הקוראים הצעירים אולי לא כל כך זוכרים אבל אני זוכר. אני זוכר היטב את הכהונה הראשונה של בנימין נתניהו, זו שבאה לאחר שפרס הפסיד, לאחר שרבין נרצח. בכהונה הראשונה של בנימין נתניהו הוא הצליח כמעט לפרק את העם הזה. הטכניקה היתה פשוטה: לשסות צד אחד בחברה הישראלית בצד השני. הוא התנפל על עיתונאים, על בית המשפט העליון, על האליטות, הוא לחש על אוזנו של בבה סנילי שהשמאלנים "שכחו מה זה להיות יהודים", הוריד את החליפה שלו, זו שמוגנת מפני ירי כדורי אקדח, מול קהל של ליכודניקים ואמר "כולם פה חברי ליכוד? אין פה שמאלנים בקהל, נכון?" וסיים עם "הם מ-פ-ח-ד-י-ם".
כן, זה נתניהו של הכהונה הראשונה. אדם מסוכן, שפל ואפל שמשסה, מסית ומתנפל על כל מגזר, על כל קבוצה אם הוא רק חושב שיצא לו מזה משהו.
ואז הגיע נתניהו של הכהונה השניה. הוא לא עושה את הטעויות של הכהונה הראשונה, הוא ממלכתי. הוא משחרר את גלעד שליט ואז מחבק אותו. נתניהו של הכהונה השניה התבגר, הוא כבר לא מתעסק בשטויות – הוא מנהל את המדינה.
בולשיט.
הנה רק חלק מהאירועים שהתרחשו רק בשנה האחרונה:
הרופאים נגד האוצר, האוצר נגד הרופאים: נתניהו, כזכור, הוא שר הבריאות ובמשבר הבריאות החמור ביותר שעבר על מערכת הבריאות הציבורית בשנים האחרונות הוא בכלל לא בעסק. הוא נותן לאוצר לריב עם הרופאים שרבים עם האוצר ועם הסתדרות הרופאים שרבה עם המומחים שרבים עם מנהלי בתי החולים שתומכים במתמחים שמגובים על ידי הסטודנטים שזועמים על ההסתדרות הרפואית. זה מצב נתניהוהי קלאסי: שיסוי של קבוצה בקבוצה בקבוצה.
אשכנזים נגד מזרחים: אין מספיק מזרחים בבית המשפט העליון כיוון שהעדה שלך, המקום שבו נולדת, הוא המשתנה החשוב ביותר בבואנו לבחור שופט עליון. לכן צריך למצוא מזרחי אחד כי בית המשפט העליון הוא יותר מדי אשכנזי. בואו באמת נוציא את השד העדתי מהבקבוק כי מזמן לא היה פה איזה סלאח שבתי כמו שצריך, בואו וניתן למזרחים להתלונן ולאשכנזים להתגונן ונשסה את אלו באלו באלו.
הימין נגד בית המשפט העליון: יש עוד בעיה עם בית המשפט העליון: לא רק שהוא אשכנזי מדי הוא גם שמאלני מדי. אז בואו נשנה את הרכב הוועדה, בואו נכתוב מחדש את הכללים, בואו נמנה נשיא בית משפט עליון שתואם את טעם הפוליטיקאים. המשפטנים צועקים, הפרידמנים יוצאים מהחורים ומתגוללים כהרגלם על בית המשפט העליון ואיזו שמחה גדולה – כולם רבים.
חברי כנסת נגד עיתונאים: בואו נפחיד את העיתונאים, נפחיד את הבלוגרים, נפחיד את אמצעי התקשורת ונראה להם מי בעל הבית. התקשורת הרימה את האף, היא העזה לספר על ביביטורס ועוד כמה סיפורים על מעללי שרה ומשרתת שחוטפת מכות ודי כבר עם העיתונות הזו הלא פטריוטית הזו. בואו ניתן לפשיסטים בכנסת להשתעשע עם חוקים שיבהילו את התקשורת כהוגן שהרי כידוע התקשורת מפרסמת רק שקרים והגיע הזמן להכניס לה חזרה. או אז מגייסים את כל המתלהמים, כל הנפגעים, כל הקורבנות ואחד מתי גולן ונראה איך כולם רבים. ואיפה נתניהו? הוא מרגיע, אנחנו נשמור על חופש הביטוי, הוא אומר ומיד גורר באוזן את הכלבלב הרצוע שלו, אהוד ברק, ושניהם מצביעים בעד החוק.
רבנים נגד נשים: קול אישה ערווה (אמאשלכם ערווה חבורת חלאות) ולכן אם אישה כלשהי תחליט לשיר איפשהו יצאו החיילים מהחדר, יצאו מהאולם ויבהירו שכאן זה אירן והצבא הוא צבא אירן ואם אישה תעז לזמר, הרבנים כבר יראו לה מה זה. איפה נתניהו בסיפור הזה? הוא מביט מהצד איך החרדים נכנסים בנשים ואלו צועקות על החרדים והכל כל כך נפלא כי כולם רבים האחד עם השניה.
ימנים נגד שמאלנים: הבעיה עם השמאלנים היא שאוהבים אותם באירופה. לא ברור למה. לכן, אם יש איזה אירופאי שבמקרה יתרום לאיזה ארגון שמאלני אנחנו כבר נראה לו מאיפה משתין הדג. נחתוך להם את הלשון, נחתוך להם את היד, נחתוך להם גם את צינור התרומות. השמאלנים מתחילים לצעוק, הימנים אומרים שזה בכלל חוק שהועתק מארה"ב והכי טוב הוא שכולם רבים.
ימנים נגד ערבים: ערבים, וזה ידוע, הם חארות. הם חארות מכיוון שהם לא נאמנים. כולם יודעים את זה. הם חארות, הם לא נאמנים והם גם מחבלים שרק במקרה עדיין לא התפוצצו. בטח יתפוצצו עוד מעט. ולכן בואו נעביר חוק נאמנות שבו הם יחויבו להכריז על נאמנות למדינה, נאמנות לדגל, נאמנות להמנון, נאמנות לאביגדור ליברמן, הייל! יש לכם בעיה עם זה? יאללה, בואו נריב קצת.
על זה אפשר וצריך להוסיף את המאבקים בטייקונים, המאבקים בריכוזיות, המאבקים במשכורות הגבוהות וכן, גם המחאה, המחאה שצצה בדיוק במשמרת של נתניהו כי זה בדיוק מה שנתניהו מוציא מהעם כאשר הוא בשלטון: כעס, מרירות, תחושת עלבון ותסכול. זו האווירה הקלאסית של נתניהו, אווירה של ריב ומדון, כעס ומתח, תחושה שכל מי שרק ימהר וישלח יד לעוגה יתפוס חתיכה ועדיף חתיכה גדולה, ואין דין ואין דיין וראש הממשלה עומד מהצד ונותן לכו-לם לריב האחד עם השני כי כאשר כו-לם רבים האחד עם השני אף אחד לא שם לב שנתניהו לא עשה שום דבר, כלום, כדי להפוך את המקום הזה ליותר נסבל.
הכלכלה בשקיעה, יחסי החוץ התרסקו, מנהיגי העולם שונאים אותו וחושבים שהוא שקרן, תהליך השלום נגמר, מערכת הרפואה קורסת, מערכת החינוך נמעכת, מערך כיבוי האש לא שוקם, מספר העניים עדיין בשמיים, ההקצנה הדתית הולכת ומחריפה, חופש הביטוי נמצא בירידה ואף אחד לא מצליח לחבר את כל החתיכות של התמונה כי כולם רבים עם כולם.
נתניהו מסוכן לישראל לא כי הוא ימני, לא כי הוא נגד תהליך השלום, לא בגלל דעותיו או עמדותיו אפילו לא בגלל שהאיש הוא שקרן מדופלם. נתניהו מסוכן לישראל כיוון שהוא חי ופורח כאשר קבוצות שונות בעם נאבקות בקבוצות אחרות. נתניהו הוא המשסה. אם יש איום אמיתי על החברה הישראלית, על בריאותה, על שפיותה, הרי שיש לאיום הזה שם, ויש לו תמונה. זהו בנימין נתניהו, האיש שיודע לעשות רק דבר אחד: לשסות.
כתיבת תגובה