מחבקת מיקסרים

הטקסט של אופיר הדהד לי בראש כאשר פתחתי את “מוסף הארץ” והבטתי בפרסומת של רשת ניופאן. הפרסומת הזו היא חלק מסדרה של שלוש פרסומות המופיעות עמוד אחרי עמוד אבל דווקא הפרסומת השלישית לכדה את תשומת לבי.

בתמונה אישה, מצודדת למראה, שנראית כאשר היא מחבקת מיקסר. כן, אנחנו מדברים על מיקסר והיא מחבקת אותו באהבה ששמורה בדרך כלל לבני אדם. ידיה סוגרות על הכלי בו מערבלים את שדרוש ערבול ולחייה מונחות ברכות על ראשו של המיקסר. עיניה עצומות והיא כולה חיוך מתוק. זהו חיוך השמור לאהוב אשר שב לפני כמה שעות ממסע ארוך וכעת אהובתו מתרפקת עליו, בסבלנות, בחיבה, בתחושה של “הנה, הוא סוף סוף כאן ועכשיו אפשר לנוח קצת”.

ברקע פרחים ורודים נופלים ממעל וזאת, כך נדמה, כדי להשלים את התמונה הפסטורלית, הכמו-רומנטית שהיא לא “כמו” בכלל. מי שעדיין לא הבין את הרומן הסייבורגי שמוצג לנגד עיניינו מוזמן לקרוא את הכיתוב המופיע על הכרטיס השני, זה שנמצא מתחת לפירוט מבצע אביבי בניופאן, בו נכתב (בתרגום): “קיצ’ן-איד, אהבה אמיתית”.

מלאכת מחשבת.

שלוש הערות:

1. אמנם קיצ’ן-איד הוא מיקסר טוב (יש לי) אבל מעולם לא התרפקתי עליו (גם לא אשתי) כאילו היה בני האבוד.
2. חיבוק רומנטי של מכונות, יהיו מקסימות, יעילות וממש חמודות ככל שיהיו (ובכך אני כולל גם את כל האייפודים, אייפדים, אייפון, אייפוזיבים של העולם), היא עניין דוחה למדי והניסיון לשוות למיקסר סקס-אפיל של בן משפחה או חבר טוב הוא ניסיון נחמד אבל אתם יודעים, בסוף בסוף, זה כולה פאקינג מיקסר.
3. בשם כל הגברים שאוהבים לבשל, אני מוחה נמרצות על ההחלטה לצלם אישה כשהיא מחבקת את המיקסר. זה כל כך מד-מן וולגארי שזה לא להאמין.

31 מחשבות על “מחבקת מיקסרים

  1. אחותי, בחורה נורמטיבית לחלוטין, שנונה ומצחיקה ואינטליגנטית, מתרפקת באהבה על הקיצ’ן אייד שלה. אמנם לא ראיתי אותה מחבקת אותו, אבל היא מדברת עליו כשעיניה בורקות ושמחה ממלאת את גשמיותה. היא אוהבת אותו, היא אוהבת לבשל ולאפות, זה עושה לה טוב, והיא מצליחה עם זאת להיות כל מה שכתבתי למעלה. אז חליק.

  2. נסה לתפוס במוסף סופשבוע של גלובס את הפרסומת של מסעדה מסויימת שבה רואים אישה תלויה מהאוויר שמנסה להשיג בקבוק יין יוקרתי. מסתבר שהאישה היא מנהלת במסעדה ואפילו כתוב שהיא תצא מגדרה להגשים כל בקשה שלכם, ועוד כתוב “והיא גם יפה, נכון”.

  3. יובל, לא נעים להגיד אבל גם אני נתקלתי בתופעה הזו של עריגה למיקסר הזה מצד אנשים (כדי לא להכליל, אהם) מסויימות שחוץ מזה הן בסדר גמור. זה מוזר גם בעיני, אני מודה, אבל אני מניח שזה דומה לתחושות שיש לגברים מסויימים כלפי אופנועי הארלי, גאדג׳טים שונים, דגמים של חלליות מסטאר וורז/טרק או העדרים בגלובים מסויימים. קורה. לא יפה לצחוק על זה.
    טוב, נו. 

  4. מדוע בביתה נופלים פרחים מהתקרה? ומדוע היא כל כך שאננה? מרוב אושר היא לא שמה לב שפרח אחד בדרכו לתוך קערת המיקסר ומשם הדרך לתוך המאפה קצרה! נשים וחוסר הריכוז שלהם. מישהו מתזמן לה את הפסקת הניקיון לשם החיבוק הזו?

  5. נויף (9): לול! זו לא דרך חיים – זו מחלת נפש. זה מיקסר ריבונו של עולם! מה עובר עליכם אנשים, מיקסר! הוא עושה שררררורורורורורורורורורורורורררררררר – ומקציף את הביצים! מיקסר!

  6. במבט ראשון זה נראה יותר כאילו נתפס לה השיער במערבל. זה לא נעים, ובהחלט גורם לראש להצמד למכשיר בעוד הידיים מחפשות מסביב את המתג…

  7. מה זה עושה לאישה: אם יהיה לי קיצ’ן אייד יפלו על פרחים ואהיה יפה ואופה.
    מה זה עושה לגבר: אם אקנה לאשה שלי קיצ’ן אייד אקבל חיבוק ולפיתת ידיים.

  8. צחי (12): זהו מערבל שעוצב ויוצר כדי להראות יפה על השיש, או שמא על משטח הקוריאן\זכוכית מחוסמת\נירוסטה במטבח. הקנווד, לעומת זאת, מיועד לעבוד קשה ולבלות את שאר הזמן מאוחסן בארון.

    קיצ’ן אייד מצליחה לדרוש ולקבל פרמיה של 30 אחוז לפחות על עיצובי הרטרו התעשייתים למחצה של כלי המטבח שלה. מצליח לה.

    מכיוון שמדברים על כלי מטבח ממונעים, עלי עבד הקמפיין של טום דיקסון – Will it blend ובסוף רכשתי אחד – נמכר אונליין בלבד וגם שם להערכתי במתח רווחים מפולפל. מדובר באחד מהמכשירים המתוחכמים ביותר לזיהוי גיקים כמוך, שלא מחביאים את הבלנדר היעיל והכעור להפליא בארון ובוחרים להשאיר אותו על השיש.

  9. ממיל’ה….
    בתור אחת שצריכה לברור היטב את הוצאותיה הכספיות, ולכן אין לה מעבד מזון בבית, איכותי או פחות איכותי, ובתור אחת שתשמח לקבל לחג מיקסר ביותר מ-2,000 ש”ח כדי להיעזר בו בבישוליה היום-יומיים (אם-כי-רווקה-שגרה- לבד)…
    אומר לך, שאם תביא לי מיקסר כזה, אחבק אותו בשמחה, ואף בתשוקה רבה יותר מהמצולמת החסודה (והמצודדת, לדבריך)……
    מה גם שהוא סגול, שזה הצבע האהוב עלי…

  10. פספסתם את הנקודה המרכזית. החל מ 2190 שקלים??? WTF בכל חנות נורמלית זה כבר בסביבות ה 1500.

  11. יובל, בהמשך לתגובה 3: נו? ולאנשים האלה בדיוק הפרסומת מכוונת. הם יחבקו את המיקסר כשיקבלו אותו מתנה, פיזית או מילולית, וכמו שאתה בטח יודע, זה לא כי הם התבלבלו וחושבים שהוא בן משפחה או שעכשיו לא יישאר להם חיבוק לאהוב לבם. פרסומת לא “דוחה” ולא “וולגרית”.

  12. Robot Boy

    והקטע הרלוונטי (ומצטער על הספויילר)

    The doctor said gently,
    “What I’m going to say
    will sound pretty wild.
    But you’re not the father
    of this strange looking child.
    You see, there still is some question
    about the child’s gender,
    but we think that its father
    is a microwave blender.”

    The Smith’s lives were now filled
    with misery and strife.
    Mrs. Smith hated her husband,
    and he hated his wife.
    He never forgave her unholy alliance:
    a sexual encounter
    with a kitchen appliance.

  13. וכמובן שבתגובה הקודמת, כתבתי את הכותרת בתיבת “האתר”.
    היה צריך להיות – טים ברטון היה שם קודם.

  14. אצלי, בכל פעם שהמיקסר פועל (לא קיצ’נאייד, קנווד), עפים ניצוצות באוויר.

    נראה לי שצריך לבדוק את המגעים של השקע-תקע.

  15. כשנכנס לחיי המיקסר שלי, בכל פעם שעברתי במטבח שלחתי לעברו מבטים מצועפים.
    לא, לא חיבקתי אותו. אבל זה רק בגלל שהוא היה קנווד ואלה לא כלכך עגולי חמוקיים. לו היה זה המיקסר האמור – אין ספק שהייתי מחבקת.

  16. לקחת פרסומת תמימה ועשית ממנה פושעת. זו דווקא אחת הפרסומות היותר עדינות שאפשר למצוא היום. מה לגביי הקמפיין הדוחה של שוקה שקורא לכולנו לעזוב את סוכני הביטוח ולבטח כולנו את הרכב אצל האוליגרכיה?

  17. לפי דעתי זאת פרסומת מעולה!
    זה בדיוק הייתה התגובה שלי כאשר חבר שלי קנה לי מיקסר כזה,לכן כל פעם שאנחנו רואים את הפרסומת זה משעשע אותנו מחדש כמה שזה מזכיר אותי.
    לגבי העובדה שזאת אישה, כנראה לא ראית את הגרסה בה גבר מצולם בדיוק באותה פוזיציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: