עיתונאי שלח טקסט מרתק לקטגוריית "כתב/ת אורח/ת". הוא ביקש להישאר בעילום שם ואני, כמובן, מכבד את בקשתו. הטקסט מרתק ומטריד. אני מניח שהקוראים יכולים לספר סיפורים דומים מ"המשפחות" שבהן הם עובדים. הנה הטקסט לפניכם.
**
מפאת כבודו לא אזכיר את שמו. זה גם לא רלוונטי כי רבים כמוהו עובדים בחברות הסלולר בישראל. הוא מנהל זוטר בחברת סלולר. השיער קצת מאפיר. הכרס מתחילה לבצבץ. הוא עבר כבר את גיל 40. נשוי לשני ילדים. אשתו מצאה לאחרונה עבודה לאחר פרק זמן של שנה. אנחנו נפגשים ביום שישי בפארק עם המשפחות. "אתה זוכר את הפיטורים עליהם שכתבו עליהם בעיתונות הכלכלית, אלו שכתבו שמפטרים X עובדים? אז המספר האמיתי הוא כפול שלוש. פיטרו מכל מחלקות החברה. גם במערכות מידע ובהנדסה. העיקר שבעיתונות פורסם מספר אחר".
"איך הם מעיזים שלא לדווח על המספר האמיתי?", אני שואל "הרי גם העובדים שלהם קוראים עיתון".
"לאף אחד אצלנו בחברה לא אכפת מהעובדים. מבחינתם אתה עוד מספר. כל מה שמעניין זה שורת הרווח. תראה את הפערים האדירים בכסף שמרוויח מנהל אגף או סמנכ"ל אצלנו לעומת העובדים".
"אבל בכל זאת. אתם מרוויחים 20 אלף שקל לחודש, זה לא כ"כ נורא."
"סמנכ"ל בכיר יכול להרוויח מעל ל-60 אלף שקל משכורות. ומה עם הדיבדנדים שהחברה מחלקת כל הזמן?".
"מדוע מתחיל עכשיו גל הפיטורים בחברות הסלולר?", אני שואל.
"זה הכל בגלל דמי הקישוריות ומפעילי הסלולר הוירטואלים. אתה מכיר את המושג MVNO? אז זהו. אלו שתי הסיבות שנותנים לעובדים בזמן שמפטרים אותם. הייתי בשיחה אחת כזאת. מנהל האגף קורא לאחד העובדים. ואז כאילו הוא לוחץ על Play ויורה את אותן סיסמאות. זה לא אתה, זאת החברה. אובדן ההכנסות מדמי הקישוריות והכניסה של המפעילים הסלולריים הוירטואליים מאלצים אותנו לפטר עובדים. תבין, זה לא קשור אליך. וככה מפטרים אחד אחרי השני. גם מבוגרים. אנשים מצוינים ואיכותיים. זה בכלל לא קשור אליהם. הם מפוטרים כדי לעמוד בשורת הרווח. הרי כל חברות הסלולר פרסמו שאובדן דמי הקישוריות עומד על כחצי מיליון שקל ליום. אז עכשיו כשזה קורה מפטרים את העובדים. חלקם בני 45. לא יודע מה הם יעשו עכשיו. אני מניח שהם יסתדרו. ימצאו מקום עבודה אחר. זה היה יכול להיות אני בקלות. זה כמו מטווח ברווזים. קוראים לך בשם ואתה מבין אתה זה שמפוטר".
הוא מכיר את תעשיית הסלולר הישראלית כבר שנים רבות. התחיל מאחת מחברות התקשורת הותיקות שפעלו בישראל בשנות ה-90'. "אני אומר לך, תעשיית הסלולר הישראלית זה מקום עבודה בלי סנטימנטים. אני מכיר את כל החברות. אנחנו מדברים על זה. זה לא רק בחברות הסלולר שלנו".
"אפשר היה לחתוך בשומנים אחרים בחברות ולא לפטר?"
"אפשר, אבל בעלי הון בתעשיית הסלולר פשוט לא מבינים שהם צריכים להרוויח פחות עכשיו לאחר הפחתת דמי הקישוריות וכניסת המפעילים הסלולריים. אז קודם כל מפטרים את העובדים. תבין. הביקוש לסלולר קשיח. כשכל ההיי-טק הישראלי התכווץ ופיטר בשנת 2009, אצלנו הביקושים היו אדירים. אנשים צריכים לדבר במכשירי הסלולר שלהם".
גל הפיטורים האחרון בחברות סלולר מצביע שוב כי האצבע של בעלי השליטה בחברות הסלולר קלה על ההדק בכל הנוגע לשמירה על איזון תפעולי פיננסי. חברות הסלולר העריכו את הפגיעה מהירידה בדמי הקישוריות בכ-300 מיליון שקל בשנה. אז נכון, הממשלה והכנסת כופפו את חברות הסלולר לטובת הפחתת התעריפים. אבל בפלאפון, פרטנר וסלקום משיתים זאת מיד על העובדים. בסלקום מודים כי יפטרו 35 עובדים אבל יגייסו 300 חדשים. בפטרנר פיטרו 117 עובדים בחודש ינואר 2010. בפלאפון פיטרו 50 עובדים ו-100 תקנים פוטרו.
הבעיה היא שככל הנראה המספרים שמדווחים בתקשורת הכלכלית לגבי היקף הפיטורים אינם מדויקים. לרוב זה עובד בצורה הבאה. גל פיטורים הולך ומתקרב. העובדים שולחים דוא"ל או מתקשרים למערכות העיתונים הכלכליים. דוברי חברות הסלולר מבינים שאינם יכולים להימנע מלחשוף את פיאסקו התקשורתי הכרוך בידיעות על פיטורים, אז הם זורקים מספר מסוים. במקרה הטוב אומרים חצי אמת. במקרה הרע פשוט משקרים או מעוותים כך את הנתונים שיוצגו בצורה חיובית.
שלוש חברות הסלולר מעסיקות כיום בישראל אלפי עובדים. ברובן הדלת מסתובבת. עובדים צעירים רבים נכנסים ונפלטים אז אפשר לשחק עם הנתונים. לכן אסור גם להתרשם כשסלקום אומרת שתגייס 300 עובדים חדשים. אף אחד חוץ מהנהלת סלקום מבין את טיבו של מספר זה.
בעלי השליטה בחברות הסלולר הטיפו במשך חודשים ארוכים כי המלצות דו"ח NERA בעניין המפעילים הסלולריים ודמי הקישוריות יפגע בשורת הרווח שלהן, וכתוצאה מכך יפטרו עובדים. אבל האמת המרה היא שהבחירה לפטר עובדים (בחברת סלקום כינו זאת בהודעה לעיתונות ששלחו לתקשורת "התאמות ארגוניות שיגרתיות") היא הבחירה שלהן בצעד הקשה ביותר. צעדים אחרים היו יכולים להינקט, או פשוט לקבל את העובדה שאפשר להרוויח גם קצת פחות. אבל בפלאפון, סלקום ופרטנר לא מוכנים לשום פגיעה, וזה המצב.
האיום הגדול ביותר כיום על חברות הסלולר הוא שיחות ה-VoIP, שירותים דוגמת סקייפ ופרינג. "זה אמנם מאיים אבל ייקח זמן עד שחברות הסלולר יפסידו הרבה כסף בגלל השירותים האלה. צריך שלשני המשוחחים יהיה טלפון חכם. זה קורה, אבל לאט", אומר אותו מנהל בשיחה בפארק. עד אז תמשכנה חברות הסלולר הישראליות לפטר עובדים כדי לעמוד בשורת הרווח. המציאות מוכיחה שגם הגבלות רגולטרויות מובילות את חברות הסלולר לפגוע בראש ובראשונה בעובדים שלהן. מגמה זו תמשך גם בעתיד.
בשורה התחתונה: שוק הסלולר אינו תחרותי. חברות הסלולר לא מנצלות את הירידה בדמי הקישוריות כדי להשקיע בתשתית וליצור חדשנות וערך מוסף. במקום זאת הן עסוקות בפיטורי עובדים ומקסום רווחים לבעלי המניות.
חברות רבות נוהגות להציג את עצמן כאילו הן משפחה: משפחת סלקום. משפחת פרטנר. משפחת פלאפון. זו משפחה כפויית טובה. כאשר the going gets tough הם ממהרים להיפטר מחברי המשפחה. המשמעות – משפחה יש רק בבית ובחברת חשמל – בעולם האמיתי אין אחים, יש רק שורות תחתונות.
כתיבת תגובה