בצורת

מדינת ישראל, אני רוצה לטעון בפניכם, מתה על המילה בצורת. היא מתה על המילה “בצורת” כי היא עטופה, מלאה, גדושה בבצורת מסוגים שונים. לכל מקום שרק תפנו אליו את המבט תמצאו בצורת מסוגים שונים ומגוונים. למעשה, אנחנו מעצמה של בצורת. אנחנו צריכים לייצא בצורת. אם היה ענף אולימפי של “בצורת” היינו לוקחים מקום ראשון ברברס.

בצורת מים: זה התחיל בשנה שעברה כאשר הודיעו לנו ש”ישראל מתייבשת”. רננה רז התקלפה מול עינינו וכולנו נקראנו לחסוך במים כי מה לעשות, בצורת. דשאים יובשו, בריכות נותרו חרבות, אנשים התבקשו להתקלח בקבוצות וגם אז לחדול מהמקלחת כעבור 3-4 דקות.

בצורת חשמל: אחרי הלהיט של שנה שעברה, שר התשתיות עוזי לנדאו, החליט לרכב על המותג “בצורת” והכריז על “בצורת חשמל”. באופן מפתיע רננה רז לא נקראה שוב לדגל, הפעם כשהיא מזיעה את עצמה למוות כיוון שלא יכלה להפעיל מזגן. אגב, אם היו אוגרים את כל המים שאנחנו מגירים בשל הרצון לחסוך בחשמל המזגנים, היתה מזמן נפתרת בעיית הבצורת הראשונה. סטארט-אפ.

בצורת מנהיגות: “יאיר לפיד רוצה להיות שר החינוך ושלי יחימוביץ רוצה להיות שרת הרווחה”, קובע חיים רמון “אבל אף אחד לא רוצה להיות ראש הממשלה”. ישראל סובלת מבצורת קשה של מנהיגות ועובדה לכך היא שהאדם שכולם מדברים עליו שיכול לכבוש את המרכז כל הדרך עד לשכת ראש הממשלה הוא אהוד אולמרט, מי שזכה לאחוזי תמיכה חד-ספרתיים בערוב ימי ממשלתו. כאשר אולמרט הוא האלטרנטיבה לנתניהו הגיע הזמן לקרוא לרננה רז לראשות הממשלה.

בצורת כספים: המחאה של הקיץ שעבר, וזו שמנסה להתרגש עלינו גם השנה, מבקשת להסיט תקציבים ממקום אחד למקום אחר. רק שאין מספיק כסף, כך טוען שר האוצר. זה כמובן שקר גס, הבעיה היא לא מחסור בכסף אלא סדרי עדיפויות חסרי אחריות ובלתי נסבלים, ועדיין כולם עוסקים בכך שחסרים בתקציב 10 מיליארד שקל, 16 מיליארד שקל, הרבה שנדריביליון שקל. מאיפה יבוא כל הכסף הזה? מהאזרחים? די, כבר לא נשאר לנו שום דבר בכיסים. ישראל מתרוששת.

בצורת דירות: הרי שם החלה המחאה. אין מספיק דירות וכאשר אין מספיק דירות המחירים עולים וכאשר המחירים עולים אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לקנות את הדירות שבכל זאת קיימות. המדינה הודיעה שהיא תפשיר שטחים, תמכור קרקעות ותמטיר גשם של דירות על האזרחים. האם נפתרה הבעיה? די נו, אל תהיו מצחיקים. אריאל אטיאס הוא שר השיכון, כן?

בצורת צל”שים: רני רהב אמר את זה הכי טוב: “לא יודעים לפרגן במדינה הזו”. צודק. אם היו יודעים לפרגן במדינה הזו שר הפנים, אלי ישי, היה מזמן מקבל צל”ש על תפקודו בשרפה הגדולה בכרמל. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, היה צריך לקבל צל”ש בשל תפקודו המדהים ורני רהב היה מקבל מעמד קונסול של כבוד של איזה אי באוקיינוס השקט. אה, רגע. וזה לא שלא מגיע להם צל”שים, זה פשוט יקר  לייצר אותם. קראתי בפייסבוק שמישהו מדווח שבטקס הסיום הקרוב של קורס קצינים בבה”ד 1, יחלקו לצוערים הנרגשים סיכת מ”מ מפלסטיק כי עולה הרבה כסף לייצר אותה מברזל. אז צל”שים אתם רוצים? פפפףףף.

בצורת חיילים: הבעיה העיקרית בישראל היא שאין מספיק חיילים. אין זה משנה שחלק ניכר מהחיילים שכבר נמצאים במערכת יושבים כל היום עם האצבע בתחת ומחפשים מה לעשות עם עצמם. אין זה משנה שלקלוט חיילים חרדים בני 26 יעלה פי חמש מלקלוט חייל רגיל. לא. מה שחשוב הוא שחסרים חיילים. ולכן צריך לגייס את כל החרדים, את כל הערבים, את כל הפסחים, החגרים והמצורעים לשלוח אותם לבקו”ם כדי שישראל תפתור את בצורת החיילים. ואני בכלל לא מדבר על זה שכולם טוענים שהמלחמה הבאה תהיה עם אירן, כלומר סוג של מלחמת טילים שעפים מצד אחד לצד השני – כיצד יעזרו כל החרדים-חיילים החדשים במלחמה שכזו, זה לא ברור, אבל ישראל מתחיילת.

על הבצורות הקשות האלו יש להוסיף גם בצורת כדורגלנים (למה אתם חושבים שאנחנו אף פעם לא עולים שלב בטורנירים השונים? בדיוק), בצורת טלווזיונית (יש פה כולה שתי חברות – הוט ויס ולכן המחירים בשמיים. ראיתם מה קרה כאשר הומטר עלינו גשם של חברות סלולאריות? אז זהו), בצורת כבישים (צריך לומר משהו נוסף חוץ מ”פקקים”?), בצורת יהודים (כל הסודנים האלו, אם הם רק היו יהודים לא היתה לנו בעיה. אבל סודנים?!) בצורת גדרות (סודנים!) בצורת פקחים (אמרתי “סודנים”, אדוני!), בצורת משטרה (כאשר קוראים להם אין מספיק מהם, כאשר לא קוראים להם הם דופקים לך מכות) בצורת כבאים (יותר מדי אש, פחות מדי אנשים שיודעים לעשות “פווווו!”), בצורת רופאים (מספיק לקפוץ לביקור קצר בבית חולים),  בצורת תיירים (פשוט לא נתפס שאנשים לא רוצים לבוא לבקר כאן. למה?!? אנחנו כל כך נחמדים!), בצורת אנשים הגונים, בצורת אנשים שפויים, בצורת אנשים מקוריים, בצורת אנשים רהוטים, בצורת עיתונאים טוביםבצורת נהגים רגועים… טוב זה די ברור, לא?

אבל כמו שאמרה הרבנית אריסון וחיזקה אותה האדמורית סיגן, הבעיה מתחילה בתוכנו. אם רק תפסיקו לראות את הבצורת שמסביבכם תגלו את השפע, העושר והעונג שמקופלים בתוך מדינה קסומה שכל הזמן מאיימת עליך בסוג אחר של בצורת.

אתם אשמים.

10 מחשבות על “בצורת

  1. היו”ר – הניגון של מה שכתבת נשמע מוכר, אבל את המילים אנחנו רגילים לשמוע בקול אחר.
    אההה, זאת תזמורת בצורת.

  2. היתרון של בצורת הוא שאף אחד לא אשם בה. מה אתם רוצים מעוזי לנדאו מה הוא אשם שאין חשמל? מה כבר אפשר לעשות? לצייר מעגל?

  3. כמה הערות בעניינה של רננה רז – היא עשתה פרסומות גם לחברת החשמל, בימים שקדמו לזוג המתקדם שקע ותקע (הייתה גם איזו תקופת חפיפה). ורננה רז תהיה ראש ממשלה הרבה יותר טוב מהאופציות הקיימות. אתם יודעים למה? כי היא לקחה את הכסף הגדול שקיבלה מחברת חשמל בשביל הפרסומות, ועשתה איתו יצירות מחול. כאלה (א)נשים אני מאוד מעריך. טוב, נו, היא גם הרבה יותר יפה מביבי או מלפיד, אפילו כשמקלפים לה את העור ב-CGI.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: