היו"ר ומפלגת העבודה – סיכום אירוע

לפני יותר משנתיים וחצי הבעתי לראשונה את נטייתי להתפקד למפלגת העבודה וכעבור זמן קצר אכן התפקדתי למפלגה. היום, אחרי פחות משנתיים כחבר מפלגה, ושעות בודדות לאחר ששלחתי הודעת דואר אלקטרוני (ופקס, ליתר ביטחון) למפלגת העבודה, קיבלתי אישור על ביטול החברות.

 

ההתפקדות למפלגת העבודה לא היתה פשוטה עבורי. זו היתה הפעם הראשונה שהתפקדתי למפלגה כלשהי והפעם היחידה שבה הצבעתי למפלגת העבודה בבחירות הכלליות.

התפקדתי למפלגת העבודה כאשר שלי יחימוביץ התמודדה מול עמיר פרץ (האפס) על ראשות המפלגה. התפקדתי כדי לוודא שהיא מנצחת את פרץ (האפס), שבאופן לא נורא מפתיע ערק ל"ה-תנועה" אחרי שהפסיד (בכל זאת, יש מוניטין לשמור עליו).

ההתפקדות למפלגת העבודה היתה ניסיון מעניין והוא הסתכם בהצבעה לראשות הרשימה, לפריימריז, שוב לראשות הרשימה ובעיקר בטלפונים מטרידים וסמסים בלתי פוסקים מהמועמדים השונים. הוא הסתיים בבחירתו של פוליטיקאי מהסוג הכי ישן המצויד בכריזמה של מנורת שולחן. אני מאחל לבוז'י ולמפלגת העבודה הצלחה בהמשך דרכם – הם יאלצו לעשות זאת ללא תמיכתי.

23 מחשבות על “היו"ר ומפלגת העבודה – סיכום אירוע

  1. חבל. המסקנה שלי הפוכה: לפקוד את כל מי שאני מכיר על מנת להשפיע יותר בפעם הבאה וכדי שלא נבחר מנורות שולחן. פוליטיקה זה מרתון לא מרוץ 200 מטר.

  2. אני מסכים איתך שגם זו מסקנה אפשרית מהאירוע. אבל יש גבול לסבלנות שלי ובעיקר לרצון שלי להתמודד עם מפלגה שעושה כמעט כל מה שהיא יכולה כדי להיות לא רלוונטית. מפלגת העבודה היא לא המפלגה היחידה שמציעה את מרכולתה. אפנה למפלגות שתואמות לעמדותיי ושחושקות חיים.

  3. מהאחד האוהדים של פרץ האפס בהכנעה? לכו לכל הרוחות. חבל שהגעת למפלגת העבודה טוב שהלכת ועוד יותר שלא ניראה את הגזענות הזאת שלכם.

  4. למה לחשוב שפרץ (הפוליטיקאי) הוא אפס (והוא אפס מאופס) מצביעה על נטייה לגזענות אצל הכותב?

  5. אני נשברתי אחרי שלא הפסיקו להטריד אותי באימיילים, סמסים וטלפונים.
    חבל שבחוק הספאם אי אפשרות לפעול נגד תעמולה פוליטית.

  6. משהו מפריע לי בשיח על הרצוג. אני נמצא שמאלה ממנו, לפחות מדינית, אבל הדעות שלו נשמעות לי סבירות לחלוטין עבור מנהיג של גוש השמאל-מרכז. גם לא ראיתי מישהו שמערער על היושר שלו או על הכוונות הטובות שלו. הטענות נגדו הן שהוא "אפור" "חסר כריזמה" או "לא מנהיג". רק שבישראל המפולגת "מנהיגים" יכולים להצליח בקלפי אבל נכשלים כראשי ממשלה. ראש ממשלה בישראל צריך לדעת לפשר בין הכוחות שמסביבו ולדעת על מה אפשר לוותר כדי להצליח להשיג את מה שבאמת עקרוני. כלומר, צריך כנראה מישהו שיכול לדבר עם לפיד, דרעי וגלאון (וגם עם אבו-מאזן ואובמה) ולגרום לכל אחד מהם להרגיש בנוח ולתת לכל אחד מהם את האתנן שהם זקוקים לו ולוותר בנקודות משניות כדי לקדם את הדברים החשובים באמת. בקיצור – אנחנו זקוקים למנהל, לא למנהיג. אני לא יודע אם הרצוג הוא הבנאדם הזה, אבל אנשים ישרים, צנועים ועם יחסי אנוש טובים הם אלו שאני מחפש.

    אם יחימוביץ' לא הצליחה אפילו להחזיק אופוזיציה (היא לא הצליחו אפילו לרתום לצידה את מירב מיכאלי, הסמן השמאלי והפמיניסטי של המפלגה), היא כנראה לא יכלה להיות הצלחה כראש ממשלה – לא משנה כמה רצון טוב, להט וכריזמה יש לה.

  7. רוב האנשים בישראל, אני מעריך בזהירות, מתעניינים ברמה כזאת או אחרת בפוליטיקה. אבל רק מיעוט מתפקדים למפלגות. כדי להתפקד למפלגה, צריך להיות לך הרבה יותר חשוב להשפיע על עתיד המדינה, בין אם אתה רק תורם את דמי החבר שלך למפלגה בה אתה תומך, או ממש רץ לתפקיד מטעם המפלגה, וכל מה שבאמצע. ולדעתי, מי שהפוליטיקה מספיק חשובה לו כדי להתפקד למפלגה, צריך להיות מישהו שרוצה לקבל את הסמסים הבלתי פוסקים, והניוזלטרים מחצי מהח"כים של המפלגה, וה"הטרדות" מהסוג הזה, כי זה מעניין אותו מספיק מה חושבים נבחריו על ענייני היום. אם אתה מתייחס למפלגה כמו למועדון קניות שמטריד אותך בהצעות יותר ממה שהיית רוצה, אתה כנראה במקום הלא נכון.

    נקודה שנייה היא, שחברות במפלגה פרושה תמיכה במפלגה ובאידאולוגיה שלה, ולא במועמד זה או אחר. כן, גם אני התאכזבתי מניצחונו של בוז'י, אחרי שגם תוך כדי שרות מילואים הגעתי לקלפי קרובה והצבעתי. כפי שאמרו לפני, פוליטיקה זה מרתון, לא מרוץ 200 מטר. אם לא ניצחנו עכשיו, נעשה כל מה שאפשר כדי לנצח בפעם הבאה. ובדרך, נעשה מה שאפשר כדי לעזור גם לבוז'י, כי בכל זאת, הוא עדיף על ביבי. שלי קראה לתומכיה להישאר במפלגה ולמשוך מכתבי ביטול חברות, כי זה מקומו של מי שתומך במפלגה.

    וכן, עמיר פרץ איכזב את כולנו, אבל להצמיד לשם שלו "אפס" בכל פעם זה מוגזם וצורם.

  8. פוליטקאי ששומר על זכות השתיקה לא ראוי להיות מנהיג או מנהל או ח"כ מהספסלים האחוריים.
    במיוחד בעברות של טוהר הבחירות.

  9. צחי (12): קודם כל, העובדה שהתפקדתי למפלגה לא אומרת שאני מוכן, רוצה, מעוניין או שזה מקובל עליי שישלחו אליי עשרות סמסים ב-24 שעות שבהן כתוב "משה רחמים, כי מפלגת העבודה זקוקה למנהיג" או "הצביעו כהן – הוא ממש אחלה" וכן הלאה. זה לא מה ש"נבחריו חושבים על ענייני היום". זה ספאם. ההשוואה בין זה לבין פוליטיקה דומה לכך שאשלח לך הצעות להגדיל את הזין שלך ואתה תראה בזה "מסחר אלקטרוני".
    שנית, אני לא חושב שכתבתי שזו הסיבה שבגללה עזבתי את המפלגה. כתבתי שזה מה שקרה לי מהרגע שהצטרפתי אליה. זה עדיין לא גרם לי לעזוב אותה.
    מעבר לזה, לעומד בראש המפלגה יש תפקיד חשוב בעיצוב עמדותיה של המפלגה. ראה מה קרה למפלגת העבודה כאשר אהוד ברק עמד בראשה ומה קרה כאשר יחימוביץ עמדה בראשה. אני אטען בפניך שזו לא אותה המפלגה. כפי שכתבתי (וחבל שלא טרחת לקרוא) מעולם לא הצבעתי למפלגת העבודה למעט בבחירות האחרונות, ללמדך שמפלגת העבודה היא לא הבית הטבעי שלי. חשבתי שהיא הבית הטבעי שלי ואז המפלגה בחרה את בוז'י. סבבה. זכותם. האם זה אומר שבגלל שהתפקדתי אני מחויב למפלגה עכשיו בשבועת דם? מה משחרר אותי מההתפקדות? פתק ממך?

    אהה, ועמיר פרץ לא "אכזב" אותי ובגלל זה אני קורא לו אפס. עמיר פרץ הוא אפס ולכן אני קורא לו אפס. אני מצטער שזה צורם לך.

  10. הלו, הלו. אפס זה מופז. אמנם התחרות קשה, אבל מופז עדיין אוחז בפור רציני. ולענייננו- איזה מלפגות אלטרנטיביות אתה רואה כרגע? אני שואלת ברצינות, כי אם נגיד פתאום יפרצו עלינו בחירות, אני די בטוחה שזו תהיה הפעם הראשונה בחיי שאני לא אצליח למצוא אפילו מפלגה אחת שאפשר להניח שיש בה יותר טוב מרע.

  11. מזדהה ב-100% עם דבריו של יובל לגבי פרץ האפס, התקווה שהביאה איתה שלי יחימוביץ', והאכזבה המרה מבחירתו של בוז'י "אולד מאני" הרצוג. לדעתי מרצ וחד"ש מהוות חלופה טובה.

  12. אם שלי לא תצא במפלגה נפרדת, ללא המטריה של מפלגת העבודה, אין סיכוי שאצביע עבור המפלגה בפעם הבאה, גם אם שלי בפנים.

  13. פולחן האישיות. אני מצטער אני לא יכול להעריך אנשים שמצביעים למפלגה מסויימת רק בגלל העומד בראשה. מפלגת העבודה היא תנועה ערכית עם אידאולוגיה מגובשת שאינה משתנה עם החלפת היו"ר. אנחנו לא יש עתיד , מפלגה שצמחה משום דבר ומובילה לשום דבר ואיבדה תוך חצי שנה 50% מבוחריה. אנחנו לא זקוקים לתומכים כאלה. דרך צלחה מר יובל דרור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *