כוחה של פרשנות

בתכנית ראליטי המוזיקה – כוכב נולד, בית ספר למוזיקה, The Voice, אייל גולן קורא לאמא שלך וכל השאר – שומעים רק לעתים רחוקות שירים מקוריים. יש לכך סיבות רבות כמו העובדה שבחלק מהמקרים מדובר בעוללי מוזיקה שלא כתבו או שרו שיר מקורי בחייהם. אבל מעבר לכך, יש בגרסת כיסוי (cover) שני יתרונות בולטים: היכולת לשיר משהו שכולם מכירים והיכולת לתת לו פרשנות.

פרשנות היא עניין שלעתים זוכה להערכת חסר. רבים מרגישים שכל אחד יכול לתת פרשנות ומשהו שכל אחד יכול לעשות הוא לא משהו שעושים ממנו עניין גדול. אבל האמת היא שפרשנות טובה, בין אם במוזיקה ובין אם בתחומים אחרים, יכולה לטלטל את עולמך. שם טמון כוחם של פסיכולוגים, סוציולוגים, של חברים טובים שנותנים פרשנות למשהו שגם אתה רואה אבל לא בהכרח מבין.

לפני כמעט שלוש שנים כתבתי על ג’וני קאש וכתבתי שהוא מעולם לא היה כוס הקפה שלי (מאז אפילו התחלתי לשתות קפה) אבל לפני כמה ימים נתקלתי בגרסת הכיסוי שלו לשיר One שאם אינני טועה, בוצע במקור על ידי להקת U2.

הביצוע של קאש, הפרשנות שלו לשיר, כל כך שונה, לפחות בעיניי, מהמקור, שזו היתה הפעם הראשונה ששמתי לב למילים. זה ביצוע קסום ממש.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=DQIrxhNkiAs[/youtube]

Johnny Cash: One
Lyrics

Is it getting better
Or do you feel the same
Will it make it easier on you now
You got someone to blame
You say

One love
One life
When it’s one need
In the night
One love
We get to share it
Leaves you baby if you
Don’t care for it

Did I disappoint you
Or leave a bad taste in your mouth
You act like you never had love
And you want me to go without
Well it’s

Too late
Tonight
To drag the past out into the light
We’re one, but we’re not the same
We get to
Carry each other
Carry each other
One

Have you come here for forgiveness
Have you come to raise the dead
Have you come here to play Jesus
To the lepers in your head

Did I ask too much
More than a lot
You gave me nothing
Now it’s all I got
We’re one
But we’re not the same
Well we
Hurt each other
Then we do it again
You say
Love is a temple
Love a higher law
Love is a temple
Love the higher law
You ask me to enter
But then you make me crawl
And I can’t be holding on
To what you got
When all you got is hurt

One love
One blood
One life
You got to do what you should
One life
With each other
Sisters
Brothers
One life
But we’re not the same
We get to
Carry each other
Carry each other

One…life

One

14 מחשבות על “כוחה של פרשנות

  1. ראיתי לא מזמן סרט תיעודי על U2 בזמן שהקליטו את האלבום הזה, שהתמקד (נדמה לי – היה משעמם טיכו, אז פרשתי באמצע) בשיר הזה.
    הקיצר, הם בנו/הרכיבו את השיר ממקטעי תווים אקראיים.
    אין ספור ורסיות עד שהתחברה המוסיקה, ורק בשלב מאוחר מאוד הוסיפו את המילים הסופיות (שכמובן נבחרו להתאמה מושלמת למנגינה).
    יכול להיות שיצאה להם יצירת מופת מילולית (בלי ציניות – אני מת על השיר, בשתי הגירסאות), אבל ממש בלי כוונה.
    ואם ג’וני קאש – נסה את The Mercy Seat (חידוש לניק קייב)

  2. יו, אני ממש אוהבת גם את one וגם את cats in the cradle והביצועים האלה מקסימים!

  3. אם כבר גרסאות כיסוי של קאש (נדמה לי שהיה לו אלבום שלם של כאלה מהשנים האחרונות שלו) בעיניי אין מופתית מהביצוע שלו ל Hurt.

  4. אני מבין למה הביצוע ל cats in the cradle זוכה לכינוי “פרשנות”, אבל מה עושה את שאר הביצועים לפרשנות ולא רק גרסאות כיסוי (ממש) מוצלחות?

  5. פרשנות חדשה לשיר, לביצוע היא דבר מרתק בעיני. היכולת לקבל מסגרת נתונה ולהוציא ממנה משהו אחר היא מרתקת.
    ביזבוז הזמן המועדף עלי הוא האזנה ברצף לאותו שיר בביצועים שונים.

    איתמר זוהר מנפיק מדי פעם פוסטים שחוסכים את הצורך לחפש, ומגיעים עם רקע ופרשנות, לדוגמא :
    פיט סיגר

    Love of the Common People

    מומלץ.

  6. אנשים שאהבו את הקאבר הזה, אהבו גם את הפרשנות שלו ל hurt של ניין אינץ’ נייל:

  7. בקשר למילים: שמעתי פעם, לא יודע אם זה נכון, שהשיר נכתב במקור על איידס. המילים הם מעין שיחה בין מישהו שעומד למות מאיידס ומישהו אחר קרוב אליו.

  8. אלבום הקאוורים של ג’וני קאש הוא באמת אחד המוצלחים בתחום.
    קודם כל, אנחנו בד”כ רואים להקות צעירות שמחדשות שירים של זמרים מבוגרים, נותנים להם פרשנות צעירה יותר ומעודכנת. כאן מדובר במקרה ההפוך: דווקא המבוגר הוא זה שלקח שיר של ילדים צעירים ומרדנים, והצליח לתת לו פרשנות חדשה, שלמה, מפוייסת ונעימה.
    זה מרשים.
    1:0 לג’וני.

    חוץ מזה, צריך לזכור שהמוזיקה המערבית מאד מוגבלת בכמות התווים והאקורדים שהיא מציעה, לכן גם מוגבלת בכמות השילובים שהיא יכולה לבצע בהם. תוסיפו לזה את מגבלת ה-3.5 דקות לשיר כדי שיוכל להתברג ברדיו – ואין הרבה מקום למשחק… אז בעצם לקחת שיר שכבר קיים ולתת לו פרשנות אחרת זו הדרך להתמודד עם מגבלת התווים. זו גם דרך נהדרת לגלות (או לגלות מחדש) שירים שכבר נכתבו ו”עברו לידינו” או שפספסנו אותם בגיל או בתקופה.

  9. כל חמשת האלבומים של האמריקן רקודינגס של ג’וני קאש מדהימים ביופיים.
    (חלק גם שירים שלו, לא הכל קאברים) וגם הסיפור מאחוריהם מעניין.

    http://www.allmusic.com/album/american-recordings-mw0000111289

    וכמה שאני לא סובלת את one של יו2, הביצוע של ג’וני קאש ממש הפתיע אותי ,
    שלא לומר העלה דמעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: