לשלם לבלוגר

מכיוון שנראה שהיום אנחנו עוסקים בסוגיות עקרוניות, הנה עוד סוגייה שהעלתה בפניי קולגה מוערכת במיוחד: האם על עיתונאים, שכותבים בלוג במסגרת אתר האינטרנט של אמצעי התקשורת שמעסיק אותם, לדרוש תגמול על כתיבתם? (הדוגמה הקלאסית היא כמובן הבלוגרים שכותבים באתר “הארץ” או באתר הטוש)

לטענת הקולגה, מהרגע שהם עיתונאים הם מתפרנסים מכתיבה ומכיוון שכתיבת בלוג היא בהגדרה “כתיבה”, הם צריכים להתפרנס ממנה. אני טענתי שאף אחד לא מחייב אותם לכתוב ואם הם לא רוצים, לא צריך. הקולגה לא הרפתה וטענה כי גם אם הכתיבה נעשית בהתנדבות, מישהו מרוויח ממנה (לדוגמה אתר “הארץ” שמגיעים אליו יותר קוראים כדי להתעצבן על ציפר ולכן גובה יותר כסף על פרסומות) ומכיוון שכך על הכותבים לקבל כסף.

היא עדיין לא הצליחה לשכנע אותי שהיא צודקת אבל אני לא יכול להתעלם מכך שיש משהו בדבריה.

עדכון: ותודה ללמהנט ולאתר האנרגיה שביום אחד ציינו את הגלוב (למהנט בחר אותנו כאחד הגלובים המומלצים [כבוד] ואתר האנרגיה הזכיר אותנו בהקשר של רן יניב הרטשטיין שזכה בפרס ישראל האלטרנטיבי). ברוכים הבאים כל הקוראים החדשים שמגיעים לכאן בעקבות הלינקים.

37 מחשבות על “לשלם לבלוגר

  1. לא. לא ושוב לא.

    זה בניגוד למהות של הבלוגים – שהכל יהיה נגיש לכולם ופתוח.

    חוץ מזה, באם זה יהיה בתשלום, אני לא יודע כמה הוא ירוויח מזה, ומה שבטוח שהשם שלו והמוניטין יפגעו. לפחות בבלוגספירה.

    מצדי שיכניס פרסומות כמה שהוא רוצה. אבל שלא יגבה על זה כסף.

    לא טוב לו? באמת אף אחד לא מכריח אותו.

  2. לא רוצה לסכסך, אבל איך זה שב’למהנט’ תמר מוזכרת לפני מוסיף?….
    האם זהו רמז לפוטש מתקרב…?

  3. כן, אולי, ואולי לא.

    אני לא אוהב שכופים הגדרות על אחרים, לא בעניין בלוגים ולא בעניינים אחרים. בלוגים הם הגדרה טכנית, ובמהותם אין ולו עצם אחת מוסרית או פילוסופית. יירצו העיתונאים לדרוש כסף עבור הכתיבה, זכותם המלאה. יעדיפו שלא לדרוש כסף, זבש”ם. אני מניח שאם המו”ל לא היה מרוויח מכך, הוא לא היה נותן להם את הבמה.
    שאלה אחרת (ואולי לכך התכוונת, יובל?) היא האם -כדאי- לעיתונאי פלוני לדרוש כסף תמורת כתיבה שכזו. זו כבר שאלה פוליטית לחלוטין שעניינה ביחסי הכוחות בעולם העיתונאות המקוונות. אני לא מתמצא בעולם זה – אני לא עיתונאי – אבל אני מדמיין שקשה יהיה להיות הראשון ולשבור את הקונוונציה.

  4. ראשית יש להתסכל על מהו בלוג ( או גלוב)
    לאחרונה משתמשים במונח “בלוג” בלי שום קשר להאם הוא באמת בלוג.

    האם הבלוגים של הטוש והארץ הם באמת כתיבה עצמאית? האם יש מעליהם עורך (אני לא מדבר כמובן על הגהה) האם הם בוחרים את הנושאים שהם רוצים לכתוב עליהם? האם הם צריכים לשמור על האינטרסים של אותו גוף שמפרסם אותם ? (זאת אומרת לא להעליב כמובן את אחד המפרסמים הראשיים וכו’ וכו’)

    אז אם יש מעליהם עורך , אם הם מוגבלים במה מה שמותר לכתוב , אם יש צנזורה אז כן , בגלל שהפוסט גם אם הוא נכתב במסגרת מה שמכונה בלוג הוא בעצם ממש לא בלוג אלא עוד כתבה באתר.

    אם בלוגר כותב רק מרצונו לכתבו ואף אחד לא מטיל עליו “גזרות” על הכתיבה שלו ואין בעיית זכויות (אני באמת לא מבין איך הזכויות עובדות בכל הקשור לעיתונאות אבל הזכויות שייכות לכותב הבלוג ולא אחרת) עניין הכסף הוא על אחריותו של הכתוב , זאת אומרת שאם הוא מסכים של הארץ יהיו הבמה בה הוא מפרסם את הבלוג אין שום בעיה עם זה והארץ מתפקד בדיוק כמו מערכת הבלוגים רשימות (היא הדוגמא הכי מתאימה לבלוגים של הארץ והטוש)

    אני מקווה שהבנתם מה שרציתי להגיד למה המוח שלי לא צלול במיוחד

  5. בואו נדבר על הבלוגים לכאורה שקיימים ב”הארץ”. ציפר כותב שם “בלוג” שיכול היה גם להתהדר בשם “טור אישי”: אין דיאלוג עם הקוראים, אין דיונים שמתפתחים, אין תחושה “בלוגית”. במקרה כזה, כשאתר מסוים פונה לכותב, ומבקש ממנו לכתוב עבורו – הרי שאותו כותב יכול לדרוש תשלום תמורת הכתיבה, הרי הוא לא עובד לשם שמיים, וגם האתר מרוויח מהכתיבה.
    מה שאני רוצה לומר הוא – אם אתה עובד עבור מישהו, מגיע לך תשלום. אם אתה כותב בשביל עצמך, בשביל להשפיע על סדר היום הציבורי, בשביל לפרוק מטענים או מכל סיבה אחרת – מדובר בעניין שונה לחלוטין, ממנו מרוויחים בעיקר הכרה וכבוד (שאיתם, כאמור, לא מזמינים טייק-אוויי).

  6. יובל, לך תחפש את החברים שלך, קודם אתה קורא לי לקוח ואחר כך אתה רוצה את כספי, מה הלאה? את בני בכורי?

    במחשבה שניה, יכול להיות שזה עדיין השפעה של החומרים שעישנת אתמול לפני שכתבת את שערוריית ה-D.

  7. הלו עמיר, אם עוד לא הבנת התכוונתי ללדרוש כסף מהמעסיק לא מהקורא. כלומר, שהעיתונאי יאמר למעסיק – הלו, אתה רוצה שאכתוב בלוג באתר? אין בעיה, תביא פפילימוס.

    וחוץ מזה, בהתבסס על האישיות שלך, לא נראה לי שבנך בכורך זה מציאה גדולה.
    לא ככה מותק? 🙂

  8. יובל, קבל את התנצלותי, מצבי ההכרתי כמצבך (לפי 2 שגיאת הכתיב שלך שמחזקים את טענתי השניה), למזלנו אין לי בן בכור, וכן, יש איזה בעיה או שניים באישיותי, ניסיתי כדורים, לא עזר, אני חושב על כריתת ו/או השתלת אונה

  9. עמיר, היו”ר אף פעם לא טועה. אם במקרה נשתרבבה טעות כתיב לכתבי היו”ר מיד האקדמיה משנה את כללי האיות.

  10. כמו שנאמר מעלי, הכל שאלה של הקשר בין הכותב לעיתון.
    אם הבלוג המדובר כפוף לחוקים כלשהם, ברורים (צנזורה, עריכה, סגנון) או משתמעים (לדוגמא אם אף אחד לא אומר במפורש שאי אפשר לכתוב ביקורות על העיתון, אבל ברור לכולם שאסור…), אז הכותב צריך לקבל תלוש בסוף החודש.

    לעומת זאת, אם הכותב חופשי לגמרי, ואין הבדל מעשי בין כתיבה תחת הדומיין של העיתון ובין כתיבה תחת הדומיין פרטי – אז לא צריך להיות תשלום כברירת מחדל, העיתון נותן רק במה ולא יותר.
    כמובן שצריכה להיות אפשרות לכותב להגיע להסדר אישי מול העיתון, לפי מידת הפופולאריות של הבלוג – בסיגנון של “אני רוצה להעביר את הבלוג לשרת אחר אבל מוכן להגיע להסדר על מנת שישאר פה”. לעיתון ישתלם לשלם לכותב פופולארי כדי שישאר תחת שם המתחם שלהם, אבל כותבים פחות פופולארים – העיתון יהיה אדיש לאם הם ישארו או לא.

  11. זאת בכלל לא שאלה, כי מה שיש באתרי התקשורת הממוסדת זה לא בלוגים אלא הזנייה של המושג “בלוג”.

    מה שהם עושים זה לקחת מושג ולעוות אותו לצרכים המסחריים שלהם.

    זה מה שהם עשו עם הטוקבקים ועכשיו עושים את זה עם בלוגים.

    כתיבה באתר של התקשורת הממוסדת היא כתיבה מקצועית וצריך לשלם עליה. לא משנה אם קוראים לזה בלוג או פלוץ.

    וכמובן שגם צריכים לשלם לטוקבקיסטים אבל זה כבר דיון אחר.

  12. עמיר, אם ליו”ר יש שגיאות כתיב, אתה לחלוטין פספסת את כל נושא השם מספר, הא? שגיאות כתיב מחזקות, ובעיה או שתים… מה האובססיה עם לשון זכר?!

  13. חד משמעית כן. העיתונאי הוא עובד העיתון ועבור מילה שהוא כותב בעיתון (בלוג, תוכן פירסומי, חבצלות או ורדים) צריכה להיות תמורה.
    זה מזכיר לי את רשת וול-מארט בארה”ב, שפס”ד חייב אותה לשלם שעות לכל העובדים פרט לדרג ניהולי. אז הם העלו את כל העובדים לדרגת סגן-מנהל (טוב, לא כולם אבל רובם).
    מה שאני מנסה להגיד זה בשאם יווצר פתח לתשלום לפי סיווג של התוצר, המעסיקים ימהרו לנצל אותו, וכל כתבה תהפך לפוסט.

  14. דנדוש, אחותי היקרה,
    1. אם לא שמת לב, היום יום העצמאות (תחי מדינת ישראל!) ואני (אנחנו?) שמתי עיני בכוס ואיבדתי קצת את הכיוון ובעיקר את היכולת לספור. אני מקווה שתסלחי לי ואני מבטיח להשתדל יותר בעתיד.
    2. מהיו”ר, אני (אנחנו?) מצפה לשלמות, לא פחות. לנו מותר לטעות, לו לא.

  15. ליסה פרץ, נדמה לי, היתה זו שאמרה שהיא לא מתקרבת למקלדת אם לא משלמים לה, ורצוי הרבה.
    זה ממצה את העניין – מי שלא רוצה לכתוב בלי שישלמו לו – שלא יכתוב. עיתונאי שמעוניין לכתוב בלוג בתשלום – שיחפש פלטפורמה שבה ישלמו לו על הכתיבה.

    ברור שהיה הרבה יותר נחמד אם היו משלמים לנו על כל דבר שאנחנו עושים, אבל לפעמים אנחנו עושים דברים שאנחנו אוהבים גם בלי לקבל תשלום. למען השם, אנחנו משלמים הרבה כסף בשביל לעשות דברים שאנחנו אוהבים. אז מה אם כתיבה היא המקצוע של יובל? הרי לא מדובר כאן בעבודה – זה גלוב שהוא פתח בשבילו, כי הוא אוהב את זה ונהנה מזה.

    ואגב תגובה 6 – תמר, מי קבע שבבלוג צריך להתנהל דיון עם הקוראים? האם הבלוגים של נעמה כרמי או סבר פלוצקר הם פחות בלוגים בגלל שאין בהם אפשרות לתגובות? אגב, תחושתי האישית בנושא היא שהם מפסידים קוראים חוזרים וערך מוסף בגלל היעדר הדיון, אבל זה לא הופך אותם לפחות בלוגרים.

  16. לתגובה מספר 6~
    נכתב “אם אתה כותב בשביל עצמך, בשביל להשפיע על סדר היום הציבורי, בשביל לפרוק מטענים או מכל סיבה אחרת – מדובר בעניין שונה לחלוטין, ממנו מרוויחים בעיקר הכרה וכבוד”.

    ממנו מרוויחים בעיקר הכרה וכבוד?
    עשי סיבובון בישראבלוג, ראי איך ההכרה והכבוד נשפכים שם כמים במדבר.

  17. את הנימוקים בעד כתיבת בלוג בחינם עבור כלי תקשורת (הכרה, כבוד וכו’) אפשר להחיל גם על הכתיבה העיתונאית עצמה – אז למה בכלל לשלם משכורות לעיתונאים?

    לטעמי, השאלה של יובל מנוסחת מהכיוון הלא-נכון: זה לא “האם על עיתונאים לדרוש תגמול על כתיבת בלוג?”, אלא “האם על מו”לים לבקש מעיתונאים לעבוד בחינם?”, והתשובה היא חד-משמעית לא.

  18. שאלה לעידו קינן,
    האם עיתונאי שפתח בלוג בישרא או ברשימות, למשל, צריך לקבל על כך שכר מהמעסיק שלו?
    האם המול שמעסיק אותך צריך להציע לך לשקלל במשכורת שלך גם את השעות שאתה משקיע בבלוג הפרטי שלך?
    אם התשובה היא שלילית לגבי שתי השאלות שלעיל – הרי שהיא צריכה להיות שלילית גם לגבי כתיבת בלוג בכל פלטפורמה אחרת, כולל זו של האתר של אמצעי התקשורת בו מועסק העיתונאי.

    יתר על כן, מה בסך הכל רוצה הבלוגר אם לא השפעה, אוזן קשבת ויצירת קהילה סביב אישיותו או האידאולוגיה שבה הוא דוגל ואותה הוא מעוניין להפיץ ברבים באמצעות בלוגו? ונניח לשם הדיון, שמדובר בבלוגים באתרים כגון הטוש, הארץ, שלא לומר ווייננט, שיארחו את העיתונאי והבלוגר הזה. היכן הוא יזכה להשפעה גדולה יותר ולחשיפה משמעותית ואפקטיווית יותר? בישרא לצד מיליארדי הבלוגים האחרים, או בדף הבית של אתר שנמצא בראש רשימת האתרים הפופולריים ביותר בעברית?
    בקיצור, אם הוא בלוגר בנשמה – שאלת התגמול הכספי היא שולית עבורו. נותרת רק סוגיית המגבלות: אם המארח לא מגביל את הבלוגר ואם הבלוגר מזדהה בשמו – אין כל סיבה שהוא לא יפרסם את בלוגו באכסניה של אמצעי התקשורת בו הוא מועסק כעיתונאי ומקבל תשלום על המטלות שנקבעו בחוזה ההעסקה שלו. הבלוג למיטב ידיעתי עדיין אינו נכלל כסעיף בחוזה העסקה סטנדרטי.

  19. המילה “צריך” לא ברורה לי. אם העיתון צריך את הבלוגר, אז הבלוגר יכול לדרוש תשלום. אם הבלוגר צריך את העיתון אז הוא יסכים לפרסם בחינם. זה כמו כל דבר אחר בעולם הקפיטליסטי. יש אתרים של בלוגים מקצועיים באנגלית שמרוויחים המון כסף מפרסומות, ומשלמים לבלוגרים לפי רייטינג. אבל כסף זה לא הערך היחיד בחיים – גם הקשר האנושי, חילופי המידע ויצירת מוניטין הם ערכים שבהם מתוגמל הבלוגר ויכול להיות שזה מספיק לו.

  20. אדון שוקו,
    – דה מרקר לא צריכים לשלם לבלוגר ברשימות, אבל כן לבלוגר בדה מרקר.

    – המעסיק שלי צריך לבדוק אם אני מספק את הסחורה שהוא מזמין ממני תמורת המשכורת שהוא משלם לי, ואם אני לא מספק אותה, לפטר אותי, בלי קשר למקומות בהם אני משקיע את השעות שלי — בלוג, אתרי פורנו או שינה על השולחן במשרד אחרי ארוחת צהריים.

    – באותה מידה אפשר לומר: “מה בסך הכל רוצה עיתונאי אם לא השפעה, אוזן קשבת וכו’?”. כמו שכבר כתבתי פה, העובדה שהבלוג נותן לך חשיפה וקשרים לא רלוונטית כאן. המו”ל מזמין ממך עבודה? שישלם.

    – הבלוג לא נכלל כסעיף בחוזה העסקה סטנדרטי. גם ניקוי המשרד לא. אם המעסיק שלי ירצה להרחיב את העבודה שלי כך שתכלול את ניקוי המשרד, הוא יצטרך לפתוח את החוזה שלי ולדון איתי על תוספת השכר המתבקשת.

  21. כיוון שאנחנו עוסקים בשטח לא ממופה, ואנחנו לומדים אותו תוך כדי התקדמות, בשלב זה אני נוטה לאמץ את הגישה של עמית (24) – הגישה הקפיטליסטית.

    בלי קשר, מדוע בכלל להתייחס לכתיבת בלוג כאל “עבודה עיתונאית”?
    אני לא חושב שמה שיובל, מוסיף או תמר עושים כאן, למשל, זו עבודה עיתונאית.
    בלוג לעילא, כן! אבל לא עבודה עיתונאית.

    עידוק,
    אני עדיין לא יכול להסכים להגדרת פעולת כתיבת בלוג כ”עבודה מוזמנת מהמו”ל”. זו לא “עבודה” והמול לא “מזמין” אותה, אלא מאפשר את התקיימותה במרחב הקיברנטי.

  22. בהקשר הזה, אני לא מתייחס לבלוג כאל עבודה עיתונאית, אלא כאל עבודה. ואם מישהו מזמין ממך עבודה, הוא צריך לשלם לך עליה.

    “מאפשר את התקיימותה במרחב הקיברנטי”? תודה רבה באמת. יש מספיק פלטפורמות זולות/חינמיות שמאפשרות את התקיימותה. אם כבר, אלה העיתונאים שמאפשרים את התקיימותה של מערכת הבלוגים של המו”ל שלהם.

  23. פינגבק: Room 404 ~
  24. אז ככה
    לפי הקאפיטליאזם
    אם אתה נותן שירות שגורם לאדם אחר להרוויח כסף
    אתה זכאי לעמלה מסויימת

    תסתכל על זה כמו על יחצ”ן מסיבות
    הרי הוא סך הכל מוכר כרטיסים
    הוא לא שוכר את המועדון
    הוא לא מארגן את מערכת ההגברה והתאורה
    הוא לא שוכר את הDJ
    הוא לא מארגן בר

    אבל בלעדיו למועדון יגיעו הרבה פחות אנשים
    לכן היחצ”ן זכאי ל”תמריץ”
    אשר יגרום לו לעשות את עבודתו בצורה טובה יותר

    אני מציע לשלם לאותם הבלוגרים לפי כניסה

  25. אפשר להסתכל על כך באמת כהונאה מבחינת הגדרת הבלוג. הייתי אולי הבלוגר הראשון שקיבל על כך כסף, במסגרת “תיירות פנים”, בלוגי בנענע שהשלים את ההכנסה שלי לפני כשלוש שנים. ובאמת ניתן לכנות את הבלוג שכתבתי גם כטור אישי. וכנ”ל גם ציפר וקזין.
    מצד שני, עצם ההגדרה בלוג, מבחינה תכנית, נותנת לכותבים תחושת חופש שלא נמצאת בטקסטים הגוטנברגיים שלהם. וגם העורכים לא מעיזים לצנזר עמדות שלא יעלו על הנייר. אז בכל זאת יש כאן משהו.

  26. צ’יקי – אם אתה אומר בעצמך שזה בעצם היה טור אישי אז זה לא היה בלוג. אם זה לא היה בלוג אז אתה לא היית הבלוגר הראשון שקיבל על כך כסף. אם לא היית הבלוגר הראשון שמקבל על כך כסף אז אני אשמח להיות הבלוגר הראשון שמקבל על כך כסף.

    יש לך כסף?
    לתת לי, כלומר.

  27. יובל – צ’יקי ארד עשה אצלך סיבוב – אתה כבר לא צריך כסף. הגעת לפסגת השאיפות התל-אביבית.

  28. “עצם ההגדרה בלוג, מבחינה תכנית, נותנת לכותבים תחושת חופש שלא נמצאת בטקסטים הגוטנברגיים שלהם.”

    סליחה? מה זה? מה אשם גוטנברג בזה ש”מודפסים” היא מילה שגרתית מידי בשבילך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: