ואז דיברנו שעתיים וארבע דקות

את דורון ניר אני מכיר עוד מעט, המממ, כמעט עשרים שנה. הכרנו לראשונה ב"זומביט" ומאז נפגשו דרכינו בכל מיני מקומות, חלקם מקצועיים, חלקם חברתיים. מעבר לעובדה שהוא חבר הוא גם אחד האנשים הכי חכמים שאני מכיר, חכמים מהסוג המרגיז לפחות בהתחלה, ואז מהסוג שמעורר הערכה, ואז מהסוג שמעורר קנאה. לפני כמה חודשים הזמנתי אותו לשבת בפאנל בבית הספר לתקשורת והצגתי אותו כחבר שלי. בסוף הפאנל ניגש אליי אחד מאנשי הסגל בבית הספר ואמר לי "יובל, אני גם רוצה שהוא יהיה חבר שלי!". זה דורון.

אז כשדורון והשותף שלו, ראם, הזמינו אותי לקחת חלק בפודקאסט שלהם, סירוב בכלל לא עמד על הפרק. מהמשרד שבו הם בונים את אפליקציית Happysale, הם מקליטים תכנית שנמשכת כמה שבא להם. אתמול בא להם שעתיים וארבע דקות. אז דיברנו שעתיים וארבע דקות, חלקן משעשעות, חלקן לא ממש מרוכזות (בעיקר מהצד שלי – באתי עייף מדי וטרוד מדי, ולכן הייתי רחוק מלהיות במיטבי) וחלקן עפות לכל מיני כיוונים בלתי צפויים.

את התוצאה אפשר להוריד מכאן (זהירות, קובץ MP3. של שעתיים וארבע דקות) ואפשר פשוט לשמוע כאן.

7 מחשבות על “ואז דיברנו שעתיים וארבע דקות

  1. שאלה טובה: אני לא חושב שהייתי מקשיב לפודקאסט כל כך ארוך בבת-אחת. דורון טוען שאנשים שומעים את זה בחלקים, בנסיעה ארוכה או פשוט מזפזפים.

  2. יש גם רבים שפשוט מקשיבים. לפחות לפי מה שאומרים לנו. תתחיל להקשיב ותגיד לי איך הולך (אני מדבר אליך, שיימוס).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *