הציוץ הזה של דנה ספקטור שלח אותי לרגע אחד לטלוויזיה. זה היה משגה שלא ברור לי מתי אתאושש ממנו.
"היכל התהילה" היא ללא ספק התוכנית הבזויה ביותר שמשודרת בימים אלו בטלוויזיה. היא משודרת בערוץ 24 והיא מה שמכונה בשפה ההוליוודית "האח הגדול פוגש את כוכב נולד". לקחו ערימה של זמרים שעתידם מאחוריהם, הכניסו אותם לווילה בה הם מתחרים בתחרויות שירה, מדיחים האחד את השני ובאופן כללי מבזים את המוניטין שצברו במהלך השנים. בסדר, גם כוכבים לשעבר צריכים להתפרנס, אני מבין את זה, ועדיין שום דבר לא מצדיק את "ספיישל השירים מסרטי הקולנוע" במסגרתו הזמרים והזמרות מזמררים שירים מתוך סרטי קולנוע ישראלים.
הפעם אפילו יש חידוש! הביאו שופטים חיצוניים לשפוט את השירה. ומי בשופטים? מבקר המוזיקה רועי בהריר, כתב הטראש של "מעריב", ערן סוויסה, העיתונאית שירית טרוינר (מי?), מבקר המוזיקה גיא סידיס וכן "ובמיוחד: מר ריאליטי ונסיך ההעלבות הלאומי מנחם בן" (כך בדיווח המקורי).
הספיק לי שיר אחד כדי להימלט בצרחות מהטלוויזיה. אבי טולדנו שר את "בלדה לשוטר". הוא שר אותו כמו אבי טולדנו: עם חיוך קטן, ניחוח צרפתי וניסיון להקסים. לא כל כך הלך לו כי מה לעשות, אנחנו לא בשנות ה-80. קורה.
מה שהטריף אותי היו הערות השופטים. שירית, שעצמה את עיניה בכוונה גדולה במהלך השיר, אמרה שהשיר מאוד ריגש אותה אבל ערן סוויסה אמר שהיה כאן פספוס (אתם מבינים, ערן סוויסה! הוא סבור שאבי טולדנו פספס!!). מנחם בן הסביר שטולדנו התחיל בטון הלא נכון ששיווה לשיר את הרגש הלא מתאים ולכן היה ממש פספוס. גיא סידיס (או רועי בהריר) אמר שהיה חצי פספוס כי החצי הראשון לא היה טוב והחצי השני היה טוב. בכך הסתיים שלב השיפוט: התחברתי, התרגשתי, או "פספסת".
באה חבורה של כלומניקים, פשוט כלומניקים, ומעבירה ביקורת על אבי טולדנו. איכסה עלקי בקי, אוסף של מגעילים אחד אחד. לא שאבי טולדנו הוא איזה אייקון חסין ביקורת אבל בחייאת, מה זה? מה זה?!? איזו תוכנית עלובה ודוחה של חיקוי על חיקוי על חיקוי. האמנים מנסים לחקות את ימי התהילה שלהם (שחלפו מבלי שוב) בשעה ש"השופטים" (פחחחחח) מנסים לחקות שופטים אחרים שמנסים לחקות אנשים שנותנים איזשהן תובנות אמיתיות בנוגע לאיכות השירה של הזמרים.
בשלב שבו אילנה אביטל עלתה לשיר כשהיא לבושה בחולצה מנומרת את "שיר הפרחה", חיפשתי את שקית ההקאה וסגרתי את הטלוויזיה.
איזו תת רמה.
כתיבת תגובה