מצא מין את מינו

קטגוריות:

גלעד גרינבאום שלח את הטקסט הבא לקטגוריית כתב/ת אורח/ת. הנה הוא לפניכם.

***

את ערב יום שני, יומו האחרון של יולי שנת 2000, ביליתי בספריית אוניברסיטה אוסטרלית. רוחי הייתה מדוכדכת. זכרתי כיצד הופתעתי מהידיעה שהופיעה על מסך המחשב בדבר מותו הפתאומי של מאיר אריאל. כעת, במלאת שנה ומעט למותו, הרשת הישראלית התמלאה במחוות זכרון. עכשיו נכונה לי הפתעה נוספת.

רעננתי את הדפדפן בפעם האחרונה לאותו ערב כאשר שהספרניות הזכירו ששעת הסגירה קרבה. ידיעת מבזק של שורה אחת תפסה את עיניי, משהו בסגנון: משה קצב נבחר לנשיא הבא של מדינת ישראל.

לעולם לא נדע מהם השיקולים שהנחו כל אחד ואחת ממאה ועשרים חברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה החשאית, אולם מיד הערכתי שידה של ש"ס מנעה משמעון פרס את הכהונה, ושמשה קצב יכול ללמד גם את פרס פרק בהלכות תרגילים מסריחים. אם נכון הדבר, היה זה מדאיג; בכל זאת, נשיא המדינה הוא העומד בראשה, ובית-המשפט העליון קבע עוד ב-1962 כי נשיא המדינה "עומד מעל לכל שלוש הרשויות… ומגלם באישיותו את המדינה עצמה".

מאוחר יותר באותו הלילה קראתי את הפרטים: ליאור קצב, ראש העירייה הצעיר של קריית מלאכי אמר: "ברוך השם שזכינו ליום הזה. אני מודה לש"ס". ח"כ שלמה בניזרי אמר כי אין ספק שקולות ש"ס עזרו לקצב: "אני בכל מקרה הצבעתי בעד המועמד המתאים".

בעוד פחות משבועיים, אמור להכנס מי שהיה הנשיא השמיני של מדינת ישראל לכלא ולחלוק תא עם חבר הכנסת השלוש עשרה עד השבעה עשרה, חבר שתי ממשלות והשר לשעבר בשלושה משרדים, האסיר המורשע בעל הקלון, שלמה בניזרי.

כמו קצב, גם בניזרי ביזה את המוסד בו כיהן באוחזו בקרנות המזבח ככל שרק אפשר לו החוק היבש, סירב לקבל כל אחריות גם ששקריו נחשפו ובחר לערער על גזר דינו לעליון.

בימים אלו בהם ממשלת ישראל מנסה לרוקן מתוכן את הישגי המאבק החברתי, בהם מותקף בית המשפט העליון ע"י אותו מוסד שמרשה לעצמו להגביל את חופש הביטוי בחקיקה בזויה, על כל אחד מאיתנו לזכור מאיזה חומר עשויים חלק ניכר מנבחרי מדינת ישראל.

תגובות

18 תגובות על “מצא מין את מינו”

  1. זיכרון ציבורי הוא דבר מתעתע.
    ערב ההצבעה ממשלת ברק הייתה במצב רגיש, בחירת פרס לנשיא הייתה מביאה להתפטרותו מהכנסת ומינוי מתנגד לברק מרשימת העבודה.
    אהוד ברק ותומכיו המצומצמים (שגם הם סבלו לאחר מכן מזיגזוגי ברק), הצביעו לקצב לצורך שימור הקואליציה ותחזוקת המשרה של ראש הממשלה, ברק.

    לא נכון להאשים רק את ש"ס….

  2. יש גם צד חיובי. קצב הוא הנשיא האנס הראשון (ואני מקווה שגם האחרון) בישראל. אבל מושחתים, מקבלי שוחד ומטרידים מיניים היו מאז ומתמיד בחלונות הגבוהים ובצה"ל. אני די משוכנע שלפני 40-50 שנה בניזרי וקצב היו מצליחים להתחמק מעונש על מעשיהם (ראה, למשל, משה דיין).

  3. חבל שהכריחו את משה קצב להתפטר מהנשיאות בגלל מעשיו. במצבה ולאור הדרכים שבהן פועלת מדינת ישראל, אין מתאים ממנו "לגלם באישיותו את המדינה עצמה".

  4. אני לא בטוחה שחוק ההסדרים באדיבות פרס לא גרם וגורם יותר סבל. גם ממנו לא שמענו חרטה.

  5. במחילה, מעבר לקינה נוגה, ושיר יפה של מאיר אריאל שאין לו קשר לעניין, אין כאן שום טיעון.

    אילו פרס היה נבחר לנשיאות אז, זה היה בקולותיהם של פוליטיקאים מסוימים, בעלי אידיאולוגיה, קשרים אישיים ואינטרסים עלומים, בדיוק כמו שקצב נבחר אז ובדיוק כמו שפרס נבחר מאוחר יותר. אתה מציג זאת כאילו פרס היה "אמור" להיבחר, ומכיוון שקרתה "תקלה" – מיד חשדת ש"ידה של ש"ס" הייתה במעל ו"מנעה משמעון פרס את הכהונה". מדוע לא שאלת את עצמך ידו של מי מנעה את הכהונה מראובן ריבלין?

    יתר על כן, המפלגה המושחתת ביותר, שכל השאר אינן מתקרבות לקרסוליה, והיא עוד ניסתה לעלות לשלטון (ומנהיגתה טרם הבינה שכשלה בבחירות!) בתואנה שהיא מייצגת "פוליטיקה אחרת" – היא היא מפלגתו של הנשיא הנוכחי והיא, בין היתר, זו שהעלתה אותו לכסא הכבוד. אז מה? אז כלום.

  6. מאיר אריאל נפטר ב 18 ביולי 1999.
    קצב נבחר ב 31 ביולי 2000.

  7. למה אתה לא מזכיר את הירשנזון, שר אוצר המופקד על קופת המדינה (!), שגנב כספים של ניצולי שואה (!)?
    למה אתה לא מזכיר את ברק והעמותות, איציק מרדכי וההטרדות, שרון ונכסיו, ואולמרט שהגדיל לעשות ועד היום לא יודעים מה באמת היה היקף "מפעל חייו".
    וכמו שאמר פה אריאל, כל זה כלום לעומת מקימי המדינה המושחתים ממפא"י שניכסו לעצמם את בניין הארץ, שללו רישיונות עלייה מכאלה שלא תאמו את השקפתם (ובכך גרמו להכחדתם השואה), הטביעו אוניות מעפילים וגנבו מיליארדים (!!!) מהתרומות הבינלאומיות באמצעות הגוף המושחת ביותר עלי אדמות – הסוכנות היהודית.

  8. שושי: אני מסכים איתך. זהו חוק מזעזע שהיה צריך להתבטל עוד ב1987 לאחר שהיה ברור שהמשבר עבר. זוהי הבעיה בחקיקה שמגבילה את הדמוקרטיה, היה צריך להתקין בחוק את פקיעת תוקפו ואישרור הארכתו ע"י רוב מוחלט בלבד במשך כל שנה. אולי זה היה מגביל את יצר השליטה של האוצר ויכולות הקומבינה של הקואליציה.

    אריאל: במחילה, לשיר הקומבינה אין שום קשר לשמשון ויובב הללו?

    מותר לקונן על מצב שבו הנשיא ומי שבחר אותו מוצאים עצמם כאסירים מורשעים באותו התא בכלא. במחילה, שמעון פרס נהנה מרוב ברור ועובדה היא שבחירת משה קצב הפתיעה את רוב הישראלים. בדיעבד, לש"ס היה אינטרס לבחור נשיא אוהד לרעיונותיהם. תסכים איתי שמפלגה ששולחת נבחרי ציבור בסיטונות לכלא (יאיר לוי, רפאל פינחסי, אריה דרעי, שלמה בניזרי, רשימה חלקית?) יכולה למצוא איזשהו יתרון אסטרטגי בנשיא מ'שלהם'.

    ראובן ריבלין היה מועמד לא ריאלי וממילא לא היה מעורב בתרגיל מסריח כדוגמת בחירת קצב. אני מזכיר שחשאיות ההצבעה, הליך לא שגרתי בהצבעות רגילות בכנסת, תרמה למצב.

    האמירה שש"ס מושחתת אינה שווה לאמירה שקדימה או כל מפלגה אחרת אינה לוקה בשחיתות.

    אסף: פריט טריוויה חביב. אכן עברה שנה ומקצת מלכתו של מאיר אריאל למועד בחירת קצב.

    מרים: אכן לא הזכרתי את הירשנזון מכיוון שקצב לא מצטרף לתאו. זהו פוסט קצר ולא קיצור תולדות ההיסטוריה הפלילית של נבחרי העם לדורותיהם. העובדה שהירשנזון נכלא (לאחר שהודה בפשעיו, אגב ) מעידה שמערכת אכיפת החוק בישראל היא עדיין חזקה מאין כמוה, ולא מבדילה בין נבחר ציבור אשכנזי למזרחי. כולנו צריכים להתגאות בכך.

    בנוגע למעשי נבחרי ציבור אחרים – הנה התייחסת לכך בתגובתך. אכן תזכורת לחומר ממנו עשויים חלק נכבד מנבחרינו. דבר ממה שהזכרת לא מנקה את ההיסטוריה העגומה של מפלגת ש"ס עם רשויות החוק והמשפט.

  9. גלעד:
    אני חושב שהנקודה שאנשים מנסים להעלות כאן זה בפשטות:
    Don't hate the player, hate the game

    אינטרסים זה שם המשחק במערכת הפוליטית שלנו. לטוב ולרע.

  10. יש לי הסכמה עם קצב בדבר אחד.

    קצב:

    ארור הרגע שנבחרתי לנשיאות המדינה.

    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1568336

  11. נראה לי שנרקומן ציבור מתאים יותר משיר הקומבינה במקרה זה.

  12. לא הולך לי עם הקישורים היום. אני עצמי מכור לחתיכת חשיש

    http://www.youtube.com/watch?v=v64b5VLIvXs

  13. יותם זיו

    המטאפורה של השיר שאולה משיר השירים- "שועלים מחבלים בכרמים", הכרם- הפרדס, מקום הייחוד של כנסת ישראל והקב"ה, לאחר שזו תיטהר בתשובה ובמעשה הטוב. עד אז, סכנה לה שתהיה זונה: "כעוטיה על עדרי חבריך". החומה- היא המונעת כניסה אל הגן הנעול, אל המעיין חתום אל פרדס הרימונים- מקום הייחוד שהוא ארץ ישראל. על כנסת ישראל לפתוח את החומה ולטפל בגן, אל לה "לעלות בחומה" כלומר- לחזור לארץ בעזות מצח "בלי אלוהים" ובלי המוסר הנדרש לקיומו של הייחוד. בלי אלוהים כי החלטתי לפטר את הכוראוגרף שהמציא לי תנועה שבכלל לא אהבתי. נדלקתי על ביתו של הגיאוגרף- חתיכת אדמה רועדת שאיכזבתי – נו, זה כבר מתחיל להשמע מוכר? ובכן, היהודי הנודד- בקבינה של המשאית, לא מוכן לעשות את המאמץ הנדרש ועדיין לא למד את הלקח, הוא רוצה לקבל את הארץ המובטחת בקומבינה- לא רציתי להתאמץ מדי לעינייך. אז בקומבינה נבנה לנו מדינה כ"גנב בורח" במקום לזכור את נפילותינו הקודמות ולעשות את זה פעם אחת ולתמיד כמו שצריך.
    ולמי שלא הבין, לא אני ולא מאיר אריאל מדברים על חזרה בתשובה נוסח אורי זוהר ושות. אלא לתיקון המוסרי שמביאות איתן המודעות לחטאינו ולקיחת האחריות עליהם. ודי לחכימה ברמיזה שאין הכוונה שנלך לנמנם על כל זה באיזה גיי שלופן טוב.

  14. חבל שאתה מנסה לצייר, כאילו ובחירת קצב הייתה תלויה רק בש"ס.
    הרי ברור שלא רק הם שבחרו בו..
    לעניות דעתי, הניסיון הזה הוא עוד ניסיון להשחיר את השחורים עוד יותר והלעמיק את השנאה כלפי החרדים ומה שהם מייצגים.

  15. יש מספיק שרצים בשקו של פרס ששווים אפסון בבית כלא, לפחות כמו לבניזרי וקצב. למשל, "תיווך" בהעברת בעלות על אדמות בשווי של מליארדי שקלים במרכז הארץ לסמי שמעון במסווה של מכירת יכין חקל

  16. גם "שפריץ חרוזים ללואיז" מתאים, לפחות לאלה שעושים חשבון נפש

    http://www.youtube.com/watch?v=YP8w94nLrfY

    "נו, אתה הרי מנוי על בני האור
    אבל יודעת נפשך
    שלא היית כלל מגיע אל האור
    שלא היית מחזיק מעמד באור
    ללא/לולא חסות החשכה"

  17. אתם בטח לא חושבים שישבתי לקרא את השיעמום הזה
    פה מה שכותבים
    אז זהו שממש ממש לא
    אני בטח שלא עד כדי כך
    מצועמםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!1

  18. את הכתבה בטוח שלא קראתי
    ואת הדעות והפרסומים של המשועממים
    בטח ובטח שלא קראתי !!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן