בכתבה במוסף "בסופשבוע" של "מעריב", מסביר שלמה בראבא, גאון ומטורף עם תעודות, את הסיבות לטירופו ובין השאר מספר על הוריו שנמלטו מהשואה:
"אבא הצליח לברוח קודם. בגיל 13 הוא עזב את הבית והתפקר, הצטרף להכשרה, קראו לו יצחק אבל בארץ כולם קראו לו יאצק. עכשיו הכל ברור, לא? אז אבא ברח בזמן, אבל הוא איבד את כל משפחתו. סבי היא הרב הראשי של לודז', הוא התפרסם בעיקר בזכות הקנאות שלו, עד טירוף. בשביל אבא שלי השואה היתה אירוע מכונן. עד יום מותו לא הסכים להכיר בקיומו של אלוהים. הוא היה חלוץ גאה. כשהוא עלה לארץ הוא היה כל כך מאושר עד שהתחיל לרקוד ונפל לתוך חבית אבץ רותח. היו לו כוויות ברגליים כל חייו, נשרף מתוך שמחה, אחר כך הוא הפך למנהיג פועלים, מזכיר איגוד האופים או משהו כזה. תגיד לי אתה, ממשפחה כזאת אפשר לצאת נורמלי?
בהמשך הוא מספר על משיכתו לסוסים. אני חושב שכבר שמעתי את ההסבר הזה ממנו, ועדיין זה נורא מצחיק בכל פעם מחדש.
הסוס זה משהו בלתי נשלט אצלי. אתה יודע שאני באמת גרתי עם סוס? סיפור אמיתי, גרתי עם סוס שנה בתל-אביב בנחמני על הגג, מאז כבר זרמו הרבה מים בירקון, הסוס איננו, אבל אני נשארתי. אז לזכרו, אני לפעמים צוהל. זהו, זה כל הסיפור.
כתיבת תגובה