כמה באמת שווה גרופון?

בשבוע האחרון פורסמו מספר ידיעות וסיפורים הקשורים לאתר גרופון שלא הצלחתי להבין אותם.

נתחיל בטענה שאתר הדילים והקופונים האמריקאים עומד לצאת להנפקת מניות ראשונה (IPO) במסגרתה הוא יוערך על פי שווי של 25 מיליארד דולר, יותר משוויה של גוגל (24.6) כאשר זו הונפקה.

25 מיליארד דולר? באמת?

לפני שלושה חודשים וחצי גוגל ביקשה לרכוש את גרופון תמורת 6 מיליארד דולר. גרופון דחתה את ההצעה. איך חברה מגדלת לעצמה שווי של 19 מיליארד דולר נוספים בשלושה חודשים וחצי? אפילו אם נצא מנקודת הנחה שההצעה של גוגל ממש מעליבה ובעצם גרופון שווה פי שניים, כ-12 מיליארד דולר. איך הגענו ל-25 מיליארד דולר? גם בינואר היו שמועות על כך שגרופון תבקש לצאת להנפקה. אז דיברו על 15 מיליארד דולר. ושוב אני שואל, איך נוספו 10 מיליארד דולר תוך חודשיים? גם אם ניקח בחשבון שמדובר במסע שמועות, גם אם ניקח בחשבון שבנקאי ההשקעות אוהבים לנפח מספרים של הנפקות, גם אם אנחנו מתרשמים מהגידול בהכנסות החברה (760 מיליון דולר בשנת 2010 לעומת 33 מיליון דולר שנה קודם לכן), עדיין המספר הזה, 25 מיליארד דולר נשמע לי, לפחות בשלב הזה, כמו חתיכת בועה.

רף הכניסה לתחום נמוך בצורה מגוחכת. נכון, לגרופון יש קהל עצום ואפילו פיתוחים מעניינים בקנה אבל העובדה שכל כך קל להיאבק בו (לפחות בשלב הזה) חייבת להתבטא איכשהו בתמחור שלו. הביטו רק מה קורה בישראל: מעבר לגרופון המקומי פועלים בישראל גם Buy2, בא לי גם, גוזרים קופון, קופונה, גרגיר, bigdeal, שווה, buddies, גרופלי, כן זה זול (שללא ספק מחזיק בתואר האתר בעל השם האווילי ביותר), אמא לייק (טוב, אולי מיהרתי להכריז על מנצח), expressdeal, bestours, קופו, dealzone וזה מבלי שציינתי את המטה-אתרי-הנחות בהם מאגדים את כל הדילים מכל האתרים שמחקים את גרופון דוגמת קומבי, מה היום, תבוא, pick a deal, קליקה, sendme, dailyd. סביר להניח שעד שאסיים לכתוב את הפוסט הזה יצוצו עוד שניים-שלושה אתרים (אה כן, אתרים קטנים כמו פייסבוק עומדים גם הם להיכנס לזירה הזו).

אם זה מה שקורה בישראל, מה קורה בעולם? ברור שרובם יעלמו, אין מקום לכולם (עוד על כך מיד) ויתכן שגרופון תהפוך לגדולה ולמשמעותית ועדיין, אין לי ספק שבשדה הזה יהיו כמה מתחרים. מהתמחור של גרופון אפשר לחשוב כאילו היא רשמה פטנט על ייצור נפט ממי ים. היא לא. היא מציעה דילים.

בסוף השבוע קראתי את הטור של פרופ’ דן אריאלי ב”כלכליסט” בו הוא נשאל האם הקופונים יזיקו לבעלי העסקים בהתחשב בכך שאנשים מתרגלים למחירי הנחה ולכן לא יהיו מעוניים לשלם מחירים מלאים. אריאלי טוען שלא צפויה בעיה כזו.

ההשפעה הפסיכולוגית של הקופון אינה הפחתה של ערך המוצר, אלא העלאה של ערך הקונה. כן, הוא גם משפיע על היחס של הקונה למחיר, אבל הרבה פחות מאשר הנחות גורפות.

התשובה הזו נשמעת לי משונה, בלשון המעטה.

אין ספק שכאשר נותנים לך הנחה גורפת באופן קבוע לא תהיה מעוניין לשלם מחיר מלא אבל לעניות דעתי הלא כלכלית בעליל, הנזק שגורם גרופון לתפיסת המחיר של הצרכן עוד לא נחשף באופן מלא וכאשר הוא ייחשף, עסקים יבינו שגרופון אולי מועיל להם לטווח הקצר, אבל גורם להם נזק בטווח הארוך.

הסיבה לא נעוצה בהכרח גרופון אלא דווקא בערימות החיקויים שקמו לו. החיקויים האלו מחפשים אחר דילים שיוכלו להציע לגולשים שלהם. בתי העסק מבינים שזה מה שהולך היום ורבים מהם מתפתים להציע דילים. התוצאה היא שבתחומים מסוימים (ספא, מסעדות, רכיבה על סוסים, שיאצו, יוגה, מכוני יופי, בתי קפה – אם למנות רק כמה), אין שום סיבה לשלם מחיר מלא. בכל רגע נתון אתה יכול למצוא עשרות דילים שבעצם מלמדים אותך שמי שמשלם מחיר מלא הוא פראייר – ואם יש משהו שישראלים שונאים זה לצאת פראיירים.

ככל שהאתרים האלו יכו שורש, כך יתבסס לו דור שיסרב לשלם את המחיר הרשמי כיוון שהוא ידע שבכל רגע הוא יכול למצוא דיל טוב יותר. העצה של אריאלי (“אסור להם להרגיל אנשים לחכות לקופונים וצריך להשאיר אותם כהזדמנויות חד־פעמיות ומפתיעות”) טובה בתיאוריה. בפועל יש כל כך הרבה אתרים שמציעים כל כך הרבה הנחות, שאין שום דבר מפתיע וחד-פעמי בעניין. בדיוק ההפך. אם יש משהו מפתיע הוא שלא תמצא איזה דיל שיכול לתת לך הנחה נאה בתחומים מסוימים.

ועוד לא התחלתי לדבר על הצד של בית העסק שנותן הנחה של 50%, לעתים 75%, על המוצר שלו, מעביר לגרופון עמלה שמנה על הלקוחות שהיא הפנתה וכלל לא ברור האם הוא נהנה משיעור לקוחות חוזרים.

זה לא שגרופון לא מציע ערך אמיתי לצרכן (ובמקרים מסוימים גם לבעל העסק) אבל הבאז שיש סביב אתרי המכירות החברתיות, ובראשם גרופון, מריח כמו משהו מנופח לחלוטין.

22 מחשבות על “כמה באמת שווה גרופון?

  1. מסכים עם כל מילה, אם כי חלק מהעסקים משתתפים
    אבל מציעים תלוש שלא מכסה ארוחה ובגלל האותיות הקטנות
    ללא מאפשרים שני תלושים לזוג נגיד וכך מרוויחים גם בביקור הראשון בד”כ.
    עדיין, הנזק לטווח הארוך הוא בעיני ודאי

  2. בתחום הזה כדאי להסתכל על הנושא של מכירת משחקי מחשב דרך פלטפורמות מקוונות בסגנון Steam. מה שקורה שם הוא שכל שבוע יש הנחה, תמיד מעל 25%, על לפחות משחק אחד (אם לדייק, בסופי שבוע יש לפחות מבצע אחד, ובאמצע השבוע יש לפחות מבצע אחד). על זה מתווספים מבצעים מיוחדים לחגים (חג ההודיה, חג המולד, ו”מכירת קיץ כי יש לנו מכירות חורף אז למה לא”), שבהם יש הנחות מטורפות על מאות משחקים באופן קבוע, ועל 5-10 משחקים יש הנחות מטורפות עוד יותר (50% ומעלה בחלק גדול מהמקרים) בצורה שמתחלפת כל יום.

    בעצם, בשוק משחקי המחשב הסיבה היחידה לקנות שלא במבצע משמעותי היא הרצון לקנות משחק חדש ברגע שהוא עוד חם, ולא לחכות שלושה-ארבעה חודשים עד שמישהו ישתגע ויחליט לחתוך את המחיר בחצי לכמה ימים. מצד אחד, זה בדיוק מה שאתה מדבר עליו כאן – אף אחד לא רוצה לצאת פראייר. מצד שני, העדויות מצביעות על כך שכשיש מבצע מהסוג הזה, המכירות קופצות במאות, ולעתים אלפי, אחוזים, מה שמכסה על ההנחה ומוסיף רווחים נאים מאד. יכול להיות שזה אומר הורדת מחירים כמעט קבועה, אבל זה לא בהכרח אומר הפסדים.

  3. למיטב הבנתי גרופון הוא בעצם ערוץ פרסום.

    במקום שעסק ישלם כסף עבור קמפיין פרסום ברשת, הוא משלם את אותו הכסף בהנחה אותה הוא נותן, ובזה חושף את השירות/מוצר לקהל היעד שלו.

    תמיד יהיו אלו שיתפסו טרמפ על השיטה וירוצו מדיל לדיל, אבל נראה שמבחינה עיסקית זה משתלם לכולם. גרופון מרויח את האחוזים שלו מהעסקה, והמפרסם מרויח יותר “המרות” או המרות יותר אפקטיביות מאשר בקמפיין פרסום מסורתי.

    הגיוני לחשוב שפרסום ברשת אמור להחזיר את עצמו, וכשאתה מפרסם אתה מוכר יותר מעלות הקמפיין, אבל בפועל זה לא המצב היום. מההיכרות שלי עם השוק, אין מפרסם אחד ברשת האמריקאית שלא יותא “מופסד” באופן ישיר מקמפיין פרסום (אם לא מתחשבים בפוסט-קליק או פוסט-אימפרשן, ובמיתוג – שאותם קשה עד בלתי אפשרי למדוד)

    כמובן שזה לא כדאי עבור כל עסק, אבל זה הפך להיות ערוץ פרסום מאוד אפקטיבי עבור הרבה מאד עסקים.

  4. אני לא יכול להתייחס לשווקים הרבים כי אני לא מכיר את כולם, אבל שוק המסעדות עובד כך : 50%-60% ממחיר המנה כולל בתוכו את כל העלויות, חומר גלם, שכר דירה, שכר עבודה, אנרגיה וכו’. כל השאר הוא רווח נקי (לפני מס ועלויות מימון).
    ברגע שמסעדה מציעה דיל של 50%, לא משנה איזו מסעדה, היא תמיד תמכור בהפסד או במקרה הטוב לא תרוויח. זה כמובן לא כולל את העמלה שעוברת לאתר הקופונים (בין 10%-30%).
    בהתחלה חשבתי שבעלי העסקים מבינים את הבעייתיות שבדבר אבל כנראה שזה נח לעצום עיניים אם כולם באותה סירה ובסה”כ ‘הי, הלוקחות זורמים!’. אולי הם סומכים בצורה מעוותת למדי על יחסי הציבור הזולים לעומת אפיקים אחרים, אבל יש כאן כשל שוק מובהק – אין שום אינדיקציה למספר הלוקחות החוזרים או הנאמנים, אי אפשר לכמת את היעילות של הקופונים לטווח הארוך ובטווח הקצר הם אמנם מביאים קהל, חלקו אולי אפילו מוסיף כמה שקלים מעבר למחיר הרכישה של הקופון, אבל לא נראה לי שעל זה אפשר לבסס עסק.

  5. 25 מיליארד דולר, אה?
    חכה שבוע שבועיים, תמצא איזה קופון שמוכר את החברה בחצי מחיר.

  6. אלון, לפי הידוע לי, במסעדות המרכיב הקבוע (שכר דירה, ארנונה, במידה גבוהה חשמל וגם עובדים במקום) גבוה בהרבה מהמרכיב המשתנה (הקמח, הבשר, המלפפון, במובן מסויים הגז לבישול). פירושו של דבר, שחלק ההוצאות במחיר האוכל ירד, ככל שהמסעדה תהיה בתפוסה מלאה יותר. במילים אחרות, ממש לא בטוח שמקום יצא ממבצע נוסח גרופון “בשן ועין”, רק מעצם העובדה שיותר לקוחות שילמו על השהות במקום.
    יש מקומות שמגבילים את השוברים לימים מסויימים בשבוע. אני מניח שהנסיון הוא להשיג לקוחות לשעות שלא היו מגיעים באופן רגיל. מבצע כזה יכול להצליח, ויכול להיכשל, כמו כל קמפיין פירסומי, אבל אין לי ספק שזה לא נתון שהוא יכשל.

  7. קודם כל בכדי להבין איך שווי גרופון עלה פלאים צריך לראות מה הם עשו בזמן הזה. התשובה כמובן היא שהם נכנסו לשוק הישראלי, קנו את חברת גרופר. המסקנה: מי שרוצה להכפיל במקרה הטוב, לשלש ולרבע במקרה היותר טוב את שווי השוק שלו כדאי לו לקנות חברה ישראלית. 🙂

    בארצות הברית, קופונים זה עניין תרבותי. נדמה לי שאחת התמונות המבטאות ביותר את זה היא זו של פולי גולטיירי מהסופראנוס שבתחילת הפרק שודד מיליון דולר ממעבדת סמים ותמונת הסיום של הפרק היא שאותו פולי יושב וגוזר קופונים מהעיתון.

    בישראל נדמה שהקופונים מעולם לא תפסו באמת תאוצה עד כניסת הקופונים האינטרנטיים. גם היום, קופוני האינטרנט המציעים הנחות של חמישים אחוז ומעלה, מנוצלים רק על ידי אחוז קטן מאוד של הצרכנים (למרות המכורים לקופונים – ע”ע הכתבה בממון בסופ”ש). עושה רושם שכל העניין הזה עדיין לא מדגדג את הפוטנציאל האמיתי של השוק.

    אחד הקטעים החזקים של הקופונים זה הויראליות שלהם. דיל טוב יפורסם תוך שעות ספורות בעשרות קירות בפייסבוק, בבלוגים, באימיילים.

    בתור כלי פרסום זה לא נורמלי. במקום שעסק קטן יוציא סכום מסוים על פרסום הוא מפרסם דיל עם חברת קופונים ומקבל תהודה לעצם קיומו ושירותיו כאשר חלק מהכסף חוזר אליו מידית בדמות לקוחות הקופונים שלא רק נחשפים אליו, אלא גם מתנסים בשירותים והמוצרים שלו.

    כמובן שכל יום צצות חברות חדשות שמציעות קופונים או אתרי אגרגרטורים. יזמים מחפשים הזדמנויות ועושה רושם שקופונים זו הזדמנות אמיתית. סביר להניח בעוד שנה חלק ייעלמו, חלק יתבססו וחלק יאבקו על חייהם וימצאו מודל אחר. מה שמעניין יותר אילו הדברים המתוחכמים יותר המתבססים על קופונים שלבטח נמצאים בפיתוח זה או אחר.

    הקופונים מאפשרים גם לצפות על כל תופעות מעניינות אחרות. הנה דברים שעניינו אותי:
    * מיעוט השימוש בפייפאל – רק חברה אחת עושה שימוש בזה.
    * האופן שבו נתפסים מגזרים בישראל כמגזרים צרכניים – קודם כל תל אביביים, אחר כך הורים, אחר כך דתיים, אחר כך אזורים אחרים בישראל (שרון, חיפה, ירושלים, ב”ש, לפי הסדר הזה).
    * העיצוב – כל אתרי הקופונים נראים כמעט אותו דבר, גם באותם צבעים. בהתחלה חשבתי שחברה אחת הקימה לכולם את אתרים. לפני שבוע ראיתי חברה שמציעה אתר קופונים ב-999 ש”ח לכל מי שרוצה.
    * השפה השיווקית /מכירתית – כולם משתמשים באותה שפה וזה מעניין.

  8. אה, עוד משהו מעניין זה מי מגופי המדיה הגדולים באינטרנט (וואלה, מאקו, ynet בקטנה)נכנסו לזה ומי לא (בינתיים)

  9. אם בעל עסק נותן הנחה של 75% אני נותן לו קרדיט שהוא יודע מה שהוא עושה, וכנראה זה משתלם לו. בסך הכל הוא מכיר את הביזנס שלו יותר טוב ממני. גם אם מחליט במודע להפסיד כסף, מה אכפת לי כצרכן? אם מופעי חנוכה מתקיימים טוב מאוד עם הנחות של ועדי עובדים )מישהו קנה פעם כרטיס במחיר מלא לפסטיגל?( גם בתי העסק האחרים יסתדרו.

  10. סתם בשביל פרופורציות, יש לי פיד רסס (לא לדאוג, יש פה nofollow בגלוב) שמרכז את כולם וספרתי כבר 38 אתרי דילים. הבעיה היא שריבוי האתרים מקהה את החושים ואז אין נאמנות למותג. זו עלולה להיות בעיה בשביל האתרים הללו.

    ומעבר לכל זה, אחרי שחקרתי מבנים של 38 אתרים כאלה, אני יכול להגיד שהאיכות שלהם נעה בין “אבל אבא, אני לא יכול לבנות לך אתר – יש לי שיעורי בית” לבין “איזה מגניב זה CSS! בוא נכין משהו איתו!” וזה גורם לי להיות בספק לגבי קנייה דרכם…
    כן, גם גרופון לא טמנו ידם בצלחת בעניין הזה.

  11. 1. וואלה מאקו ו-ynet כולם במשחק כל אחד עם אתר שלו. Ynet עם bigdeal,וואלה יש להם את וואלה שופס דילים, ומאקו עם buy2.
    2. גרופון היא עסק שמרוויח מפערי ריביות בין הזמן שהוא גובה את הכסף (מיד) עד הזמן שהוא מעביר את התמורה שלו לבעל העסק. שוטף +60 פחות העמלה שלהם.
    3. אכן חלק מהקופונים לא ממומשים אבל מדובר בחלק משמעותי בארה”ב (20-30% לפי ההערכות) ובאחוז נמוך יותר בישראל 10% על פי הערכות של אתר באליגם.
    4. בעלי עסקים קטנים בישראל תמיד יוצאים מהגישה של “העיקר להתגלגל” ולא מבינים את ההשלכות של קופונים כאלה. גם מבחינת המשאבים שהעסק צריך להעניק, גם מבחינת תזרים המזומנים. הכי טוב זה לשמור את הקופונים להשקה של מוצר או שירות חדש, ואז אתה יכול לחשוף אותו בלי מאמץ או בשביל למכור מלאי מת.
    5. שים לב שבגרופון בעלי המניות המקוריים כבר מכרו את המניות שלהם לאחרים. מה שמראה שבסופו של דבר כל העסק הזה נראה בכלל כמו פירמידה.

  12. שמוליק,
    זה נכון חלקית.

    ברוב האתרים הרווח על הקופונים הלא ממומשים עובר לבעל העסק השמח, אבל לאחרונה גרופר/גרופון שינו את המדיניות שלהם, והם שומרים את רווחי הקופונים הלא ממומשים לעצמם. זאת אומרת שבעל העסק מקבל את הכסף רק על הקופונים שמומשו (בניכוי העמלה), אבל לא על הקופונים שלא מומשו (שהכסף שלהם נשמר אצל גרופר).

  13. אני מסכים שיהיה נזק לחנויות כמות שהם לתווך הרחוק. אבל אולי זה בעצם התחלה של שינוי באופן הקנייה: יותר ויותר בעלי יעסק יעברו למכור בשיטה הזו, ולבסוף הם יהיו הרוב. אפשר להתווכח האם זה שינוי חיובי או שלילי, אבל בסופו של דבר, אם רוב החנויות ימכרו כך – הם לא יפסידו.

  14. יובל, אני מצטער, אבל לא כלכך ברור לי מה חדש כאן.

    אם תכנס היום לקסטרו, תהיה בין הבודדים ובחנות ואם תקנה משהו המוכרים יהיו בשוק. מנגד באירוקה ואופטיקה הלפרין ייתכן ותתקשה למצוא מה שאתה מחפש. הסיבה? מבצעי טרום/סוף עונה. זה השבוע הראשון (או השני) של קולקציית האביב בקסטרו, חולצה מכופתרת פשוטה עולה 200 ש”ח. בעוד כשבועיים המחירים ירדו בשקט, בעוד חודש יחלו מבצעי סוף עונה פשוטים של 20%, בעוד חודשיים 33% ובעוד שלושה חודשים בערך 50% – וזה המצב בכל חנויות הבגדים. באופן דומה משקפי שמש הגיעו לפני השמש, יש 1+1 בכל חנויות האופטיקה.

    ואנחנו הלקוחות יודעים את זה. אנחנו לרוב קונים לפני/בסוף עונה ולא בשיאה. גם בסופר אנחנו יודעים שמבצע 1+1 על שניצל טבעול מגיעה אחת לחודש, וקונים אז. בכלל הקופונים האלו הם לא חדשים, הרי כל העמודים הראשונים של 7 ימים, כבר במשך שנים, מוקדשים לקופונים של סופרמרקטים, חנויות קנה ובנה ועוד ועוד. וכמובן יש גם את תלושי הקניה שמורידים את המחירים בעוד אחוזים.

    כתבת ” בכל רגע נתון אתה יכול למצוא עשרות דילים שבעצם מלמדים אותך שמי שמשלם מחיר מלא הוא פראייר – ואם יש משהו שישראלים שונאים זה לצאת פראיירים” ואני רוצה לשאול – מתי בפעם האחרונה שמעת על מישהו בארץ שרכש מנוי לסלולר/אינטרנט/טלויזיה (או רכב, או ציוד חשמל לבית, או כל דבר בעצם) בלי להתמקח ולחפש דיל?

    שיטת המיקוח ונסיון חיפוש הדילים קימת כבר שנים, הדבר היחיד שאתרי הקופונים עושים הוא לאפשר לעסקים קטנים להציע קופונים בתפוצה יחסית רחבה, ולאפשר לצרכנים לבצע חיפוש.

    מי שיקים אתר שייתן לאנשים לפרט איזה קופונים הם רוצים, והאתר ישלח להם התראה כאשר קופון כזה נמצא זמין (ואף יתפוס אותו עבורם כי לפעמים הם נחטפים מהר) יקנה מהר מאוד ע”י גרופון.

  15. בנוגע לקופונים עצמם – בתי עסק מתחילים הרי רוצים ליצר קהל לקוחות, אבל לא יכולים להרשות לעצמם לפרסם מחירי הרצה נמוכים ואז להעלות אותם בצורה דרסטית (הרי הקהל יתפוס אותם כיקרנים) ולכן הקופון הוא פיתרון טוב לעקוף את הבעיה. שלא לדבר שהרבה מהקופונים הם לדברים כמו שיעור טניס או יוגה, שם ברור שכדי להפיק ערך כלשהו תצטרך להמשיך ולקנות את אותו המוצר לאורך זמן.

    התשובה של דן אריאלי נראית לי נכונה, אבל היא כמובן נשברת היכן שיש שירותים שהצריכה שלהם היא ארעית מאוד או שנאמנות הקהל נמוכה (ספא זאת דוגמא טובה), אבל שימוש נכון יכול לייצר קהל שישאר לאורך זמן.

    בנוגע לשווי של גרופון – אמנם היא פועלת בשוק עם סף כניסה נמוך, ונותנת שירות פשוט מאוד, אבל מדובר גם בחברה שהכניסה 760 מליון דולר בשנה הראשונה לקיומה – פי כמה וכמה מטוויטר שכולם מנפחים את השווי שלה. בטוח שיש כאן בועתיות כלשהי, אבל עובדה שגם מאמזון ואי ביי (שלכאורה היה קל לאמץ את המודל העיסקי שלהם) אף אחד לא הצליח לגנוב את הבכורה.

  16. אחרי שקראתי את הפוסט שוב – ציינת את “בתי הקפה” כתחום שבו אין כבר טעם לשלם מחיר מלא. קשה לי להאמין שיש אנשים שבוחרים את בית הקפה שבו הם ישבו פעמיים-שלוש בשבוע לפי הקופון השבועי. אנשים בוחרים מתוך רשימה מצומצמת יחסית של מקומות שהם מכירים ואוהבים. קופון יכול לגרום להם לנסות מקום חדש ואולי להוסיף אותו לרשימה הזו, ולהמשיך ולשלם בו מחיר מלא. היחידים שהגיוני עבורם ללכת עם הקופון כל הזמן הם אלו שהולכים מעט מאוד לבתי קפה ואין להם מקומות מועדפים – אבל זה לא הקהל שבתי העסק מנסים לתפוס.

  17. מסכים עם הניתוח.

    יצא לי לשבת עם בעלי רשת קמעונית מהגדולות בישראל בתחומה וניתחנו את ההצעות שקיבל מאתרי השוברים – לא כלכלי, לא הגיוני ולא סביר. נקודה. לא ייתכן לדרוש 50% הנחה ועמלה של 50% נוספים … זה יהיה חייב להשתנות.

    זה טוטלי נחמד פעם אחת, לטובת חשיפה ומודעות כערוץ שיווק נטו – אבל לא מעבר לזה. אני יכול להציע לפחות 3-4 ערוצי שיווק קשתיים חלופיים בעלי משקמי וכליות גבוהים יותר – גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט השיווקי. 

  18. כמה שגיאות הקלדה שדורשות הבהרה:

    זה אולי נחמד פעם אחת, לטובת חשיפה ומודעות כערוץ שיווק נטו – אבל לא מעבר לזה. אני יכול להציע לפחות 3-4 ערוצי שיווק רשתיים חלופיים בעלי מקדמי יעילות גבוהים יותר – גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט השיווקי. 

  19. לפני שבועיים כתבתי פוסט על הנושא הזה. הטיעונים שהעלתי שם הם אחרים, ומה שאתה מציג ללא ספק משלים את התמונה, אבל ברור שנוצר כאן מצב מעוות – יש כאן בועה.
    בפוסט שכתבתי הקבלתי את המצב שיש היום לטרנד המכירות הפומביות שהתרחש לפני כמה שנים. זה מצב מאוד מאוד דומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: