האיש שלא אוהב לריב

אז מה כבר אפשר לכתוב על כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה שלא נכתב? לא הרבה. לכן אוסיף רק כמה שלוש מחשבות קצרות לדיון.

1. אין לי בעיה עם זה שהמפלגות הגדולות נלחצות. שילחצו. משמחת אותי במיוחד העובדה שקדימה נלחצת. שתילחץ. קדימה היא מפלגה שנשענה על דמותו של אדם אחד – אריאל שרון – ומהרגע שזה הלך, היה ברור שזה עניין של זמן עד שהיא תתאדה. מפלגה שיש בה את דליה איציק עם מאיר שטרית עם שאול מופז היא לא מפלגה שאני אשב שבעה על לכתה. ובכל זאת אני מוצא מעט נחמה באירוניה בכך שמפלגה שנשענת על דמותו של אדם אחר – יאיר לפיד – היא זו שמאיימת על קיומה של קדימה.

2. אין ספק שיאיר לפיד לא יוריד את הרמה בכנסת. קשה לרדת מהמקום שבו היא נמצאת. אבל הוא גם לא ירים אותה מי יודע כמה. לפיד הוא בחור אינטיליגנטי, כריזמטי ומשעשע. הרבה יותר קל להתחבר ליאיר לפיד מאשר לזאב אלקין, לפחות לי. אבל לזכותו של אלקין (בעעעע) אפשר לומר שהוא לפחות פוליטיקאי שמכריז על עצמו ככזה בעוד שלפיד נהנה לשחק בנשף המסכות שלו תקופה ארוכה. הוא ישב על כיסא הטאלנט בשני כלי התקשורת הגדולים במדינה, בשעה שכולם ידעו שהוא מארגן רשימה, נפגש עם יועצים פוליטיים ובאופן כללי מתפקד כפוליטיקאי. למרות זאת, הוא עדיין שיחק אותה: "אני?! פוליטיקה? תפסיקו להצחיק אותי – אני עיתונאי!". די דוחה, אם תשאלו אותי.

3. באופן כללי אני חותם על הטקסט של שי גולדן מהבוקר על לפיד (כן, גם זה קורה, אני לפעמים מסכים עם גולדן) ומבקש להרחיב נקודה אחת שלו. גולדן טוען שלפיד נמנע מעימות ואני טוען שלפיד פשוט לא אוהב לריב. כל הקריירה שלו נמנע לפיד מלריב אולי מכיוון שראה כמה אבא שלו אהב לריב וכמה הריבים האלו גבו ממנו (לפיד האב) וגם ממנו (לפיד הבן) מחיר אישי. העניין הוא שאתה לא יכול להיות פוליטיקאי אמיתי, אתה לא יכול להגיע להישגים אמיתיים, אתה לא יכול לייצר אמירה משמעותית, מהלך משמעותי, שינוי משמעותי – משהו משמעותי – אם אתה לא קצת אוהב לריב.

אם תבחנו את הפוליטיקאים המצליחים בתולדות הפוליטיקה הישראלית תגלו אנשים שלא חששו מעימות עסיסי. למעשה הם בנקודות האלו בדיוק הם פרחו. בן-גוריון, בגין, רבין, פרס, שרון ואחרים. לריב אומר בהכרח שאתה לא מוצא חן בעיני מישהו, שאתה מוכן להתעמת עם מישהו, שאתה מוכן לחשוף את החולשות של הצד השני ולעשות את זה בלי רחמים, שאתה מוכן לעמוד על שלך מבלי כל הזמן לחפש את נקודת האמצע. להיות פוליטיקאי זה לא להיות איש טלוויזיה שמנסה להיות נחמד לאורחים כדי שגם האורחים הבאים ירצו לבוא. זה אומר לא להיות נחמד ליריבים הפוליטיים שלך כדי שידעו להבחין בינך לביניהם.

אני יודע שכל זה נשמע נורא לא סימפטי ואולי בכלל אפשר לעשות "פוליטיקה אחרת". כן, כמובן שאפשר לעשות פוליטיקה אחרת ויהיה משמח לראות שהפוליטיקה הישראלית מפסיקה להיות מדמנה מצחינה אבל ברמה הבסיסית ביותר מעשה פוליטי הוא מעשה כוחני שכן פוליטיקה היא המקום שבו מחלקים את העוגה, המקום שבו יחסי הכוחות משתנים, מתבססים, אובדים. משום כך אתה מוכרח שיהיו בך כוחות הנפש לריב עם אחרים על מה שאתה חושב שראוי שיהיה בידיים שלך, על מה שאתה חושב שראוי שיהיה בידי הבוחרים שלך.

יכול להיות שאתבדה, יכול להיות שיאיר לפיד יתגלה כאותו מתאגרף באיגרוף תאילנדי שחוטף מכות רצח אך לפחות נכנס לזירה ומנסה להחטיף בעצמו. אבל אם הקריירה הנוכחית שלו יכולה ללמד משהו על העתיד הפוליטי שלו הרי שמה שאני לומד ממנה הוא שיאיר לפיד לא אוהב לריב ומי שלא אוהב לריב לא בנוי לפוליטיקה ומי שלא בנוי לפוליטיקה ונכנס בכל זאת לפוליטיקה הוא תרמית.

33 מחשבות על “האיש שלא אוהב לריב

  1. נחכה ונראה… העם אוהב לבחור במי שהוא לא מכיר, בבחינת "יותר גרוע הוא לא יכול להיות". בינתיים לפיד עושה את הדבר הנכון ושותק. כשהוא יפתח את הפה (ויאמר דברי טעם, כמובן) הוא יאבד חלק מתומכיו, באופן טבעי, אבל כנראה שאת דעותיו האמיתיות נגלה רק לאחר הבחירות.

    איך נאמר? עד הבחירות – תעמולה ומהמולה. אחרי הבחירות – מהלומה ותעלומה.

  2. מסכים – עם סימני שאלה.

    אם זו תרמית, מי מרמה? לפיד עצמו? אולי הוא "בובה" של מישהו?

    איזה רווח צפוי למי מהתרמית הזאת?

    אולי הוא מרמה את עצמו?

    ממש לא ברור לי העניין.

  3. חנן (3): לדעתי הוא מרמה את עצמו בכך שהוא חושב שהוא בנוי לעולם הזה ובכך מרמה את הבוחרים שלו. מהר מאוד, להערכתי (ואני מקווה שאתבדה) יגלו הבוחרים שהאיש פשוט נחמד מדי, במבנה האישיות שלו, מכדי להיות פוליטיקאי. מהר מאוד הם יגלו שהוא אומר לעצמו – מה אני צריך את כל זה? את הצעקות, את הביזוי, את החנפנות, את הדילים, את הריב עם החברים שמנסים להדיח אותך, את כל מה שנמצא מאחורי הקלעים של הפוליטיקה ושהוא חלק בלתי נפרד ממנה.

  4. פופאי, נדמה לי שבדיוק לכך התייחס יובל כשכתב "יכול להיות שיאיר לפיד יתגלה כאותו מתאגרף באיגרוף תאילנדי שחוטף מכות רצח אך לפחות נכנס לזירה ומנסה להחטיף בעצמו".

  5. ההתגוללות על לפיד היא רפלקס די מגעיל של פיינשמקרים בעיני עצמם ופריבילגיה שאין לנו.
    כשמישהו עם ערכים דומים לשלך, שמדבר על מדינה כמו שאני רוצה לחיות בה, עוזב את האופציות התעסוקתיות הרבות שיש לו ומוכן להפשיל שרוולים ולפחות לנסות להציל אותנו מציבוריות ישראלית שנשלטת בידי ליברמן, ישי ואלקין, מה שצריך לעשות זה להחזיק אצבעות ולא לבלבל את המוח על סגנונו הדוחה או לא, או על המפלגה שנשענת על דמותו או לא (איך אתה יודע מי עוד במפלגה איתו?).
    כמובן שחובת ההוכחה היא עליו אבל יש לו סיכוי סביר להשפיע על החיים שלנו יותר מדפני ליף שאותם פיינשמקרים בדיוק כל כך העריצו בקיץ.

  6. מה שהכי מפריע לי אצל יאיר לפיד, זו התפיסה שהשתרשה בפוליטיקה ובציבורית הישראלית של נהיה אחר עגל הזהב התורן.

    הרי על מי מדובר?

    > על אדם שכל ימיו עשה רק לביתו במקום לטובת הציבור.
    > על אדם שהיה במוקד השפעה חברתי ולא ניצל אותו אפילו פעם אחת לאמירה חדה וברורה ובודאי שלא מעשה ציבורי כלשהו (ראה גיא זהר).
    > על אדם שאין לו שום ניסיון בפעילות ציבורית ו\או עשייה ציבורית מכול סוג שהוא.

    יש הרבה דוגמאות בפוליטיקה הישראלית הנוכחית של כוכבים בשם עצמם שתופסים מושב יקר של נבחר ציבור בכנסת ומתגלחים על חשבון האזרחים.

    אז בהחלט יש לברך על הצטרפות של כוחות חדשים לזירה הציבורית, אבל קצת צניעות דרושה ובפרט השתפשפות של מספר שנים בעשייה זיסיפית וישיבה בספסלים האחוריים ולפני שהם מציגים עצמם כמלך המשיח הבא.

  7. יותר מדפני ליף? אתה בטוח שזאת נקודה להשוואה? איש תקשורת שמחליט להיכנס לפוליטיקה וסתם אזרחית שנמאס לה ובמקרה או שלא הצליחה להזיז משהו להרבה מאוד אנשים?

    כמה פעמים שמעתי בחודשים שמאז המחאה משפטים שמסתיימים במילים "יותר מדפני ליף" אני כבר לא יכול לספור. כל השוואה מופרכת יותר מהקודמת לה. כל מי שמנסה להחמיא לעצמו כמה צודק וחכם הוא היה ואיך הוא ידע שהמחאה תיכשל עוד מראש, מאוד אוהב לשלוף איזו עקיצת דפני ליף מהשרוול. זה אופנתי, זה אקטואלי, זה מצלצל טוב וזה לא דורש יכולות חשיבה מפותחות, השכלה רחבה מדי, או דעה מקורית. זה קצת מתחיל להימאס. אני מאחל לנו עוד עשרות, מאות, אלפי דפני ליף כאלה שיצליחו – יותר או פחות, זה בכלל לא משנה – להזיז את התחת הישראלי השבע מדי, או הלא-רעב-מספיק, מהכורסה הישראלית מאוד שלו ולפתח קצת מודעות למה שקורה סביבו.

    ולכל זה אין שום קשר לפוסט, לפוליטיקאים בפונטציה או למחקרים החדשים בתאי דם עוברי, אגב, שגם הם הצליחו מן הסתם להשפיע על החיים שלנו יותר מדפני ליף שאותם פיינשמעקרים כל כך "העריצו" בקיץ.

  8. אדגר,
    אני לא ידעתי מראש שהמחאה תכשל והעקיצה או הביקורת שלי היא לא על דפני ליף אלא עליך ועל חבריך הפיינשמקרים.
    יש כאן שני אנשים שרוצים לשנות את המציאות ובניגוד לרובנו הם גם מוכנים לעשות משהו ולא רק לדבר. כשעשתה זאת נערה בת עשרים ומשהו, לא מאיימת ואנדרדוג מובהקת, כולכם התמוגגתם.
    כשעושה את זה מישהו מצליח, עשיר ועם סיכוי לעשות לא פחות פתאום מתחילים לפשפש בציציותיו ובסגנונו, ולכולם כבר יש דעה מגובשת על דברים שהוא עדיין לא עשה.
    זה בגלל שפיינשמקרים מעדיפים לוזרים שלא מאיימים עליהם ומפחדים מאנשים מצליחים.
    אם דפני ליף תנחול הצלחה במפלגה שלה, הם יתהפכו גם עליה.

  9. יובל, מכיוון שאתה שש אלי ריב אני מציע שתרוץ. אני אפילו אתמוך בך, כי גם כשאתה לא צודק אתה בנאדם טוב פי אלף מכל החרא שיש לנו היום בפוליטיקה.

  10. אסף (10): אתה צודק, אנחנו רוצים בכשלונו של לפיד, אנחנו מעדיפים לוזרים על פני מצליחנים כי אנחנו מעדיפים את אקוניס, את אלקין, את אלי ישי. באופן כללי כולנו מעדיפים עוד ארבע שנים של שלטון ימני-קיצוני, אנטי-דמוקרטי, שלטון של שיסוי ושנאה. לכן אנחנו מתגוללים על יאיר לפיד. פשוט טוב לנו כמו שעכשיו!

    אם יש לך משהו קצת יותר רציני לתרום לדיון, בשמחה. אם לא, הנח לנו להמשיך בפיינשמקריותנו ולך לך לדרכך.

  11. אני בעיקר מתמוגג מאיך שהצלחת בתגובה קצרה אחת גם לדבר בקלישאות נבובות, גם לדבר בהכללות, גם לצאת דמגוג, וגם לנסוך בדוגמת ה"איש העשיר והמצליח שיש לו סיכוי לעשות את זה" צביון מסעיר של חתרנות. אני מתרשם עמוקות. אפילו הצלחת למצוא בסיס להשוואה שלך, נקודת דמיון בין דפני ליף ליאיר לפיד: שני אנשים שרוצים לשנות את המציאות! ובכן, אני מוכרח להודות, גם סמי בורקס רצה לשנות את המציאות ועשה את זה יותר טוב מדפני ליף + ביצה בצד.

  12. יובל (12): איש קש לפי הספר. גם זו לא תרומה רצינית לדיון.
    אדגר (13): קמת על צד שמאל הבוקר? הבנאדם בסה"כ הביע דעה סנטימטר הצידה משלך, cut him some slack. אפשר לחשוב שהוא מעודד רצח עם.

    תשמעו, לא נעים לקרוא השתלחויות כאלה. ככה חונקים דיון. אם אתם לא מסכימים עם דעה של מישהו, עשו טובה ותסבירו איפה הוא טועה. את הדעה שלי אני אשמור בינתיים לעצמי.

  13. הוא טועה בכך שהעולם שלו, לפחות על פי התגובה שלו, מתחלק לשניים: פיינשמעקרים שמעריצים את דפני ליף, ונון-פיינשמעקרים שמצביעים לאנשים עשירים עם סיכוי להצליח. פיינשמעקרים שחושבים שלחולל שינוי אפשר גם בדרך של מחאה, ונון-פיינשמעקרים שחושבים שלהצביע בקלפי לאנשים עם סיכוי להצליח זו הדרך ואין בלתה – כאילו יש קשר בכלל בין השניים. פיינשמעקרים שאוהדים את צפרירים חולון, ונון-פיינשמעקרים, שמעדיפים לפצח גרעינים מול ווטאבר-יונייטד בהייץ' די. אתה קורא לזה דעה? טוב, נו. שתהיה דעה.

  14. יובל (12)
    אתה רוצה בכשלונו של לפיד כי הרבה יותר קל לבלבל את המוח מלעשות.
    כשתמצא את מי שמחליט מה רציני ומה לא בדיון – תודיע לי

    אדגר (13)
    אתה לא נשמע לי מתמוגג, אלא נורא מתאמץ. להתחכם ולהפגין שנינות.
    אתה כותב ב"שבוע סוף" במקרה?

    יובל החמישי
    סחתיקה. גסות רוח של פיינשמקרים זה באמת דוחה על הבוקר

  15. מסכים לגמרי עם אסף – תגובה 5. סופסוף מישהו "כמונו" רץ ונכנס לבלגן הגדול והמגעיל שנקרא הפוליטיקה הישראלית. טוב שיש כמוהו. טוב שיהיו כמה שיותר כמוהו

  16. אני מסכימה עם המגיב הראשון – בסופו של דבר, הרבה ישראלים מחפשים אפשרות שלישית כדי לא להכריע בין ימין לשמאל. הם יבחרו בה אם תהיה ותציג את עצמה כמרכז – מין משהו עמום שלא ברור מה כוונותיו ומי מאחוריו (ואין להם גם כוח לברר), העיקר שהיא חדשה (זה מחזיק לרוב מערכת בחירות אחת), מהווה לכאורה אלטרנטיבה ולא אומרת כלום. זה הצליח ל"הדרך השלישית", למפלגת המרכז, לקדימה, אפילו למפלגת הקשישים וזה גם יצליח ליאיר לפיד, מן הסתם.

  17. יובל החמישי (14): כאשר מישהו לא מוכר כותב תגובה שבה הוא מכנה אותי בשמות, ושכתובת המייל שלו היא bite@me.com, אתה יכול להניח שהוא לא מסוג האנשים שאני רוצה להתדיין איתם.

    אסף (16): לשאלתך: אני מחליט. שלום.

  18. יובל, בקשר לטקסט אני מסכים עם הרוב. גם כתבתי את זה פה קדימה בהחלט מפחדת כי זו מפלגה שמושתתת על הרבה כלום.

    בקשר לתגובה שלך (12) אני ממש לא מסכים עם ההתייחסויות הפבלוביות כמעט האלה להצעות חוק ימניות. אין פה שום עניין שמקשר את הימין לאנטי דמוקרטיה. זה יצירת שיח לא נכון, ואפילו לא הוגן.

    ואסכים עם הצעה שעלתה פה, רוץ לפוליטיקה יובל, בלוגים ועיתונים משפיעים, חברי כנסת, משנים

  19. כמה נקודות:

    * מסכים שהסיכויים של יאיר לפיד להיות פוליטיקאי מוצלח לא גבוהים (כמו פחות או יותר לרוב האנשים) אבל לדעתי הלכת רחוק מדי כשקראת לזה תרמית רק בגלל הפחד מעימות.

    * אם זאת תרמית, אז הכנסת מלאה בתרמיות הרבה יותר גדולות כגון פוליטיקאים כושלים שלא מייצגים בשיט את הבוחרים שלהם (דני דנון, אנסטסיה מיכאלי שלא לדבר על הפוליטיקאים של ש"ס)
    הפחד מעימות כתכונה שלילית מתגמד לעומת תכונות שליליות הרבה יותר שרווחות בכנסת.

    * עניין האלטרנטיבה שיש (אין) בכנסת בהחלט רלוונטי לעניין ולאור זאת מגיעה לו הזכות לנסות.

    * הוא אמור לקבל לא מעט קולות בגלל הפנטזיה החילונית של מפלגה שיכולה להוות משקל נגד לחרדים. אני לא משוכנע שלא בצדק. שנים החילוניים משלימים שלא מרצון עם ממשלות שחוברות לחרדים בניגוד גמור לערכים שמאמינים החילוניים כמו לימודי ליבה, תעסוקה וכו'.

  20. דני (17) יאיר לפיד, ולמרות שהוא מנסה לצייר את עצמו בטורים שלו בתור מר ישראל ישראלי הממוצע, הוא לא "כמוני". הוא לא כמוני מבחינת המיליה החברתי שלו, הוא לא כמוני מבחינת ההתמודדויות הפיננסיות שלו, הוא לא כמוני מבחינת השירות שהוא מקבל ממערכת הבריאות או הבנקים, הוא לא כמוני מבחינת אי-אילו תפיסות עולם (ככל שאני משערת מהן בהתבסס על התבטאויות שלו שנחשפתי להן). נכון, הוא כמוני כי הוא חילוני ("עם זיקה"), הוא כמוני כי הוא יליד הארץ, הוא כנראה כמוני בעוד אי אילו דברים. זה לא אומר בהכרח שיש לנו תפיסת עולם משותפת. לפחות ככל שאני מכירה את תפיסת העולם הכלכלית שלו, הוא ממש לא כמוני.

  21. הרבי מיעוטו
    אם יגרום לאנשים לצאת ולשים פתק בקלפי -דיינו
    אם יסחוב קולות מקדימה – דיינו
    אם יסחוב קולות מהימין – די דיינו.
    האיש משדר חוסר אמינות בכל צעד ושעל שלו, בדיוק החומר שהישראלי הממוצע עשוי להתחבר אליו.
    רוץ יאיר רוץ.

  22. לפי סקר המתפרסם הבוקר, מפלגת יאיר לפיד זוכה ב-11 מנדטים.
    הורג אותי העם הזה – מפלגה שלא קיימת, ללא שם, ללא רשימת מועמדים, וללא בדל של ידיעה על המצע שלה, זוכה לקבל מעמד של לשון מאזניים.

  23. דוד (26) – כל כך נכון!
    הכי גרוע זה שגם מי שיש לו מצע ואג'נדה כשהוא נבחר זה הולך לפח.
    הדמקורטיה הישראלית זה לבחור בשליט הטוטאליטרי התורן.

  24. דוד (26) בעיקרון נכון אבל אותי יותר מטרידים אנשים שראו את המצע של ליברמן, ראו את הביצועים שלו ושל החבורה העלובה שלו ועדיין מצביעים עבורו.

  25. אנקדוטה היסטורית: כשלפיד האב עשה את המעבר מעיתונאי למדינאי, הוא הופיע ב'חרצופים' בתור דג כדי להמחיש את העובדה שהוא כדג מחוץ למים. אני חושב שטומי לפיד ושלי יחימוביץ' הם דוגמאות טובות לשילוב מוצלח של אנשי תקשורת בפוליטיקה.

  26. אני מחפש אלטרנטיבה: לימין הקיצוני, לביבי-ברק-ליברמן, לבריונות, לשחיתות, לטמטום. אני לא חושב שיאיר לפיד הוא המשיח, שהוא יפתור לנו את כל הבעיות, שהוא יהפוך את עורו בן לילה ויהיה כל מה שחשבנו שהוא לא. אבל אני גם לא מבין מה אתם רוצים. המדינה במצב חרא, מעמד הביניים בין הפטיש לסדן, והפרופיל של חבר הכנסת הממוצע נע בין ליצן לעבריין. אז מה אתם מציעים? מי המועמד שלכם לבחירות הבאות? שלי יחימוביץ'? שיהיה בהצלחה.

    אם לא תהיה אלטרנטיבה, ליברמן יהיה ראש ממשלה. יאיר לפיד הוא לא מושלם, אבל הוא לא מפלגת הגמלאים – ייתכן שהמומנטום הפוליטי שלו יחלוף, אבל לא תדעו עד שתתנו לו צ'אנס. עד שיוכח אחרת, הוא האיש הנכון בזמן הנכון – הדבר הכי קרוב שנוכל למצוא כרגע למועמד בעל השקפת עולם סוציאל-דמוקרטית שיש לו סיכוי להיבחר לכנסת. אני חולק בתוקף על הדעות המזלזלות שנשמעו פה, לפיהן לפיד הוא סתם חנפן חסר עמדה וחסר שיניים, אבל גם אם אתבדה, אני מעדיף להצביע לחנפן עם כוונות טובות שעוד לא גרם נזק לאף אחד, ויש לו סיכוי לנגוס במנדטים של הימין הקיצוני, מאשר לטרויקה האופורטוניסטית, הבריונית והמושחתת שמנהלת כרגע את המדינה (שהוכיחה שהכוונות הטובות ממנה והלאה), לכלום בפיתה של מפלגת "קדימה", או למפלגות הבוטיק שעומדות מנגד ולא מצליחות לשכנע אף אחד.

  27. מסכים עם אוהד. התחושה שלי היא שרבים ממבקריו (אגב שימו לב כמה ביקורת עוד לפני שפתח את הפה. עדיף לבקר את הציבור שכבר נתן לו את קולו) מתנהגים כאילו הפוליטיקה הישראלית עשירה באנשים מוכשרים שעושים ככל יכולתם להטיב עם העם, ורק יאיר לפיד הזה, הלא ברור, נדחף למערכת משומנת היטב.

    חבר'ה להתעורר, גם אם הוא לא יעשה כלום זה עדיף על החלופה. אני בהחלט מוכן לתת לו להנות מהספק כרגע. הדבר היחידי שמצער אותי הוא הפיצול האדיר במרכז-שמאל (מה זה בכלל?) שיכול להביא עלינו את הממשלה הנוכחית שוב. קדימה, מרץ, עצמאות, עבודה, מפלגת לפיד.

    אגב, מצטער להצטרף לקונצנזוס אבל מאמר ה"איפה הכסף" בYnet היה ראוי ובהחלט משקף תחושה נפוצה בעם. נחכה ונראה איזה מצע יחבר, ונשקול את החלופות. אני בספק שהוא יכול לגרם לנזק יותר גדול מאלו היושבים בכנסת ובממשלה.

  28. הערבים והדתיים מתרבים בקצב של פי ארבעה בערך מהיתר ולכן מהווים כח אלקטוראלי הולך וגובר. אי לכך, בישראל, בעיית השמאל ו/או החילונים בישראל היא לא אחרת מאשר הדמוקרטיה עצמה.

    אגב, החלק הזה בדמוקרטיה שבו מצפים מהרוב לתמוך ולא לפגוע בזכויות המיעוט לא יהיה ניתן לאכיפה.

    לכן, אין זה משנה מי מנהיג איזו מפלגה. ככל שינקפו השנים המדינה תהיה יותר דתית ויותר ימנית לאומנית – יהודית וערבית.
    בנוסף, כל מנהיג שקם לישראל (אבל ממש כולם) מתעלמים לחלוטין מהמצע שעל בסיסו הם נבחרו: השמאל יושב עם ליברמן, החילונים עושים עקסים עם החרדים, והימין מחזיר שטחים.

    לאור כל הנ"ל, אני לא מבינה במה גרוע יותר לפיד מהיתר. הוא לפחות לא מתחייב מראש לכלום.

  29. קראתי לא מזמן ניתוח שאומר שהמפלגות הגדולות (עבודה, קדימה, ליכוד) יושבים עם החרדים בממשלה כי הם לא מאיימים עליהם. מי שמצביע קדימה לא יצביע לאגודת ישראל או לש"ס.
    לכן, אם קדימה ייתנו הישגים לש"ס, זו לא ביעה אלקטורלית מבחינתם. לעומת זאת, אם הם לא יישבו איתם בממשלה, היא כנראה לא תחזיק הרבה זמן והם יאבדו את השילטון, ואז הליכוד יישב בממשלה עם ש"ס, אז הם לא הרוויחו כלום.

    אז הם יושבים בממשלה עם ש"ס.

    לשבת עם לפיד? (או שינוי, או מפלגת המרכז) חס וחלילה, הוא עלול לגנוב קולות לקדימה בבחירות הבאות. למפלגות הקיימות יש אינטרס חזק מאוד לא לתת שום הישגים למפלגות החדשות, ואז הציבור יתאכזב מהן.

    כמו שינוי -17 מנדטים וכלום – בלי הישגים. אז בבחירות הבאות הם התפרקו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: