היכל ההקאה

הציוץ הזה של דנה ספקטור שלח אותי לרגע אחד לטלוויזיה. זה היה משגה שלא ברור לי מתי אתאושש ממנו.

“היכל התהילה” היא ללא ספק התוכנית הבזויה ביותר שמשודרת בימים אלו בטלוויזיה. היא משודרת בערוץ 24 והיא מה שמכונה בשפה ההוליוודית “האח הגדול פוגש את כוכב נולד”. לקחו ערימה של זמרים שעתידם מאחוריהם, הכניסו אותם לווילה בה הם מתחרים בתחרויות שירה, מדיחים האחד את השני ובאופן כללי מבזים את המוניטין שצברו במהלך השנים. בסדר, גם כוכבים לשעבר צריכים להתפרנס, אני מבין את זה, ועדיין שום דבר לא מצדיק את “ספיישל השירים מסרטי הקולנוע” במסגרתו הזמרים והזמרות מזמררים שירים מתוך סרטי קולנוע ישראלים.

הפעם אפילו יש חידוש! הביאו שופטים חיצוניים לשפוט את השירה. ומי בשופטים? מבקר המוזיקה רועי בהריר, כתב הטראש של “מעריב”, ערן סוויסה, העיתונאית שירית טרוינר (מי?), מבקר המוזיקה גיא סידיס וכן “ובמיוחד: מר ריאליטי ונסיך ההעלבות הלאומי מנחם בן” (כך בדיווח המקורי).

הספיק לי שיר אחד כדי להימלט בצרחות מהטלוויזיה. אבי טולדנו שר את “בלדה לשוטר”. הוא שר אותו כמו אבי טולדנו: עם חיוך קטן, ניחוח צרפתי וניסיון להקסים. לא כל כך הלך לו כי מה לעשות, אנחנו לא בשנות ה-80. קורה.

מה שהטריף אותי היו הערות השופטים. שירית, שעצמה את עיניה בכוונה גדולה במהלך השיר, אמרה שהשיר מאוד ריגש אותה אבל ערן סוויסה אמר שהיה כאן פספוס (אתם מבינים, ערן סוויסה! הוא סבור שאבי טולדנו פספס!!). מנחם בן הסביר שטולדנו התחיל בטון הלא נכון ששיווה לשיר את הרגש הלא מתאים ולכן היה ממש פספוס. גיא סידיס (או רועי בהריר) אמר שהיה חצי פספוס כי החצי הראשון לא היה טוב והחצי השני היה טוב. בכך הסתיים שלב השיפוט: התחברתי, התרגשתי, או “פספסת”.

באה חבורה של כלומניקים, פשוט כלומניקים, ומעבירה ביקורת על אבי טולדנו. איכסה עלקי בקי, אוסף של מגעילים אחד אחד. לא שאבי טולדנו הוא איזה אייקון חסין ביקורת אבל בחייאת, מה זה? מה זה?!? איזו תוכנית עלובה ודוחה של חיקוי על חיקוי על חיקוי. האמנים מנסים לחקות את ימי התהילה שלהם (שחלפו מבלי שוב) בשעה ש”השופטים” (פחחחחח) מנסים לחקות שופטים אחרים שמנסים לחקות אנשים שנותנים איזשהן תובנות אמיתיות בנוגע לאיכות השירה של הזמרים.

בשלב שבו אילנה אביטל עלתה לשיר כשהיא לבושה בחולצה מנומרת את “שיר הפרחה”, חיפשתי את שקית ההקאה וסגרתי את הטלוויזיה.

איזו תת רמה.

12 מחשבות על “היכל ההקאה

  1. מנחם בן, רועי בהריר, שירית טרוינר, סויסה – כולם כתבי מעריב. מישהו רצה לחסוך בהוצאות ההפקה?

  2. חכה חכה – תיכף עולה שם התוכנית של רן שריג ואותה דנה ספקטור, ואז תראה שיש לאן לרדת.

  3. תוהה: מה עשית בזמן שעבר בין הרגע שבו ברחת בצרחות מהטלויזיה (אחרי שיר אחד), לבין הרגע בו סגרת אותה?
    האם הצצת, מדי פעם, מהמטבח? האם נרגעת והתאוששת וחזרת אל הטלויזיה? האם מי משאר בני הבית נחשף?
    שאלות קשות ונוקבות אלו, ואחרות, דורשות, כמדומני, בירור מעמיק. הציבור ראוי לתשובות!

  4. זה היה לפני בערך עשור, ממש ביציאה מחנות בקומה השלישית של לב המפרץ, שעידן אמר על הקולות שנשמעו מקומת המזון: “איזה קטע, הזמר הזה נשמע בדיוק כמו אבי טולדנו”.
    למרבית הזוועה הצצה חטופה מטה אל במת הבידור הקטנה, מוקפת ילדים ושאריות מזון מהיר – הבהירה לנו שאפשר לרדת יותר נמוך “מהיכל התהילה”. הרבה יותר.

  5. הייתי בהרצאה של עומרי מרקוס על פורמטים לפני מספר חודשים. המהות של ההרצאה היתה שאין דבר כזה קרקע והנפילה תימשך לעד. דברים שלפני מספר שנים היו אומרים לכם שישודר בטלויזיה ולא הייתם מאמינים היום אתם צופים בזה. מובילה את “הקידמה” יפן כמובן עם תוכניות כמו לאבד את הבתולין בטלויזיה. לוקחים בתולה, משדכים לה בחור בתוכנית, הם עושים את זה מול המצלמות בזמן שהמראיינת שואלת תוך כדי איך זה לאבד בתולין, ובסוף מרימים את הסדין עם הדם. וזה לא בדיחה –
    http://omarcus.tv/2010/11/21/the-virgin-show/

    כבר 10 שנים שאין לי טלויזיה.
    לא ראיתי מהדורת חדשות כבר 10 שנים ואני חייב לומר לכם שזה שיפר את איכות חיי בצורה משמעותית.
    כל התוכן שצריך ויותר קיים היום באינטרנט. אין צורך בטלויזיה.

  6. אוי יובל, כמה שאתה אדם ממורמר!
    “הכיכל התהילה” זו תוכנית עצובה שמראה כמה יזהר אשדות צדק כשאמר: “מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק” ואותם כוכבי ענק מתפלשים היום בביוב יחד עם צבי הנינג’ה אך כמה קנאי אתה יכול להיות?
    חמשת הכתבים אומנם לא היו ולא יהיו זמרים כמותם אך הם יודעים להמר על שם של אנונימי ולקלוע בול בטעמו של קהל הצופים כך שעוד חודש יצא הסינגל שלו וגם אתה תזמזם אותו במקלחת.
    הם מתפרנסים מעיתונאות, משמע חיים מהיד לפה כי הם מאמינים בביקורת ובכוחה.
    אני מתערבת איתך שהם קוראים את הביקורת שלך, נעלבים לרגע ומיד אחרי זה לומדים ממנה להבא.
    לעומתם מה איתך? יושב בבית, מתחבא מאחורי המקלדת ומטנף על אחרים?
    נראה אותך יושב שעתיים ונותן לאדם כמו אבי וביטר או בני אלבז ביקורת על הרס השירים (הכרוני!) שלהם!
    אולי תסתכל עליהם ותלמד.
    אין כתבים קטנים, יש בלוגר מתוסכל.
    ואגב שירית טרויינר, זאת שדנה ספקטור כל כך פוחדת ממנה, זו זאת שכתבה יחד עם יוני (שהיום בתפקיד בכיר בפנאי פלוס) כתבה שאומרת שלהמשיך בבלוג את הרומן המזעזע בין האמא שכולם שונאים והפילגש המסומם שלה זו תאוות פירסום – וצדקה – דנה ורן כבר לא יעלו בלוג יחד.

  7. “יובל המבולבל” – זה לא קצת טיפשי בעינייך לומר ליובל שהוא “מסתתר מאחורי המקלדת” כשאת לא טרחת לכתוב את השם שלך? חוץ מזה, שכשכותבים בעילום שם כדאי להביא בחשבון שאולי יזהו את הסגנון שלך, ולך יש סגנון די מוכר…

  8. יובל לפעמים אתה מושך לפה כל מיני זבובי חרא, שזה לא להאמין.
    “קנאי”? מישהו מקנא באבי ביטר? במנחם בן? ערן סוויסה: עשית ממנו זוכה פרס פוליצר שחי מהיד לפה כי הוא מאמין בכוחה של העיתונות? תגיד, אתה רציני (אתה כותב בלשון נקבה אבל אתה נקבה כמו שאני סנאי). “יושב בבית מתחבא מאחורי מקלדת”? הבנאדם כותב בשמו המלא כבר 5 שנים – אבל הוא מתחבא? מאיפה הגרילו אותך?
    יובל, לא ברור לי מאיפה אתה מביא את האנשים האלו עם התגובות האלו אבל הגיע הזמן למערכת סינון קצת יותר קפדנית.

  9. “יובל המבולבל” (7):
    “יושב בבית, מתחבא מאחורי המקלדת ומטנף על אחרים?”- נדמה לי שדיברת על עצמך.
    לא ייאמן איזה טיפוסים יש באינטרנט הזה, בחיי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: