, פרסמתי פוסט נוסף, שעסק במחקר של פרופ' יהודה שנהב. אני פותח היום את "מוספשבת" של "מעריב" ומגלה את הטקסט הבא של בן דרור ימיני:
אחד הדוברים המרכזיים של המקהלה הוא פרופ' יהודה שנהב, שעסקנו בו לא מעט בשבוע שעבר. והנה, מתברר ששנהב בנה בסיס נתונים לבדיקת עמדותיהם של עמיתיו הסוציולוגים. הוא מצא שרק פחות מ-20 אחוז השתתפו בפעילות מחאה נגד הכיבוש. זה כמובן לא בסדר. השוואה בין המחקר של שנהב למחקר של המכון לאסטרטגיה ציונית מגלה שהאחרון הרבה יותר רציחני. המחקר האחרון בדק מה מלמדים המרצים. וזה הרבה יותר רלוונטי.
אני שמח לגלות שהקורא בן דרור ימיני מזדמן לגלוב ואני כבר מצהיר, שלא יהיו ספקות, אין לי שום רצון או צורך בקרדיט. קח ממני חופשי, אח שלי, ספר לקוראיך על מחקרים שנעשים בארץ ובחו"ל. בכבוד. אבל אם כבר שבועיים אתה מתכתב עם דברים שמתפרסמים בגלוב, מן הראוי שהגלוב יתכתב עם דברים שאתה כותב.
בן דרור, בסך הכל אני מאוד מכבד אותך ואת כתיבתך. כאשר אחד הטוקבקיסטים דרש לדעת מדוע אני קורא לך "פובליציסט בגרוש" הבהרתי שאותך דווקא כיניתי "פובליציסט". אני מחזיק ממך, מהיושר שלך, מהניסיון שלך, אפילו מהדרך שבה התמודד על תפקיד עורך "מעריב". כבוד.
אבל בזמן האחרון אני חושש לבריאותך הנפשית. בחודשים האחרונים אתה מקיים מסע ציד שבועי נגד "הקרן החדשה לישראל". כשאתה מקבל רוח גבית מ"העיתון" שבו אתה עובד וממאות טוקבקיסטים מוטרפים, אתה מתקיף, שבוע אחר שבוע, את כל מי שנראה בעיניך כמשתף פעולה עם הקרן, כל טקסט שיש חשש שהוא מגלה סימפטיה כלשהי לקרן וכל מי שנודף ממנו ניחוח "אנטי-ציוני".
בסגנון שלא היה מבייש את אחרון רודפי הקומוניסטים בשנים החשוכות של ארה"ב, אתה מסמן מטרות, מציג עדויות ואז יורה את חציך העיתונאיים. השבוע, לדוגמה, החלטת ששאול מופז, הרמטכ"ל ה-16 של מדינת ישראל, שר ביטחון לשעבר וחבר במפלגת קדימה (לא בחד"ש, בפעם האחרונה שבדקתי), הוא אנטי-ציוני. בטקסט שלך טענת שמופז כתב "מאמר שטנה מדהים נגד 'אם תרצו'" ואז הוספת "מופז בצד של האנטי ציונים, לפחות במשתמע".
הנה קטעים מהטקסט של מופז:
אינני מכיר את אותם צעירים החברים בארגון "אם תרצו". חזקה עליי שחבריו מנהלים את מאבקם מתוך אמונה אמיתית בצדקת הדרך ומתוך אהבה למדינת ישראל. אני חושב, באמת ובתמים, שמרצים ישראלים המפרסמים מאמרים התומכים בחרם אקדמי על ישראל הם אנשים שאינם ראויים לשאת במשרה אקדמית הממומנת על ידי משלם המסים. אבל מכאן ועד להסתער על אוניברסיטת בן גוריון ולהשתמש באקטים בריוניים העלולים לפגוע בקיומה של האוניברסיטה ובסטודנטים שלה המרחק גדול. גדול מאוד.
אותם סטודנטים הם אלה המאזינים לאותם מרצים שעליהם יצא קצפם של אנשי ארגון "אם תרצו". חלק גדול מהם ציונים לא פחות מאנשי הארגון. רובם שירתו בצבא ומשרתים במילואים ומדינת ישראל יקרה ללבם. הם מבינים לא פחות מרבים מאיתנו מהי ציונות, שכן הם חיים בנגב יום-יום. האם מישהו חושב שלסטודנטים הללו אין יכולת להבדיל בין טוב לרע? האם מישהו יעלה על דעתו שמרצה הזוי כמו ניב גורדון יגרום ולו לסטודנט אחד לא לשרת במילואים? האם אנשי "אם תרצו" הם הציונים היחידים שנותרו כאן? התשובה היא לא. בפירוש לא.
לקרוא ולהזדעזע. שאול מופז, במאמר שטנה מדהים. אגב, אני צנצנת אם מופז כתב בעצמו את המאמר הזה, אבל הוא חתום עליו וזה מה שחשוב. אם זה "מאמר שטנה מדהים", אם הטקסט הזה הופך את מופז לאנטי-ציוני, ידידי (הרשה לי לקרוא לך ידידי, אני מרגיש מאוד קרוב אליך בשבועיים האחרונים), אתה זקוק לעזרה, לפחות במשתמע.
אבל אפילו בהאשמה ההזויה הזו לא נעצרת. בהמשך הטקסט שלך אתה מציין שבחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב קיים מסלול המציע תואר שני ב"ארגוני שינוי חברתי" אשר מציע הכשרה מעשית בשיתוף עם ארגון שתי"ל. והנה מה שיש לך לכתוב על שתי"ל:
שתי"ל להזכיר, היא הזרוע הביצועית של הקרן החדשה. היא מסייעת לגופים נפלאים שעושים עבודה חשובה. אך רוב הגופים הפוליטיים שזוכים לסיוע הם גופים בעלי אוריינטציה אנטי-ציונית מובהקת.
בן דרור ימיני, אולי כדאי שתצא לאיזו חופשה של כמה חודשים באיזה בית הבראה נחמד? מסע הצלב שאתה מנהל נגד הקרן החדשה לישראל, שבא לידי ביטוי בטקסטים אינספור בשנה האחרונה, עלה לך לראש. נראה שאתה בטוח שאתה הציוני האחרון במדינה שהשתגעה, נראה שאתה משוכנע שאתה זה שמגן על המדינה מפני קונספירציה חשאית של קומץ אנטי-ציונים, אותם אתה רואה בכל מקום ובכל פינה: באקדמיה, בכנסת, בתקשורת, בארגונים חוץ פרלמנטריים, בעצם, בכל מקום בו אתה מביט.
אני עוקב אחרי הטקסטים שלך בחודשים האחרונים וצופה בדאגה כיצד בעיית הרדיפה האישית שלך הולכת ומחמירה. אני מקווה שתמצא מנוחה לנפש המיוסרת והרדופה שלך. אני מאחל לך רפואה שלמה. תרגיש טוב. ותנוח.
כתיבת תגובה