מעשי הפוליטיקאים בפייסבוק? זה בגללי

קראתי בעיון את ביקורתו של תומר ברנד ב"העין השביעית" המתייחס לטקסט שפרסמתי לפני כמה ימים ואשר עוסק בדרכי השימוש של הפוליטיקאים הישראלים ב"פייסבוק".

קשה לומר שהופתעתי מהביקורת שכל כולה אד הומינם ואולם פטור בלא כלום אי אפשר שכן אפילו מטקסט כמו של ברנד אפשר ללמוד משהו. הערותיו פותחות צוהר אל תפיסת עולמם ועומק מחשבתם של מי שמעצבים את החדשות והדעות.

בטקסט של ברנד מקופלות שתי ביקורות. את הראשונה אפשר לסכם כך: "אתה מדבר?! אתה עושה בדיוק את אותו הדבר!". קשה שלא להתרשם מהעובדה שעורך חדשות ב"מעריב" ועורך מדור הדעות באתר האינטרנט של העיתון, לא מכיר בתהום שפעורה בין מי שמתארח אחת לשבוע-שבועיים, למשך כחמש דקות, בתוכנית טלוויזיה לבין נבחר ציבור שמקבל עשרות אלפי שקלים מדי שנה רק כדי "לשמור על קשר עם הציבור" ושאמור לנהל דיאלוג מעט יותר מתוחכם, שוטף ונוקב עם מי ששלחו אותו לכנסת כדי לשרתם (ובאותה הזדמנות מוסיף חטא על פשע כאשר הוא מערבב שימוש ב"טוויטר", בו כלל לא נגעתי בטקסט שלי, ואשר היכולת לפתח בו שיחה מוגבלת גם כך, לשימוש ב"פייסבוק").

העובדה שברנד גוזר את אמת המידה התקשורתית הראויה לפוליטיקאים מדרך פעולתו של אדם מהיישוב, שאינו נבחר ציבור, שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד שכן אף אחד לא בחר בו למשרה ציבורית, מלמדת לא מעט על תפיסתו והבנתו של ברנד את המונח "שליח ציבור". בעיניו, כנראה, "שליח ציבור" הוא סתם מישו. כמוהו.

ביקורתו של ברנד הזכירה לי את העימות המפורסם בין ג'ון סטיוארט לאנשי Crossfire מ-CNN במהלכו האשימו אותו אנשי CNN שהוא מטיף לאחרים לשאול שאלות קשות אבל כאשר פוליטיקאים מגיעים אליו לאולפן הוא לא מתעמת איתם. תשובתו של סטיוארט היתה שהעובדה ש-CNN מחפשת את אמות המידה העיתונאיות שלה בתוכנית של "קומדי-סנטרל" מסבירה לא מעט (על המקום שאליו הגיעה CNN עצמה). מצד שני, "מעריב".

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=aFQFB5YpDZE[/youtube]

את ביקורתו השניה של ברנד ניתן לסכם במשפט "אבל אין עם זה שום בעיה! אין שום בעיה שהם מעדכנים את העוקבים אחריהם שהם מתראיינים בכלי התקשורת!". ובכן, אני חושב שיש עם זה בעיה כאשר זה הדבר היחיד שהם עושים.

אחד ההבדלים העיקריים בין מדיה מסורתית דוגמת "מעריב" לבין מדיה חדשה דוגמת "פייסבוק" הוא ש"פייסבוק" מאפשרת למשתמשים בה אינטראקציה, היא מאפשרת דיאלוג, היא מאפשרת שיחה – אדרבא, היא מזמינה אינטראקציה, דיאלוג ושיחה. כאשר נבחרי הציבור משתמשים ב"פייסבוק" כדי לפרסם משפטים דוגמת: "בואו לצפות בי בתוכנית הבוקר" הם הופכים את הפלטפורמה האינטראקטיבית הזו ללוח מודעות חד-כיווני שהרי איזה סוג של שיחה מזמינה הודעה שכזו?

אכן, ל"פייסבוק" אין חוקים אבל ל"פייסבוק" יש הטיה, הטיה לכיוון שיחה, לכיוון תקשורת דו-כיוונית. אם נבחרי הציבור היו משתמשים ב"פייסבוק" גם כדי להודיע על מעשיהם בתקשורת וגם כדי לנהל שיחה, מילא. אבל רק? לזה בדיוק התכוון מרשל מק'לוהן כאשר דיבר על "הראי האחורי". אמצעי התקשורת החדשים כל כך מהממים אותנו שאנחנו מבינים אותם רק במונחים של המדיום הישן. מה זה "פייסבוק"? אהה, זה כמו לוח מודעות! רק בחינם! נהדר!

מצד שני, כעת, כאשר ברור שרף הציפיות של ברנד מנבחרי הציבור נגזר ממעשיי שלי, אין לי אלא לשאת באשמה בכל זה ולומר: אשמתי, בגדתי – זה הכל בגללי.

20 מחשבות על “מעשי הפוליטיקאים בפייסבוק? זה בגללי

  1. אוף טופיק: אולי תתקין איזה תוסף לוורדפרס שיאפשר קריאה נוחה של כתביך מהסמארטפון?

    התוספים wptouch או uppsite אולי.

  2. אנצל את פה כדי להגיב לשם – מכיוון שההבטחות החוזרות ונשנות על תגובות בעין השביעית לא מתממשות.

    נדמה לי שהמקור של הביקורת שלך כלפי הח"כים נובע, בעיקר, מחוסר היכרות עם האמצעים העומדים לרשותם. בניגוד למיתוס, ח"כים בישראל הם אנשים שמוטל עליהם עומס אדיר. כדאי לזכור שבכנסת שלנו יש בערך 80 ח"כים שאינם שרים או סגני שרים, והם צריכים להתחלק בין כל ועדות הכנסת. כלומר, כל ח"כ חבר, בממוצע, בארבע ועדות, וצריך להכיר לעומק את כל הנושאים שנדונים בהן. זה די הרבה להכיר לעומק.

    כדי לעשות את כל זה – ללמוד לעומק חוקים, להיפגש עם גורמים שהם צד לענייני חקיקה, להיות במליאה ובועדות, ועוד ועוד – יש את הזמן של הח"כ עצמו, ועוד שני עוזרים פרלמנטריים. הרדלי אינף.

    (נכון – הח"כים הלא רציניים לא משקיעים את הזמן בלמידה לעומק. אבל הם גם לא משקיעים את הזמן בשיחה עם הבוחרים, כך שהם לא מעניינים אותנו).

    כן, היה הרבה יותר מוצלח אם הח"כים היו מפרסמים סטטוסים שנונים על עמדתם בענייני השעה, ומנהלים בתגובות דין ודברים מעמיק עם הגולשים. אבל אם זה בא על חשבון ועדות הכנסת, או על חשבון סיור מקצועי – נראה לי שאפשר לוותר.

  3. נדב (4): אני לחלוטין מקבל את ההערה שלך ואם הבחירה היא בין עדכון בפייסבוק להשתתפות בוועדה – יתכבדו חברי הכנסת ויישבו בוועדה. אבל בדיוק כפי ש*אתה* ציינת, יש להם שני עוזרים פרלמנטריים ואני מקווה שהטקסט שלי ידחוף ולו במעט את חברי הכנסת להנחות את העוזרים הפרלמנטריים שלהם, להשתמש בפייסבוק בצורה מושכלת יותר גם לטובת אלו שעוקבים אחרי החשבונות של חברי הכנסת וגם לטובת חברי הכנסת עצמם. לא מדובר במשימה שמחייבת השקעה של זמן אלא בעיקר של מחשבה. האם זו דרישה מוגזמת לבקש מנבחרי הציבור לחשוב קצת או להעסיק אנשים חושבים?

  4. נדב (4):

    גם אם אני מסכים לעקרון שהצגת – ח"כים עובדים קשה ומשאביהם מוגבלים – הרי שאין לי אלא להפנות אותך למספר חברי כנסת המצליחים לעשות גם וגם (יחימוביץ', הורביץ, איתן וכו').

    מה שמראה שאפשר, אם רק רוצים ובפרט אם מבינים שיש פה לנבחר ציבור הזדמנות מדהימה להתחבר ישירות לציבור (ולהרוויח הרבה באמצעות כך).

  5. סליחה על הקטנוניות, אבל מחוקר תקשורת הייתי מצפה לא ליפול בטעויות מן הסוג הזה: "מדיה" היא הרבים של "מדיום". ככה זה בלטינית. מכאן שיש לומר "מדיה מסורתיים" או "מדיום מסורתי" ובשם אופן לא "מדיה מסורתית".
    עד כאן רגע של לטינית…

  6. פייסבוק היא ממש לא "מזמינה אינטראקציה, דיאלוג ושיחה", פייסבוק בנויה כך שניהול דיון בה דורש מאמצים ענקיים כאשר מספר התגובות קטן מאוד, וגובל בבלתי אפשרי כאשר מספר התגובות גדול (נגיד מ-10 כאשר יש 3 אנשים בדיון).
    כאן לדוגמא, שאין אפשרות לשרשר הודעות, יש מספור ואפשר לנהל סוג של דיון (וזה למרות שהיחס לבלוג הוא יותר אישי ויותר "שופר לדעות אישיות" מאשר דף פייסבוק).

  7. למען הסדר הטוב והדורות הבאים – אנא עדכן/נו את הלינק בתחתית העמוד של "התבנית מופצת במסגרת רשיון Creative Commons. " – כרגע זה מפנה לגרסה 2.5 (ישנה, יש כבר 3.0) ב…שפה פורטוגזית דוקא… (יש בעברית !).

    ככלל, תענוג אינטלקטואלי וענייני צרוף הבלוג שלך, כמים קרים במדבר ציה זה שלנו כאן.
    שאפו!

    אברום רותם :>)

  8. עומר (7)
    עכשיו אני אהיה קטנוני: "מדיה", צורת הרבים של "מדיום", נתפסת בעיני רבים, ובאופן טבעי, כצורת יחיד נקבה. בהתאם לכך, שם התואר שמצורף למילה מופיע במקרים רבים בצורת יחידה, כלומר: "מדיה חדשה" / "מדיה חברתית" / "מדיה מסורתית".

    והנה תשובתה של האקדמיה ללשון בנושא:
    "אני מביאה לפנייך את תשובתה של המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש לשאלה דומה של פונה אחר:
    המילה "מדיה" במקורה היא צורת רבים של מדיום לפי כללי הלטינית, ועם זאת היא נתפסת בעברית כצורת נקבה יחידה. האקדמיה ללשון העברית החליטה שלא להתערב בתהליך זה – שהוא טבעי בשפה חיה, ואישרה גם שימושים שבהם מדיה היא לשון יחיד מובהקת כגון מוֹנוֹמֶדְיָה. עוד מונחים הקשורים למדיה אפשר לראות במאגר המונחים של האקדמיה (בקישור http://hebrew-terms.huji.ac.il/) בערך "מדיה"."

    בקיצור, כל עוד לא תגיד "מדיות חדשות" או "מדיומים חדשים", הכול בסדר.

  9. אין הרבה היגיון בקטנוניות סביב "מדיה". הרי איש לא יאמר "מדיארום" במקום "של המדיה", או "מדיאיס" במקום "באמצעות המדיה". (התנצלותי אם התבלבלתי בהטיה, בכל זאת עבר זמן־מה מאז ימי בית הספר.) כששפה שואלת מילה משפה אחרת, היא שואלת רצף של עיצורים, לא מידע דקדוקי.

  10. אוף טופיק בתגובה לנדב (4):

    אנצל את הנראות של הפוסט הזה כדי להאיר עיוות אחד מני רבים בשיטה הפרלמנטרית שלדעתי לא מקבל מספיק כיסוי תקשורתי. ידוע כי השרים וסגני השרים לא חייבים להיות חברי כנסת. למעשה כדאי שראש הממשלה ימנה כמה שיותר שרים מקצועיים שאינם חברי כנסת, כך שעומס עבודת החקיקה יתחלק בצורה מתקבלת על הדעת בין קצת פחות ממאה ועשרים חברי כנסת.

    ואולם בממשלת ביבי נתניהו יש כ40 שרים וסגני שרים, כולם באים משורות חברי הכנסת, ובהם גם שרים ללא תיק, שפעילות החקיקה שלהם בטלה בשישים. מעבר לבזבוז, הנזק לפעילות הליבה של הכנסת ברור לעין.

  11. תיקון קטן לגלעד (13): סגני שרים דווקא חייבים להיות חברי כנסת, אבל יש כל מני מגבלות על הועדות בהן הם יכולים לכהן ועל החוקים שהם יכולים להציע.

  12. אלי (2) – אני איתך. רב הפעמים אני מנסה לקרוא את הפוסטים מהקישור בטוויטר. וטוויטר זה רק סמארט פון.

    נדב (מספר כלשהו) – לא חייבים להיות בפייסבוק

    ולגבי הכתבה של תומר ברנד, מה בעצם הוא רצה להגיד?! לא, באמת.שיובל גם מפרסם שהוא יתראיין בלונדון וקירנשבאום? הדגש הוא עם הגם. ליו"ר יש שיח עם החברים, ואם חלק מהשיח הוא לספר על ראיון בלונדון וקירשנבאום, או אפילו על ספר חדש שיצא, זה חלק מהשיח. זאת לא מהות השיח.

  13. הדר מעולה!

    לדעתי הנוטה לשליליות, השימוש המתואר בפייסבוק ע"י נציגים פורמליים של הציבור, נשען על שילוב זה או אחר של חוסר תום לב וארכאיות. וזה בעיני מי שלא גדלה עם מחשב והמחשב הראשון שראתה היה בגודל של ממותה.

    תומר ברנד, הצלחה היא לא לא להכשל, אלא ללמוד ולא לחזור על טעויות.

  14. 1. @16- קריאת פוסטים בסמארטפון הפכה להרבה יותר טובה
    2. אני מציע חוק חדש – כל פוסט הכולל קישור לג'ון סטיוארט מקבל 500 נקודות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: