סוציולוגים שמאלנים?!?

הכחול נראה עמוק יותר והלבן בוהק יותר כאשר זה משלנו, ממש משלנו. כן, גבירותיי ורבותיי, יש לנו מקארתיזם כחול-לבן. אמנם הוא יד שניה, לא מקורי, קצת מסריח מעובש אבל היי, לא בודקים לסוס מקארתיסטי בשיניים.

התנועה הימנית המסוכנת ביותר מאז “כהנא חי”, תנועת “אם תרצו”, זו שמאיימת בתביעות משפטיות, חרמות ושאר ממתקים, פרסמה אולטימטום לאוניברסיטת בן-גוריון: “פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים”. אחחח תענוג. התנועה נותנת לאוניברסיטה 30 יום לתקן את ההטייה האנטי-ציונית.

כן חברים, חזרנו לשנות ה-50′ והסנטור ג’וזף מקארתי בא לביקור. נהנה מתמיכת “עיתונים” ופובליציסטיים בגרוש שמנהלים קמפיין דה-לגיטימציה ארוך, מתמשך, דוחה ומטונף נגד ארגוני שמאל, המקארתיזם הישראלי החדש רודף אחר כל מרצה, שמפנה למאמר, שנכתב על ידי חוקר, שבעבר פרסם מאמר, שנחשד על ידי גופים שונים, שהוא אנטי-ציוני, כלומר כזה, שרחמנא לצלן, טוען, שאולי, נניח, צריך להתחשב גם בצד הפלשתינאי. סליחה. פלשתינאצי.

אתמול פורסם שבלחץ ארגוני הימין, בודקת אוניברסיטת תל-אביב האם תכני הקורסים בחוג לסוציולוגיה הם אנטי-ציונים. אני מכיר את הרוב המוחלט של השמות שמוזכרים בכתבה. הם היו מורים שלי. כמה מהם דמויות מבריקות, גדולות מהחיים, כמו פרופ’ חיים חזן או פרופ’ חנה הרצוג. פרופ’ יהודה שנהב היה אחד המנחים שלי לתזה (השני הוא ד”ר אבי קורדובה, הדמות שהשפיעה עליי יותר מכל בתואר הראשון והשני). שנהב הוא איש שמאל ידוע, איש הקשת המזרחית ובעל עמדות תקיפות בנוגע לנושאים רבים. הוא אינטלקטואל וחוקר מהמעלה הראשונה.

הטענה שהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב או בכל אוניברסיטה אחרת עמוס באנשי שמאל היא מגוחכת. היא מגוחכת לא בגלל שהיא שגויה, אלא בגלל שהיא נכונה. נכונה אוניברסלית.

מחקר (זהירות, קובץ PDF) שבוצע בארה”ב לפני ארבע שנים ביקש לבדוק האם באמת אוניברסיטאות הן שמאלניות. המחקר בדק 11 אוניברסיטאות בקליפורניה ובדק מהו היחס של מצביעי השמאל-ימין (דמוקרטים-רפובליקנים) במחלקות השונות ומצא שהיחס הממוצע הוא 5:1 (לטובת הדמוקרטים, כמובן). הנה כמה תוצאות:

ברקלי: 9:1
יו.סי.אל.איי: 7.2:1
סטנפורד: 6.7:1
יו.אס.סי.די: 6.6:1
קאל-טק: 4.2:1

בואו נראה מה קורה במחלקות השונות באוניברסיטאות שנבדקו:

מדעי הרוח: 10.1
אומנויות: 7.6:1
מדעי החברה: 6.8:1

האם תופתעו לשמוע שבמחלקות למנהל עסקים היחס בין שמאל-לימין (בהערת אגב יש לומר שהיחס דמוקרטים-רפובליקנים כמייצג יחס של שמאל-ימין בארה”ב הוא הרבה יותר בעייתי מאשר בישראל) עומד רק על 1.3:1?

רוצים לדבר על מחלקות ספציפיות? בבקשה:

לימודי אתיקה: 16.3:1
אמנויות הבמה: 16:1
מדעי המוח: 13.1:1
שפה וספרות: 11.9:1
פסיכיאטריה: 11.8:1
היסטוריה: 10.9:1
ביולוגיה: 10.7:1
אנתרופולוגיה: 10.5:1

סליחה, ואיפה החוג לסוציולוגיה? בראש הרשימה. 88 אנשי סגל נבדקו, רק שניים מהם רפובליקנים. יחס של 44:1.

איזו הפתעה מרעישה. אנשים שחוקרים את החברה ואת הדרך שבה היא פועלת, הדיסציפלינה שחושפת את המנגנונים שמטמיעים, משעתקים ומחזקים עוולות חברתיות כמו ריבוד והדרה, האנשים שחוקרים תופעות כמו עוני או סטייה, שבודקים כיצד ארגונים חברתיים דואגים לשמור את העשירים והחזקים בעמדותיהם, האנשים האלו מעדיפים התערבות ממשלתית על פני קפיטליזם משתולל, חילוניות על פני דתיות, ביקורתיות על פני סמכות או במילים אחרות, הם נוטים לשמאל על חשבון הימין. הדיסיפלינה אשר התנערה מהמסורת הפונקציונאליסטית ששלטה בה במשך עשרות שנים בראשית המאה ה-20, שמחבבת פוסט-סטרוקטוראליסטים כמו מישל פוקו, שמתפעלת מאסכולת פרנקפורט, היא דיסיפלינה שבה יש אנשי שמאל. תשמעו, אני ה-מו-מה.

אף אחד בעולם לא מתרגש מהממצאים האלו כמו שהוא ודאי לא יתרגש כאשר ישמע שעל פי אותו מחקר אמריקאי, יחס דמוקרטים-רפובליקנים במחלקה לניהול עומד רק על 1.8:1, במחלקה ללימודי שיווק על 1.7:1 ובמחלקות ללימודי צבא על 5:0. לטובת הרפובליקנים.

אוניברסיטאות בכל העולם, היו מאז ומתמיד מעוזי השמאל. המהפכות החברתיות הגדולות של שנות ה-60 יצאו רובן ככולן מאוניברסיטאות. הסטודנטים והמרצים שלהם היו אלו שקראו לשינוי חברתי, הם היו אלו שנלחמו בדוגמות מחשבתיות וקראו להוציא את ארה”ב מוייטנאם.

אבל בישראל בודקים סילבוסים, רודפים מרצים ומאיימים על חירות המחשבה הביקורתית שהיא נשמת אפה של חברה דמוקרטית ושל מוסד אקדמי.

ברוכים הבאים לעולמו של מקארתי, עולם של איום בתביעות משפטיות, איום בעצירת הזרמת כספים, רדיפה אישית של אנשים בשל עמדותיהם הפוליטיות. אחרי 30 שנות שלטון של הימין, סוף סוף נעשה ניסיון אמיתי, שיטתי ומסודר להיפטר אחת ומתמיד מהשמאלנים.

ובא לציון גואל.

נכתבו 133 תגובות לפוסט “סוציולוגים שמאלנים?!?”

  1. חנן כהן:

    חיכיתי לפוסט הזה. תודה.

  2. דני א.:

    כל כך מדויק ונכון. אוקיי, מה עושים עכשיו?

  3. סוציולוגים שמאלנים?!? – מאבד תמלילים/ יובל דרור:

    […] המשך אצל יובל דרור […]

  4. Tweets that mention סוציולוגים שמאלנים?!? | מאבד תמלילים - הגלוב -- Topsy.com:

    […] This post was mentioned on Twitter by Yuval Dror, ygurvitz, Nimrod Avissar, danny, Yossi Levy and others. Yossi Levy said: RT @yuval_dror: מאבד תמלילים | סוציולוגים שמאלנים?!? http://bt.io/FpbZ […]

  5. נמי:

    קריאה מעניינת, תודה.

  6. אהוד קלדור:

    תודה, יובל

  7. יובל (אחר):

    נהדר, תודה.

  8. גורו יאיא:

    נשאלת השאלה, מה יכולים אם תרצו לעשות כדי לעצור את התרומות, שאנחנו כל כך מתרגשים מההצהרה הזו?

  9. עופר:

    כתבת גבוה מדי. אף חבר ב”אם תרצו” לא יבין מה רצית להגיד.
    לגבי יהודה שנהב, הוא אכן פוסט ציוני ואף הודה בכך.
    ובן דרור ימיני כותב לפעמים דברי טעם. אי אפשר לפסול את האיש כי לפעמים הוא כותב שטויות. כולנו כאלה. למשל התגובה שלי.

  10. עידן:

    בול פגיעה.

  11. קורא:

    מהו מקארתיזם?
    המקארתיזם היה מאופיין ברדיפת אנשים בגלל קשר מקרי עם המפלגה הקומוניסטית האמריקאית ולפעמים ללא קשר כזה כלל.

    הקמפיין של אם תרצו שונה במהותו. אין פה ניהול של רשימות שחורות, אלא דרישה מהאוניברסיטאות
    הממומנות מכסף ציבורי ומתרומות שלא להפוך למרכזי הטפה פוליטית קיצוניים. במידה והאוניברסיטאות ימשיכו להוות מרכזים כאלה, לפנות לתורמים ולשכנע אותם שלא לתרום מכספם להטפה לעקרונות אליהם הם מתנגדים.

    לא כל ביקורת היא רדיפה, ולא כל התנגדות היא מקארתיזם.

  12. רן בר-זיק:

    ראשית, הפוסט מעניין ומעורר מחשבה.
    שנית, כפי שציינת, ההקבלה בין דמוקרטים לשמאל ובין רפובליקנים לימין היא בעייתית מאד. אני בדעותי הכלכליות קרוב מאד לסוציאליזם, מאד בעד שיוויון זכויות מלא ללהט”בים ובעד זכות האישה על גופה. אבל הדעה הפוליטית שלי היא ימנית.
    שלישית, חשוב לציין שכל נושא החרם התחיל דווקא מהשמאל. אני לא מתכוון לקריאה (הבלתי לגיטימית לטעמי) לטובת חרם אקדמי על האוניברסיטאות בישראל אלא מקרה כמו המקרה של ד”ר פנינה שרביט-ברוך (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664852,00.html). זה לא מצדיק את הפניה של ‘אם תרצו’, אבל זה כן מצדיק חלק מהתחושות של חלק הולך וגובר של אנשים שאני מכיר, שפעם לפחות השתייכו לשמאל הציוני, שהאקדמיה והתקשורת נשלטות על ידי שמאל קיצוני ופוסט ציוני.

  13. זו ש:

    אני רק תוהה מתי יתחילו לערוך שריפות פומביות של ספרים ומאמרים שכתבו כל האנטי ציונים האיומים האלה.

  14. ר.ציני:

    זה כמו לטעון להטיה כיוון שהרוב המכריע של המרצים בפקולטה לביולוגיה תומכים בתורת האבולוציה יותר מאשר בבריאתנות והפיזיקאים/אסטרונומים מתנגדים לדיעה שהעולם סובב סביב כדור הארץ.

  15. עידן:

    לקורא: “מרכזי הטפה פוליטית קיצוניים”?? אתה יודע מה, בסדר. נלך לקראתך. אנחנו נסגור את הברז ל(כמעט) כל הישיבות החרדיות, ולעוד אי אלו גופים ממומני-ציבור עם הטיה ימנית מובהקת, ואתם תסגרו את הברז לאוניברסיטאות. זה הגיוני בערך באותה מידה. כלומר, אם ההגיון מושתת על מקארתיזם.

  16. כפור:

    5:0?

  17. חץ בן חמו:

    תזכיר לי מתי בפעם האחרונה אחת מאותן אוניברסיטאות מכובדות יצאה בקריאה להחרים לחלוטין את אותה מדינה שהיא נמצאת בה? עזור לי למצוא בגוגל איזו פעילות של מרצים אמריקאים להחרים את ארה”ב, מוצריה, סטודנטים וכל דבר אחר ש”מריח” אמריקאי.. לא נראה לי שתמצא. אתה כן תמצא שאותם אוניברסיטאות לחמו בממשל שישנה את דרכיו, אבל לא קראו להחרים את הממשל ובעצם לא קראו “לשרוף את המועדון”, כדברי הגששים…

    כימני בדעותיי אני חושב שאתה מפספס משהו: מצב יחסי ימין שמאל באונבירסיטאות תמיד היה כמו שציינת מבחינה מספרית, אבל כאן קרה שינוי מהותי: ממצב של הבעות דעה, הפגנות וכו’ החליטו אנשים מסויימים לקחת את הדברים צעד קדימה, לקרוא ולפעול ליצירת חרם נגד מדינת ישראל בכל מובן אפשרי, גם אם אחרים נדפקים מהדברים והם לא קשורים לעניין (מפעלים שלא נמצאים מחוץ לקו הירוק וכו’) ובדרך הם מסייעים לכמה וכמה גורמים מחו”ל שיעשו הכל להפיל את ישראל והם מקבלים מאותם סטודנטים, מרצים וכו’ חומר ששווה בשבילם זהב מבחינת יח”צ ומדיה: בשביל מה להמציא עוד עלילת דם שמשמש לאפיית מצות אם אותו שמאל באוניברסיטאות נותן חומר תעמולתי יותר טוב לשידור והתססה?

    אז אם אותם מרצים עוברים ממצב של תמיכה בשמאל לאקטיביזם שמאלני, מדוע ש”זו ארצנו” לא תפעל? מהרגע שבשמאל עברו את הקווים שהיו עד לפני זמן קצר כ”קו אדום”, גם “זו ארצנו” עברו וזה המחיר.

  18. בדוי:

    לא נורא, כשנחזור לשלטון נסגור להם את אוניברסיטת בר אילן, על שלוחותיה בשטחים.
    היינו צריכים לעשות את זה כבר ב-1995.

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    מעל 30 שנים, בהפסקות קצרות, הימין על גלגוליו השונים נמצא בשלטון בישראל. במשך תקופה זו הוא צופה אין אונים בקריסה של כל עולמו ותפיסותיו השונות – המדיניות, החברתיות וגם כפי שנוכחנו לראות בשנים האחרונות – גם הכלכליות.

    אותו ריסוק של תפיסות הוא תוצאה ברורה של ההתנגשות בין האופי הקשה, התובעני, רב הרבדים והניואנסים של המציאות בעולמנו, לבין תפישה פנטזיונרית, משיחית בחלקה, פשטנית להחריד ואף ילדותית ברובה שלפיה מנהל הימין הישראלי מנהל את מדינת ישראל.

    קריסת ערכים ואמונות אלה גורמים לימין הישראלי תסכול רב, וכל מה שנותר לתועמלני השיטה הנפסדת הוא לחפש אשמים. וכך במקום ליזום סבב של בדיקה עצמית, בחינה, הכאה על חטא ואולי תיקון לכיוון פרגמטי יותר, הוא פונה לפתרון הקל יותר, ומנסה לכלות את זעמו באקדמיה, בכמה עיתונאי שמאל שנשארו ובעוד כמה גורמים שהשפעתם על השיח הישראלי כיום שולית.

    כמו שאמר מישהו לא מזמן, הכיבוש הישראלי נכנס לשלב הגרוטסקי שלו. השאלה היא כמה זמן זה יקח, ואיזה מחיר נשלם כולנו על ההתפכחות הכואבת הזאת.

  20. עומר:

    אם תרצו עברו גבול פה והפכו להיות המשלימה מימין של השמאל הקיצוני. שניהם קוראים להחרמת האקדמיה הישראלית. מבחינתי הם הפכו בזויים כמוהם.

    אבל אני רק שאלה – מה הקשר בין דמוקרטים אמריקאים לשמאל פוסט-ציוני? מה הקשר בין שמאל המיינסטרימי בישראל לשמאל הפוסט-ציוני?
    כמו שאני בטוח שאנשים לרוחב כל הקשת הפוליטית היו מתחלחלים ממרצה כהניסט שמערבב את הדעות הפוליטיות שלו לתוך השיעורים שהוא מעביר, ככה אותם אנשים מתחלחלים ממרצים אנטי-ציונים שעושים את אותו הדבר.
    לא מבין למה בכלל להכניס פוליטיקה לאקדמיה כשלא צריך אותה. זו התקופה שהכי משפיעה על דעות פוליטיות בחיים של אנשים – תנו להם לגבש אותן לבד.

  21. מוריס:

    יובל:
    למה אתה קורא לבן דרור ימיני “פובליציסט בגרוש” ?

  22. יובל:

    מוריס (21): לבן דרור ימיני קראתי “פובליציסט”. ב”גרוש” קראתי לקלמן ליבסקינד שהפך במעריב לצייד המכשפות הראשי של העיתון.

    עומר (20): ידע הוא עניין פוליטי. חברה היא עניין פוליטי. כוח הוא עניין פוליטי. במחלקות ובחוגים במדעי הרוח והחברה עוסקים במונחים האלו מדי יום. אלו לא מחלקות למתמטיקה או מדעי המחשב. אי לכך, לרצות שהמחלקות האלו יהיו נקיות מדיונים פוליטיים הוא כמו לרצות לעסוק בחוג לתיאולוגיה בדת מבלי להזכיר במילה את אלוהים. אפשר, אבל אז נשארת עם ביורוקרטיה.

    חץ (17): אני חושב שבסך הכל יש קונצנזוס, גם באקדמיה, שאקדמאי ישראלי שקורא להחרים את האקדמיה הישראלית הוא איש משוקץ בעצמו. הניסיון להיתלות בכמה בודדים (ומדובר בשברי אחוזים בהשוואה לכמות האנשים שעובדים באקדמיה הישראלית) כדי לצאת לציד מכשפות נוסח מקארתי, הוא שקר מהמדרגה הראשונה.

  23. עומר:

    יובל – והכנסת הדעה האישית של אותו מרצה היא הכרחית?

  24. יובל:

    עומר (24): אני לא רואה בזה שום דבר רע. הסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה הם לא ילדים. הם אנשים מבוגרים שכבר עומדים על דעתם. כמובן שגם הבעת עמדה אישית היא עניין של מינון ודרך. אתה יכול להכניס את עמדתך האישית כדי להוביל לדיון. בקורס שאני מעביר באוניברסיטת תל-אביב אני טוען שגוגל מפחידה אותי, שהיא חברה מסוכנת. האם צריך להרחיק אותי מהאוניברסיטה בשל כך?
    אוניברסיטה לא אמורה להיות מוסד סטרילי. אוניברסיטה היא מוסד פוליטי שעוסק בעניינים פוליטיים. מרצים צריכים ונדרשים להיות פוליטיים, הם אמורים להיות אנשי מחשבה. המרצים הכי נוראיים הם הטכנוקרטיים, אלו ששום דבר לא מעניין אותם, שום דבר לא נוגע להם – הנה החומר, הנה המבחן, להתראות.
    אין זה אומר שהאוניברסיטה היא במה להטפות אישיות, שהיא מקום בו המרצים יכולים לנצל את המעמד שלהם כדי להרביץ בסטודנטים שלהם עמדות אידיאולוגיות תוך הרחקה, זלזול וביטול כל עמדה ביקורתית אחרת. בדיוק ההפך. המרצים שלי בחוג לסוציולוגיה היו כאלו: הם לא פחדו להביע את עמדתם האישית והיו נלהבים לדון, לנתח ולדבר על הנושאים הכי בוערים, הכי כואבים, הכי רגישים בחברה הישראלית. זה לא תמיד קל, זה לפעמים אפילו קשה ומעצבן, אבל זה בדיוק תפקידם כמדעני חברה.
    מי שלא מבין את זה, לא מבין מהי אקדמיה, לא מבין מהם מדעי הרוח והחברה.

  25. YTRE:

    רק היום כתוב על הטייה פוליטת בבינתחומי
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/145/788.html?hp=0&loc=104&tmp=6428

    ולהגיד ש”היא מגוחכת לא בגלל שהיא שגויה, אלא בגלל שהיא נכונה. נכונה אוניברסלית.”

    זאת שטות שלא ציפיתי מאינטלקטואלים שמאלנים. את מביאה את העובדות ולא רק שלא נותנת להם לבלבל אותך, את משתמשת בהם להוכיח את ההפך מזה.
    2+2=7 למה? כי זה מה שאני חושבת, לא משנה שזה לא נכון מתמטית

  26. גדעון:

    תותח יופי של פוסט,
    עכשיו יתחילו עם הבולשיט כל הימנים

  27. דנדוש:

    הם ירדו מהפס האחרון, באמת!
    בעברית כרגע מתנהל מאבק להמשיך את העסקתו של מרצה לפילוסופיה שיש חשד שמפוטר על רקע פוליטי. הנה ההפתעה – הוא ימני, וחתום על תמיכה אקדמית באחד הדו”חות הביזארים שלהם.
    זה המקום לציין שבמאבק הזה, בניגוד למאבקים אחרים על פיטורים של מרצים שמאלניים (בהם הם בולטים בתמיכתם) – אם תרצו בחרה לשתוק. לשתוק לגמרי. אפילו לא ציוץ קטנטן. יש לשער שהם מבקשים להפוך אותו לקדוש המעונה של המאבק על השבת הציונות, או משהו. למרבה המזל השמאל השפוי (וגם הסהרורי) הוא הקול הבולט בקמפוס, ולכן יזכה המרצה לשמור את משרתו כנראה.

  28. יובל:

    (25), YTRE – הרסת אותי מצחוק. את/ה חושב/ת שאני אישה בגלל שכתבתי “אני ה-מו-מה”. מתוקים הגולשים האלו שמגיעים לפה בפעם הראשונה. זה לא שאין תמונה שלי פה, מצד ימין. הו, טוב, צחקתי, נהניתי, עכשיו אני חוזרת לעבוד.

  29. לינוי:

    תגידו, עומר וחץ, האם אי פעם יצא לכם לשבת בשיעור כלשהו בחוג לסוציולוגיה או למדע המדינה באוניברסיטה כלשהי? כי יש לי תחושה שהטקסטים שלכם היו נראים קצת אחרת לו התשובה לשאלה הייתה כן.
    גם דעה אישית של מרצה היא דעה מנומקת היטב, אם הוא מרצה טוב. בשני החוגים הנ”ל היו לי מרצים ימניים והיו שמאלנים ונכון שידם של השמאלנים הייתה על העליונה, אבל מאלה ומאלה למדתי שאין ערך לעמדה כלשהי בלי הנמקה ראויה ושחשיבה ביקורתית אמורה להיות מופנית לא רק כלפי ימין אלא גם שמאלה (ומי שלא חווה את מלחמות השמאלנים פלד-חוברס-הרצוג לא חווה את “הנרקסיזם של הפרטים הקטנים” מימיו). עולה מדבריכם התחושה שנדמה לכם שאוניברסיטה היא מקום בו מעבירים אינפורמציה, בד”כ מעוותת, שעושה בפלסטלינה המנטאלית שהיא מוחם של התלמידים מה שהיא רוצה. זה אולי נכון במוסדות מחורבנים, אבל בבינוניים ומעלה פשוט מלמדים אותך לחשוב.

  30. מוריס:

    יובל : קלמן ליבסקינד הוא עיתונאי יותר רציני ומעמיק מרב העיתונאים בארץ, ימניים או שמאליים, גבוהים או נמוכים.
    הכתיבה שלו מבוססת על עובדות שבהן הוא משתמש להנמקת טיעוניו כמו כל כותב שמכבד את עצמות רק שהוא יותר מדייק בפרטים מרובם.
    לקרוא לו פובליציסט בגרוש היא אמירה לא עניינית.
    קרא בעיון את הכתבה שלו על פינוי היישוב הבדואי וחווה דעתך שנית.

  31. בן:

    לו פני הדברים היו כמו שאתה מנסה להציג- שעמדות שמאליות ופוסט-ציוניות הן תוצר בלתי נמנע של עניין במדעי החברה והבנה עמוקה בתהליכים המניעים את החברה- בוודאי שאף אחד לא היה בא בטענות. או לפחות, אף אחד לא היה מעמיד פנים שיש מניע לא-מקארתיסטי מאחורי הטענות שבשמן הוא בא.

    הבעיה היא שאנשים רבים נמצאים בתחושה, מוצדקת או לא, שהקורלציה בין דעות שמאליות לבין עמדות מפתח באקדמיה נובעת מכך שהאקדמיה מטפחת בתחומים האלו הומוגניות מחשבתית. כלומר, שהיא מעודדת את מי שמחזיק בדעות ה”נכונות” על חשבון מי שמחזיק בדעות ה”לא נכונות”, דואגת מראש שסטודנטים ייחשפו באופן מכריע לצד אחד של המתרס (והנמקותיו עמו) בלי להעניק חשיפה הוגנת לטיעוני-נגד ומושתתת על אינדוקטרינציה.

    וזה מה שנראה לא בסדר לאותם אנשים רבים (ואני בתוכם). שבחוגים האלו “חופש הדעה” ו”הזכות לביקורת” וכו’ הם מינוחים יחסיים שמשמעותם מלווה בקריצת עין מודגשת. חופש הדעה כל עוד היא הדעה הנכונה, והזכות לביקורת כל עוד היא ביקורת על הדעה הלא נכונה. כמו שנאמר, “נלחמים על זכותו של כל אחד לומר את מה שאנחנו חושבים”.

    שכנע את הקהל הרחב שהקשר ההדוק בין תובנות עמוקות על התהליכים המניעים את החברה לבין פוסט-ציונות הוא טבעי לחלוטין, שיש גרירה לוגית בלתי נמנעת בין ידיעת הדברים להווייתם לבין העובדה שהמדינה היהודית והדמוקרטית צריכה להתקפל ולסגור את הבאסטה, שהסטיריאוטיפ על הפקולטות למדעי הרוח כחממות לgroupthink הוא מוטעה- ואז יהיה לך הישג רטורי. בינתיים אתה רק מנופף בטענה הזו ומשכנע את המשוכנעים.

  32. יובל:

    מוריס (30): זו פעם שניה שאתה לא קורא את מה שאני כותב וזה מתחיל להיות טיפ’לה מעייף. לא התייחסתי כלל לכישוריו כתחקירן. התייחסתי לעמדותיו ודעותיו כפובליציסט. ככזה הוא פובליציסט בחצי גרוש (אין סיבה להעליב את הגרושים).
    אגב, זכותך לחשוב אחרת. זו דעתי.

  33. ללא שם:

    סוציולוגיה, אולי יותר מכל דיסציפלינה אחרת, היא בראש ובראשונה אידיאולוגיה.
    הבעיה מתחילה כשהיא לא נלמדת ככזאת. דווקא בתור סטודנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופלוגיה באוניברסיטה העברית נתקלתי בדעות פוליטיות מוצהרות ופתח לדיון במקרים רבים. מאידך, נתקלתי גם במרצים ומתרגלים “רדיקליים” ו”ביקורתיים” שבטוחים שכל מה שהם עושים הוא “רדיקלי” ו”ביקורתי” ובפועל הביקורת שלהם שטחית וחד צדדית לחלוטין.
    לעניין – גם דעות פוסט ציוניות הן לגיטימיות, גם אם באופן אישי אני חושב שהן מטופשות. העניין צריך להישאר במסגרת הויכוח האקדמי. מה שעושים אם תרצו (וכאן ייאמר שהם פשוט העתיקו מתנועות שמאל בעולם) זה לנהל את הויכוח הפוליטי על הגב של האקדמיה הישראלית. במילים אחרות – דעות פוסט ציוניות באקדמיה הישראלית הן לגיטימיות כל עוד הן מאפשרות ויכוח. גם אם מדובר בתקצוב מדינתי, פיקוח על תכנים הוא לא דבר מקובל. אבל כאמור, גם תנועות שמאל מאיימות לפגוע באקדמיה הישראלית בשם דעות פוליטיות שמוצגות כאמת מוחלטת.
    אולי עוד יצא לנו גם רווח קטן בכל הסיפור הזה – והוא הגברת המודעות של אנשי אקדמיה והסטודנטים לכל נושא שטיפת המוח והגברת היכולת להבחין בין טיעון מנומק לשטחי, ימני או שמלאני.

  34. מוריס:

    שלום יובל :
    1. ההפנייה שלך בלינק של “פובליציסטים בגרוש” היא לעמןד של בן דרור ימיני, לא לזה של קלמן ליבסקינד.
    מה מעייף אותך ? להגיד “טעיתי” ?
    2. פובליציסט בעל עמדות מנומקות היטב ומוסברות באופן ברור אינו פובליציסט בגרוש או בחצי גרוש.
    אתה מתייחס לדעתו של אדם בשלילה מובנית, כלומר לא משנה מה יכתוב אתה סיווגת אותו במחנה מסוים ולכן הוא “שווה חצי גרוש”.
    כמו שציין המגיב רן בן-זיק, לעשות הכללה והקבלה זה נוח לנו חשיבתית, אבל במדינת ישראל 2010 זה פשוט שגוי.
    המורכבות של המציאות דורשת מאיתנו, לפחות מי שישר מספיק חשיבה מורכבת ולא רידוד לכדי מחנות.

    בברכה

  35. אלעד:

    אני חי כבר שנתיים בארה”ב לצורך לימודים. אני אחזור על שאלה ששאלתי בפורום אחר, למרות שנראה לי שהפוסט הזה עונה על רובה: האם בשנתיים האחרונות ישראל אכן מקצינה מבחינת דיעות ימניות על גבול הפאשיזם או האם זו רק תחושתי כאדם שלא נמצא שם ביום-יום?

  36. יובל:

    מוריס (34): המילים “פובליציסטים בגרוש” מורכבות משני לינקים. האחד למילה “פובליציסטים”, השני למילה “בגרוש”. “פובליציסטים” מפנה לבן דרור ימיני. “בגרוש” מפנה לקלמן ליבסקינד. לזה אני מתכוון שאתה מעייף אותי.

  37. מוריס:

    תודה על ההבהרה.
    אגב לינקים : גם NRG מופיע שם כ”עיתון”
    נראה לי שאתר שמכיל את שלח, לביא, ימיני וליבסקינד (מהזיכרון -אני לא מבקר הרבה), זכאי לקצת יותר קרדיט לא ?
    לא זוכר שקראתי יותר כותבים מעוררי מחשבה או משכילים באתרים האחרים.

    בברכה

  38. יניב:

    יובל – תוכל להפנות אותי בבקשה לדרישה שם אם תרצו לפיה “פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים”? אני מבקשת הפנייה מדויקת למקור. תודה.

  39. יואב:

    יניב,

    מתוך המכתב של אם תרצו:
    “משקלם היחסי של חברי הסגל האנטי-ציונים במחלקה לעומת משקל דעותיהם בקרב כלל הציבור בארץ מעורר חשש כבד לפיו הבסיס המרכזי לקבלת תפקיד ולקידום במחלקה אינו מקצועי אלא פוליטי, לפחות לא מקצועי טהור. ..
    אוניברסיטת בן-גוריון יקרה לנו, ומתוך כך ומתוך כבוד למורשתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהיה ממנהיגי הציונות, אנו מפצירים בך לפעול ולתקן את המצב ללא דיחוי. מתוך דאגה כנה לחופש האקדמי של ציבור הסטודנטים, ומתוך חרדה לעתיד האוניברסיטה, אנו פונים אלייך ומפצירים בך לשים קץ להטיה האנטי-ציונית החריפה ולהדרה של סטודנטים וחוקרים ציוניים במחלקה האמורה.
    לכן, אנו מבקשים ממך להשיב לנו בהקדם מהם הצעדים המעשיים והמיידיים שבכוונתך לנקוט על מנת לתקן את המצב המתואר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בין היתר כיצד בכוונתך לשים קץ לאפליה השוררת נגד הציבור הציוני.
    היות ופנינו לדיאלוג קונסטרוקטיבי עימך, לא ננקוט בצעדים נוספים במשך חודש ימים מהיום. “

  40. יניב:

    יובל – אחזור על השאלה:
    היכן, בטקסט שצירפת, או בכל טקסטא אחר, מופיעה הדרישה “פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים”?
    אבקש הפנייה לסעיף או לפסקה מדויקים.
    תודה

  41. הפוסל במומו פוסל – הצועק למרקטיזם בעצמו משתיק. « ענייני אוניברסיט:

    […] יובל מהגלוב תקף את תנועת אם תרצו ומאשים אותה במקרטיזם. (אדלג הפעם  על השימוש הלא נכון במושג ועל העוול שנעשה למאמץ הצודק לחשוף ולסלק קומוניסטים מעמדות מפתח בארה"ב, ואתמקד בהאשמה על אם תרצו) […]

  42. יואב:

    יניב,

    למקרה שאתה לא מסוגל להבין את הפסקאות שציטתי, ומחפש בעזרת ctrl + f את הביטוי המדויק “”פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים”, הנה מה שכתוב שם בנקודות:
    1. הלוגיקה הקלוקלת של אנשי אם תרצו מובילה אותם למסקנה שאם יש אנטי ציונים באקדמיה במסות גבוהות, בעוד האחוז של דיעותא לו בחברה הוא נמוך, אזי הם מועסקים באוני’ בן גוריון רק עקב היותם “מינוי פוליטי” ולא עקב היותם ראויים לכך מבחינה מקצועית.
    2. האוניברסיטה מתבקשת לתקן עוול זה.
    3. אם לא תתקן אותו תוך כחודש ימים, אם תרצו יעשו כך וכך.

    עכשיו, זה נכון שאת ההטיה אפשר לתקן ע”י הוספת עוד מרצים “ציוניים” וכך ליצור “איזון”, אלא שמאחר ובאקדמיה אין תקנים רבים, ומאחר והמרצים ה”לא ציוניים” הם גם כך לא מקצועיים לשיטתה של אם תרצו, המסקנה היא כי אם תרצו דורשים למעשה לפטר את ה”לא ציוניים” ולהעסיק תחתם מרצים “ציוניים”.

  43. איתמר:

    יובל,
    סתימת פיות זה מה שאתה עושה כאן.
    חברי אם תרצו, הודיעו לאוניברסיטה שיעבירו לתורמים מידע על מה שנעשה עם הכסף שלהם, אתה זה שמציג אותם כסותמי פיות ואויבי הדמוקרטיה.
    למה זה כ”כ מפחיד שהתורמים ידעו מה קורה עם הכסף שלהם ?
    איך הגעת למסקנה שכל מי שתומך באם תרצו חושב שערבים הם נאצים ?

    כתבתי לך תגובה יותר מפורטת אצלי.

  44. אילן:

    מסקר שערכתי בקרב כלל חברי שלמדו כלכלה (לצערי יש לא מעט כאלו =5) בבשלל אוניברסטאות בארץ (כולל העברית ות”א) הסתבר שאף אחד לא למד בשום שיעור משהו חיובי על סוציליזם. ובכל פעם שהוזכר באיזשהו איזכור המונח קומוניזם זה היה כדוגמה לשלילית.

    מסקנה שלי כל חוגי הכלכלה בישראל הינם ימניים.

  45. יניב:

    יובל
    התשובה שלך אלי היא כולה הסקת מסקנות וקריאת פרשנות לתוך המכתב של אם תרצו.
    לגיטימי לגמרי; אבל אל תטען שמה שכתוב שם זה “פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים”.

  46. דרומי:

    איתמר: אין ספק שמי שכותב שהמקרתיזם (לא מרקטיזם, ולא מקרטיזם) הוא ‘מאמץ צודק לחשוף ולסלק קומוניסטים מעמדות מפתח בארה”ב’ ניחן בבוחן המציאות הראוי, ובתפיסה הדמוקרטית ההולמת, כדי לדון במעשים של אם תרצו.

  47. הפוסל במומו פוסל – הצועק למרקטיזם בעצמו משתיק. « ענייני אוניברסיט:

    […] יובל מהגלוב תקף את תנועת אם תרצו ומאשים אותה במקרטיזם. (אדלג הפעם  על השימוש הלא נכון במושג ועל העוול שנעשה למאמץ הצודק לחשוף ולסלק קומוניסטים מעמדות מפתח בארה"ב, ואתמקד בהאשמה על אם תרצו) […]

  48. יובל:

    איתמר (43): כנראה שאני עושה עבודה די מחורבנת בסתימת פיות אם התגובה שלך מופיעה בגלוב שלי כמו גם קישור לתגובה המטופשת שלך.
    למרות זאת, אני אגן בתוקף על זכותך לעשות מעצמך צחוק ולהציג את העמדות הרדודות שלך. זו זכותך במדינה דמוקרטית ואני אגן עליה בחירוף נפש (עד שתשעמם אותי. הגלוב הוא לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה נאורה והחוק היחיד בו הוא זה: אסור לשעמם את היו”ר. אנא השתדל לא לעבור עליו. בתודה. ההנהלה).

    יניב (45): אני מודה לך על שהעמדת אותי על טעותי.

  49. דובי:

    איתמר – איף יו וונט טו שוט שוט, דונט טוק. אם תרצו מוזמנים לפרסם איזה מידע שהם רוצים למי שהם רוצים. כשהדברים מוצגים כ”תעשו מה שאנחנו אומרים או ש…”, זה עובר לתחום של סחיטה באיומים.
    לשם הדגמה: יש לי תמונה של גבר נשוי שוכב עם אשה זרה. אם אני שולח את התמונה הזו לאשתו של הגבר (כי אכפת לי ממנה ואני לא רוצה שתמשיך לחיות בשקר), זה חוקי. אם אני שולח לגבר מכתב בו כתוב שיש לי תמונה כזו, ואני אשלח אותה לאשתו אלא אם הוא ישלם לי מאה אלף דולר, זו סחיטה באיומים.
    פשוט, לא?

  50. יניב:

    יובל – איך המעשה של אם תרצו נופל לגדר עבירת סחיטה באיומים?
    בתשובתך הנך מתבקש להתייחס לסעיף הרלבנטי בחוק העונשין ולפסיקת בית המשפט העליון בנושא.

  51. יובל:

    יניב (50): במה שונה תורת האנרכיזם האפיסטמי של פאול פאיירהנבד מהפסימיזם של אדורנו והורקהיימר? בתשובתך הנך מתבקש להתייחס לסעיפי הקתרזיס ומימזיס באסטתיקה החושנית של מרקוזה ופרויד או לפסיקת בית המשפט העליון בנושא.

  52. עידן:

    יניב (50) – לא ברור לי באיזה שלב בילבלת בין האתר הזה למוקד משטרתי או סניף של משרד המשפטים, אבל לגופו של ענין, אם אתה באמת רוצה לטעון שיש מישהו מהנמענים המקוריים של המניפסט הזה שלא חושב שזה הרגע מישהו הניח איום על שולחנם, אתה א) מעמיד פני תם, או ב) נכשל בהבנת הנקרא, או ג) לא תם ולא טיפש, סתם אדם עם נטיה פוליטית ברורה שבא להתנצח ולבזבז את הזמן של כולנו. אני לא יודע מה מהשלושה יותר גרוע.

  53. יניב:

    יובל: לא זכור לי שטענתי במקום כלשהו לעיל שתורת האנרכיזם האפיסטמי של פאול פאיירהנבד מהפסימיזם של אדורנו והורקהיימר.
    לעומת זאת, אתה טענת שהמעשה של אם תרצו מהווה סחיטה באיומים. אשמח אם תבסס את טענתך; או, לחילופין, תסכים שהיא איננה מבוססת.

    עידן: א. אינני מעמיד פני תם. אני באמת רוצה לדעת על מה מבסס יובל את טענתו לפיה המעשה של אם תרצו מהווה סחיטה באיומים. אגב – האם דיברת עם מישהו מהנמענים המקוריים של “המניפסט”?
    ב. ציוניי בכל שנות לימודיי בהבנת הנקרא היו טובים מאוד. אפילו סיימתי בהצטיינות שני תארים אוניברסיטאיים, תודה.
    ג. נטיה פוליטית? לא יודע. מה שכן, אני ליברליסט מהזן הישן. שונא סתימת פיות מכל כיוון שהוא. לצערי (ואני באמת מתכוון שזה לצערי) לאחרונה סתימת הפיות מגיעה בעיקר מכיוון השמאל.

  54. פוסט-ציונות באקדמיה הישראלית : מדעי החברה – ישראל:

    […] יובל דרור, "סוציולוגים שמאלנים?!" […]

  55. יובל:

    יניב (53): [פיהוק]. מי שכתב על סחיטה באיומים הוא דובי בתגובה 49 ולא אני. תנאי מקדים בדיון הוא קריאה של מה שנכתב קודם ושיוך הדברים לדוברים המתאימים. אני חושב שמבין האפשרויות שעידן (52) הציב, האפשרות השלישית הכי מתאימה במקרה שלך.

  56. יואב:

    זה בסדר, גם לי הוא קרא יובל. כל מי שלא מסכים איתו הוא “יובל” (=אנטי-ציוני). יובל הוא האחר, האויב.

  57. ליאור:

    עוד סטטיסטיקה מעניינת היא שבפקולטה למחשבים יש יותר כותבי שפת Pascal מאשר בעולם האמיתי באחוזים גבוהים. מכיוון שקראתי את הפוסט הזה אני מבין שPascal היא השפה שלאחר בחינה מדוקדקת העלו כי היא הטובה בעולם.

    בפקולטה לספורט בווינגייט יש יותר פצועים אורטופדים בממוצע מהקהל בחוץ. המסקנה שלי: אחרי בדיקה מדוקדקת בעולם הספורט הגיעו למסקנה שעדיף להפצע מאשר להיות בריאים.

    המסקנה שלך לפיה “. אנשים שחוקרים את החברה ואת הדרך שבה היא פועלת, הדיסציפלינה שחושפת את המנגנונים שמטמיעים, משעתקים ומחזקים עוולות חברתיות כמו ריבוד והדרה, האנשים שחוקרים תופעות כמו עוני או סטייה, שבודקים כיצד ארגונים חברתיים דואגים לשמור את העשירים והחזקים בעמדותיהם, האנשים האלו מעדיפים התערבות ממשלתית על פני קפיטליזם משתולל, חילוניות על פני דתיות” מגמתית מאוד – ואתה מתעלם כמובן מן האופציה שאנשים כאלה מגיעים לחוגים האלה מלחתחילה. אני מכיר מספר אנשים קפיטליסטים (אם כי שמאלנים בראייתם הפוליטית ישראלית) שפשוט לא הסתדרו עם המרצים המגמתיים שלא קיבלו את דעותיהם – ובחרו פשוט לעזוב.

    אין לי בעיה עם מרצים שבאים עם השקפת עולם (דרך אגב, נראה שבניגוד אליך, שנראה מהכתוב שאין לך בעיה עם מרצים שבאים עם השקפצ עולם דומה לשלך, אבל יש לך בעיה עם אחרים), אני לא חושב שהעולם צריך להיות הרמטי ואובייקטיבי. אין לי גם בעיה עם פקולטות “שמאלניות” או “ימניות” במובן הזה. לדעתי יש לשים גבול מסויים, כמו שלמרצה אסור לצאת בחרם על המדינה שלו או על האוניברסיטה שלו (או שלה) – מותר לדבר נגד אבל לא להחרים את המוסד שמאכיל אותך – אבל זו כבר התחלה של דיון אחר..

  58. יניב:

    יובל [גירוד באוזן]: אתה צודק, הטעות היא שלי. אני מפנה את שאלותיי לדובי (49), ומודה לך על המחמאה שאיני טיפש.

  59. עידן:

    יניב, גם אני חושב שהאפשרות השלישית היא המתאימה, ולכן זו התגובה האחרונה שלי אליך. הנה ציטוט מהכתבה הזאת:

    לדברי דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ דויד נוימן, המכתב הוא “ניסיון ברור לאיים על האוניברסיטה”.

  60. ארנון:

    יובל, אני לגמרי איתך בדיון הזה (ובדרך כלל), ואולי בגלל זה אשמח לראות אותך עונה למבקרים (יניב, איתמר) בסגנון יותר עניני ופחות תוקפני. בכל זאת, רון קופמן אחד כבר יש לנו, וגם אלפי טוקבקיסטים אלימים. בהחלט חושב שההבדלים בין ההשקפות אמורים גם לבוא לידי ביטוי בסגנון ובניסוח.

  61. יניב:

    עידן: תודה על ההפנייה. אני עדיין ממתין לתשובה – הפעם מדובי – כיצד הדברים עולים כדי סחיטה באיומים.

  62. יובל:

    ארנון (60): אני מוכן לענות לטענות ענייניות, לא להאשמות מופרכות (“יובל! אתה עוסק בסתימת פיות”) או למי שחושב שאני עובד אצלו (“בתשובתך אתה מתבקש לצטט את הסעיף המדויק או להפנות לפסיקת בית המשפט העליון”). אלו לא “הבדלי השקפות”. אלו סתם נודניקים ויש לי דברים יותר חשובים לעשות עם הזמן שלי, גם אם זה נורא מעניין מי מבין הקוראים לקרוא את תגובתי לנודניקים.

  63. שחר:

    הדרישה לאיזון השקפות עולם בקרב מרצים היא דרישה חצופה כלפי מוסד אקדמי. מוסד אקדמי צריך לעודד דיון פתוח על נושאים פוליטיים אך הוא אינו מתפקד כמייצג ציבורי. אם מרצה קורא לחרם על ישראל הוא פוגע ביסודות הדמוקרטיה וצריך לגנות אותו. מפה ועד לדרישה של “אם תרצו” המרחק גדול מאוד. כל עוד מתקיים דיון פתוח באקדמיה, לא רלוונטי מהם השקפות העולם של המרצים. מה גם שלא ברור לי למה השקפת עולם פוסט-ציונית הפכה לביטוי גנאי..

  64. ש.ב:

    מה שהורג אותי זה ש”אם תרצו” מדברים כל הזמן על פיקוח על התכנים בסילבוסים של מרצים, כל המרצים, וכל התומכים שלהם מדברים על אותם ארבעה (למיטב ידיעתי) מרצים שקראו לחרם על אוניברסיטאות. אם כל הטררם היה מופנה לתומכי החרם, לא הייתי מסכים, אבל לפחות זה היה דיון ענייני. כאן יש שימוש בנימוקים נגד א’ בשביל להיכנס ב-ג’. אבל מה הקשר בין “אם תרצו” לדיון ענייני? אין אומרים התומכים שלהם כאן? יש להם “תחושה”. והרי לא מתווכחים עם תחושות. עלוב לגמרי.

  65. שחר לוי:

    פעם, נראה לי שזה היה בערך יומיים אחרי ש”אם תרצו” קמו, ידידה שלי נתנה לי חולצה עם ציור של הרצל מקדימה והכיתוב “אם תרצו” מאחורה. עכשיו החולצה הייתה די יפה ואיכותית, הרצל זה אחלה, בכלל יש משהו מגניב בפוליטיקאים של פעם, אז לבשתי אותה כמה פעמים.
    אני חושב שהנקודה שלי היא:

    מישהו רוצה חולצה עם ציור של הרצל?

  66. לא שומעים! » פוסט-ציונות באקדמיה הישראלית: מכל סילבוסי השכלתי:

    […] סילבוסים של קורסים במדעי החברה והרוח וגילה שסוציולוגים הם שמאלנים. ריכזתי כמה קישורים רלוונטיים ברשומה באתר מדעי החברה […]

  67. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    יובל: כפי שהודית בעצמך, גם אתה חוטא מדי פעם בהאשמות מופרכות (ראה תגובה 48 לעיל). ולגבי הדרישה לבסס את הטענה כאילו אם תרצו סחטו מישהו באיומים – כבר ציינתי שהאמור הופנה אליך בטעות, בשעה שהיה צריך להיות מופנה לדובי.

  68. דובי:

    יניב – מה לא היה ברור שמה שכתבתי? כשתספר לי מה הסעיף בדיני עונשין שהופך משלוח מכתב לגבר נשוי שבו נדרש תשלום כופר בתמורה להשמדת תמונה מפלילה שלו באקט בגידה, לפשע, בעוד שמשלוח אותה תמונה ממש ישירות לאשה הנבגדת בלי מכתב איום לאקט חוקי, אני אוכל לענות לך. צר לי, אבל אני לא משפטן, ואין לי נגישות או זמן להתעסק עם הקוד הפלילי בישראל.

  69. דובי:

    אוף. תראה מה עשית. הלכתי לחפש. הנה: “מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים” (סעיף 428 לחוק העונשין.)

  70. דנה:

    משתמש אנונימי מתגובה 67, כלומר יניב: לא תדע לזהות סרקזם גם אם יינשך אותך בישבנך ואח”כ ייתן לך שתי סטירות, ואח”כ יטביע אותך בתוך דלי של מים קפואים (ראה תגובה 48 לעיל). צר לי עליך יניב, באמת שאני מרחמת עליך.

  71. שם:

    יש לך נטיה לבלבל בין דעות פרטיות לעמדת הממסד. לעמותות יש זכות לכתוב מכתבים ולהארץ לפרסם ידיעות מגוחכות (אלוהים אדירים, נשיא האוניברסיטה קורא את הסילבוסים של הקורסים, מה הלאה ?).

    מקראתי היה סנאטור, שניצל את הממשל כדי לרדוף את מי שהוא תפס כאוייב. כשאלי ישי יזמן אותך להעיד בפני הכנסת והיועץ המשפטי יורה לפרקליטות להעמיד אותך לדין על “קשירת קשר למסירת שטחים מארץ ישראל” (שזו כן עבירה בארץ), אז תוכל לטעון למקארתיזם. עד אז, נכון שמעצבן כשחופש הביטוי מנוצל ע”י מי שחושב אחרת ממך ?

  72. יוסי:

    מה שאמרת על סוציולוגיה והקשר שלה לאמת – קשקוש.

    אני עסוק בללמוד למבחן (במקצוע מועיל) ולכן רק אשטח את טענותיי בקצרה, ללא נימוקים:
    א. סוציולוגיה הינה פסאודו-מדע. יש לה את כל המאפיינים – תיאוריות שמוכחות ע”י “מחקרים” (=בחירת נתון מסויים אד-הוק במחקר תצפיתי, מה שלא מוכיח כלום באף מדע אמיתי) ושאי אפשר לסתור אותן. כל מי שלמד אי פעם מתודה מדעית יודע את זה.
    ב. כנראה שיש מאפיינים מסויימים לאלו שהולכים לשם (ושורדים שם). צריכים להיות כמה דברים, שרובם נוטים לשמאל, אבל הדבר הכי חשוב – אמונה ביכולתנו בכלל להבין ולשלוט במנגנונים חברתיים כאלה ואחרים. אם אני לא מאמין שישנם מנגנונים חברתיים שאנשים מצייתים להם מכוח הבנת האינטרסים שלהם, אלא רק הטיות חברתיות שנובעות מהפסיכולוגיה הפנימית של כל אדם ואדם (למשל גברים חרמנים ורואים נשים כאובייקט מין בעיקר בגלל עיצוב של מוח שהתפתח במהלך אבולוציה) ושיכולת החברה להשפיע *במתכוון* על הפרט נמוכה מאוד (כלומר, גם אם יציגו נשים כאובייקטים וגם אם לא, הן עדיין ייתפסו כ”אובייקט” בגלל הנטיה הפנימית הטבעית של האדם), אז אין הרבה סיכוי שאני אעשה דוקטורט בתחום, נכון?
    אם אדם מאמין שאין משמעות לקלפים, קשה להאמין שהוא יתמחה בפקולטה לקריאת קלפים.
    ג. לרוע המזל, גם כלכלה היא סוג של פסאודו-מדע. זו הערת אגב. אבל כפילוסופיה, היא בהחלט טובה הרבה יותר מסוציולוגיה.

    יש לי עוד הרבה לכתוב, אבל זה מה שהיה הכי דחוף לי להביע.

  73. אסף:

    יוסי, התגובה שלך – קשקוש.
    יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל זה מה שהיה הכי דחוף לי להביע.

  74. ארנון:

    71 (שם) – מה הקשר בין הפעולה של “אם תרצו” לחופש הביטוי? הם איימו על ראשי האוניברסיטה שאם לא יבצעו פעולה שהם רוצים שיעשו (יחטטו בסיליבוסים) הם יפעלו להפסקת תרומות לאוניברסיטה.

  75. יוסי:

    אסף, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא (מתורגם):
    http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=331#more-331
    זה הסבר פסיכולוגי נבון ומשכנע לתופעה. הוא לא ניתן להוכחה או לסתירה בצורה טובה ולכן הוא נשאר אך ורק בגדר הגות, רעיון, ניסיון להסבר ולא משהו שאפשר להגדיר אותו אקדמי בצורה מובהקת – כלומר, להישען על הסמכות שמקנה האקדמיה לדובר שנמצא בה.
    פיסיקאי שיתווכח איתי לגבי מהירות בה טיל צריך להיות משוגר מכדור הארץ, 99.99% סיכוי שאני אהיה הטועה בעניין.
    סוציולוג? אין הכרח שיהיה לו אפילו יתרון כלשהו עליי.

    ואגב, ישנם ניסויים שהראו דברים דומים לגבי פסיכולוגים: כשנותנים לגרפולוג, פסיכולוג ואדם מן הרחוב לנתח כתב יד של מישהו (שכולל התרשמות מחוויותיו האישיות), הגרפולוג מצליח בממוצע פחות מן הפסיכולוג והאדם מן הרחוב, שמצליחים במידה שווה. בממוצע, אנשים מהרחוב טובים בחיזוי אופיים של בני אדם על סמך קטע קצר שכתבו, בערך כמו פסיכולוגים שעברו הכשרה “אקדמית”.

    אין שום סיכוי שאנשים מן הרחוב ופיסיקאים היו מצליחים לחזות במידה שווה תוצאות של התנגשות בין גופים ובעיות פיסיקליות דומות.

  76. אסף:

    יוסי אנשים כמוך שבעיניהם מדע הוא רק טבלאות עם מספרים או איזה גרף או איזה נוסחה דוחים אותי. בתקופת הרנסנס פעל לא רק גליליאו אלא גם פילוסופים. במאה ה-20 פעל לא רק איינשטיין אלא גם פסיכולוגים (פרויד, פיאז’ה, ספוק אומרים לך משהו?) מדעני מדינה וסוציולוגים. העובדה שאתה מזלזל בהם כי הם לא יודעים לומר באיזו מהירות טיל משוגר לכדור הארץ מראה שאתה לא רק בור ועם הארץ, אתה בור יהיר, שלא לומר פשוט מטומטם. איכס מגעיל אחד לך תחשב משהו באקסל ותעזוב אותנו בשקט

  77. בן כספית:

    קלמן ליבסקינד?! מה איתי?

  78. יוסי:

    אסף, התגובה שלך מראה בדיוק שאינך יודע מהו מדע. מדע קיים גם ללא מספרים כלל. מדע הוא דרך ודאית לאימות השערות וידיעה שהינן אמת. אני מאוד אוהב פילוסופיה, אני קפיטליסט ואני גם אדם דתי, אבל כל שלושת אלה *אינם* חלק מן המדע ולתואר אקדמי בתחומם אין שום משמעות מבחינת יתרון בידיעת האמת.
    זה לא מפתיע אותי שאתה (מן הסתם) סוציולוג וכך אתה מתייחס לתחום, ואני לא אופתע אם לרבים מהסוציולוגים יש קווי דמיון אליך, בתור אנשים שאינם יודעים כיצד להבחין בין דעה (פילוסופיה) ובין עובדה (מדע אקדמי).

  79. אדגר:

    יוסי. היתה לי תחושה שאתה אדם דתי. אנשי מדע או לא, אמיתות מוחלטות קיימות רק אצלהם. ועיוורון מוחלט שכזה. די עצוב.

  80. ג'ו קריידן:

    יופי של פוסט, אבל מפספס את הנקודה: אני לא מצליח לגרום לסטודנטים שלי לקרוא את המאמרים שבסילבוס, אז להשפיע על העמדות שלהם? בניגוד לרוב העולם, רוב הסטודנטים בארץ יותר שמרנים מהמרצים, כבר מקובעים מחשבתית לפני ששמעו הרצאה אחת. אם כבר יש השפעה היא הפוכה: מרצים מעדיפים להימנע מחיכוכים ולכן מקלים בדרישות וגם בתכנים קונטרוברסליים. מכיוון שהיום, יותר מבעבר, לסקרי הוראה יש משמעות בתהליך הקידום, השיקול הוא פשוט — כמה שפחות לעצבן את הסטודנטים. יש להעריך את אותם מרצים שלמרות כל זאת עדיין מוכנים להסתכן בחוסר פופלריות ולממש של שליחותם האקדמית

  81. יוסי:

    במחשבה שניה, אסף, אתה גם מראה בצורה יפה למה כל כך הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים שכלכלה זה מדע (והיא לא. לא מדע.)
    העובדה שבכלכלה יש מספרים ונוסחאות *לא* הופכת אותה למדע אמיתי.
    מדע הוא פשוט שם לדרך מדוקדקת לבדיקת השערות כדי להוכיח את נכונותן. אין צורך במספרים כדי שמשהו יהיה חלק מהמדע.
    והעובדה שבמקום לענות לעניין אתה משתמש ב”אד הומינום” ואומר שאנשים כמוני מגעילים אותך, מראה משהו על הרמה של אלה שסוגדים לסוציולוגיה.

    נניח שאני חושב שכל הברבורים לבנים – זו תיאוריה מדעית שאין לה שום קשר למספרים. היא עומדת יפה בכללי המדע: יש לה תזה מרכזית – כל הברבורים לבנים – וכמו כן, הדרך להפרכתה ברורה: הוכחת קיומו של ברבור שחור.
    כל עוד לא הוכחתי את קיומו של ברבור שחור, התיאוריה נחשבת כמאוששת, ובמילים אחרות “מוכחת” (המרכאות בכוונה – כי זה לא מדוייק במאת האחוזים). ברגע שאני אוכיח את קיומו של ברבור שחור, התיאוריה תיסתר והיא תיזרק לפח הזבל של התיאוריות.
    בשורה התחתונה – זו תיאוריה מדעית וללא אף מספר או אקסל “מגעיל”.

  82. אסף:

    יוסי זה ממש לא מעניין אותי אם אתה דתי, צרפתי או חתול מעורב. אתה מגלה בורות איומה בנושא שאין לך מושג בו. בסוציולוגיה כמו גם במדעי חברה אחרים קיימות “עובדות” מהסוג הדבילי שאתה מחפש. גם בסוציולוגיה ובמדעי חברה אחרים יש ניסויים אמפיריים, שמובילים לידע מדעי קשה מהסוג שאתה כל כך נהנה להתגאות בו. העובדה שאתה לא יודע את זה ומשווה סוציולוגיה לידע שיש לאדם מהרחוב מגלה שאתה גרוע פי כמה מהאדם ברחוב שכן זה יודע שסוציולוגיה היא חלק ממשפחת המדעים בעוד שאתה סנוב קטנטן.
    לך חפש את “האמת” במחלקות לפיזיקה ושגר טיל מחוץ לאטמוספירה. אני נורא מתרשם מ”האמת” שלך.

  83. יוסי:

    אדגר, אתה טועה. מבחינתי אלוהים הוא אמת מוחלטת – רק שלא ניתן להוכיח אותה דרך המדע, והימצאות אלוהים איננה תיאוריה מדעית.
    גם על דברים לא מדעיים אפשר לדבר, בדיוק כמו שאני מדבר על הסרט האחרון שראיתי ואם הוא טוב או לא טוב.
    עם זאת, דברים לא מדעיים אינם מוכחים מכך שהרבה מאוד אנשים מאמינים בהם והרבה מאוד מאמרים נכתבו עליהם.
    לדוגמא, על נצרות ואיסלם ויהדות נכתב הרבה מאוד טקסט, גם בידי אנשים מלומדים שהאמינו בקיומו של האל (הספציפי לדת שלהם). העובדה שכתבו על זה כל כך הרבה איננה מוכיחה את נכונתן של שלושת הדתות.
    נכונות טקסט אקדמי, כלומר עובדת היותו אמת מוחלטת, נובעת משימוש בתזה המדעית לאישושו. מאחר שבסוציולוגיה אין דבר כזה תזה מדעית אמיתית, היא איננה מדע וזהו. אפילו אם אתה ממש ממש רוצה ואתה מרגיש שלוקחים לך את הסוכריה מהיד כשטוענים שהיא איננה מדע.

  84. יוסי:

    לא, אסף, התיאוריות המרכזיות האיכותיות של הסוציולוגיה אינן עובדות כלל וכלל. תאמין לי שאם הייתי רוצה לרדת לרמה שלך הייתי מראה לך מי ידען גדול יותר ומי קרא ספרים רבים יותר (לא מדעיים. אני ממש לא טיפוס שאוהב פיזיקה וביולוגיה)

  85. אסף:

    יוסי, קראתי את התגובה האחרונה שלך והגעתי למסקנה שאני מבזבז את הזמן שלי על טמבל מהסוג הגרוע ביותר – כזה שחושב שהוא יודע משהו על משהו. שא ברכה.

  86. יובל:

    אסף ויוסי – סלחו לי על ההתערבות:

    יוסי: הבנו. בעיניך סוציולוגיה היא לא מדע. תודה רבה על ההסברים המנומקים. אני חושב שהחוג לסוציולוגיה מכיר בעובדה שאתה לא תציג מועמדות לראשות החוג בשנה הבאה. אפשר להמשיך הלאה.
    אסף: אנא השתדל לא לתת לאנשים שמעצבנים אותך הממממ לעצבן אותך. אנחנו מנסים לקיים דיון ולמרות שזה קשה לפעמים, זה הופך את החיים ליותר מעניינים.

  87. אלון דוד:

    יוסי, אתה טועה. מבחינתי הפיות הן אמת מוחלטת – רק שלא ניתן להוכיח אותה דרך המדע, והימצאות פיות איננה תיאוריה מדעית.

  88. ישו:

    1.מאוד כיף להתדיין עם ימניים. בערך כמו לצעוד את הויה דלורוזה שלוש פעמים ברצף (כולל צליבה)
    2.ימניים הם ממאדים ושמאליים מנוגה. דיונים בין אחד לשני רק גורמים לתסכול ולניפנופי ידיים בלתי רצוניים.
    3.מדינת ישראל היא דמוקרטיה מזרח אירופאית, וכרגע הנבוט נמצא אצל הימניים.
    4.השמאל תמיד יהיה חלש מהימין כי הוא לא “יודע” ולא “בטוח” הוא מטיל ספק בעצמו. מכיוון שחלק ניכר מהעם עברו את מערכת החינוך הישראלית, אפשר להבין מדוע ארגון אם תרצו חושש ממקומות שבהם ניתן ללמוד להטיל ספק.
    5.יום יבוא והפוסט הזה יהיה שני רק ל1423.

  89. שמרלינג:

    אוף טופיק, חבל שהדיון פה מתדרדר לאלימות מילולית. אני אסתכן בתגובה מעליבה כמו כמה מהנ”ל, בכל אופן לא באתי לריב…

    האם מה ש’אם תרצו’ עושים לא לגיטימי? הם פונים לתורמים ובהנחה שהם לא משקרים זה בסדר גמור לנסות לשכנע אותם לא לתרום לאוניברסיטה. זה עדיין כמה רמות מתחת לקריאה לחרם אקדמי על ישראל בייחוד כשאתה חבר באקדמיה. איום, לא איום, זה חלק מהמאבק הפוליטי וזה חוקי. שהתורמים יחליטו מה הם עושים עם זה.

    לצערי, זה שיש הרבה יותר דמוקרטים מרפובליקנים בכמעט כל החוגים בארה”ב לא ממש תקף לעניין.
    אני לא מדבר, חלילה, בשם אנשי אם תרצו, אבל לדעתי הבעיה היא לא שיש יותר אנשי שמאל מאנשי ימין בחוג לסוציולוגיה. הבעיה היא גם לא עם השמאל הקיצוני. הבעיה היא עם האנטי-ציונות והחתירה תחת כמה עקרונות בסיסיים שעליהם, לכאורה או שלא, מושתתת מדינת ישראל. אוניברסיטת בן גוריון אינה מוסד פרטי, היא שייכת למדינה. החופש האקדמי שלה הוא לא מוחלט ולכל הפחות היא מחוייבת למדינה שמכילה אותה לתת שירות הוגן לציבור הישראלי. זה אומר בעיקר לתת במה למבחר של דיעות ולא לנסות במודע לפגוע במדינה. בלפגוע, אני לא מתכוון לאמירה כמו ‘הכיבוש הוא פשע, חייבים לפנות התנחלויות ולצאת משם’.
    ירצו אנשי השמאל הקיצוני והאנטי ישראלי/ציוני לפעול ולפרסם, יעשו את זה על חשבונם או באקדמיות בחו”ל שחובבות ישראלים שונאי ישראל.
    נכון, לא דמוקרטי ב100%, לא הכי ליבראלי, לא מגניב. אבל אם להשתמש בלוגיקה שלך, יובל, גם באמריקה אין מרצים הקוראים לפירוק ארה”ב ובאנגליה אין מרצים שקוראים לאסלאמיזציה של כל האי.

  90. ג'ו:

    פחחחח, ג’ו קריידן.

  91. אור:

    שמישהו יראה את הפוסט הזה לאבי קורדובה כבר

  92. דן מדען:

    מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט והדיון ויש לי רק שתי הערות.
    1) כולם מדברים פה על סוציולוגים שמאלנים בבן גוריון – אבל המכתב כלל לא מתיחס למחלקה לסוציולוגיה (גם לא לאנתרופולוגיה ולא לפסיכולוגיה ולא לגרפולוגיה) אלא למחלקה לפוליטיקה וממשל.
    מפליא אותי באיזה להט קדוש פונים פה המגיבים להגן על הסוציולוגים הדרומיים, רק שלא הם תחת מתקפה.
    מי שהותקף הם המרצים המחלקה לפוליטירה וממשל. אמנם יש נקודות חפיפה רבות, בודאי בלימודי תואר ראשון בין המחלקות אך עדיין, יש לכבד את מקצוע מדעי המדינה ואת המחלקה שלו שביושר רב הביא על עצמו את המתקפה שלה הוא נתון כעת.

    2) אותה אוניברסיטה שמגנה (בצדק) על החופש האקדמי של חבריה להתבטא כנגד המדינה
    בעיתונות הבינ”ל – פיטרה לאחרונה מרצה ותיק למדי בגלל התבטאות בעייתית לגבי ההשלכות של משפחות חד מיניות על עתיד נטית המין של הצאצאים, למרות שהתבטאות זו נאמרה תוך כדי דיון (!) בשיעור באתיקה (!?!?). לי זה צורם, במיוחד עקב הידיעה שהמרצה המפוטר הוא מתנחל בקריית ארבע, וראש המחלקה המפטר הוא פלסטיני, פעיל מוכר בבל”ד.
    דווקא במקרה הנ”ל נשיאת האוניברסיטה לא מצאה לנכון להגן על החופש האקדמי. תמוהה בעיני.

  93. ליאור גימל:

    טיפה באיחור, אבל תודה. קישור נשלח לגורמים הרלוונטיים.

  94. ארנון:

    שמרלינג – יש כאן שתי בעיות:
    הראשונה היא ההגדרה הגורפת של אנטי-ציוני והדה-לגיטימציה כלפי כל מי שמשמיע איזשהי דיעה שונה משל הימין, בין אם זו ביקורת על פעולה ישראלית כמו השתלטות על אוניות, מחסומים, גדר, הרג אזרחים בעזה, נורמות לא ראויות בצבא ועוד אלף דברים אחרים, ובין אם זו קריאה לפינוי התנחלויות או להפגנת רצון לפשרה.
    השניה היא שכדאי לשים לב לפעולות של “אם תרצו” (גם כן שם. הרצל היה מתהפך בקברו לראות מה עושים ממשיכי דרכו) – עושה רושם כי האוניברסיטאות זו רק התחלה, וניתן רק להביט בהיסטוריה כדי לראות לאן זה עלול להוביל.

  95. גיא לוי:

    יובל. לגבי המחקר.
    לצערי המחקר מתעלם מהמון בעיות. כגון העובדה (שנתמכת במחקרים רבים) שהאקדמיה היא חסומה לבני מעמד מסויים מאחר והם לא מקבלים את התמיכה החינוכית כבר בגיל צעיר ונוצר פער. היה לא מעט פרסומים על כך ואם תרצה אני יחפש וידביק קישור.
    זוהי אגב הסיבה מדוע הסיכוי שאתה תפגוש מגבניק אתיופי בברקלי הוא אפסי עד כלא קיים ולעומת זאת הסיכוי שתראה את בתו של אהוד אולמרט (לדוגמא בלבד. אינני יודע אם היא למדה שם) הוא גבוהה במיוחד.
    תוסיף לזה עוד כל מני עובדות שאנשים בנקודות מפתח חוסמים בכח (על סף הדיקטטורי. ע”ע רות גביזון ואהרן ברק) כל מי שמנסה לחדור למערכת והוא עם “אג’נדה פוליטית” שונה (כפי שהוכח בדו”ח די מפורט של אם תרצו).
    יש עוד סיבות מדוע המחקר הזה אפשר להפריך אותו אבל אין לי כוח לריב הפוליטי הזה שממילא אין לו מוצא.
    אגב, אני ימני בדעותיי. עכשיו תבדוק את התפיסה (והיחס הרגשי) שלך אלי אחרי האמירה הזו ותראה שאתה בעצם לא שונה מ’הימין הקיצוני ההזוי והמשיחי’ (כפי שנוהגים לכנותו) בדרך המחשבה שלך. אלא שהשנאה שלך מופנית כלפי אדם/גוף אחר. גם השמאל בישראל מעוניין ומנסה בדרכים שונות להשתיק ולהעלים דעות ימניות. וזו המסקנה הכי עצובה. 2 גופים זהים במהות אך שונים בתוכן מתגוששים ביניהם ומחריבים את האדמה שעליה הם יושבים בזמן שהעמים מסביב משקיעים את כל מרצם מדי יום ביומו במטרה להשמיד את כולנו.

  96. יואב:

    הפסיכואנליזה, למשל, באמת אינה מדע, אלא תיאוריה. עם זאת, מדע הפסיכולוגיה מנסה שוב ושוב לתקף את התיאוריה הזו בעזרת ניסויים מדעיים.
    כך גם הנחות היסוד של הכלכלה אינן מדע, אלא תיאוריות, אך מדעני הכלכלה משתמשים בכלים מדעיים על מנת לתת להן תוקף (לכן פרס נובל לכלכלה הוא למעשה פרס נובל למתמטיקה).
    גם המדעים המדוייקים פועלים באותה דרך. האבולוציה הינה תיאוריה, והמדענים מנסים לאשר או להפריך אותה, לתת לה תוקף מדעי.
    גם בסוציולוגיה פועלים באותה הדרך. אמת, תוקף במדעי החברה אינו דומה לתוקף במדעים מדויקים, אך גם המסקנות במדעי החברה אינן חד משמעיות בהתאם (כלומר, הן נכונות בהקשר מסוים).
    כך שלטעון שמדעי החברה אינם מדע, ושהסוציולוגים אינם מדענים, זהו טיעון מגוחך. גם אם השיטות בהם משתמשים סוציולוגים אינם מובנות או מקובלות לאנשים הבאים ממדעים מדוייקים (קרי, מחקר איכותני שהוא עיקר הבעיה בדיון כאן אם אני מבין נכון).

  97. דיימונד:

    מעולה

  98. אייל:

    מעניין שקולות המחאה משני הצדדים עולים בזמן שאין כלל דיון בשאלות פשוטות כגון מיהו או מהו ציוני, מהי ציונות (נכון לתקופה זו) וכך הלאה שאלות חשובות לדיון הסוער. ובכלל, הדיון (והמחאה של זו ארצנו) כל כך שטחית, רדודה ואינה נוסקת מעל הסיסמאות השחוקות, שקשה לנהל מולם דיון אמיתי. לכן הכל נשאר בגדר איומים, בהלה והתכנסות סביב הקלישאות של כל מחנה.
    מעבר לכך, קשה לבוא בטענות ל”זו ארצנו” (zoo artzenu zoo) או לארגונים אחרים שמגייסים כוחות מחו”ל לצידם (הם כמובן לא יסכימו ששמאלנים יגייסו קולות בארה”ב נגד התנחלויות, זו הרי בגידה לשמה), הבעיה היא התגובה הרפה של הדי ג’יי ממשרד החינוך ומאחרים שאמונים על שמירת החינוך וההשכלה הגבוהה.

  99. עפרה:

    שלום,

    1. רציתי לכתוב מייל ולהעלות שאלה שחשבתי שהייתי רוצה לשמוע את דעתך ודעתם של אחרים כאן. אך הקישור של המייל לא עובד

    לכן – שואלת כאן (וזה לגמרי בנושא אחר, אבל מה לא עושים כדי לקדם דיון שמעניין אותי דווקא לנהל פה, מקווה שזה יעבור את הצנזורה)

    השאלה – למה פרשת “מסמך גלנט” מעוררת כזאת סערה? למעשה – אם בחירת הרמטכ”ל הבאה היתה עניינית מלכתחילה כפי שהיא צריכה להיות – אז איזה משמעות יש למסמך יחצ”ני כזה? מה זה משנה אם הוא מקורי או מזוייף? זה שזה עושה כ”כ הרבה רעש אומר שאנחנו מקבלים כמובן מאליו את זה שבחירת הרמטכ”ל היא מלכתחילה לא עניינית. וזה האישיו שאף אחד לא מתייחס אליו. לא ככה?

  100. עפרה:

    אה, חשבתי שיובל מאשר תגובות לפרסום ושיכול להיות שלא יתאים לו הסטה של הדיון – בגלל זה גם הרגשתי בנוח לעשות את זה, מקסימום לא יעלה…

    באופן ענייני – זה משעמם מה שכתבתי? נראה לי שאני כנראה תמימה שזה מה שלא מובן לי ב”פרשה”

  101. אחד, ביצ'קירי:

    לצערי וללא קשר לדעותיי חבל לי בעיקר על האופי המכליל, כמעט רדוד בעצם, שבו הוצג הנושא. נדמה לי שהזדקקות למחוזות סיסמתיים היא מפלט נוח מדי מהתמודדות עם שאלות מורכבות.

    כשניתן לצפות בקלות רבה מדי את אשר תאמר, דע כי משהו ברלוונטיות שלך דהה.

  102. שלומית:

    איך אני מתה על המגיבים שבאים, זורקים הערה נבזית שאין לה שום קשר לפוסט ונעלמים (“חבל לי שהדיון לא היה מנומס יותר” או “אם רק היית משתמש פחות במטאפורות הפוסט היה מובן יותר”).
    ביצ’קירי, או איך שלא קוראים לפרצוף שלך, את ההתנשאות שלך תשמור למי שמתרשם ממנה.

  103. דניאל:

    בזמן האחרון משהו כמו 80% מהתוכן שווה הקריאה באינטרנט בעברית הוא פרי עטך, כאן או בעין השביעית. אתה הופך למונופול.

    ולעצם העניין, הרבה מהבבונים שלמדו לפני 2 דקות מהו בכלל מקארתיזם [בבית הספר היו עסוקים בהדגמות אש חיה עם קהלני במקום ללמד אותם מה זה(http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1149333.html)] יגידו לך בלי למצמץ שזה דבר טוב ורצוי למען החוסן המדיני שלנו בפני האיסלאמים (הם מתים על המילה הזו שם בגל”צ)

  104. אחד, ביצ'קירי:

    תודה לך שלומית(102) על תגובתך העניינית, העדינה והמדודה.

  105. gad:

    עפרה (99) – לדעתי העניין הוא שהמסמך הזה מראה שמישהו מנסה להפוך את הבחירה ללא עניינית. הרי אם מישהו מאמין שהבחירה היא עניינית גרידא אז אין טעם לשלם למשרד פרסום או יחסי ציבור (אם זה באמת גלנט) או לזייף מסמך שכזה (אם הוא מזויף), מסקנה – מישהו (אחד או יותר מהצדדים) מאמין שהבחירה אינה עניינית (גם אם עד היום היא היתה כזאת).
    זה הקטע היותר אובייקטיבי לדעתי. יש את הצד הצהוב של העניין – מישהו חשוב ליכלך על מישהו אחר (גם חשוב), זיופים, שקרים, מישהו שהולך לחטוף כשהאמת תתגלה וכיוצ”ב. כנראה שזה פצצת רייטינג.
    יובל (35) – אני חושב שלא. יש תחושה כזאת בתקשורת ובעיקר באינטרנט אבל לדעתי היא נובעת מאובדן הבושה הכללי שיש בחברה, שמועצמת ע”י האנונימיות האינטרנטית והרצון ברייטינג. פעם לא היה יפה לדבר על זה שאתה קיצוני (לא כל כך משנה באיזה נושא ולאיזה צד), היום אם אתה לא כזה אז כנראה שלא ישמעו אותך, וברגע שאתה יכול לכתוב תגובה אנונימית (כמו זו שלי) אז אתה בכלל לא צריך לדפוק חשבון.

  106. DROR:

    אתה דביל או מה?
    מקארתי ניצל לרעה את הסמכות שניתנה לו וחקר אנשים עם דעות שונות משלו, אי אפשר בכלל להשוות את זה לאנשים שמנסים לשכנע תורמים למשוך כספים מהאוניברסיטה (לא ידעתי שמימון אוניברסיטאות זה משהו קדוש) ואיזה פלא,מתברר שזה בדיוק אותה טכניקה שהשמאל קיצוני שאתה מגן עליו משתמש בה כתגובה לכיבוש.

  107. DROR:

    ועוד משהו
    עצם זה שאתה מדבר על “נטיות שמאלניות” בארץ ובעולם כאילו השמאל הוא מקשה אחת , וכאילו אין תהומה עמוקה בין השמאל הציוני לשמאל הרדיקלי מראה כמה אתה באמת מבין בפוליטיקה.

  108. עפרה:

    גד -תודה על ההסבר. זה עדיין משונה בעיניי ש

    1. אם זה אמיתי – מישהו יצא מקודת הנחה ברורה וטריוויאלית שזו לא בחירה עניינית. אם זה היה ברור “לו” שזה ענייני לגמרי – הוא לא היה טורח להזמין מסמך כזה.
    2. במקרה השני זה משונה לא פחות – מישהו חושב שב”תקשורת” או ב”דעת הקהל” או ב”צה”ל” או ב”מערכת הפוליטית” (או בכולם) יזדעזעו ממסמך מופרך כזה. האמת – אני מבינה את הרמט”כל שהניח בצד ולא עשה עם זה כלום, לדעתי זה מראה שלדעתו זה חתיכת נייר מגעילה ולא צריך לעשות מזה שום עניין. אז מישהו ניסה ללכלכך – איכסה, נכון. פצצת רייטינג, נכון. יש אנשים שממשתמשים דרכים מסריחות כדי להשיג דברים, נכון. הדבר המזעזע בעיניי הוא שבשני המקרים יש הנחת סוד טריוויאלית שהבחירה היא לא עניינית.

    מקווה שהצלחתי להסביר. מקווה שהרמטכ”ל נאיבי כמוני :-)

  109. gad:

    עפרה (108) לזה חתרתי, אבל ראוי לציין שגם אם מזמין המסמך (בין אם הוא אמיתי או מזויף) מאמין שהבחירה היא לא עניינית לא אומר שהיא באמת לא עניינית. אני בטוח שאם נשאל את שר הביטחון הוא יגיד שזאת הבחירה הכי עניינית בעולם. אני חושב שבגלל שבגלל אופי תהליך הבחירה של הרמטכ”ל אין אפשרות לדעת.
    אני חייב להודות שאין כל כך אפשרות להסיק מסקנות חד משמעיות מהמקרה הזה לדעתי, לפחות עד שהחקירה המשטרתית תסתיים. לדעתי לא יצליחו לגלות מי כתב את המסמך, ואז נישאר די באויר. האם זה היה גלנט התככן? אולי יריביו החתרנים? אולי זה אפילו לא מתוך הצבא, אלא תעלול תקשורתי של מישהו שאינו מהמערכת… העיקר שהעברנו עוד עונת מלפפונים.

  110. רוצה להיות אבא:

    אשכול משובח.

    הבעיה, שעל-אף שאם-תרצו מסוכנת לעתיד מדינת ישראל, הרי שהתופעה של אנשי-אקדמיה המנצלים את החממה האוניברסיטאית לסיוע ועידוד תנועת ה-BDS שמהווה סכנה אף גדולה ביותר.

    למי שלא מבין או מכיר, תנועת ה-BDS מנצלת את פעילות ההחרמה לחיסול רעיון שתי המדינות, לשני העמים ובפועל פועלת לחיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית … לכן, בפועל אותם אנשי אקדמיה מנצלים את המשכורת והמעמד שלהם במוסד אקדמי ישראלי, לקפעולה כייסות אותה ישות שמסבסדת אותם!

  111. אם תרצו או לא, היטלר בתמונה | חנה בית הלחמי:

    […] יובל דרור – סטטיסטיקה: כמה סוציולוגים יש? […]

  112. סירו:

    יובל, הטענה שלך כאילו שאנשים שחוקרים את החברה, מגיעים מתוקף המחקר האקדמי לנקודת השקפה שמאלנית היא דמוגגית לעילא.

    אני לא יודע אילו מחקרים אתה קורא, אבל אני מעולם לא נתקלתי בהסבר זה כמקובל להסביר את הפער לטובת אנשי שמאל. מספר תאוריות שנערכו בנושא באוניברסיטאות האמריקאיות העלו דווקא את הנימוקים הבאים:

    1) משכילים המחזיקים בדעות שמאל רואים חשיבות גדולה יותר בקריירה במגדל השן האקדמי, מאשר משכילים המחזיקים בדעות ימין, המעדיפים לאחר סיום הלימודים לעשות קריירה בעולם האמיתי (קישור)

    As we interpret the data, they are most consistent with the hypothesis that professors tend to be liberal because students who already have liberal views (for whatever reason) are more likely to embark on academic careers, whether because they want to pursue their liberal politics through their scholarship or because, for them more than for young conservatives, becoming a professor simply “feels” like an appropriate career choice given the institutionalized occupational reputation.

    2) קיימת אפליה מובנית באוניברסיטאות, שמעדיפה אנשים בעלי דעות שמאל, על פני אנשים בעלי דעות שמרניות, כ”מתאימים יותר לרוח האוניברסיטה / פקולטה” (קישור)

    Disciplines and higher education institutions construct collective identities and organizational reputations not simply around formal intellectual and organizational mandates, but also around cultural templates that include idealized images of intellectual personhood […]
    Which images disciplines come to embrace depends on, among other things, the outcomes of struggles between academic factions within them (Frickel and
    Gross 2005) […]
    Over the course of its twentieth century history, for example, sociology has increasingly
    defined itself as the study of race, class, and gender inequality—a set of concerns
    especially important to liberals—and this means that sociology will consistently recruit
    from a more liberal applicant pool than fields like mechanical engineering, and prove a
    more chilly home for those conservatives who manage to push through into graduate
    school or the academic ranks.
    […]
    elite schools are under strong pressures to hire scholars who are not only productive, but will also be seen by their peers and other constituencies as leading academicians who embody the qualities and virtues definitive of the academic role. To the extent that that role has been socially defined as tied to liberal politics, elite institutions—simply in
    offering positions to scholars who are seen as exemplary—will end offering positions to scholars who are seen as exemplary—will end up with a more liberal professorial workforce.

    3) עדויות רבות (שלא גובשו לתאוריה תקיפה) על הדרה ואפליה של סטודנטים וחוקרים שאינם מחזיקים בדעות פוליטיות המקובלות בפקולטה / אוניברסיטה (קישור)

    There is an alternative interpretation worth considering: that entry into academe does
    involve selection on the basis of politics, but not entirely voluntary self-selection. On the one hand, in most disciplinary fields a relatively small percentage of students who start Ph.D. programs complete them (Menand 2010). It could be that conservatives drop out at a higher rate than liberals, accounting for the downstream liberalism of the professoriate, because conservative graduate students feel they don’t fit in, or experience overt hostility from peers or professors. On the other hand, it is possible that conservatives are actively discriminated against in graduate school admissions and in terms of hiring and promotion (Rothman, Lichter, and Nevitte 2005).

  113. סירו:

    *צריך להיות: דמגוגית ולא דמוגגית.

  114. נתן:

    למה? גם דמוגגית מתאים להתלהמות שלך

  115. נתן:

    אגב, זה רק אני או שהפוסט בכלל לא טוען “שאנשים שחוקרים את החברה, מגיעים מתוקף המחקר האקדמי לנקודת השקפה שמאלנית”?
    דמוגגי, דמגוגי, דמגוגוגוגון או מה שזה לא יהיה, בהבנת הנקרא יש לך אפס

  116. סמי:

    “אם תרצו” ותומכיהם פועלים נגד מחלקה ספציפית בבן-גוריון. הם טוענים שבמחלקה זו קיים רוב שקורא לסרבנות ולחרם על ישראל, ולא סתם “רוב של אנשי שמאל”. גם עם טענה זאת אפשר להתמודד באומץ.

  117. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    שלום,
    המחלקות לסוציולגיה אינם שמאלניות כי ” מי שחוקר מנגוני הדרה מעדיף……. וכו” לשיטתך הסוצילוגית הפוסט קולניאלית טענה זאת שלך היא טענה פסולה כי היא טענה מהותנית!!!
    המחלקות לסוצילוגיה שמאלניות כי כיום הם מפעילות מנגוני הדרה מול אנשים אשר אינם משתייכם לזרם הרידיקלי.
    אני מזמין אותך לנסות למצוא מנחה לתזה או דוקטורט באחד מהחוגים לסוצילוגיה שנושאה ” סיפורי חיים של מגורשי גוש קטיף” אין סיכוי שימצא מנחה! מה יעשה אותו סטודנט ידיר את רגליו מהחוג לסוצילוגיה ויבחר מחלקה אחרת.
    המקרתיזם לא קפץ לביקור -הוא כבר כאן דרך מנגונים של אי אישור תקציבי מחקר, אי מתן מילגות אי הנחייה של תחומי ידע מסויימים, קבלת חבר סגל חדשים למחלקה- מצליחות המחלקות לסוצילוגיה לסתום את פיותהם של בעלי דעה שונה. ספק אם דורקהיים פרסונס אייזנשטהט או ובר היו מצליחים להתקבל היום לאחד החוגים לסוצילוגיה בארץ.
    הקמרתיזם שקיים עכשיו הוא מכוער ביותר בגלל שבניגוד לתנועת אם תרצו (שדר”כ כאיש שמאל אני מתנגד לפועלה) הוא מוטמע במנגנונים חברתיים נסתרים. אין לא את האומץ להתנהל בפומבי.
    מה שמפחיד את המחלקות לסוצילוגיה זה לא מקרתיזם אלה הכיוון שאליו הוא מופנה – הפחד שלהם שהגלגל יתהפך – שמבעלי העוצמה והמשאבים המדירים בעלי דעה שונה הם יהפכו להיות שוב המודרים (בוא נהיה כנים הזרם הרידקלי זכה רק לקצת יותר מחמש דקות של תהילה).

    התגלה שגם סוציולוגים אוהבי פוקו ואסכולת פרנקפורט הם בני אדם – שונאים את האחר ומדירים אותו.

    ועוד קטנה לסיום – השיח הפוסט מודרני קוליניאלי- טוען בריש גלי שהאקדמיה ומדעי החברה אינם זירה טהורה – אלה עוד זירה פוליטית.

    על רקע זה מה להם כי ילינו כי פולטיקיאים ושיקולים פוליטים מתערביםלהם בתכני הלימוד

  118. בעז גאון:

    חברים.
    אני היחיד, ככל הנראה, מכל המכותבים כאן – למעט ראשי “אם תרצו” – שישבו עם הספונסר הפיננסי שלהם, הכומר הנוצרי הרדיקאלי ג’ון הייגי. ב 4 עיניים, בסאן אנתוניו, לפני כשמונה שנים. הכומר הייגי מאמין שצריך לזרז את חזרתו של ישו לירושלים, על ידי זירוזה של מלחמת “גוג ומגוג”, שבמהלכה יישרפו כל היהודים שלא יסכימו להתנצר. האיש חושב שמקומה של האישה הוא במטבח ושהומואים הם סוטים מסוכנים שצריך “להבריא”. האיש מתנגד לכל פשרה טריטוריאלית ומזרים כסף להתנחלויות וחברו הטוב ביותר הוא ח”כ בני אלון.
    “אם תרצו” מצהירה שהיא תנועה ציונית פלורליסטית שתומך בעמדה מדינית “מרכזית”. זה שקר, לצערי. החברים בתנועה צריכים להיות אמיצים ולהגיד — “צריך להחזיר את הכסף ולהתנער מהייגי”. כפי ששאל דנקנר: איפה הבושה? … ומי שלא מאמין, שיצפה בלינק הבא. נא להפיץ.

    http://www.youtube.com/watch?v=bxXDAAD_wNw

  119. וגם אם לא | בלוגיקה:

    […] תארים גבוהים במדע המדינה (וכפי שהסביר יפה יובל דרור, חוגים מסוימים מושכים אנשים בעלי נטיות מסוימות בכל העול…); גם אם נתעלם מכך, אי אפשר שלא לצחוק לנכוח המחשבה שאם […]

  120. מחקר: סוציולוגים ופוליטיקה ישראלית | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] אחרונותוגם אם לא | בלוגיקה על סוציולוגים שמאלנים?!?משתמש אנונימי (לא מזוהה) על סוציולוגים שמאלנים?!?ג'מיל […]

  121. אהוד קלדור:

    שמרלינג [89]: אם היית קורא קצת יותר למעלה, היית רואה שהבעייה היא לא בזה ש’אם תרצו’ מספרים משהו לתורמים (שזה לגיטימי) אלא בכך שהם מאיימים שאם לא יתוקנו מה שהם תופסים כליקויים, אז. הם יכולים לספר לתורמים מה שהם רוצים. אגב, אני לא הצלחתי להבין איך המכתב הזה התפרסם – ‘אם תרצו’ שחררו אותו או שמישהו מהאוניברסיטה? איך שלא יהיה, קשה לי להאמין שהם לא חשבו שזה יצא החוצה.

    ןאגב, האם מישהו כבר שלח מכתב לרב של ישיבת אור-עציון ואיים עליו לתקן את ההטייה הברורה לטובת מרצים ימניים?

  122. אהוד קלדור:

    ההערה לגבי הפרסום קשורה לכך שעד כה, זה נראה ש’אם תרצו’ מבינה קצת את כוחה של התקשורת ואיך היא עובדת, ולכן לא ברור למה הם מאיימים, שכן אם ברור שזה יצא אז כנראה שזה גם יגיע לתורמים דרך התקשורת, וסוף לאיום.

  123. סירו:

    נתן,
    אני במקומך לא הייתי מתגאה בהבנת הנקרא, או יכולת הבנת טיעונים.

    לעניין התקפתך הבוטה, אני אשמח לפרשנותך המחכימה לרמיזה ה”עדינה” העולה מהפסקה של יובל:

    אנשים שחוקרים את החברה ואת הדרך שבה היא פועלת, הדיסציפלינה שחושפת את המנגנונים שמטמיעים, משעתקים ומחזקים עוולות חברתיות כמו ריבוד והדרה, האנשים שחוקרים תופעות כמו עוני או סטייה, שבודקים כיצד ארגונים חברתיים דואגים לשמור את העשירים והחזקים בעמדותיהם, האנשים האלו מעדיפים התערבות ממשלתית על פני קפיטליזם משתולל, חילוניות על פני דתיות, ביקורתיות על פני סמכות או במילים אחרות, הם נוטים לשמאל על חשבון הימין

    אתה רוצה להגיד לי שלא משתמע מדבריו שהדעות הפוליטיות המדוברות כמעט מתבקשות מהמחקר?

    מכל מקום, אנא השתדל לעקוב אחרי מהות הדיון וההנחות הסמויות בו:

    הטענה העיקרית של יובל היא “היי תראו, אוניברסיטאות הן מעוז השמאל בכל העולם” ולכן הטענות של אם תרצו לא רלבנטיות (מגוחכות לדבריו). ההנחה הסמויה שיובל מקדם היא שהנטיה הפוליטית הזאת מהווה את סדרו התקין של עולם, ולכן אין שום צורך לברר איך המצב התקבע (האם באמת עקב “חופש אקדמי”), האם זה מצב תקין וכמובן חלילה אסור לנסות לשנות את המצב.

    בניגוד ליובל, חוקרים שונים לא מניחים שההתפלגות הזאת טבעית או נורמלית, ומנסים להבין את שורשי הפער, ולהבין האם זה אומר משהו על החופש האקדמי שהאוניברסיטאות מתהדרות בו.

    תמונת העולם הזאת חשובה, ושורש הפער בדעות פוליטיות בין האקדמיה לציבור הוא חשוב לצורך הדיון. יובל מנגח את טענות אם תרצו ע”י הסתמכות על הטיעון שזה המצב התקין. לכן עלינו לבסס אם אכן זה מצב “תקין” או לא, והאם הוא באמת נובע מ”חופש אקדמי” או דווקא מההיפך.

    ישנו מחקר שהראה למשל, שסטודנטים לאזרחות ומדעי המדינה בארצות הברית, מסיימים את התואר עם דעה יותר שמאלנית משהיתה להם בתחילת התואר, אבל בדיקה העלתה שאין ששינוי זה אינו קשור להתמצאות יותר טובה בחומר הנלמד או הבנה יותר עמוקה שלו. סיכוי לא רע שמדובר נטו באופנה פוליטית שנרכשת בקמפוס. האם זה מצב שרצוי לשמר כפי שהוא?

  124. בעלת התואר שני מהחוג לסוציולוגיה בתא:

    האמת היא איפשהו באמצע בויכוח הזה. הדרישה של זו ארצנו היא חוצפנית ובעלת ניחוח מקארטיסטי בעליל, ולא הייתי מצפה אחרת המהתנועה המבישה הזו. כמובן שגם אין פלא שמדעי החברה והרוח , שהנטיה הטבעית שלהם אמורה להיות ביקורתית, אינם מתחברים כ”כ לשמרנות ימנית.
    עם זאת, גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, וזו ארצנו מצביעים על תופעה בהחלט בעייתית שהשתלטה על מסדרונות מדעי הרוח והחברה. אני סיימתי תואר שני בחוג לסוציו’ באוניברסיטת ת”א והיתה שם משטרת מחשבות. מי שלא יישר קו עם תיאוריות הפוסט למיניהן באופן בלתי ביקורתי בעליל היה בבחינת מוקצה. הניתוח הביקורתי של החברה הישראלית והממסד הישראלי היה כבר בבחינת אבסורד- כאילו כל מדינת ישראל קמה בשביל לדפוק את הערבים, המזרחים, הנשים וכו’. המרצים היו ביקורתיים כלפי כל דבר למעט כלפי עצמם. מילאו אותי ברעל נגד “הקפיטליסטים” למיניהם (למרות שהמרצים בחוג הם מאוד נהנתנים) וכשעזבתי את החוג מלאת קבס ממה שראיתי, גיליתי להפתעתי שאצל “הקפיטליסטים” אני נהנית מהרבה יותר יצירתיות וחופש מחשבה, בעוד שבחוג לסוציולוגיה הליברלי והפתוח כביכול יש רק דרך אחת לחשוב. לגבי שנהב באופן פרטני, הוא כבר מזמן נטש את הדרך המדעית ואומר באופן מוצהר שסוציולוגיה אינה מדע אלא אידיאולוגיה, וזה בעייתי מאוד. הספר שלו על “היהודים הערבים” היה בושה לעבודה המדעית, ונשען כולו על יסודות רעועים . הוא אדם משכיל וחכם, אך זקנתו מביישת את בחרותו למרבה הצער.

  125. Yuval:

    שני דברים

    1. העובדה שתנועה פוליטית מנסה להשפיע על תכני לימוד במחלקות באוניברסיטה היא מעין תעודת כבוד לחברה הישראלית. זאת אומרת שמייחסים לאינטלקטואלים ולידע אקדמי איזושהי השפעה, שזה יפה מאוד. בארה”ב, למשל, פוקס ניוז לא יחלמו לערוך קמפיין נגד תכני הלימוד באוניברסיטאות מובילות כי הם יודעים שהקהל שלהם יתעלף משעמום. כמובן, זה לא משמח בכלל שפשיסטים קטנים כמו אם תרצו תופסים כותרות, אבל לפחות זה בגלל שהם מתקוטטים על תכנים של סיליבוסים ולא בגלל שהם שוברים עצמות של ערבים\הומואים\שמאלנים במצעדים שלהם ברחובות.

    2. מהיכרות רבת שנים עם סוציולוגיה בכלל ובפרט עם חלקים מכובדים של הסוציולוגיה האמריקאית, אני חייב להגיד שיש לא מעט שמרנים בחוגים לסוציולוגיה. השמרנות מתבטאת בעיקר בחוסר רצון לבחון פרספקטיבות חדשות ולאו דווקא בשמרנות פוליטית, כמו שהיא מוכרת בשיח הכללי.

  126. ופתאום נדמה שכלום עוד לא אבוד | מחשבה שנייה FM:

    […] שמאלנים, כפי שטוענת "אם תרצו"? התשובה, שעולה ממחקר אמריקאי שמביא ד"ר יובל דרור בבלוג שלו – הגלוב, […]

  127. אנונימוס:

    אגב, פרופ’ יהודה שנהב לא מזהה את עצמו כשמאלני, ומודה שהפתרון שהוא מציע לא תואם את דעותיו של אף זרם מהקשת הפוליטית…- “לפתוח את כל הגבולות, לעשות בחירות מחדש,מי שייבחר על ידי הרוב-ישלוט” מצוטט מילה במילה משיעור סוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

  128. כוח מרכזי – תיעוד עלייתה של "אם תרצו" « מאסף:

    […] סוציולוגים שמאלניים?!? – יובל דרור, הגלוב, 17 באוגוסט, 2010. […]

  129. אורן:

    קצת הזוי.
    אורח לרגע היה בוודאי מתאר לעצמו ש”אם תרצו” הוא מעצמה גרעינית עם צבא מתאבדים שיעי ולא איזה ארגון סטודנטים- כזה שאין לו השפעה של ממש מול הגופים שהוא עמד מולם.
    שנית, מישהו מהטוענים בדבר “מקארתיזם” בדק בכלל מה המשמעות שלו? לטעון שארגון אזרחי נוקט ב”מקארתיזם” זה להוציא את המושג מקונטקסט לגמרי.

  130. צפריר:

    יפה.

  131. לקורא בן דרור ימיני | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] אני מאוד מכבד אותך ואת כתיבתך. כאשר אחד הטוקבקיסטים דרש לדעת מדוע אני קורא לך "פובליציסט בגרוש" הבהרתי שאותך […]

  132. זוטות « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ:

    […] את התגובה השפויה ביותר, וגם המשעשעת ביותר, כתב אדם שהתכנה (בפסבדונים, אני מניח) ג'ו קריידן, בתגובה לפוסט של יובל דרור: […]

  133. על ספרה החדש של אורית אבוהב קרוב אצל אחרים– התפתחות האנתרופולוגיה בישראל | ספר חברה תרבות:

    […] דרור מסביר מדוע ימנים אינם סוציולוגים ולהפך על ידי גלעד סרי-לוי, בתאריך 17 בינואר 2011 ב- 17:29, תחת […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: