TheSmuger

איתן אביראל מהטוש, מפרסם היום טקסט מצליף ודי מדויק על התנהלות העיתונות בפרשת אליעזר פישמן בה הוא הפסיד הרבה מאוד (מאוד!) כסף. בפסקה השניה כותב אבריאל:

ביום שלישי שעבר, כשנודע לנו שאיש העסקים אליעזר פישמן הפסיד לכל הפחות מאות מיליוני שקלים בהשקעות מט"ח בטורקיה – היינו דווקא רגועים. פישמן הוא הבעלים של עיתון "גלובס", הוא אחד מבעלי השליטה ב"ידיעות אחרונות" והיה ברור לנו שאף אחד חוץ מאיתנו לא ימהר להוציא החוצה סיפור כל כך לא נעים על בעל הבית

הטוש מייצרים מוצר מוצלח למדי. כאשר הוא רק יצא לאור היה ברור שמדובר בהימור והיום די ברור לכולם שההימור היה מוצלח. אבל נראה שההצלחה של הטוש היא לפעמים בדיוק מה שדופק אותו. הם בטוחים שהם מחזיקים את אלוהים בזקן.

באנגלית יש תיאור לאדם מדושן מעונג, מלא בשביעות רצון עצמית, זחוח: Smug. למרות, שכאמור, יש תרגום למילה המצוינת הזו הוא לא מצליח לתפוס את ההיקף שלה שמבטא באופן מדויק את מה שכל כך מגעיל בטוש; הם כל כך, אבל כל כך מלאים בעצמם.

לא ראיתי את חיציו של אבריאל (עיתונאי רציני ועתיר ניסיון) מופנים אל עיתונו פנימה כאשר הטוש ייחצן מדי יום ובמשך ימים ארוכים את הכנס שארגנה המחלקה המסחרית של הטוש. לא ראיתי אותו כותב על האתיקה הקלוקלת שבמסגרתה כתבים נשלחים לראיין אורחים שעתידים להגיע לכנס תוך שהם מפארים, מהללים ומקלסים את פועלם והכל כדי לגרום לעוד כמה אנשים לשלם עבור הכנס. לא קראתי מילה על חוסר ההפרדה – שהגיע לקיצוניות חסרת תקדים – בין פרסום לתוכן.

ביקורת על אמצעי תקשורת היא דבר חשוב והטקסט של אבריאל הוא בהחלט ביקורת שיש לדון בה. רק שהטוש רחוק מלהיות הגוף עם הידיים הכי נקיות בשכונה.

13 מחשבות על “TheSmuger

  1. יאי תגובה ראשונה
    אני מאוד כועס על גלובס!
    אתמול לא הגיע העיתון
    ממתי אין עיתון ביום שבת?
    איזה אירוניה אני גם מנוי לידיעות וגם לגלובס
    אבל הארץ זה בין המזנובים ולפעמים אני שם ידי על זה =]=]=]=]=]=]
    מקווה לא להחסם בקרוב
    כמו שנחסמתי פה tal.klingr.com

  2. יובל
    אני האחרון שאגן על הדה מרקר וחבורת העורכים שלו, (ואתה יודע זאת היטב) ומלאים מעצמם זה בהחלט תיאור מדויק, אבל בגלובס ובידיעות מעולם לא הייתה הפרדה משמעותית בין התוכן למחלקה השיווקית (ראה כנס גלובס..) ואילו הצנזורה העצמית של הארץ דה מרקר מעולם לא הייתה גבוהה במיוחד – הם תמיד נכנסו בכולם בלי אבחנה כולל אפילו במו"ל שלהם (זוכר את הנפקת IOL?)

    כך שבבחירה בין השניים אני מעדיף את הארץ בשביל מרבית התכנים שנכתבים ע"י כתבים טובים והגונים (מכל השאר אין בעיה להתעלם).

  3. אחד ל – גם אם אני מסכים איתך (ואחרי מחשבה קצרה אני חושב שאני מסכים איתך), זה לא אומר שהטוש צריך לחקות את ההתנהגות הקלוקלת של גלובס בקידום הכנס שלו. ולכל הפחות, אם הם מחקים את ההתנהגות הזו, שלא ישחקו לי אותה בפוזה של מבקרי תקשורת. יש זכויות שאתה מאבד כאשר אתה מחליט שאתה קצת פחות קבוצת עיתונות וקצת יותר קבוצת אינטרסים.

  4. דרור,אני איש יחסי ציבור הרבה שנים, עבדתי מול הרבה מערכות, הכי קשה לי לדחוף ידיעות של לקוחות שלי לעיתון דה מרקר ולכנסים שלהם, וכשאחד מלקוחותי מופיע בפאנל של דה מרקר, אין לי מושג איך הוא ייצא ממנו. אני לא רוצה לסנגר עליהם, רוב הזמן הם עושים לי חיים קשים, וכן הם שחצנים ולא נגישים, אבל מה שכתבת על איתן אבריאל ועל כנס האינטרנט פשוט לא נכון. אני לא יודע אם היית בכנס, כניראה שלא, כי אז כניראה שלא היית קורא לו כנס מסחרי. אני הייתי. מדובר במוצר עיתונאי עם פאנלים של מומחים בינלאומיים מהעולם לתחום האינטרנט- הייתי והחכמתי.
    וכשצריך לפרגן, צריך לפרגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *