השקת גוגל בישראל – ניתוח אירוע

אתמול, הושקה הפעילות הישראלית של גוגל. כפי שהבטחתי בעדכון 2 בפוסט הזה, אני רוצה להגיב לטור של ליכטש. כתבתי שאגיב אחרי שהטקסט שלי יתפרסם ב”ידיעות” אך מסיבה שעדיין לא ברורה לי, ושאני מתכוון לברר אותה היטב בהמשך, הטקסט לא פורסם בעיתון. אז הנה הוא לפניכם.

גוגל מועדון קרב
מאת יובל דרור

“החוק הראשון של מועדון קרב הוא שלא מדברים על מועדון קרב”, אומר בראד פיט. מאיר ברנד, מנכ”ל גוגל ישראל, שמע, הפנים והחליף את המלים “מועדון קרב”, ל”גוגל”. בשבוע שעבר, עוד טרם התקיימה מסיבת העיתונאים של החברה, הוא הזמין עיתונאים מארבעת העיתונים הגדולים לפגישה אישית. המטרה היתה להפיץ את הבשורה על פי גוגל ואולם חוץ ממסרים מדוקלמים שכאילו נוסחו במשרד הדובר, לא הושמע שום דבר מפתיע. שיחה עם ברנד דומה לניסיון לתפוס ג’ל בידיים.

האם תגיירו מוצרים לעברית, שאלתי. אפשר לצפות לכך, אמר. איזה מוצרים? כל מיני. ‘גוגל ניוז’, Gmail? אנחנו מעדיפים להשיק ואז לדבר. מתי תשיקו? מתישהו. השנה? יהיו הפתעות. האם המוצרים יגוירו בישראל, שאלתי. זה לא משנה, גוגל היא חברה גלובלית. זה משנה לעובדים בישראל, אמרתי. כן, נכון. אבל זה לא באמת משנה.

האם תפתחו מרכז פיתוח בישראל? יש בישראל אנשים מאוד חכמים, ענה. אז מתי תפתחו, הקשיתי. יש בישראל אנשים מאוד חכמים, ענה. כמה אנשים עובדים בגוגל ישראל נכון להיום? אני לא יכול לומר, אמר. איפה אתם יושבים? פה, בישראל. ובכל זאת? בתל-אביב. כמה כסף גוגל השקיעה בהקמת השלוחה הישראלית? אנחנו לא מספקים פרטים ספציפיים, ענה. מה היעדים העסקיים שלכם לשנה הקרובה? אנחנו לא מפרטים את היעדים העסקיים שלנו. מה אתה צופה תהיה ההכנסה של גוגל ישראל ב-2006? אנחנו לא מפרטים יעדים עסקיים שלנו, אבל אני רוצה לציין שהפעילות של גוגל בישראל רווחית. רווחית? תמהתי, כמה כסף השקיעה גוגל בישראל? אנחנו לא מספקים פרטים ספציפיים, ענה.

מה ההתרשמות שלך מתגובות המתחרים לכניסתכם לישראל? אני שמח שהם משפרים את השירותים שלהם, אמר. ומה דעתך על ביצועי מנועי החיפוש של וואלה, MSN ישראל ואחרים? אני לא רוצה להתייחס לאתרים מתחרים, אני באתי לדבר על גוגל ישראל. אבל אתה לא מדבר על גוגל ישראל, אמרתי. בטח שאני מדבר, אמר ברנד, הרי הסברתי לך כמה ההצעה שלנו למפרסמים טובה ועד כמה כו-לם ירוויחו מזה שגוגל נכנסת לישראל.

צודק. את זה הוא אמר.

אני מפרסם את הטקסט הזה משתי סיבות. האחת, הוא מתאר באופן מוצלח למדי את חוויית הפגישה (לפחות שלי) עם גוגל ישראל. השניה, הוא מתחיל לענות לליכטש על הטור שלו.

הנה תשובותיי (וכעת כאשר הטקסט שלי התפרסם אולי הן יהיו קצת יותר ברורות).

1. לשאול שאלות את מנכ”ל גוגל ישראל זה בזבוז זמן. הוא לא עונה.

2. במסיבת העיתונאים שאלתי 5 שאלות את הנציג האמריקאי שאחראי על האזור שהגיע לכבוד האירוע. אלו היו 5 שאלות אקראיות ששאלתי גם את ברנד לפני שבוע. על כולן קיבלתי את אותה התשובה שקיבלתי מברנד. אחת לאחת.

3. במהלך הפגישה האישית עם ברנד הקדשתי 20 דקות להחלפת צעקות בעניין סין. אני צעקתי עליו, הוא צעק חזרה. סיכמנו בזה שאני לא מאמין לגוגל שהיא באמת חשבה על טובתם של הגולשים בסין. הוא אמר “זכותך”. בהתחשב שמיציתי את הנושא בפגישה האישית עם ברנד אני לא מבין למה אני צריך לחזור על ההצגה פעם נוספת במסיבת העיתונאים. כדי שליכטש יהיה מבסוט?

4. ליכטש יאמר – אוקיי, אז אתה כבר כיסית את העניין – למה אחרים לא שאלו? אני חושב שיש שתי סיבות. הראשונה היא שרבים מבין הנוכחים זכו לפגישה אישית עם ברנד או עם הנציג האמריקאי. מדוע לשאול שאלה טובה (בהנחה שהיא טובה) במסיבת עיתונאים ולא בשיחה אישית? כל עיתונאי מתחיל יודע לשמור את השאלות האלו לרגע שבו הוא יהיה לבד עם המרואיין. הסיבה השנייה טמונה בסעיפים 1+2. מהר מאוד היה ברור שפשוט חבל על הזמן. אלו לא מסוג האנשים שתחלץ מהן תשובות מעניינות.

5. אני מוחה על הרמיזה כאילו גוגל קנתה עיתונאים בעט, מחברת ודיסקאוןקי. אולי את אנשי נרג’ ניתן לקנות באמצעות מחברת (עם לוגו מודבק כאילו זו עבודה של ילד), עט (4 סנט. נראה לי שהייצור בסין) ודיסקאונקי (64 מגה – אפילו סרט הפורנו הכי קצר שלי לא נכנס שם). לא אותי, ולא את חבריי.

6. לסיום אני רוצה להרחיב את תשובה מספר 3. לליכטש יש בעיה גדולה, גדולה מאוד שלא נשאלה אף שאלה על סין. בטוקבקים מציינים כי ליכטש כלל לא היה במסיבת העיתונאים. למעשה אף נציג של האתר לא הגיע. למעריב היתה נציגה אחת, קרן ארגמן. אם לליכטש ולאנשיו בוער בתחת לשאול שאלות על סין (ובסוגריים אומר, זה סיפור די ישן, כן? כבר עברו שבועיים ונטחנו על זה כל כך הרבה מלים שבכלל לא ברור איזו תובנה חדשה אפשר לחלץ מהנציג שאחראי על המזרח התיכון ומזרח אירופה) אז אדרבא; שיתכבד האיש, יזיז את ישבנו ויגיע למסיבת העיתונאים. הרי ליכטש לא כותב כפרשן חיצוני, הוא כותב כעיתונאי וכעיתונאי הוא הוזמן ויכול היה לשאול את השאלות. לא הגעת? אל תבוא בטענות שלא שאלו את השאלות שמעניינות אותך. זה גובל, אבל ממש גובל בחוצפה.

7. כמובן שעם השורה התחתונה של ליכטש אני מסכים לגמרי. הפגישות האישיות עם ברנד היו מביכות (לא כי האיש מביך, הוא פשוט לא מדבר). מסיבת העיתונאים היתה משמימה ובלתי מעניינת. בסופו של דבר, המפגש הראשון שלי עם גוגל ישראל הוא אכזבה גדולה.

עדכון: גלמור מלמהנט, כתב גם הוא טור בעניין. אני מסכים כמעט עם כל מה שכתב. שווה לקרוא.

17 מחשבות על “השקת גוגל בישראל – ניתוח אירוע

  1. ג’יזס יו”ר אל תשמור את כל הכעס הזה בפנים |:
    ובאמת החלפת צעקות עם מנכ”ל גוגל ישראל? אחחחח אני הייתי מרגיש כ”כ טוב אחרי זה 🙂

  2. כדאי לדייק: הטור לא עסק בבעיית גוגל וסין, אלא באווירה הכללית של גוגל ישראל, שחוטאת, כך אני מרגיש, לזו העולמית. לא התכוונתי לפגוע באיש מהעיתונאים שהגיעו. חלילה. אני לא חושב שאיש מהם נקנה בנזיד עדשים. הכוונה הייתה לתאר את האופן שבו, לדעתי, תופשים בגוגל את העיתונות. את המידע הציבורי. את התפשטות המידע הציבורי. חברה שמתעסקת בניתוב המידע הזה, ריכוזו וכו’, כך נראה לי, מתחילה בשלב מסויים לשכוח את מהותה של העיתונות והגבולות בין רס”ס לרכז כתבים מתחילים להטשטש בעיניה.

    ועוד: אכן, לא הגעתי מסיבותי שלי. לכל הפיגועים שכתבתי עליהם לא הגעתי, לכל הרציחות, לכל מקרי האונס, לכל החלטות הממשלה. אני מוחה על האמירה “לא באת – אל תבוא בטענות”. את הטור כתבתי אחרי בדיקה של האירוע, שיחה עם משתתפים שונים, שיחה עם יחצנות גוגל ישראל, וקריאה של חומר הרקע בעניין. אני ממש לא מסכים לאמירה הזו, שלא בלבד שחוטאת למהות הטור, אלא חוטאת במידה מסויימת גם לעבודתנו אנו – עבודת הסיקור והביקורת.

    כתבת, בתגובות בפוסט הקודם, דבר מה שאני מאוד מסכים איתו. ההערכה שלי לגוגל אינה פוחתת בעקבות מסיבת העיתונאים הזו. לא באתי לספר למישהו שגוגל רעה. ביקשתי לסמן בטוש זוהר מקום שבו גוגל נפלה. מקום שבו נפתח פער בין כוונת החברה, כפי שכתבת בתגובה ההיא, ובין מעשיה. פרשת סין היא בעייתית ואיומה. אני לא מבין איך היא מתרחשת, ולכן חייבים לדבר עליה ולהזכיר אותה. לא ביקשתי לפתור אותה, אלא ביקשתי לראות איך היא נכנסת לאיזורינו, ומתוך איזה בעייתיות נכנסת גוגל עצמה לאיזורינו.

  3. כמובן שאני לא מעוניין לפגוע ביכולתך שלא לדבר על זכותך להעביר ביקורת. העניין הוא שבמקרה הזה אתה מעביר ביקורת על שאלות שלא נשאלו במסיבת עיתונאים שאליה הוזמנת ולא הגעת. זה נראה לי, במקרה הטוב, בעייתי ביותר שהרי מספיק שהיית מגיע והיית שואל את השאלה ואז לא היה בסיס לטור שלך.

    על כל שאר הדברים שכתבת אני חותם.

  4. נו… אתם מסתובבים ומסתובבים במקום להגיד את מה שצריך. אף אחד לא השיק את גוגל ישראל, מה שהשיקו זה את המאמץ המוגבר של גוגל לנגוס בשוק הפרסום בישראל. כבר עכשיו אפשר לראות לא מעט מודעות עבריות בגוגל-אדס, וגם מודעות באנגלית לאתרים ישראלים. לא פלא שגוגל ישראל רווחית, אם הם לא עושים כלום חוץ מלמכור מודעות. ובקיצור, כל הדבר הזה היה שווה-ערך לאחת ההודעות לעיתונות שמתפרסמות ב-ICE, רק הפעם היה גם דיסקאוןקי.

  5. קראתי אפושהוא שמנכ”ל גוגל ישראל בא מרקע של מכירות. לא שיש לי משהוא נגד אנשיי מכירות אבל המנטליות שלו שונה ממשהוא שמפתח. נראה לי שגוגל ישראל הוא סך הכל משרד מכירות אזורי.

  6. לדעתי חברת יחסי הציבור המקומית עושה להם המון נזק. נראה שהם ממש לא מבינים את האופי הגוגלי של החברה הגלובלית ושמצפים לראות את האופי הזה גם בסניף המקומי (למרות שגם המנהל איזורי והיחצ”נית שהגיעו מלונדון לא הפתיעו בכלום). ורק להלשין, ששמעתי ברבע אוזן את היח”צנית הצמודה מיורו שוטפת את ברנד בביקורת חריפה על משהו שקשור בזה שהוא לא צריך לחזור על אותה סיסמה פעמים אלא לגוון. הוא נראה די מסכן סך הכל.

  7. פוסט מעניין יובל. אני לא מכיר את מאיר ברנד אבל נשמע לי כאילו הוא חושב שהוא מנהל כאן איזה סטארט-אפ ב-stealth mode. גוגל ישראל צריכים משרד דוברות ודחוף.

  8. צודק, יש מרואיינים כאלה. גם אני עברתי עם מאיר ברנד חוויה דומה. לא כל מרואין הוא אלי ארוך, ולפעמים מעניין להראות גם מי גוגל הציבה בראש הפעילות הישראלית שלה, ולמה (מכירות, לא הצהרות וכותרות).
    http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?QUID=1051,U21861&ID=695382&did=1000063544

  9. רבותיי, אל תהיו תמימים וקחו דברים בפרופורציה. ביום שברנד יסטה מהמסרים התקשורתיים שמונחתים מהמטה של גוגל הוא יארוז את המזוודות. חוץ מזה כפי שזה נראה בעין בלתי מזויינת, נפח המכירות של גוגל הצדיק פתיחת נציגות קטנה בישראל שתמצה את הפוטנציאל של השוק המקומי ולא יותר מכך. יעברו עוד הרבה מים בירדן עד שתראו מוצרים אחרים מתורגמים לעברית ובוודאי שהם יתורגמו קודם כל לשפות אחרות. אם גוגל ישראל היא תחת האחריות של איזור המזרח התיכון/אפריקה/מזרח אירופה (מחק את המיותר) זה אומר שישראל ממוקמת איפהשהו ב TIER 8 או 9 ואף אחד עדיין בגוגל לא לוקח את השוק כל כך ברצינות – לפחות לא במושגים של מרכז מו”פ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: