גוגל היא חברה מעט מפחידה. כתבתי על זה לא מעט פעמים, דיברתי על זה לא מעט פעמים ולמעשה אני מקדיש שיעור שלם באחד הקורסים שלי כדי להמחיש עד כמה גוגל מפחידה, למה היא מפחידה והאם אפשר לעשות משהו בעניין.
אני מניח שאני לא לבד בחששותיי מגוגל. כל מי שקצת עוקב אחר החברה ומבין את העוצמה והיכולות שלה, נמלא חששות. העובדה הזו גורמת לאמצעי התקשורת לדווח על גוגל בטון מפחיד, לעתים תוך עיוות מוחלט של דברי מנהלי החברה או פירוש מסולף של מעשיה. הנה דוגמה שממחישה את הפרקטיקה הזו:
נרג'-מעריב מדווח כך:
זו נשמעת כמו הצהרה שערורייתית, הלא כן? חיפשתי הקלטה של דברי שמידט ובעזרתה האדיבה, ובכן, של גוגל, מצאתי אותה. שמידט נשאל על ידי עורך The Atlantic האם זה נכון שגוגל מפתחת שתלים שיוטמעו במוח של המשתמשים. שמידט אומר לו, שככל הידוע לו התשובה היא "לא" ומסביר שאין בכך צורך אמיתי כיוון שהמשתמשים יכולים לספק מידע רב על עצמם ובאמצעות המידע הזה, גוגל תוכל להחזיר להם תשובות טובות יותר לשאלות החיפוש שלהם. כמובן, מסביר שמידט, שהמידע הזה יגיע לגוגל רק אם המשתמשים ירצו בכך, כלומר, רק אם הם יתנו רשות (With your permission). אחרי שאמר מספר פעמים With your permission, מגיע שמידט (בדקה ה-16:19) לשורה התחתונה:
זה נראה קצת שונה מאשר "אנחנו יודעים עליכם הכל", הלא כן? (כדאי לצפות בכל הראיון, הוא די מעניין).
כמובן, שהביקורת שלי קצת לא הוגנת כיוון ש"מעריב" (ואתר האינטרנט שלו) הוא לא עיתון אמיתי, אלא סחבה וכל מי שקורא אותו, ואני כולל בכך גם את עצמי, צריך להבין שהנזק שייגרם לו מקריאתו הוא על אחריותו הבלעדית. מצד שני יש לי ציפיות גבוהות יותר מ"דה-מרקר" אשר דיווח על אותו אירוע ממש. גם הכותרת של "דה-מרקר" היא הוצאה מהקשר של דברי שמידט:
"דה-מרקר" מנסה, איכשהו, בצורה חלושה וכמעט מוסתרת, להכניס את דברי שמידט להקשר הנכון. בכותרת המשנה נכתב: "אם תתנו לנו מידע רב יותר" ובפסקה השניה נכתב "ברשותכם, אתם תיתנו לנו מידע רב יותר". כמובן שההדגשה היא לא במקור, ורק אחרי שרואים את שמידט מדבר, מבינים שצריכה להיות שם הדגשה. אבל הרבה יותר סקסי, והרבה יותר נחמד להתגנב מאחורי גבם של הקוראים ולזעוק: "בוווו!!" כדי שילחצו על עוד כותרת.
לזכותם של אנשי "דה-מרקר" יש לומר שהם מודים שזו פרקטיקה בה הם נוטים להשתמש מדי פעם.
כתיבת תגובה